תמונה ראשית: סקרמנטו קינגס
במשך כמעט כל המאה ה-21, סקרמנטו נחשבה לבדיחה של ה-NBA. אני אישית קורא לה היעד שקריירות NBA הולכות אליו למות. מאז 2006, הקינגס הגיעו לפלייאוף רק פעם אחת, וניסו כמה פעמים ליצור קבוצה שתהיה ראויה לשבח ותתחרה לתארים. לאחר 11 משחקים, אפשר להגיד שההרכב הנוכחי של השחקנים לא יוביל לביאת המשיח. כצפוי, מסתמן שגם השנה סקרמנטו תחמיץ את הפלייאוף: כרגע היא יושבת על מאזן של 10 הפסדים לעומת ניצחון אחד בלבד, מה שממקם אותה במקום ה-14 במערב (אם אתם תוהים מי מס' 15 – התשובה היא יוטה, שכרגע משחקת בלי שלושת השחקנים הכי טובים שלה עקב פציעות).
להאזנה בספוטיפיי
להאזנה באפל פודקאסט
לצפייה ביוטיוב
אם אתם מסתכלים על הסגל על הנייר, אז יתכן שזה מפתיע אתכם שסקרמנטו גירדה רק ניצחון אחד עד כה. הבחירה שלה בסיבוב הראשון, דריוס אקאף ג'וניור, משווה שיאי רוקי של מייקל ג'ורדן ולברון ג'יימס עם ממוצעים של 26.2 נקודות למשחק ו-7.3 אסיסטים למשחק. זאק לאבין גם כן קולע לא רע בכלל, ושם 22.3 נקודות למשחק. דומנטאס סאבוניס עדיין מכונת דאבל-דאבל, עם 13.8 נקודות למשחק ביחד עם 13.3 ריבאונדים למשחק (מקום שני בליגה בממוצע הריבאונדים מאחורי קארל אנתוני טאונס). אפילו נראה כי חלק משחקני החיזוק משתלבים יפה, כמו פרשס אצ'יוואה ודיאנדרה האנטר שתורמים ביחד 23.7 נקודות בממוצע.
אממה, מספרים על הנייר לא שווים הצלחה על המגרש. סקרמנטו מדורגת במקום ה-26 בליגה בנקודות למשחק (108.3), בזמן שהיריבות שלה קולעות בממוצע 121 נקודות נגדם (מקום 27 בליגה). על אף הממוצעים המרשימים של שחקנים כמו אקאף, סקרמנטו לא מצליחה לתרגם את המספרים האלה לניצחונות. אני כן חושב שיש לסקרמנטו איך להשתפר, בהתחשב בכך שקיגן מארי בקושי שיחק העונה ומקסים ריינו עדיין לא נרשם לאף משחק בעקבות פציעה בברך, אבל גם אם שניהם חוזרים 100%, כנראה שזה לא ישנה יותר מדי.
Final: Kings fall to Magic 107-100.
👑 Zach LaVine: 31 PTS, 3 REB, 2 AST,
👑 Darius Acuff Jr: 29 PTS, 6 AST, 4 REB
👑 De’Andre Hunter: 15 PTS, 4 REB, 2 AST https://t.co/xzFvx42zaV— Sacramento Kings (@SacramentoKings) November 11, 2026
אז איך שארפ מתחבר לכל האירוע הזה? ובכן, הוא דווקא אחד מהשחקנים שהכי משפיעים על המשחק אצל הקינגס, אפילו אם הנתונים שלו לא הכי מרשימים. בקצת יותר מ-18 דקות למשחק, שארפ קולע רק 4.6 נקודות למשחק. עד כה, לא כל כך מרשים. מה שכן, שארפ הצליח לשפר את האחוזים שלו משלוש מאז משחקי ההכנה – הוא כרגע עומד על 40% מחוץ לקשת על 2.9 זריקות משם למשחק (לא מספר כל כך גבוה, אבל זה נובע בעיקר מהעובדה שהוא אפילו לא משחק 20 דקות בדרך כלל, ובהרכבים שהוא משותף בהם תמיד יש גארד דומיננטי עם הכדור, כגון לאבין; אקאף; ומאליק מונק).
אני כן אציין שהמשחק ההתקפי של שארפ הוא די חד-מימדי. אלא אם כן הוא במתפרצת, הוא לא כל כך יכול לסיים בסל בשל הגובה הנמוך שלו ויכולת אתלטית לא מרשימה למדי. בנוסף, הזריקה שלו מחצי-מרחק מהכדרור לא כל כך נכנסת בינתיים. עקב כך, הקליעה שלו משלוש מקאץ'-אנד-שוט היא הנשק הכי טוב שלו כרגע. אני אשמח לראות אותו מפתח פול-אפ מחצי מרחק או איזשהו פלואטר – משהו שהוא יוכל להשתמש בו במידה והוא מצליח להקפיץ את השומר שלו עם הטעייה. מכיוון שהוא קולע באחוזים גבוהים מחוץ לקשת, השומר שלו ככל הנראה ייצא עליו חזק, אז אם הוא יוכל להוסיף איזשהו מהלך או שניים כדי לתקוף קלוז-אאוטים מרושלים, זה יפתח עוד מימד למשחק שלו.
אבל התקפה זו לא הסיבה שהביאו את שארפ לקבוצה הזאת. הסיבה העיקרית שהוא נמצא על המגרש היא היכולת ההגנתית שלו, ושם הוא באמת מוכיח את הערך שלו. הנה כמה נתונים כיפיים: כאשר הוא שומר על שחקנים, האחוזים שלהם מהשדה יורדים ב-8.8% ממה שהם קולעים בדרך כלל, מה ששם אותו באחוזון ה-88 בקטגוריה הזאת. כאשר הוא על המגרש, הוא הגורם הישיר לשני איבודי כדור של היריבה במשחק בעקבות עבירות תוקף או חטיפות, ושם אותו במקום המכובד של האחוזון ה-72. כששארפ על הפרקט, להגנה של סקרמנטו יש רייטינג של 115.7, בזמן שכשהוא על הספסל אותו הרייטינג צונח ל-125.4.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
ואם אתם לא התרשמתם מזה, חכו לפצצת האטום שאני עומד להפיל עכשיו. יש נתון אחד שמראה באופן חד-משמעי ששארפ הוא שחקן חיובי לקינגס העונה: נט-רייטינג (הרייטינג ההתקפי מינוס הרייטינג ההגנתי). כאשר שארפ נמצא על המגרש, הנט-רייטינג של סקרמנטו הוא 1.3+. כאשר הוא על הספסל, המספר הזה עושה צניחה חופשית מהאוורסט לים המלח, ונוחת על 20.9-. כן, קראתם את זה נכון: ההבדל בנט-רייטינג של סקרמנטו בדקות בהן שארפ נמצא על הפרקט למול הדקות ששארפ נח על הספסל הוא 22.2. זה שם אותו באחוזון ה-96, ועל אף שמדובר רק ב-528 דקות עד כה (200 דקות של שארפ על המגרש מול 328 דקות שהוא על הספסל), זה סימן טוב מאוד.
ככל שהסתכלתי על הנתונים האלה יותר ויותר, על היכולת המרשימה של אקאף, והסיכוי הקלוש שהקינגס איכשהו יעשו מהפך ויהפכו לקבוצה טובה, התחלתי לשאול את עצמי: למה ההנהלה מתעקשת לשרוף את השנים האחרונות הפרודוקטיביות של זאק לאבין, דומנטאס סאבוניס, מאליק מונק ועוד כמה שחקנים? למען הסר ספק, הם עדיין שחקנים טובים, פשוט לא הכוכבים שהם היו פעם. ואז הגיעו שני המהלכים של ההנהלה שגרמו לי להבין איפה הראש שלהם נמצא. בשבוע האחרון, סקרמנטו עשתה שני מהלכים שאני עדיין לא מסוגל להבין מה היה חוט המחשבה מאחוריהם. ראשית, היא העבירה את ניק קליפורד בטרייד לאוקלהומה סיטי עבור שתי בחירות סיבוב שני. קליפורד הוא שחקן צעיר שלא כל כך מלוטש מבחינה התקפית, אבל הוא בהחלט יכל לעזור להגנה העלובה של הקינגס, ומי יודע – אולי עם מספיק זמן משחק והזדמנויות, יכול לצאת ממנו שחקן רוטציה סבבה לגמרי. ואז הגיעה ההחתמה שבאמת שברה את גב הגמל: הצירוף של מייסון פלאמלי, הסנטר שבעונה שעברה רכב על הספסלים של סן אנטוניו ושארלוט, ושותף רק ב-20 משחקים. בחיי שאין לי שמץ של מושג מה הוא יכול לתרום לקבוצה הזאת חוץ מעוד שחקן שאפשר לתת לו דקות בגארבג' טיים ואולי קצת מנהיגות (שלא עוזרת בעליל בהתחשב בכך שיש כבר כמה וטרנים בסגל).
welcome to the 916, Mason 👑 https://t.co/WIvXdTFKSL
— Sacramento Kings (@SacramentoKings) November 12, 2026
ההחתמה הזאת גרמה לי להבין שסקרמנטו היא קבוצה שתקועה נואשות בעבר – היא חיה בגרסה של המטריקס שבה היא עדיין מקום שלישי במערב. היא חיה בגרסה שבה סאבוניס הוא שחקן ברמת החמישייה השלישית של העונה, גרסה שבה לאבין הוא כוכב משני שמסוגל לעתים לסחוב את הקבוצה על הגב שלו, גרסה שבה מאליק מונק הוא פיינליסט לפרס השחקן השישי של העונה, וגרסה שבה קיגן מארי הוא מבין שחקני הת'רי-אנד-די הטובים במפעל. חבל שכל הדברים האלו היו נכונים לפני כמה שנים, אבל הם כבר לא נכונים כיום.
הגיע הזמן שסקרמנטו תטרוק את הדלת בפנים של סאבוניס, לאבין, ושאר המבוגרים שברור שעדיף להם להיות בקבוצות עם שאיפות להתחרות בפלייאוף מאשר קבוצה שמנסה להמציא את עצמה מחדש. תנו לשחקנים צעירים כמו דריוס אקאף ג'וניור, עמנואל שארפ ומקסים ריינו להתפתח כמו שצריך, תפסידו ימבה של משחקים, תבחרו את השחקנים הנכונים בדראפט (לסקרמנטו יש כל שנה את הבחירה שלה בסיבוב הראשון בארבע השנים הקרובות, וכנראה הן יהיו בחירות גבוהות עם איך שהיא משחקת כרגע), ואולי בעוד כמה שנים תהיה לכם קבוצה שאולי אפשר למכור למעריצים בתור משהו ששווה לצפות בו. בינתיים, הקינגס סתם מבזבזים את הזמן של הכוכבים, את התקציב, ואת הסבלנות של המעריצים שלהם.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
0 תגובות