צ’ינאנו אונואקו חתם בהפועל תל אביב, במהלך שגרם לרעידת אדמה נוספת בכדורסל הישראלי (כמה כאלה היו לנו לאחרונה?). הסנטר, ששוחרר לאחרונה מדינמו ססארי האיטלקית בהחלטה משותפת עם המועדון, סיפק יכולת יוצאת דופן בעונה שעברה עם בני הרצליה, כשהוא הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע המדינה עם דאבל-דאבל מפלצתי של 25 נקודות (6 מ-7 לשתיים, 13 מ-15 מקו העונשין) ו-15 ריבאונדים (5 בהתקפה) בנוסף ל-5 אסיסטים ו-3 חסימות בדרך למדד 50 ולתואר השחקן המצטיין מול, ניחשתם נכון, הפועל ת”א. מעבר לכך, האיש בעל זריקות הסבתא מהקו נבחר לשחקן העונה בליגת העל, כשהוא לא היה רחוק מלהוביל את הרצליה לדאבל היסטורי. כזכור, הקבוצה הגיעה לגמר הפלייאוף. נכון, למרות שחלם על ה-NBA והיה יכול בקלות להגיע ליורוליג אונואקו שוב קיבל החלטה לא טובה כשבחר לעבור לקבוצה מליגת האלופות, אותה מסגרת אירופית שבה משחקת הרצליה, אך הפועל ת”א עטה על המציאה וזכתה בשחקן שעושה הכל ועוד ברמה גבוהה: הטבעות, שלשות, ריבאונדים בשני צידי הפרקט, חטיפות, אסיסטים וחסימות.
הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
כמובן שיש לציין שהפועל לוקחת סיכון עם החתמתו של אונואקו, שכן היא מכניסה דמות חדשה לחדר הלבשה מגובש ובאופן כללי לקבוצה שמצליחה הן בליגה והן ביורוקאפ, אך ראינו מקרוב במשך עונה שלמה עד כמה הוא שחקן שובר שוויון ושאפשר להצליח לגעת בלב שלו. הפועל צפויה לשחרר את הסנטר כריס הורטון שנראה טוב מאוד בעיקר מבחינה הגנתית, ועוד ליריבה לצמרת בדמות הפועל חולון, אך הסיכוי בהחלט שווה את הסיכון. כמה מדהים שמוקדם יותר באותו יום הפועל השלימה את משימת הרישום של חמישה זרים למשחקי הליגה בזכות הקהל שפתח את הכיס, כיאה לקבוצת אוהדים. בכך, להפועל יש תנאי פתיחה לא פחות טובים מאף קבוצה בליגה. כל החלומות מתגשמים בלב.
בכלל, החתמת אונואקו מסמלת את הפועל ת”א עונת 2022/23. קבוצה שלא חוששת לחלום הכי גבוה שאפשר ולבנות דרים טים של ממש. זה התחיל בלשמור על זרים איכותיים כמו ג’ייקובן בראון וג’יי פי טוקוטו, כשהראשון, למרות הפציעות הרבות, הוא עוד הוכחה לכך שהסיכוי שווה את הסיכון. בכל פעם שהוא כשיר, והוא כשיר למספיק משחקים (בלי עין הרע), הוא מציג כדורסל יפה לעין ומנצח. זה ממשיך בצירוף זרים כמו אקסבייר מנפורד שמתגלה כבינגו והביג-מן המפלצתי ג’יילן הורד, שהעמיד במשחקים ששיחק באן.בי.איי בעונה שעברה ממוצעים של דאבל-דאבל ולמרות זאת עבר מתחת לרדאר כשהתחיל כשחקן אימונים בקבוצה וכעת כבר נחשב לחלק בלתי נפרד ממנה. טראוויס ווריק פצוע? אדם אריאל, הקפטן ושחקן הבית של הפועל ירושלים, מגיע במקומו. ג’יימס יאנג פצוע? ג’ורדן מקריי, השחקן הכי טוב שתומר גינת שיחק איתו לפי דבריו של קפטן נבחרת ישראל החדש, מצטרף. אה, רגע, תומר גינת.
יותר מהכל, המהלך שבזכותו תיזכר הפועל ת”א של עונת 2022/23 בספר דברי הימים של הכדורסל הישראלי הוא ללא ספק החזרה של גינת בחוזה ארוך טווח לקבוצה שבה שימש כקפטן. כזכור, הפאוור פורוורד הלך עם הלב למרות ההצעה הגבוהה יותר משמעותית של היריבה העירונית מכבי תל אביב שמשחקת ביורוליג, ובכך הוא הפך לסמל אדום. המשפט “אהבה לעולם לא נכשלת” שאותו צייץ גינת כשהחליט באיזו קבוצה הוא חותם כבר הפך לאייקוני ולכזה שמודפסות ממנו חולצות של הפועל. גינת הוא הישראלי הבכיר בסגל שכולל ישראלים נהדרים נוספים בדמותם של הקפטן בר טימור, עידן זלמנסון, גיל בני (מי שמכיר את האיש אפילו קצת יודע שלא היה בכלל סיכוי שהוא יעבור לקבוצה אחרת למרות מיעוט הדקות והשמועות, הרי לדוגמא אחרי המשחק הראשון ביורוקאפ שבו הוא לא שיחק מול לונדון ליונס הוא היה אולי השחקן הכי מאושר בחדר ההלבשה בזכות הניצחון של הקבוצה) וכאמור אריאל. גם הצעירים המוכשרים אייל הראל ואילי דולינסקי לוקחים חלק בחוויה הבלתי נשכחת. הקהל, שסבל מספיק מקבוצת הכדורגל בשנים האחרונות, השתלט במהירות על המנויים כדי לראות את ההצגה הכי טובה בעיר, וכל המשחקים באולם הדרייב אין הם סולד אאוט.
על כל העסק הזה מנצח המאמן דני פרנקו, שיודע מה זה להגשים חלומות. את הפועל ירושלים הוא הוביל לזכייה באליפות היסטורית בעונת 2014/15, ולמרות שכמו כל מאמן גם הוא רשם כישלונות, הוא תמיד מצליח ליצור רושם שההחלטות שלו הגיוניות ושאין סיבה להפוך את האכזבות הגדולות לכתמים, כשבכל פעם מחדש הוא מצליח לקום ולהמציא את עצמו מחדש בקריירה. זה תחום שבו פחות הולך כיום למאמנים ישראלים בכירים אחרים. פרנקו ירצה להוביל את הפועל לתואר ראשון במתכונת הנוכחית שלה כקבוצת אוהדים, ולמרות שזה לא קרה בגביע ווינר, הדברים בהחלט אפשריים במפעלים האחרים שהם גם חשובים יותר. הקבוצה החליטה להירשם ליורוקאפ ומרשימה מאוד עד כה עם מאזן 1:3, בזמן שמועדון כמו הפועל ירושלים נותר חסר אופק והצלחות בליגת האלופות. בליגה המאזן הוא 0:4, ובנוגע לגביע המדינה, מי יודע, אולי הפעם אונואקו יביא לה גביע. דבר אחד בטוח: הפועל יכולה וצריכה לזכות העונה בתואר, אם לא בתארים. העונה שעברה, שבה הקבוצה ניצחה לא מעט משחקי דרבי אך גם רשמה תחושת החמצה, נתנה הרבה תיאבון לעונה הנוכחית.
ואם כבר התחלנו לגעת במכבי ת”א, אז בניגוד ליריבה העירונית נדמה שהמועדון הגדול ביותר בישראל עושה כרגע הכל חוץ מלהתעסק בכדורסל (מזכיר לכם גוף גדול אחר בכדורסל הישראלי? טוב, זה כבר נושא לטור אחר), כשזה התחיל עם הדרישה לאסור על מכירת כרטיסי חוץ להפועל בדרבי הקרוב. אבהיר: אני כמובן נגד כל סוג של אלימות וחלק מאוהדי הפועל חוצים קווים אדומים במשך שנים, אך לא צריך להכליל את כל הקהל ומי שמתנהג באופן לא ראוי חייב להיענש, כשלמרות כל הטכנולוגיה שיש היום משום מה הדבר הזה פשוט לא מבוצע מספיק במדינת ישראל. חבל שנושא שהוא כל כך פשוט על הנייר לא מטופל כמו שצריך, כשאין לי ספק שיש הסכמה על כך שרק האנשים שמתפרעים צריכים לשלם מחיר. לצער כולנו, בספורט הישראלי נהוג לחייב את הקבוצות לשלם קנסות ולא את האוהדים המתפרעים. העניין הזה חייב להשתנות, ולפחות בסופו של דבר קהל החוץ ייכנס לדרבי בהיכל מנורה מבטחים, בדיוק כמו שצריך להיות.
מעבר לכך, ביום חמישי בערב, אחרי הפסד הבית המדאיג לברצלונה נטולת ניקולה מירוטיץ’, מכבי מצאה את הדרך להסתיר כפי יכולתה את ההפסד כשבחרה בסיום ההתמודדות לערוך מסיבת עיתונאים שבה המנהל הספורטיבי ניקולה וויצ’יץ’ הודיע על עזיבתו אחרי כעשור של כישלונות. בשנים האלו מכבי בין השאר הפכה מאחת הקבוצות הגדולות באירופה לעוד קבוצה ביורוליג שמכוונת לפלייאוף ולרוב אפילו לא מצליחה להגיע לשם. ההכרזה של וויצ’יץ’ היא מושלמת בשביל המועדון, שנמצא בדרכו הבטוחה לכישלון נוסף בתקופה הקרובה: כעת האוהדים לא יוכלו להאשים יותר מדי את וויצ’יץ’, שכן הוא עוזב בסיום העונה, ובגלל שלפחות כרגע אין לו מחליף מיועד בעצם אין למי לכוון את האש. ובנוגע לכדורסל עצמו, כמה לא מפתיע שמכבי לא פעלה להביא את אונואקו. חוץ מהבאתו של ג’יילן אדאמס היא לא עשתה שינויים תוך כדי תנועה, לא יודעת מה היא עושה עם אוסטין הולינס שלמיטב ידיעתי הוא שחקן יורוליג לגיטימי ותקועה עם ג’רל מרטין שלא מתאקלם. הרי הקו הקדמי לפי משנתו של עודד קטש הוא הגיוני בהחלט. מוות, מיסים ואלכס פוית’רס בעמדה מספר 4. עוד דבר מוזר מאוד זה שדארן היליארד, קלע השלשות הכי טוב של הקבוצה, בקושי רואה פרקט. המועדון קופא כמו המאמן שלו על הקווים, ועוד מעט זה צפוי להיגמר רע עבור כל הצדדים.
כעת, אחרי הטקסט הזה, הגענו לנקודה הכי חשובה, שבעצם תפגיש את שתי הקבוצות שעליהן כתבתי: הדרבי התל אביבי ביום ראשון הבא (21:00). עוד נצטרך לראות האם הפועל תוכל לעשות עבודה טובה בטווח הארוך, אך כרגע אין ספק שברמת המועדון הדברים שהיא עושה מבטיחים מאוד. השאלה היא האם הקהל שלה עשה קפיצת מדרגה מבחינת ההתנהגות, ובדרבי זו תהיה הזדמנות יוצאת מן הכלל להראות שהדרישה של מכבי לא הייתה מוצדקת. זאת תהיה הדרך הכי טובה לענות ליריבה העירונית, על הפרקט וביציעים. לטובת הכדורסל הישראלי כולו, נקווה שגם הפעם הפועל תיקח את ההזדמנות בשתי ידיים.
0 תגובות