קרדט לתמונה הראשית: פיב"א

דניאל רבר היא ללא ספק אחת הכוכבות הגדולות בכדורסל הישראלי. הפורוורדית בת ה-29 (1.83 מטרים) הגיעה העונה עד לקבוצת הפאר היוונית אולימפיאקוס ששיחקה ביורוליג, ובחלון האחרון של נבחרת ישראל היא הובילה למאזן 0:3 במוקדמות אליפות אירופה עם ממוצעים של 21 נקודות למשחק, 56.8% לשתיים, 1.3 שלשות ב-57.1%, 64.3% מקו העונשין, 12.3 ריבאונדים, 5.3 אסיסטים לעומת 2.7 איבודים, 3 חטיפות ו-31.3 במדד היעילות ב-36.8 דקות. ביורוליג ממוצעיה עמדו על 6.8 נקודות, 37.2% לשתיים, 0.2 שלשות ב-25%, 85.7% מהקו, 5 ריבאונדים. 1.5 אסיסטים לצד 2.7 איבודים, 1.8 חטיפות ו-7.7 במדד היעילות ב-22.1 דקות. רגע לפני חלון נבחרת נוסף במוקדמות אליפות אירופה, כשישראל ראשונה בבית א', רבר ערכה ראיון מיוחד עם אתר "ספורטס רבי", בו היא דיברה על הכל. הנבחרת "תארח" היום (רביעי, 15:30) בריגה את בוסניה, במוצ"ש (19:00) תשחק בחוץ מול לוקסמבורג, ובשלישי (18:30) תחזור לריגה כדי לארח את אירלנד.

קודם כל, איך זה לייצג את הנבחרת בזמן מלחמה, להגיע כלגיונרית?

"תמיד מרגיש לייצג את הנבחרת, זה תמיד החלק הכי כיף בשנה, וכמובן בזמן מלחמה עוד יותר. מה שאנחנו הכי רוצות זה באמת להביא קצת נחת ולנצח".

בחלון הקודם, את ועוד כמה שחקניות כיכבתן, ספרי קצת על זה ועד כמה יש רצון לשחזר את ההצלחה עם מאזן 0:3 חיובי?

"אין כיכבתן, זה כולנו, אנחנו נבחרת אחת וכל אחת תורמת במה שהיא יכולה. יש מי שקולע קצת במשחק הזה, יש מי שקולע קצת פחות במשחק הזה, אבל בסופו של דבר זה משחק קבוצתי. כמובן אנחנו רוצות לעשות שלושה ניצחונות גם בחלון הזה, ולהביא את התוצאה הכי טובה שאפשר לקראת הסיבוב הבא".

ספרי על הכימיה עם השחקניות בנבחרת, עד כמה כיף לך איתן?

"מאוד, מעבר לזה שאנחנו חברות מאוד מאוד טובות מחוץ למגרש, ושוב, אני כבר שנתיים לא משחקת בארץ, אז כל חלון של נבחרת בשבילי זה כמו אוויר לנשימה, לבוא ולהיות עם הבנות וליהנות קצת בשבוע של ישראליות וחברות שלי באמת שאני רצה איתן כבר שנים. אני ועדן (רוטברג) משחקות על עיוור ביחד, אני וליס (אליסה בארון) מכירות אחת השנייה, אין יותר כיף מלשחק עם בנות שאנחנו שנים רצות ביחד".

איך העבודה עם שירה העליון ולימור פלג?

"האמת שחוץ מבאמת בנבחרות לא יוצא לי כל כך לעבוד איתן, אבל מה שכן, הן מכינות אותנו מאוד מאוד טוב לכל משחק, מאוד מקצועיות, יש לנו המון וידאו, הן משתדלות לעשות באמת כל מה שהן יכולות מהצד שלהן למרות ההכנה הקצרה, ובמיוחד עכשיו עם המלחמה והכל שגם הבנות לא הספיקו להתאמן בארץ, הן באמת מנסות להכין אותנו על הצד הטוב ביותר מהצד שלהן, וזה מבורך".

איך את מרגישה עם העונה עד עכשיו באולימפיאקוס, יורוליג, יורוקאפ, יוון?

"עונה מעניינת, כמובן כמו כל עונה יש עליות ומורדות, אני מאוד נהניתי מהתקופה ביורוליג וביורוקאפ, זו רמה שלא פוגשים כל יום, עכשיו אנחנו ממש בישורת האחרונה, אנחנו התחלנו את הפלייאוף, מאתגר, מאתגר מאוד".

איך הגעת לאולימפיאקוס?

"דרך הסוכן שלי רוני לופו, הוא עובד עם עוד סוכנים אירופאים תחת סוכן אמריקאי, וככה הגעתי לזה".

פגשת גם את אליצור רמלה ביורוקאפ, אז עד כמה זה היה מרגש שוב לראות את החברות?

"בשבילי זה גם היה, כמו שאמרתי מקודם, קצת אוויר לנשימה, קצת לראות פרצופים מוכרים, באמת היה מאוד מאוד מרגש, במיוחד כי רמלה זאת הייתה הקבוצה האחרונה ששיחקתי בה בארץ, שמחה שניצחתי, שניצחנו, אבל היה כיף גדול באמת לראות אותם שם, ולראות אותם שם פעמיים, כי הם לא יכלו לארח".

מה היעדים שלך עכשיו בפלייאוף בליגה היוונית באופן אישי?

"באופן אישי זה לנסות באמת להביא את היכולת הכי טובה שאני יכולה, לקראת העונה הבאה, אני באפריל שוב חוזרת לאוסטרליה לשחק באותה הקבוצה ששיחקתי בה בשנתיים האחרונות בליגת הקיץ, קודם כל להישאר בריאה ולנסות להגיע בכושר הכי טוב שאני יכולה לעונה האוסטרלית".

ספרי באמת על אוסטרליה, איך היה שם בעבר וגם מה הציפיות לעונה הקרובה, בתור אחת השחקנות המובילות שם?

"על אוסטרליה אני כבר אמרתי את זה כמה פעמים שתרבות הספורט שלהם זה משהו שלא פוגשים, לא ביוון ולא בישראל, באמת לא ראיתי דבר כזה, היחס שלהם לספורט נשים זה באמת כאילו שמונה רמות מעל מה שקורה פה. אני רוצה לבוא ולתת גם עונה מאוד מאוד טובה בקיץ כדי לפתוח לי דלתות לעונה הבאה, בין אם זה באירופה, בין אם זה באוסטרליה בליגה הראשונה עוד פעם, ובאמת לנסות לקחת עוד פעם אליפות, כי לקחתי איתן אליפות קיץ קודם, שזה היה מרגש מאוד וכיף, והלוואי שאנחנו יכולות לעשות את זה עוד פעם".

 

מה דעתך על ההתקדמות של כדורסל הנשים העולמי, והאם את רואה את זה בישראל או שעוד לא?

"אני חושבת שבאמת הכדורסל העולמי תופס תאוצה גדולה, אני חושבת שבישראל גם בגלל המלחמה יש לה את ההשלכות שלה, בין אם זה שלא כל הזרות רוצות להגיע, מאוד קשה למצוא שחקניות שרוצות להגיע, אני חושבת שיש המון המון מקום לשיפור בכדורסל הישראלי, אני יודעת שהשנה עשו אולסטאר פעם ראשונה, שזה מבורך, אני חושבת שיש עוד מקום לשיפור ולהתחיל למלא את האולמות, כי ברגע שזה יקרה נדע שמשהו באמת קורה בכיוון טוב".

כשהיית בחו״ל העונה, האם דיברו איתך על ישראל בכלל, או שזה פחות משהו שעלה?

"כן, שאלו אותי מה קורה מדי פעם כשיש משהו גדול בחדשות, ישר באים אליי, כתבת לענייני חוץ, ושואלים אותי מלא מלא שאלות, לא תמיד היו לי תשובות, אבל כן, לא הרגשתי שום דבר מבחינת אנטישמיות, לא הרגשתי שום דבר כלפיי, זה יותר בקטע של אם אני שחקנית של אולימפיאקוס, רק שאני לא אתקל באוהד של פנאתינייקוס כזה, פחות ישראלית או לא, היוונים מאוד אוהבים אותנו".

מה דעתך על הטרנד של היציאה למכללות בשנים האחרונות?

"אני חושבת שזה אינדיבידואלית לכל שחקנית, יש שחקניות שבאמת ראו שזה עשה להן רק טוב, יש בנות שחזרו אחרי שנה, אחרי שנתיים. אני בעד כי זה באמת נותן גם, הבנות עושות תואר תוך כדי שזה דבר שעדיין אין בארץ מענה לשחקניות, אין גם חובות או דברים אחרים, אני בעד. במיוחד אני שאני מנסה לצאת ולחוות כמה שיותר מהכדורסל ולסחוט מהכדורסל כמה שיותר גם מבחינה חווייתית ולא רק מקצועית, אני חושבת שכל חוויה מחוץ לארץ היא מבורכת והיא תורמת ובסופו של דבר אם השחקנית מרגישה שזה מועיל לה מבחינה מקצועית אין סיבה שלא תמשיך, אם היא מרגישה שהיא מוכנה לחזור לליגת העל, שתחזור, אני תמיד בעד לנסות לעשות דברים אחרים".

יש כמה פרוספקטיות גדולות היום בכדורסל הישראלי, האם את רואה את ירדן גרזון או גל רביב מגיעות באמת ל-WNBA בקרוב?

"הלוואי, אני מקווה מאוד, לפי מה שאני קוראת בכתבות כאלה ופה ושם, אני מבינה שיש להן סיכוי, אני לא כל כך עוקבת אם להיות כנה, אבל מבורך, אני מקווה בשבילן שיצליחו לכבוש עוד פסגה גם מבחינה אישית, גם מבחינת כבוד לישראל, כל מי שיכול לצאת ולייצג אותנו במפעל כזה או אחר, זה דבר מבורך ואני מחזיקה בשבילן אצבעות, ומקווה לראות אותן אם נעלה לאליפות אירופה בזמן הקרוב, בשנה הבאה אני מקווה לראות אותן ולשתף איתן פעולה".

מה היית אומרת לשחקנית צעירה שרוצה להגיע ליעדים בקריירה כמו שאת עשית וכמו שעוד שחקניות עשו?

זאת תהיה אמנם קלישאה, אבל להמשיך לעבוד קשה ולהמשיך להיות נאמנה לדרך שלך ולהיות סבלנית. אני את הפריצה שלי עשיתי בגיל 27-28, שזה מאוחר, ולהמשיך לעבוד קשה, להמשיך, לא לוותר. אם יש לך מטרות מסוימות, להמשיך לנסות ולעשות גם את הדברים הלא קונבנציונליים כדי לכבוש אותן ולא ללכת לפי העדר וללכת עם מה שכולן עושות. ובעיקר אני יכולה להגיד על משהו שמאפיין אותי זה שאני פשוט עובדת מאוד מאוד מאוד קשה ולא מורידה את הגז גם אם אני מרגישה במקום נוח. אז זה משהו שמלווה אותי, ואם שחקנית צעירה שמרגישה שהיא מספיק טובה, אז לא – תמיד יש איפה עוד להשתפר. כי אם מרגישים בנוח, זה אומר שהנוחות יותר מדי נוח, אז לא. צריך עוד ועוד".

מה החלום הכי גדול שלך גם בכדורסל וגם בכלל בחיים?

"מבחינת הכדורסל, שאלה מאוד גדולה. אם היית שואל אותי לפני כמה חודשים, זה היה היורוליג. להמשיך לכבוש עוד יעדים ברמת הכדורסל העולמי. שיחקתי ביורוליג השנה, החלום הבא זה יהיה באמת להיות עוד יותר משמעותית בקבוצת יורוליג. לנסות להגיע לליגות שישראליות לא הגיעו אליהן ופשוט להמשיך להיות משמעותית בחו״ל כמו שאני יכולה להיות בקבוצה ישראלית, שהיא לא הבית שלי. חלום שלי יהיה לעלות עם הנבחרת לאליפות אירופה. ולתת שם תצוגה טובה, ולקחת את הנבחרת ולהוביל את הנבחרת למקום שהיא עדיין לא הגיעה אליה בשנים האחרונות".