‏

קרדיט לתמונה הראשית: הפועל "IBI" תל אביב

שוב מגיע יום חמישי. שוב באולם 8888 בסופיה. שוב מול סופר-טים שבאה כל הדרך מאתונה אבל מרגישה הכי בבית שיש. שוב משחק צמוד. שוב על 4 נקודות הפרש, אבל לא לכיוון הנכון מבחינתה של הפועל ת״א שנכנעת לאולימפיאקוס במשחק יורוליג נהדר שמסיר עוד קצת מניחוח ״הבקו״ם״ של האדומים כשהם עולים לשחק בליגה הטובה באירופה.

בדומה (אך בכל זאת שונה) למשחק שהתקיים לפני חמישה חודשים בפיראוס, הפועל ת״א נכנעה לקבוצת כדורסל טובה, עמוקה ובמיוחד מנוסה ממנה. ועדיין, גם אז ובמידה מסוימת גם אמש, היא לא הפסידה בגלל כדורסל פחות טוב, כישרוני, מדויק או יעיל. על אף הסגל המפלצתי שיש לאדון ברצוקאס, עם העומק הבלתי נגמר בקו הקדמי, עם הבולדוגים שיש לה בקו האחורי, עם  פיטרס הזה שעושה מכל כדור כדוריאדה, להפועל תל אביב היו לא מעט הזדמנויות לקחת את המשחק הזה.

אם תרשו לי לשאוב איזו מטאפורה מעולמות הפורמולה 1 (שאני לא מתיימר להבין בו שום דבר), אני רוצה להגיד שמכונית מתל אביב יכולה לנסוע לא פחות מהר מהמכונית מפיראוס, אבל היא הרבה פחות מיומנת בפניות החדות, בתדלוק, בהחלפת הצמיגים. לפעמים (ככה סיפרו לי), מרוץ שלם יכול להיות מוכרע על החלפת צמיגים.

אם מדברים כדורסל, אפשר לומר שבאופן כללי הפועל שיחקה טוב את הכדורסל שלה. היא הייתה רחוקה 3 נק׳ בלבד מהממוצע הנקודות העונתי שלה (88). קלעה באחוז טוב (41) מחוץ לקשת. מסרה 21 אסיסטים, שזה הרבה בשבילה. איבדה 7 כדורים, שזה מעט בשבילה. היא פתחה את המשחק בצורה לא פחות ממושלמת עם חמישה פאנצ׳ים התקפיים נהדרים בתוספת חמש עצירות הגנתיות שהיו שוות 11-0 מלהיב. היא שמרה על עצמה, הראתה משהו מהאופי שניצח את פאו והצליחה לחזור מכל מיני בורות קטנים במחצית השנייה, עד שכבר לא הצליחה.

גם ברמת השחקן, היה זה ערב סולידי לכוכבים (יותר בראיינט ובלייקני, פחות אוטורו) וערב די מוצלח לאלו המתעוררים בעת האחרונה, והם היו זוכים ליותר מילים אם היו משכילים לקלוע לפחות עוד 5 נקודות. מיציץ׳ היה מעולה עם 14 נק׳ ב-62% מהשדה ו-8 אס׳ על 2 איבודים בלבד. הגדיל לעשות כריס ג׳ונס, שממשיך למסור במקום לכפות, וסיים גם הוא עם 8 בישולים, חף מאיבודים וקלע 3/4 מחוץ לקשת. מלקולם ממשיך לצבור ביטחון התקפי, מסיים עוד משחק בספרות כפולות ותרם גם 6 ריב׳. אחרון חביב הוא אודיאסי שבאופן רשמי דוחק את ג׳ונתן מוטלי לקצה הלא-שמיש של הרוטציה. לגבוה הפוארטו-ריקני (כן,כן) יש כימיה מעולה עם שני הרכזים שציינתי קודם, שתרמו לו כל אחד שני אסיסטים, אותם הוא מסיים עם הרבה ביטחון מול שומרים לא רעים בכלל. לחובתו ייאמר שהוא חייב לשפר את יכולת הריבאונד שלו בשני צידי המגרש, אבל פרה פרה.

רגע, מה עם זו שניצחה? אז אולימפיאקוס הגיעה לטיול השורשים של סשה וזנקוב כקבוצה ההתקפה הכי טובה ביורוליג, והיא נשארה כזו. עם יום כמו זה שתפס טיילר דורסי, מי בכלל זוכר את חסרונו של פורנייה. קורי ג׳וזף גלגל את השנים אחורה (תרגום חופשי) והשכיח את ניליקינה. מילוטינוב (0 ריב׳) ו-וזנקוב (10 נק׳ בלבד) היו ביום פושר, אז ברצוקאס קיבל 4 אסיסטים מפאל, 6 נק׳ ו-5 ריב׳ עם פלוס/מינוס של 18+ בפחות מ-12 דקות (!) של דונטה הול המפלצתי. פאפאניקולאו וטייסון וורד תרמו 5 צליפות מחוץ לקשת והדובדבן הוא אלק פיטרס ששאב 8 ריבאונדים, 5 מהם בהתקפה, והפך אותם ל-11 נקודות. עם סגל כזה, לא קל להפסיד משחק כדורסל.

שוב, אני בא לטעון שהפועל תל-אביב לא הפסידה את המשחק בגלל שאולימפיאקוס קבוצת כדורסל טובה ממנה (מה שכנראה נכון). האדומים הפסידו את המשחק במהלכים הקטנים שבהם לא הכישרון מדבר, אלא קבלת ההחלטות, הנחישות, האינטנסיביות, קור הרוח והריכוז. הריכוז!

מוצג מספר 1. שש שניות בלבד לסיום המחצית הראשונה הפועל הייתה ביתרון 3 עם עבירה לתת. הרצאה של איטודיס וארבע שניות של כדורסל לאחר מכן, היא כבר הייתה בפיגור 1, אחרי שלשה ועבירה של בלייקני על דורסי. 2 שניות של כדורסל לאחר מכן כבר הייתה בפיגור 3, אחרי איבוד כדור שהותיר 0.4 שניות על השעון. מספיק זמן להול להגיע לאלי-הופ כאשר רק שחקן אחד באדום שומר עליו. שש השניות האלו עלו להפועל ת״א 6 נקודות.

מוצג מספר 2. ברבע השלישי במשחק בפיראוס בסיבוב הקודם, הפועל קלעה 4 נקודות בלבד, שיא שלילי כמובן. היא הייתה אמורה ללמוד מהחוויה הזו מה כדאי לעשות כאשר זריקות השדה מסרבות להיכנס. ובכל זאת, על אף בצורות בסוף הרבע הראשון והשלישי, הקבוצה של איטודיס לא דרכה על קו העונשין עד שהשעון הגדול הראה 9:19 לסיום הרבע הרביעי. במשחק פיזי ואינטנסיבי שכזה, עם גארדים שיודעים להיכנס לתוך היער, הפועל תל אביב הייתה צריכה לצאת מהערב הזה עם יותר מ-6 נקודות בלבד מהקו.

מוצג מספר 3. 86-84 יווני, 1:20 לסיום. האדומים מכריחים את ג׳וזף לזרוק ולהחטיא בנפילה בסוף שעון אבל מפסידים את הריבאונד לווזנקוב. שוב סוף שעון, הפעם זה דורסי שמעיף שלשה קצרה אבל בראיינט מאבד ריכוז בבוקס-אאוט, ומאפשר לפיטרס להגיע כל הדרך מהפינה, לגנוב ריבאונד התקפה מס׳ 12 ולהניח את סל השדה האחרון שנקלע במשחק.

בגדול, הפועל תל אביב בהחלט יכולה לקחת הרבה דברים מההופעה שלה נגד מוליכת היורוליג, שנייה לפני הישורת האחרונה באמת של העונה. בגדול, מיציץ׳ נכנס לקצב. בגדול, ההתקפה פוגעת והרוטציה מגובשת. בגדול היא הסתכלה ליוונים בלבן של העיניים. אבל דווקא הניצחונות הגדולים, כנראה נמצאים בפרטים הקטנים.