בעלייה הקודמת של ישראל לשמינית גמר היורובאסקט, לפני עשור, עומרי כספי וגל מקל נצצו מעל כולם – והעוזר הבולט שלהם היה ליאור אליהו, שהפגין קמפיין התקפי טוב אחרי האליפות ההיסטורית עם הפועל ירושלים.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
כשיניב גרין הוכתר ב-2007 למלך הריבאונדים של אירופה, והנבחרת הפתיעה את סרביה וקרואטיה בזו אחר זו, יותם הלפרין דורג ראשון בסגל בדקות ובנקודות, וכולם נהנו מהמנהיגות השקטה שהשרה מאיר טפירו.
בהעפלה האחרונה לרבע הגמר, לפני 22 שנים, הסוד שלה היה קבוצתי ורוחבי. טל בורשטיין שיחק הכי הרבה, טפירו קלע הכי הרבה, וגרין הרכיב עם עידו קוז'יקרו את צמד כוכבי המשנה.
תצוגת השיא של תומר שטיינהאור ב-1997, עם מקום חמישי בנקודות ושלישי בריבאונדים בקרב כל משתתפי האליפות, נשכחה כמעט לחלוטין תחת צל זכייתו של עודד קטש בתואר מלך הסלים.
עכשיו אנחנו ב-2025, והנבחרת הזו תיזכר בתור הנבחרת של דני אבדיה, ים מדר ורומן סורקין. אולי התיאור הבא יעשה מעט עוול לקפטן שלה, אבל בטקס האוסקר שלא באמת יתקיים, כשעל הבמה יכריזו "והזוכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר הוא", תומר גינת אפילו לא ימתין לפתיחת המעטפה. הוא כבר יידע ויקום.
Tomer Ginat – Photo Credit: FIBA
ולמה התיאור הזה עושה עוול? כי הבן אדם מדורג שלישי בישראל בנקודות ובמדד, וראשון בריבאונדים (שמיני ביורובאסקט כולו), ושני באסיסטים. זה שחקן משנה, זה?
העניין אצל גינת הוא שלא תמיד אפשר להפליג בתיאורים ולסמן פעולה אחת גדולה שעשה כדי להביא ניצחון. הוא ניזון מאיסוף אשפה מהרצפה (במובן החיובי, כן?), מפעולות קטנות שעושות הבדל עצום, מתזוזות והזזות שעוצרות מומנטום שלילי והופכות אותו לקטלני (במובן החיובי!).
מהניצחון על בלגיה אין יותר מדי מה ללמוד או לקחת. אחרי חוויית צרפת, צריך להודות ביושר שהדרך לא מעניינת וגם לא ממש חשובה, אלא רק התוצאה – וסליחה על הקלישאה. יובל זוסמן פתח רע את המשחק ולא שיחק בכלל במחצית השנייה. קאדין קרינגטון קלע סוף סוף את השלשה הראשונה שלו, אז אחריה הגיעו עוד שתי צליפות ופתאום הוא נראה יותר בטוח בעצמו. סורקין הרגיש בנוח מול מצ'אפ אוורירי יותר (שיכול לחזור על עצמו גם מחר), ואריאל בית הלחמי לא יכול היה להרשות לעצמו אפילו רגע אחד בלי אבדיה.
Roman Sorkin and Tomer Ginat – Photo Credit: FIBA
אף שעמדה במבחן הבסיסי ביותר של הירידה מהאולימפוס, ולא כשלה מול יריבה חלשה, עדיין לא ברור לאן ישראל תגיע בטורניר הזה; באיזשהו מקום, משחק הנעילה של שלב הבתים מול סלובניה עשוי להיות משמעותי יותר ממשחק הנוקאאוט בשמינית הגמר.
זה יישמע מעט אכזרי, אבל ייתכן שבדיעבד יתברר שהניצחון על צרפת יתויק בספרי הזיכרונות כניצחון הרואי, מרשים – וחסר משמעות. אם הנבחרת תפסיד חלילה מחר, היא תסיים במקום הרביעי שאליו הייתה מגיעה גם בלעדיו. איזה מוזר אתה, יא כדורסל.
כנראה אין ברירה: אב"ה ושחקניו עמדו במטרת הסף שהוצבה להם, אבל יצטרכו לשלוף עוד קסם אחד כדי להפוך את המסע הזה למופלא באמת. אנחנו בוודאי לא נתנגד.
Ariel Beit Halachmi – Photo credit: FIBA
גינת גידל גינה למופת