איתן בורג הוא ללא ספק אחד השמות הכי מרעננים בנבחרת ישראל לקראת פתיחת חלון המשחקים הקרוב במוקדמות אליפות אירופה. הגארד בן ה-22 (1.91 מטרים) של בני הרצליה, שמציג גרף שיפור מעונה לעונה, הגיע לראשונה לסגל הנבחרת הבוגרת, וממש לא בחסד אלא בזכות: כידוע, הישראלי היחיד שאינו יכול להגיע למשחקים במהלך העונה הוא דני אבדיה, ובורג זומן בשבוע שעבר לסגל בן 14 שחקנים, עוד לפני שתמיר בלאט, ים מדר, תומר גינת, קאדין קרינגטון ויובל זוסמן שוחררו ממנו בטענה לפציעות, כשבמקום זומנו כמה שחקנים אחרים כדי להשלים סגל של 12 שחקנים. כעת, רגע לפני שהוא צפוי לערוך בכורה במדי הנבחרת בריגה שבלטביה ביום שישי הקרוב (21:00) מול פורטוגל, כשביום שני ייערך משחק מול סלובניה, בורג ערך ראיון מיוחד עם אתר "ספורטס רבי" בהדר יוסף החדש, והוא דיבר על הכל (הראיון המלא מצורף גם לצפייה).

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

"מאוד מתרגש, לא מובן לי מאליו להיות פה בכלל, מבחינתי זו הזדמנות עצומה", פותח בורג את הראיון, כשלאורך כל השיחה ניכר שהוא מתייחס לזימון ביראת קודש עם שימוש חוזר במילים כמו "צניעות", כאשר הרזומה שלו עד כה בנבחרות כולל קמפיין אחד בנבחרת העתודה שהגיעה לחצי גמר אליפות אירופה ב-2022. "ללא ספק הרגע הכי מרגש שהיה לי בקריירה עד עכשיו, לייצג את המדינה במיוחד בתקופה כזאת עם חברים כאלה לקבוצה. זכות, וכיף שיש פעם ראשונה. מאוד מתרגש".

בורג מספר על הרגע שהוא גילה על הזימון. "האמת שהיינו אחרי אימון בוקר, ופתאום התקשרו אליי שישה-שבעה אנשים במקביל. הראשונה הייתה בת הזוג שלי אז עניתי מן הסתם, סדר עדיפויות (בהומור), והיא אמרה לי שפורסם הסגל באתר של האיגוד ובאינסטגרם, ושאני שם. אחת התחושות הכי טובות שהרגשתי מזה הרבה זמן, במיוחד אחרי שהפסדנו בחצי גמר גביע המדינה זה משהו שמאוד עזר לי באופן אישי להרים את עצמי. לא מובן לי מאליו, אני מוקיר תודה על הזכות להיות פה".

בנבחרת בורג מוצא את עצמו עם בן שרף, חברו הטוב מהתקופה הקסומה באליצור נתניה של עונת 2022/23, ומי שכיום מככב במדי אולם הגרמנית בדרך ל-NBA. כזכור, בורג נבחר בזמנו לשחקן הישראלי של העונה בליגה הלאומית, ושרף לתגלית ולשחקן השישי. ברגע ששרף נכנס לפרקט בהדר יוסף, הוא ובורג התרגשו מאוד והתחבקו ארוכות. האם בורג האמין שתוך פחות משנתיים מאז שהם שיחקו ביחד בליגה השנייה הם ישחקו ביחד בנבחרת הבוגרת? "לא, פשוט לא", מודה בורג. "אולי בשביל בן הדברים קרו באופן קצת יותר טבעי, לא כל יום רואים כל ילד כזה מוכשר, זה באמת אחד לדור. במקרה שלי לגמרי לא חשבתי שזה בכוכבים עבורי, אבל הכל נעשה בהרבה צניעות, הרבה עבודה וענווה. אני שמח על ההזדמנות הזאת ועל ההזדמנות לשחק עוד פעם בן. זה מיוחד, מאוד מיוחד".

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎ספורטס רבי – הבית של הכדורסל הישראלי‎‏ (@‏‎sportsrabbi‎‏)‎‏

כמו בורג, גם גור לביא וגיא פלטין, שצמחו בעצמם בליגה הלאומית עד לפני כמה שנים, זומנו לראשונה לנבחרת. "כיף לקחת חלק בזה ולראות ששחקנים ששיחקתי מולם גם בליגה הלאומית עושים את הקפיצה הזאת, ואני רוצה להגיד שהכדורסל הישראלי בידיים של חבר'ה טובים שרוצים לעבוד, צנועים ורעבים, רוצים ללמוד, וזה כיף לראות את זה. אני שמח בשביל כל מי שקיבל את ההזדמנות להגיע לפה ולייצג את המדינה בתקופה כזאת. זה כיף, ברכה".

אי אפשר להתעלם מההיעדרות של שחקנים בכירים מהנבחרת. הדבר אומנם צפוי להעניק לבורג מקום משמעותי יותר ברוטציה, אך אין ספק שהוא היה רוצה לשתף פעולה עם שחקנים בסדר הגודל של תמיר בלאט וים מדר, כשהאחרון אף גדל כמוהו בבית דגן ונחשב למודל לחיקוי שלו. "קודם כל, אני מאוד אוהב את שניהם, שניהם חברים שלי, לכל אחד יש את הסיבות שלו", אומר בורג. "כמובן שאני חושב שזה כל אחד, הנסיבות שלו והדברים שהוא עובר. אני בסופו של דבר יכול רק להתמקד בעצמי ולהבטיח שכל דקה שאני לפחות אעלה למגרש תהיה הדקה שאני אשחק בה הכי חזק ששיחקתי עד עכשיו. מאוד מחויב לקבוצה, למעמד ולסיטואציה. שניהם חברים מאוד טובים שלי, אני מאחל להם רק בריאות".

מי שגם לא ייטול חלק בחלון הוא המתאזרח קאדין קרינגטון, שכן הגיע להדר יוסף כדי להיבדק על ידי הנבחרת. קרינגטון ישב על הספסל והחליף חוויות עם בורג, שכזכור התמודד מולו ומול הפועל ירושלים לאחרונה בחצי גמר גביע המדינה בהיכל הפיס ארנה. "יצא לנו קצת לדבר בחצי גמר גביע המדינה", אומר בורג, וחושף: "מי שזוכר, הלכתי שם לקו בשניות האחרונות של המשחק, אז לפני שזרקתי הוא אמר לי באנגלית 'You ain't got 2'. הסתכלתי עליו, חייכתי וקלעתי את הראשונה, את השנייה החטאתי, ומשם השאר היסטוריה. קצת קשקשנו, החלפנו קצת תחושות ושאלתי אותו איך הוא מרגיש ואיך הראש, הוא גם נפצע בגמר הגביע. הוא בחור מאוד נחמד בינתיים, אחלה היכרות".

בורג נשאל עד כמה הוא מצפה לעבוד עם מאמן הנבחרת, אריאל בית הלחמי. "מאוד. האמת שרוב השחקנים ששיחקתי איתם שיחקו אצלו בשלב כזה או אחר, אני מעולם לא. אני מאוד מתרגש, אבל שמעתי רק דברים טובים. אני אחד שמאוד אוהב ללמוד ולעבוד, ואני מאוד מכבד את אריאל ואת הדברים שהוא עשה פה בשנים האחרונות. מתרגש ומצפה מאוד".

הנבחרת כבר הבטיחה את מקומה באליפות אירופה שתיערך בקיץ הקרוב, והחלון הנוכחי הוא בעיקר הזדמנות למספר שחקנים להוכיח את עצמם בתקווה להגיע לסגל ביורובאסקט. כמה בורג חולם על זה? "זה חלום שלי, אני לא רוצה להצהיר או משהו. שוב, בהרבה צניעות ובענווה אני מאוד מוקיר תודה על ההזדמנות שקיבלתי עכשיו ברגע זה. אני אעשה את המקסימום שלי בחלון הזה, ואם יקראו לי או צריכים אותי אני אהיה שם בחיוג הראשון. לא נותר לי שום דבר מלבד לעבוד קשה, צניעות ולקוות".

כאמור, רק בשבוע שעבר בורג שיחק עם הרצליה בחצי גמר גביע המדינה מול ירושלים, ולצערו זה נגמר בהפסד דרמטי 89:86. בורג, שהיה חלק טבעי מהמעמד עם 10 נקודות אחרי שעלה מהספסל, הפך לגיבור הטראגי עם ההחטאה מהקו ולאחר מכן גם החטאה של שלשה על הבאזר. "מי שצפה בשידור או היה במשחק – היה ניתן לראות שהגבתי בצורה קצת אמוציונאלית", משחזר בורג. "מאוד היה חשוב לי בתור שחקן שנה שנייה במועדון בהרצליה להביא את התואר הזה לעיר, אני יודע כמה זה היה חשוב. הדריכות של העיר מהתושבים ועד לאנשי המקצוע במועדון – הרגשנו את זה כל השחקנים, והמועדון הזה עשה את הבלתי ייאמן לפני שלוש שנים, אז גם אנחנו מאוד רצינו והאמנו. אני אומנם מאוד צעיר, אבל אם יש משהו שלמדתי זה שבסוף במשחקים האלה שזה משחקים של נוקאאוט זה הדברים הקטנים שיכריעו את המשחק. עוד ריבאונד, עוד מסירה לשחקן הפנוי ולשחקן החם, אבל שוב, זה רק עניין של ניסיון, אני לומד, הקריירה שלי עוד ארוכה, רק התחלתי, ואני רוצה להאמין שאני אהיה בעוד מעמדים כאלה, ולהבא אני אשתדל להשיג תוצאה אחרת".

רגע אחרי שברון הלב, בורג, ששמו המלא הוא איתן בורג בטלר, סיפק פריים אייקוני שהזכיר את התמונה המפורסמת של ג'ימי באטלר אחרי גמר ה-NBA ב-2020. האם זה היה מכוון? "האמת שלא, ברגע שהחטאתי פשוט לקח לי רגע לראות מה קרה, אנשים ירדו למגרש, אנשים ושחקנים התחילו ללחוץ ידיים, ואז פתאום זה נחת עליי, שכל ההכנה הזאת של לבוא יומיים לפני, להתאמן בארנה וכל ההתרגשות מסביב לעניין – הכל נגמר, חוזרים לליגה, ואומנם אני תמיד אוהב לבוא וגם הליגה היא מאוד תחרותית, אבל הגביע הוא מין 'פיק' מסוים כזה, במיוחד לקבוצה שלנו שאנחנו לא משחקים באירופה. אז פשוט הלכתי ונשענתי על הדבר הראשון שאני יכול להישען עליו. לא תיארתי לעצמי בראש אבל ראיתי אחרי זה את התמונה וזה יצא מגניב".

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎ספורטס רבי – הבית של הכדורסל הישראלי‎‏ (@‏‎sportsrabbi‎‏)‎‏

בורג קיבל בעבר הצעה מירושלים, כך שהמפגש היה מיוחד עבורו מבחינה אישית. "אם אני זוכר נכון, אני חושב שהייתה התקשרות מסוימת ביני לבין הפועל ירושלים כששיחקתי בנתניה בשנה השנייה שלי. נועם דוברת נפצע וסיים את העונה, ולאחר מכן אני כמו הרבה מהשחקנים שהם פנו אליהם אם אני לא טועה קיבלתי הצעה, אני פשוט החלטתי שזה לא נכון עבורי באותו הרגע. אני מאוד האמנתי שאני מסוגל להגיע עם נתניה לליגת העל יחד עם בן. בסוף היינו פסע, משחק אחד משם. זה בעצם מה שהיה באינטראקציה בינינו".

מי שמנצח על התזמורת בהרצליה הוא המאמן יהוא אורלנד. "יהוא, בתור שחקן עבר, הוא 'מאמן של שחקנים'. הוא יודע איך לדבר איתנו ואיך לגשת אלינו, אנחנו מאוד מאמינים בשיטה שלו. אני חושב שמעבר לעובדה שהוא מאמן נהדר הוא בנאדם עוד יותר טוב אפילו, ואני מאוד מעריך אותו על זה. הוא אוזן קשבת בשבילי ברגעים שלא קל לי ואני מתייעץ איתו על דברים, לא רק בתור מאמן אלא גם בתור שחקן ששיחק את המשחק ומכיר. שם באמת אני מפיק ממנו הכי הרבה, ושמח שנפלה בחלקי הזכות להתאמן תחתיו".

מעבר לכך שהגיעה לחצי גמר גביע המדינה ועוד קודם לכן לחצי גמר גביע ווינר, הרצליה ניצבת במקום הרביעי בטבלת ליגת העל עם מאזן 7:10. בורג נשאל מהו הגורם המרכזי להצלחה של הקבוצה העונה. "הגורם המרכזי? אני חושב שהחיבור בינינו, מאוד כיף לנו אחד בחברת השני, גם מחוץ למגרש אנחנו יום-יום נפגשים אחרי האימונים. מבלים ביחד, ואני חושב שהחיבור הזה הוא מה שמאפשר לנו גם על המגרש להיות מחוברים, לזוז כיחידה ולהיות שם אחד בשביל השני. פשוט כיף בבני הרצליה".

בורג ממצב את עצמו העונה כאחד השחקנים הישראלים הכי טובים בליגה, עם ממוצעים של 10.7 נקודות, 50% לשתיים, 1.5 שלשות ב-37.1%, 87.2% מקו העונשין, 2.6 ריבאונדים, 2.7 אסיסטים, סחיטה של 2.9 עבירות ו-10.1 במדד היעילות ב-22.4 דקות למשחק. בנובמבר הוא נבחר לשחקן החודש הישראלי. באופן מעניין, הגארד פתח בחמישייה רק בשניים מתוך 17 משחקים בליגה, ועלה מהספסל ב-15 האחרים. האם הוא מרגיש בנוח עם זה? "כן, אני מרגיש בנוח בכל תפקיד שיצטרכו אותי. בין אם אני אעלה מהספסל או אעלה חמישייה בסופו של דבר זה לא משהו שמשנה לי יותר מדי. אני מתרכז בדקות שלי על המגרש שהקבוצה תרוץ טוב ובסופו של דבר נוכל לנצח, זה הכי חשוב".

בחודש הבא יחזור משחק האולסטאר הישראלי, ובורג נשאל האם בוער בו לקחת חלק באירוע. "אני לא יודע כמה זה 'בוער' בי, כמובן שזה מאוד מחמיא אם אני אבחר לזה כמובן שאני אשמח להגיע. זו הצבעה של קהל, אז אם הציבור יחליט שאני מתאים לפורמט אני יותר מאשמח ללכת. יותר בוער בי לעשות חלון טוב עם הנבחרת ושנצליח להביא את המדינה להישגים בתקופה כזאת. זה הכי חשוב".

כמו בכל ראיון עם בורג, הוא נשאל על הקשר עם אביו, אדי בטלר, שכידוע שר בעבר את השיר "יום הולדת" באירוויזיון. "אבא שלי עוקב, אנחנו בקשר טלפוני כמעט יומיומי. אומנם אבא שלי לא גר בישראל, הוא גר בארצות הברית, אבל הוא גאה, תומך ומאחוריי, הוא נותן עצות במה שהוא מרגיש שיכול לעזור לי, בתור אחד שהתמודד בחיים שלו עם לחצים מסוימים וציפייה בתחום אחר, המוזיקה. כיף שיש מישהו שמאחוריי".

בורג נשאל מהם היתרונות שלו והדברים שהוא צריך לשפר, בנוסף לעמדה המועדפת – רכז או קלע. "אני לא יודע, זה תלוי סיטואציה. אם יש בקבוצה רכז מעולה אני אזוז לעמדה של ה-2, אם יש 2 יותר דומיננטי אני אזוז לעמדה של ה-1. בסופו של דבר אני רוצה ללמוד לשחק את שתי העמדות, אני חושב שזה מאוד יעזור לי באופן אישי בקריירה ולקבוצות שאני אקח חלק בהן, כל שחקן שיודע לשחק שתי עמדות פותר הרבה בעיות לקבוצות. היתרונות שלי? אני חושב שהגישה שלי למשחק, אני מאוד נהנה, כיף לי כל הזמן, אין פעם שלא מרגיש לי פריבילגיה לבוא ולהחזיק כדור כשילדים בגיל שלי הולכים ושומרים על המדינה ומחזיקים נשקים. אני חושב שלבוא לפה במיוחד למעמד הזה זה פריבילגיה, כבוד ענק וכיף לי. לגבי החסרונות, אני חושב שלכל שחקן כדורסל יש דברים שהוא צריך לשפר. בגדול אני צריך לשפר הכל, אם הייתי צריך להצביע על משהו שהכי חורה לי אני חושב שהייתי רוצה שתהיה לי את היכולת להיות יותר יציב בהכל. באסיסטים, בריבאונדים, בכמות האיבודים בתקווה המינימאלית. להיות יותר יציב כשחקן ולהראות גרף יציב, זה הדבר שאני חושב שאני הכי מתמקד בו להמשך הקריירה שלי".

מי שנחשב לחבר משפחה של בורג הוא לא אחר מאשר מאמן מכבי תל אביב, עודד קטש. בורג, שנשאל כמה הוא היה רוצה לשחק תחתיו בעתיד, מביא את סיפור ההיכרות. "עודד הוא חבר של המשפחה שלי דרך בעלה של אמא שלי, הם חברים כבר המון שנים. כשאמא שלי התחתנה מחדש עם בעלה בפעם השנייה יצא לי להכיר את עודד, בזמנו הוא היה המאמן של הפועל ירושלים, וככה גם הייתי הולך הרבה למשחקים של הפועל ירושלים ולאחר מכן נפגש עם עודד בתור שחקן צעיר, הרבה טיפים ודברים למדתי ממנו. הוא כל כך חכם, ואומנם לא ראיתי אותו משחק בשידור חי, אבל הרבה קלטות ואימונים שעשיתי איתו גם. הוא הדוגמא שלי, האיידול שלי וללא ספק הכדורסלן הישראלי שהייתי הכי רוצה להידמות לו, ולאו דווקא ביכולת אלא גם בקור הרוח שלו ואיך שהוא משדר החוצה את הביטחון. מדהים".

בורג צפוי להיות מלפפון חם בשוק הישראלי בקיץ הקרוב. הוא נשאל האם זה לפעמים עובר לו בראש, כשגם ירושלים של המנהל המקצועי דן שמיר, שהביא אותו להרצליה, עשויה להיות אופציה. "לא. אני באמת שם מטרה מול העיניים שלי עכשיו, את החלון של הנבחרת, ובכללי את הצלחת המועדון שאני כרגע מחויב לו, בני הרצליה, זה הכי חשוב לי, שהמועדון יצליח ויגיע רחוק. חשוב לי כשחקן שנה שנייה להתוות איזושהי דרך, ואני מרגיש מחויב להצלחת המועדון, זה הכי חשוב לי עד שיגיע הקיץ. בינתיים אני מקווה שנשיג ניצחונות".

האם יש סיכוי שבורג יישאר בהרצליה? "רק הזמן יגיד, אני לא יודע להגיד. נסיים את השנה, בתקווה כמה שיותר טוב, ונראה מה יהיה בעונה הבאה".

בורג נחשב לאוהד של הלוס אנג'לס לייקרס, והוא מתייחס לטרייד הגדול של לוקה דונצ'יץ'. "אני חושב שהלייקרס ניצחו את הטרייד הזה. זה קצת הזוי, אבל אני אגיד את דעתי הכנה, אני לא יודע איך שחקן בקליבר הזה יום אחד מתעורר בבוקר ומגלה שהחליפו אותו. זה מאוד מוזר לי, אבל אין תלונות. אני אוהב את הלייקרס ואת לברון, איפה שלברון – שם אני".

אם כבר NBA, אז מי שצפה בבורג בעונת 2022/23 בנתניה היה לא אחר מאשר דייויד רובינסון האגדי, שביקר בארץ את בנו ג'סטין. "בן ואני, זה היה בשנה שלנו יחד בנתניה, שיחקנו נגד רמת גן/גבעתיים, ופתאום מופיע איש מאוד גבוה ביציע. הופתענו מאוד לגלות שמדובר בדייויד רובינסון, אם אני לא טועה הוא (ג'סטין) לא סיפר לנו בכלל שאבא שלו מגיע. זה היה מטורף, אחר כך ירדנו כולם לחדר ההלבשה והצטלמנו איתו. לא ממש היה לו יותר מדי זמן לתת טיפים כאלה ואחרים, אבל הוא מדהים. בהחלט לא מובן מאליו שהוא בא לישראל לתמוך בבן שלו, זה היה מיוחד".

בורג התבטא לא פעם בנוגע לאהבה שלו לכריסטיאנו רונאלדו, והוא מתייחס לכך. "וואו. קודם כל, התחלתי כשחקן כדורגל לפני כדורסל, ולקראת כיתה ו' שילבתי בין שניהם. בסוף החלטתי שאני הולך עם הכדורסל, אבל רונאלדו לעד יישאר האיידול שלי. אני מעריץ שרוף של כריסטיאנו רונאלדו, באמת הכל. המודל לחיקוי שלי כספורטאי זה כריסטיאנו רונאלדו, דומיננטי, עובד סופר קשה, חרוץ, עקבי, בלתי נגמר. אני בטוח שאני לא היחיד שחושב ככה. העולם מתחלק לרונאלדו ומסי, אז אני בצד של רונאלדו".

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

 

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎ספורטס רבי – הבית של הכדורסל הישראלי‎‏ (@‏‎sportsrabbi‎‏)‎‏

מיהו השחקן הכי טוב שיצא לבורג לשחק איתו? "אני חושב שכריס באב בשנה שעברה בהרצליה. הוא אומנם היה לתקופה מאוד קצרה כי לאחר מכן הייתה את המלחמה והוא קיבל החלטה לעזוב, אבל בתקופה הזאת ששיחקתי איתו זה הכדורסלן הכי מוכשר שיצא לי, יכולת אישית יוצאת דופן, היכולת לקלוע באחוזים גבוהים וזריקות סופר קשות, מדהים. כריס באב, ללא ספק".

מיהו השחקן הכי טוב שיצא לבורג לשחק נגדו? "אני לא יודע לענות על זה, שיחקתי נגד הרבה שחקנים טובים. אני יכול להגיד לך מי עשה לי את ה'וולקאם' שלי לליגת העל, זה היה לא אחר מאשר בר טימור. שיחקנו שם בדרייב אין, והוא פשוט פירק אותי ואמלל אותי במשחק הזה, באמת לא הייתה לי שום תשובה אליו. אל תגיד לו שאמרתי את זה (צוחק), אבל אני חושב שבר טימור הכי הקשה עליי. זו הייתה הכניסה שלי לליגת העל, והבנתי, 'אוקיי, יש לי הרבה עבודה, אני צריך להשתפר המון'.

בורג נדרש לספק משהו מעניין שלא יודעים עליו. "אני חובב בשר גדול, קרניבור, עושה על האש מהטובים שיש למדינה להציע", הוא מתבדח. "מידות עשייה, הכל מדויק ובמקום, חוויה קולינארית. מי שלא טעם עדיין פספס".

כשבורג נשאל מיהו האדם הכי מפורסם שהוא פגש, הוא מפתיע ובגדול. "אני חושב שקובי בראיינט. פגשתי אותו בלוס אנג'לס לפני הרבה שנים, הייתי ילד. פגשתי אותו בחנות של נייק, אחד הדברים המטורפים שהיו לי, ופגשתי בשנה שעברה ב-'Six Flags' בלוס אנג'לס גם את קמאבינגה, שחקן ריאל מדריד. עשיתי איתו ביחד אבוב, ישבנו שם ביחד, והוא באמת בחור קורע, אחד המצחיקים".

בורג משחק עם המספר 35 עם גב הגופייה, והוא מביא את הסיבה לכך. "מאז שאני יחד אני מעריץ גדול של קוויון דוראנט, מאוד אהבתי את המשחק שלו. הייתי אוהד שרוף של אוקלהומה כשהייתי ילד וקווין דוראנט היה השחקן הכי אהוב עליי, ומשם הגיע המספר. כשהתבגרתי אז עברתי ללייקרס, כמובן הלכתי עם לברון. הבנתי שלברון הוא אחד ואין שני לו אחרי הקדוש ברוך הוא כמובן, אבל זה היה קודם כל קווין דוראנט, האהבה הראשונה שלי. אני חושב שהוא השחקן שגרם לי להתאהב בכדורסל".

בורג מביע את דעתו על הכדורסל הישראלי כיום. "קודם כל קטונתי, אני עד לפני כמה שנים ילד בכיתה י' לא הייתי בטוח אם אני בכלל צריך להמשיך לשחק כדורסל, נתקלתי בהרבה קשיים. זה פשוט מטורף איך החיים מביאים אותך למצב שאתה ממצמץ ולובש את הבגדים האלה פתאום. מדהים, אני חושב שהחבר'ה פה מדהימים, יש לך כבר שחקן NBA אחד ובקרוב יהיה עוד אחד. מוכשרים ברמות, דור מוכשר ורעב, וגם החבר'ה שפה כבר הרבה שנים, אני חושב שזה תענוג, נהדר לספורט ומדהים, וכיף לקחת חלק ברשימה כזאת של שחקנים ובתקווה להיות הדור הבא שמייצג את הכדורסל".

בורג נשאל על הקשר שלו עם בורא עולם, ומביא תשובה מעניינת במיוחד. "אני מסורתי, כשהייתי קטן הייתי דתי, ממש הייתי בבית ספר דתי עד כיתה ג' בערך, ציציות, כיפות, הכל. לא חזרתי בשאלה, פשוט הורדתי הילוך קצת, אני מסורתי, וכמובן שאני מאוד מכבד את הדת וזה משהו שאני מאוד מקפיד".

בורג נשאל מהן המטרות שלו מבחינה אישית וקבוצתית עם הנבחרת ועד סיום העונה עם הרצליה. "אני לא יכול לדבר בשם הנבחרת כי זה חלון ראשון שלי אי פעם בנבחרת ישראל הבוגרת. אני מגיע סופר רעב וצנוע, הרבה ענווה וכבוד כלפי מי שהיה כאן לפניי, אז עבור הנבחרת הדבר היחיד שאני יכול זה לקוות ולרצות שננצח, כמובן שאם אני על המגרש אני אתן מעצמי לא מאה אחוז אלא אלף אחוז. אני מאוד מתרגש להיות פה במיוחד בתקופה כזאת שוב אני אציין, זה מאוד מיוחד. אמרתי כבר מוקדם יותר בראיון שילדים בגיל שלי מחזיקים נשקים ואני פה משחק כדורסל, אז זו זכות ופריבילגיה, קטונתי ומאוד לא מובן לי מאליו שאני נמצא פה. ברמת הקבוצה, אני הכי הייתי רוצה שנסיים את העונה כמו שצריך ונגיע כמה רחוק שאנחנו מסוגלים להגיע. אני מאוד מאמין בקבוצה, זרים איכותיים וישראלים איכותיים, מאמן טוב, ומאחל לנו להמשיך לנצח ולמקסם את העונה הזאת כמה שיותר".

לסיום, מהו החלום הכי גדול של בורג, ומתי הוא רוצה להגשים אותו? "החלום הכי גדול שלי הוא להגיע ליורוליג, ואין לי ממש נקודת זמן. כשזה יגיע אני אשמח, מתי שזה יגיע זה יגיע, בכל גיל וכל עוד אני משחק כדורסל והברכיים האלו מחזיקות זה החלום שלי".