קרדיט לתמונה הראשית: דב הליקמן
יש הרבה קווי עלילה שאיתם ניתן לפתוח את כתבת ניתוח גמר הסופרקאפ הסופר חברתי בו ניצחה הפועל ירושלים 79:84 את מכבי תל אביב. אבל אם נשים בצד את המחוות המרגשות לחטופים ולפצועים – שרק בשבילם היה שווה לקיים את המשחק הזה – ונתמקד בכדורסל, אז כיאה לאתר כדורסל ישראלי, הסיפור שאנחנו רוצים להתחיל איתו הוא זה של רועי פריצקי, סיפור שמגיע לו לקבל את אור הזרקורים.
כי הגארד בן ה-23, שנחשב ובפער משמעותי לשחקן הכי פחות בכיר שעלה על הפרקט בקלאסיקו הישראלי, ראה לראשונה בקריירה הצעירה שלו 9317 צופים בהיכל מנורה מבטחים, ובמקום להירתע מהמעמד שיחק עם קור רוח סופר מרשים במשחק על תואר, וכן, אני מכיר את הביקורות על המשחק, אבל השורה התחתונה היא שכל אוהד כדורסל ישראלי אמיתי התעניין במשחק הזה. והנה פריצקי תופר שלשה. והנה הוא עומד בלחץ מקו העונשין במחצית השנייה. והנה הוא נועץ שלשה נוספת כדי להמשיך את המומנטום הקבוצתי. והנה הוא לא חושש לחדור בסיום הרבע השלישי, ולהיחסם על ידי רומן סורקין. ופתאום הוא נלחם על הפרקט. ומגיע באין מפריע לצבע, כשהוא אפילו מחטיא כמה פעמים, אבל הוא שם, חלק מהמעמד הזה. חלק חשוב ממנו. והרבה בזכותו ירושלים ניצחה.
Roy Partesky – Photo Credit: Yehuda Halickman
לא יובל זוסמן. לא נמרוד לוי. לא רועי הובר. אם נשים את המתאזרח קאדין קרינגטון בצד, רועי פריצקי היה הקלע הישראלי הבכיר של הפועל ירושלים במשחק. לו היו 8 נקודות (2-3 לשלוש). פי 2 יותר מהשלושה האחרים ביחד. אה, והוא גם עשה את זה ב-10 דקות, בזמן שהם הסתפקו ב-4 נקודות ב-44 דקות. שאפו אחד גדול.
בעונה שעברה פריצקי בכלל ירד ליגה על הפרקט עם אליצור נתניה (עם כמה שאפשר לקרוא לזה ירידה, כן? הרי בסוף סאגת האיחוד של עפולה ואילת השאירה את נתניה בליגה הראשונה). הוא קיבל את המפתחות להוביל קבוצה אחרי שנתיים בהפועל באר שבע (שהגיעו אחרי שנתיים במדי נתניה בליגה הלאומית), אבל לא היה מספיק יציב. פריצקי, תגלית העונה בליגת העל בעונת 2022/23, קיבל הזדמנות בנבחרת ישראל בקיץ 2023 ממנו נעדרו הרבה שחקנים בכירים, והחזיר בדקות ששיחק. אך נדמה שמאז משהו נתקע, והמעבר לירושלים הרגיש, ואולי גם יתברר, ככזה שהוא לא פתרון בעקבות ההנחה שיקבל דקות משחק לא רבות. בתחילת גביע ווינר הוא לא היה טוב, אבל בסופרקאפ? וואו. האיש פשוט עשה ככל העולה על רוחו. עוד מוקדם, אבל פריצקי בעמדה שהוא יכול רק להפתיע, ככה שמי יודע, אולי גם בטווח הארוך המעבר יתברר כבינגו. בינתיים, הוא כבר קנה את עולמו. רני בלגה, שישב מתחת לאחד הסלים וצפה בקבוצה שאצלה הוא חתום בחוזה ארוך טווח ושבמדיה הוא שיחק בגביע ווינר, קיבל איתות שיש אופק.
Roy Partesky – Photo Credit: Yehuda Halickman
נשים את התוצאות הקבוצתיות בצד, יש משהו באליצור נתניה. פריצקי שעולה לשחק ככה כשכל העיניים מסתכלות עליו, איתן בורג שלא נרתע מצרפת ביורובאסקט, בן שרף שלא נרתע משום דבר. יונתן אלון, מאמנו של פריצקי בירושלים, הלך איתו בדקות חשובות עמוק בתוך המחצית השנייה, כש-10 הדקות של השחקן (או קצת פחות מ-10 וחצי, ליתר דיוק) הרגישו כמו הרבה יותר. כך הוא אמר עליו בין השאר במסיבת העיתונאים בסיום: ״רועי הגיע אלינו אחרי שהוא היה במקום מדהים שהכין אותו מצוין אבל לא להיות רול פלייר בקבוצה גדולה, והוא צריך לעשות את ההתאמות. אני מסביר לו שאם הוא רוצה לתרום בהפועל ירושלים זה בדברים מאוד ספציפיים, בתחילת גביע ווינר זה נראה פחות טוב וזה משתפר כי הוא בחור מאוד חכם. יש לו המון פוטנציאל והוא יכול לעזור לנו. אני שמח בשבילו שהוא היה טוב היום״.
יונתן אלון לשאלה של @mobluelion על היכולת המצוינת של רועי פריצקי: ״רועי הגיע אלינו אחרי שהוא היה במקום מדהים שהכין אותו מצוין אבל לא להיות רול פלייר בקבוצה גדולה, והוא צריך לעשות את ההתאמות. אני מסביר לו שאם הוא רוצה לתרום בהפועל ירושלים זה בדברים מאוד ספציפיים, בתחילת גביע ווינר… pic.twitter.com/FwQoWWbBKi
— Sports Rabbi (@thesportsrabbi) September 21, 2025
אחזור לציטוט של רובן נייברגר, שאימן את פריצקי בנתניה, בשיחה עם אתר ״ספורטס רבי״ לפני פחות משלוש שנים: ״במשחק הראשון שלו בליגה הלאומית שיחקנו במוצקין והוא קיבל את הכדור, עבר את החצי ופשוט קפא, הוא איבד כדור על החצי וקיבל לייאפ בצד השני. היה פסק זמן כמה דקות אחרי זה, הסתכלתי עליו וראיתי ילד מפוחד, חיוור קצת ולבנבן, ואמרתי לו 'הכל בסדר, הכל מעולה, לאט-לאט זה יבוא'. ראיתי שהוא הסתכל עליי בעיני עגל כאלה, הלם, ילד שעולה לבוגרים בפעם הראשונה. ידעתי שהוא גבר שבגברים, כבר הכרנו לחודש-חודשיים של אימונים, ופשוט נתתי לו כאפת ליטוף כזאת, והוא נפתח״. או הציטוט הזה של אלון ששון, ששיחק איתו: ״גבר על שלא מפחד מאף מעמד ומאף שחקן, גם בתקופות שלא הולך לא יוותר לעצמו ולא ירד הביטחון״.
תמיד אפשר להרחיב עוד (מוזמנים להציץ בתכני העבר שלנו על פריצקי), ועוד נרחיב בקרוב, אבל הגיע הזמן שנעבור לזוויות אחרות. ירושלים החדשה מחזיקה עכשיו בכל כך הרבה אופציות התקפיות. ג׳ארד הארפר בעוד יום אדיר במשרד (20 נקודות, 4-8 לשלוש, 4 אסיסטים, איבוד אחד); קאדין קרינגטון שפתח בחמישייה אחרי היורובאסקט המורכב עם נבחרת ישראל, וחזר לעצמו עם 21 נקודות (7-8 לשתיים) ו-4 חטיפות בדרך לתואר ה-MVP (אפשר להניח כי הייתה בבחירה הזו גם אמירה כלפי הפועל תל אביב); אנתוני לאמב שהגיע כרכש הנוצץ אבל יודע לא לכפות את עצמו על המשחק (12 נקודות, 3-5 לשתיים, 2-6 לשלוש, 5 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 2 חטיפות); וקשיוס ווינסטון, שעל הנייר קלע ״רק״ 9 נקודות, אבל באיזה אחוזים – 3-5 לשתיים, 1-1 לשלוש, באיזה תזמונים – סלים שהעבירו לקבוצתו את היתרון ברבע השלישי – ובאיזה דקות – תוך 14 בלבד. כשמוסיפים את ג׳סטין סמית׳ שהיה ביום ״רגוע״ ביחס לקדם העונה המפלצתי שלו ועדיין סיפק 10 נקודות ו-7 ריבאונדים, מקבלים כל כך הרבה כיוונים שבהם ירושלים יכולה להעניש.
Khadeen Carrington – Photo Credit: Yehuda Halickman
יש גם שחקנים שפחות הלך להם בירושלים. כאמור, הישראלים שאינם קרינגטון ופריצקי – יובל זוסמן צריך להתאושש מחוויית היורובאסקט, כך גם נמרוד לוי, ורועי הובר נמצא בקבוצה עם עומס בקו האחורי. הסנטר הענק דמיטרו סקפינצב (2.16 מטרים) נרשם בשל ההיעדרות של אוסטין וויילי, וחוץ מלקחת כמה ריבאונדים בהגנה היה לא טוב במיוחד בהתקפה, כשהוא נכנס לבעיית עבירות. אומנם מוקדם, אבל אפשר לצפות שבמפגשים עם הגדולות נראה את וויילי במקומו. ג׳וזאיה-ג׳ורדן ג׳יימס לא נרשם, וביורוקאפ הוא יוסיף לקבוצה עוד מימד.
עבור מכבי ת״א, זה היה ערב מוזר. היא הרגישה כמו הקבוצה הביתית לעיני אוהדים רבים שלה בהיכל מנורה מבטחים, הובילה במשך רוב המשחק (20:58 דקות לעומת 14:55 של ירושלים), אבל עדיין הפסידה עם מחצית שנייה מאכזבת, בדגש על הרבע השלישי (26:14 לירושלים). רומן סורקין הראה למה גם בארצות הברית מעוניינים בו (באמת מה מכבי הייתה עושה בלעדיו…), כשהוא סחב את הקבוצה על הגב עם 22 נקודות (6-8 לשתיים, 1-4 לשלוש ו-7-8 מהקו), 5 ריבאונדים, 2 חטיפות ו-29 במדד היעילות ב-27 דקות, אבל אחריו יש לא מעט סיפורים מעניינים לא פחות.
Roman Sorkin – Photo Credit: Yehuda Halickman
כמו זה של ג׳ון דיברתולומיאו. הקפטן בן 34, ג׳ייק כהן נלקח ממנו, אבל כשיש משחק גדול על הכף הוא פשוט שם. מחצית ראשונה אדירה של שלשות ולחיצה על ריבאונדים בהתקפה, שלשת קלאץ׳ בדקה האחרונה. 12 נקודות מהספסל ללא החטאה מהשדה (1-1 לשתיים, 3-3 לשלוש ו-1-2 מהקו) ב-21 דקות, 4 ריבאונדים מהם 3 בהתקפה, כולל מהלך של סל מריבאונד התקפה. והוא 1.83 מטרים, כן? ועדיין סיים עם יותר ריבאונדים מסקפינצב שגבוה ממנו ב-33 סנטימטרים. כמה שהוא היה צריך את האנרגיות של ההיכל.
וזה מוביל לשחקן שהרשים מאוד במכבי – אושיי בריסט. עד כה היו לחשושים על המספרים הלא גבוהים שלו בתקופת ההכנה, כשבאופן טבעי הוא מסתגל לכדורסל האירופי. אבל יותר מכל שחקן אחר, היה נדמה כמה הפורוורד צריך את יד אליהו. הוא חדר באגרסיביות מהפתיחה, ובסיום ניסה להצית קאמבק מאוחר. 12 נקודות עם 3-5 לשתיים ו-6-6 מהקו לצד 0-2 לשלוש, 6 ריבאונדים כולל 3 בהתקפה, 18 במדד היעילות ב-24 דקות. כשבריסט חתם במכבי, ההשוואה שאנשים קיוו שתתממש היא לבונזי קולסון. גם לגבי קולסון בזמנו היו סימני שאלה, ואז במשחק הראשון בהיכל הוא הוביל לניצחון על ז׳לגיריס קובנה עם 16 נקודות, 6 ריבאונדים, 2 חטיפות ו-29 במדד היעילות. אין ספק שההיכל יכול להיות מאוד חסר לבריסט במהלך עונת היורוליג, אבל אולי המשחק היחיד שהתקיים בו בינתיים יכול לייצר עבורו מומנטום.
Oshae Brissett – Photo credit: Yehuda Halickman
מי שגם סיים עם 12 נקודות היה ג׳ימי קלארק. עם מראה חדש, קלארק קלע בהתחלה בצורה טובה, אבל בדקה האחרונה הגיעו איבודי כדור, כולל אחד שסגר סיפור. זה בוודאי נתן לאוהדי מכבי זיכרונות פחות טובים מהמשחק השני בסדרת הגמר מול ירושלים בסיום העונה שעברה. קלארק סיים עם 6-9 לשתיים, 0-4 לשלוש, 2 חטיפות ו-3 איבודים על 2 אסיסטים, כשבשלב הזה הוא עדיין לא יכול לנהל את המשחק של מכבי.
בהיעדרו של הכוכב הגדול לוני ווקר, מה שבהחלט צריך לשים כוכבית על המשחק הזה לפחות בכל הנוגע להבנה איך מכבי ת״א באמת נראית, ריכזו את המשחק של הצהובים היו ג׳ף דאוטין ג׳וניור ותמיר בלאט, שפתחו ביחד בחמישייה. דאוטין, שבלט בינתיים בהכנה, נראה טוב בפתיחה, אבל נחלש בהמשך, וסיים רק עם 6 נקודות ב-3-11 מהשדה כשהוא לא מהווה איום מחוץ לקשת (0-1 לשלוש) יחד עם 3 אסיסטים לעומת איבוד אחד, ובלאט יותר קלע (9 נקודות) וסיים עם 4 אסיסטים לצד 3 איבודים. כנראה שדאוטין יכול רק להיראות יותר טוב כשווקר לידו, אבל כשהוא לבד נדמה שיש בעיה.
ג׳יילו הורד סיים ערב בלהות עם 4 נקודות ב-2-10 לשתיים. מצד אחד, מדובר בערב נדיר עבור הורד, לגביו האינסטינקט הראשוני אומר שאין להיות מודאגים. האומנם? באופן מסורתי, הורד מתקשה מול ירושלים בכל שנותיו בישראל; מבין 9 משחקי הליגה שלו נגדה, 3 פעמים בלבד הוא קלע בספרות כפולות. בכל המשחקים שבהם לא קלע בספרות כפולות, הוא נעצר על 4 נקודות ודרומה. במשחק אחד, הוא כלל לא קלע. היה לו רק עוד משחק ליגה אחד שבו הוא לא קלע. ובעצם, בקריירה של 72 משחקי ליגת על, 16 פעמים הורד סיים עם 4 נקודות או פחות. מבין 6 המשחקים שבהם קלע 3 נקודות או פחות, 5 היו מול ירושלים (!). כשמכבי ת"א זכתה בגביע המדינה בעונה שעברה מול ירושלים, זה היה דווקא בלי הורד הפצוע. ולא נתחפר עוד בנתונים האלה, רק נגיד שבאף משחק ליגה, יורוקאפ או יורוליג הורד לא רשם 8 החטאות לשתיים.
Jaylen Hoard – Photo Credit: Yehuda Halickman
הדאגה האמיתית במכבי מגיעה מהשחקנים שלא קלעו. טי ג׳יי ליף עלה מהספסל ורשם 11 דקות שבהן לא קלע עם זריקה אחת בלבד, וניכר שכשיש שילוב בין הגובה שלו לזה של סורקין על הפרקט, נוצר פקק. יהיה מרתק לעקוב אחרי העבודה של עודד קטש עם ליף. מרסיו סנטוס נראה די אבוד ב-8 דקות, וגור לביא נקרא לפרקט רק פעם אחת, ולא הצליח לתרום ב-4 דקות. הוא יקווה שבהמשך קטש ייתן לו הזדמנות אמיתית. ניכר שקטש סומך יותר על וויל ריימן (2 נקודות ב-13 דקות) שמביא הגנה, וכשקטש, מאמן בעל אוריינטציה התקפית, הולך עם שחקן הגנה, לא ברור האם זה כחלק מההתפתחות וההתפכחות שלו כמאמן או יותר סימן לדאגה. אורן סהר התייבש כצפוי על הספסל, ונקווה שבמשחקים פחות גדולים גורלו לא יהיה זהה לעומר מאייר.
קטש עצמו הביע את חששותיו לקראת עונת היורוליג במסיבת העיתונאים בסיום. מנקודת המבט שלו, הקבוצה לא מוכנה לעונה. ווקר ואורוש טריפונוביץ׳ נעדרו מול ירושלים, ועם כל זה שאנחנו רק בתקופת ההכנה, זה עדיין היה משחק על תואר, וסימנים מדאיגים היו גם היו. עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה? תשובות כבר בקרוב.
עודד קטש על פתיחת עונת היורוליג: ״תמיד השאיפה שלנו לשמח את האוהדים. זו הסיבה המרכזית שאנחנו משחקים כדורסל. לא משנה מה נעשה ב-9 הימים הקרובים לא נהיה מוכנים ב-100 אחוז. לא חושב שיש קבוצת יורוליג שיכולה להגיד שהיא מוכנה. נצטרך למצוא את הדרך לנצח ולהיות תחרותיים עד שהדברים יסתדרו״
— Sports Rabbi (@thesportsrabbi) September 21, 2025
0 תגובות