קרדיט לתמונה הראשית: הפועל "IBI" תל אביב
ברוח חג הפסח שבא עלינו לטובה, צריך להגיד שהפועל תל-אביב עבדה בפרך כדי להשיג את הניצחון הזה על פנאתינייקוס. ברוח המלחמה עם איראן (שכל אחד יחליט איך היא באה עליו), יכול להיות שנשמע את אחד הקברינטים באדום מכריזים שזהו ״ניצחון שיעמוד לדורי דורות״.
זה באמת ניצחון חשוב, אולי הכי חשוב של האדומים העונה בקרב על כרטיס יורוליג לעונות הבאות. אחרי הפסד מביך לבאסקוניה החלשה, לקראת רצף משחקים קשוח, הקבוצה של איטודיס פגשה יריבה ישירה בקרב על השישייה הראשונה. אותה יריבה ישירה היא במקרה הקבוצה העשירה במפעל, שהגיעה בסגל כמעט מלא ואפילו סידרה לעצמה אווירה ביתית באולם בסופיה כאשר היא מגיעה בתנופה של ארבעה ניצחונות רצופים.
הפועל ת״א התהדרה במאזן מפוקפק של שלוש ניצחונות ו-8 הפסדים נגד יריבות מהשמינייה הראשונה בטבלה, ובמשך שלושת הרבעים הראשונים אמש הבנו בדיוק למה. למה הקבוצה האדומה כל כך טובה בלנצח קבוצות גרועות ממנה, ובמקביל כל כך גרועה בלנצח קבוצות טובות ממנה.
Dimitrios Itoudis – Photo credit: Yehuda Halickman
בסופו של דבר, בהתמודדויות האלו, אין לאיטודיס את הפלאן בי, אין את גורם ההפתעה. הפועל היא מה שהיא. והיא מפסידה להיאבקות לפנרבחצ׳ה ואולימפיאקוס בסיבוב הראשון, לקצב של ולנסיה בסיבוב השני ולמצ׳אפים האישיים וקור הרוח של ריאל וז׳לגיריס בשני הסיבובים. להפועל הזאת לא היה משהו מעבר ליכולת האישית של הכוכבים שלה, היציבים יותר (בראיינט ואוטורו) והיציבים פחות (מיציץ׳ ובלייקני). לא היה משהו שיפתיע את היריבה העדיפה, שיגרום לה להיתקע, לחשוב פעמיים ולא להצליח לנצל את יתרון הסגל/הניסיון/הביתיות שנמצא בצד שלה.
לפנאתינייקוס ואוהדיה, שיכולים לטוס מתי, לאן ועם איזה חברת תעופה שהם רוצים, היו אמש את שלושת היתרונות הנ״ל, מה שחייב את האדומים לשלוף איזה שפן מהכובע כדי להיות מסוגלים להתגבר על הסגל הפשוט מופרך שקיבל לידיו ארגין עתמאן. לאורך (כמעט) 30 הדקות הראשונות לא היה נראה שזה הולך לקרות, שכן על אף שהאדומים כבר הצליחו להכניס את מתיאס לסור וקנדריק נאן לבעיית עבירות, זה הספיק רק כדי להישאר צמודה אליו במחצית הראשונה. הטורקי הפרובלמטי נהנה מיום אדיר של ״וינטאג׳״ קוסטאס סלוקאס (14 נק׳, 8 אסיסטים על איבוד בודד ב- 31 דקות) ומהפורוורדים המצוינים שיש לו בסגל שאפשרו לו גמישות מקסימלית על הפרקט. הרננגומז, אוסמן והייז-דיוויס לא ירדו מהפרקט וסיפקו נקודות גם כאשר טי ג׳יי שורטס הוביל כדור וקנת׳ פאריד חיכה בצבע. איזה סגל עמוס בכישרון.
Ergin Ataman – Photo credit: Panathinaikos
אלייז׳ה בראיינט החתים כרטיס התקפי עם 18 נקודות, אך שלא כהרגלו עשה עבודה רעה מאוד בהגנה. הגארד המעולה די חיפף בשמירה ואפשר זריקות קלות של חואנצ׳ו הרננגומז (17 נק׳ 3/4 ל-3), שלא נהנה ככה מאז שהיה על הסט של ״Hustle״ בתפקיד בו קרוז. מיציץ׳ ניסה להיות אפקטיבי בהתקפה, אך הוא היה היעד להתקפות של הירוקים, בין אם מול הגארדים שזריזים ממנו או הפורוורדים החזקים ממנו. שני אלו גם לא הצליחו להפעיל את דן אוטורו, שרשם אולי את המשחק החלש ביותר שלו העונה עם 6 נק׳ ב-37.5% מהשדה בלבד. הפועל לא שיחקה רע באופן כללי, אך היא לא מצאה שום דרך לאתגר את הקבוצה הטובה יותר, ואלו היו פני הדברים במשך שלושה רבעים. בכולם ניצחה פאו, 21-20 בראשון, 27-24 בשני ו-27-19 בשלישי.
חדי העין מבינכם ישימו לב שהשמטתי מתוצאת הרבע השלישי (27-22) את שלשת הבאזר האדירה של מלקולם. מבחינתי היא הייתה קצה האוזן של השפן שבצבצה מהכובע, היא שייכת לקאמבק האדום שהיה שייך כל כולו לשחקני הדרג השני של איטודיס, שנתן להם את המפתחות באקט די נדיר מצדו.
הם החזירו לו ברבע אחרון אינטנסיבי במיוחד, במשחק הגנה מתואם ויעיל שכפה איבודים ירוקים (4), עם מלחמה על כל כדור תועה, אחריות וקור רוח בסיום. מלקולם הפיח אופטימיות, בלייקני קבר שתי שלשות גדולות ברבע הרביעי. אודיאסי חיפה על אוטורו בתצוגת שיא ובמשחק פיקנרול מושלם יחד עם כריס ג׳ונס המושמץ, שניהל את המשחק בדקות האחרונות ללא רבב עם 8 אס׳ ללא איבוד, ולבסוף סגר עניין מהקו בהמון שקט נפשי.
Chris Jones – Photo credit: Yehuda Halickman
קבלו נתון. מהרגע שהכדור יצא מהידיים של מלקולם במצב של 63-75, הפועל ת״א ניצחה את היוונים 29-13. חלוקת 29 הנקודות בצד האדום היא כדלקמן: בלייקני 10, אודיאסי 6, ג׳ונס 6, מלקולם 5, אוטורו 2, מיציץ׳ 0, בראיינט 0. מה שהופך את הנתון הזה לעוד יותר מדהים הוא שאלייז׳ה היה על הפרקט לכל אורך הרבע הרביעי, וכל תרומתו ההתקפית הסתכמה באסיסט בודד. התצוגה המדהימה של הצוות המסייע היא זו שאפשרה להפועל להפתיע את פאו, אבל להפתיע לא פחות את עצמה.
כדי לנצח את האימפריות הללו, בטח ובטח בסדרת פלייאוף או חס ושלום, בפיינל פור, צריך לדעת לשחק כמו ׳אנדרדוג׳. כמה שמוזר להגיד את זה בהקשר של מועדון שעונה לשם ״הפועל תל-אביב״, אבל הפועל תל-אביב הזאת, שלא הוכיחה הרבה במפעל הזה, היא אנדרדוגית גרועה. היא כזאת כי (בין היתר) היא לא ידעה להשתמש באנדרדוגים שלה, בשפנים שיש לה בסגל. לאדומים תהיה הזדמנות כפולה בשבוע הבא לתרגל ״אנדרדוגיות״ נגד פנר ואולימפיאקוס והיא לא תתנגד לעוד רוח גבית משפע ה-X פקטורים הפוטנציאליים שיש לה במעמקי הספסל, חלקם אפילו מדברים עברית.
Elijah Bryant – Photo Credit: Euroleague
אחלה כתבה ניתוח מעולה