עידו דוידי הוא כנראה הקפטן הכי פחות מוכר בליגת העל. וזה מובן, כי דוידי משחק במדי העולה החדשה, עירוני קריית אתא. בדיוק בגלל זה, ערכנו כעת ראיון מיוחד עם הגארד בן ה-26 (1.93 מטרים) כדי להכיר אותו טוב יותר, רגע לפני שביום שני הקרוב (20:00) קבוצתו תפתח את החיים החדשים שלה במשחק חוץ קשה מול הפועל תל אביב באולם הדרייב אין במסגרת שמינית גמר גביע ווינר.

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

אל תשכחו לדרג אותנו באפליקציות הפודקאסטים

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

“אני שמח מאוד בשביל המועדון והאנשים שנמצאים שם הרבה יותר זמן ממני”, פותח דוידי את הראיון בהתייחסות אישית לעליית הליגה, “בראש ובראשונה נפתלי (בנטוב) היו”ר והספונסרים שהם גם שם הרבה שנים, תומר (חיים), טלי (חיים, המנכ”לית) וצוות המאמנים, בשבילם אני מתרגש הרבה יותר”.

כזכור, קריית אתא חזרה לליגת העל אחרי 13 שנה בזכות הזכייה באליפות הליגה הלאומית עם ניצחון 0:3 בסדרת הגמר מול עירוני רמת גן, דווקא לאחר שהקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום הרביעי בטבלה. דוידי, שסיפק ממוצעים עונתיים נאים של 10.9 נקודות, 5.1 אסיסטים ו-2.8 ריבאונדים ב-32.5 דקות למשחק בדרך למדד 11.4, מציין את המפתחות לעלייה. “קודם כל זה מרגיש לפני המון זמן אז התחושות די נשכחו כבר כי מתרכזים במטרה הבאה, אבל אני חושב שמה שייחד אותנו, בטח בזמן הריצה של הפלייאוף כשאיבדנו זר לפציעה, זה שפשוט כל אחד הביא לשולחן את מה שהוא יודע ותו לו, אף אחד לא ניסה דברים שהוא לא יודע, וההיררכיה הייתה מאוד ברורה. תוסיף לזה הגנה ברמה גבוהה ומסתבר בדיעבד שזה הספיק”.

איך דוידי התחיל לשחק כדורסל? “האמת שגרתי בכפר סבא עד כיתה ג’ שם התחלתי בכדורעף והייתי בג’ודו, בכיתה ד’ עברתי ליישוב בשם אלפי מנשה, פשוט לא היה שם כדורעף אז בלית ברירה הלכתי לכדורסל”.

דוידי מספר על החוויה לגדול באלפי מנשה. “יישוב, אוכלוסייה קטנה יחסית, כולם מכירים את כולם, זה היה בניגוד להיום עם כל הפלייסטיישנים והאייפונים, זה פחות היה נפוץ, אז ביליתי הרבה זמן במגרש בחוץ עם חברים. היינו אותו מקבץ חברים עד כיתה ח’ ואז עזבתי בכיתה ט’ לרעננה”.

דוידי הוא נכדו של שוער הכדורגל בנימין מזרחי ז”ל, ששיחק בין השאר בנבחרת פלסטין, בית”ר תל אביב ומכבי תל אביב בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. “האמת שהוא נפטר כשהייתי מאוד צעיר אז לא הייתה כל כך מערכת יחסים בקטע הזה ולצערתי לא יכלתי לקחת כלום”, אומר דוידי.

מי היה עבור דוידי מודל לחיקוי? “אני אקח את זה למקום שהייתי בו באזור כיתה י’ שזה נראה לי טיפה יותר רלוונטי – ניצן חנוכי מאוד עשה לי את זה”.

כאמור, אחרי ששיחק במחלקת הנוער של מכבי אלפי מנשה דוידי עבר למחלקת הנוער של מכבי רעננה. עם קבוצת הנוער הוא זכה בכיתה י”א באליפות הליגה לנוער ובכיתה י”ב, כאשר הוא משמש כאחד משני הקפטנים של הקבוצה, זכה בדאבל של אליפות וגביע. “בכיתה ט’ הגעתי לחטיבה בשביל להיות שנה אחרי זה במטרו (תיכון מור מטרוט-ווסט רעננה), זה היה שינוי די משמעותי גם כי עברתי ללמוד שם אז כל היום הפך להיות שם, גם הלימודים וגם מחלקת הנוער, בהתחלה היה לי קשה בעיקר בפן הפיזי לעומת השחקנים האחרים שהיו, אבל השלמתי פערים והייתה מחלקה ברמה מאוד גבוהה אז, אם זה היה צוות האימון וכל המעטפת שמסביב. אלו כמה שנים שמחלקת הנוער של רעננה הייתה בטופ של הכדורסל בנוער”.

סיפור ההגעה של דוידי לרעננה הוא די מסקרן. “בזמנו באלפי מנשה המנהל של הכדורסל היה משה נדרי שלימים נהיה הסוכן שלי והמנטור שלי, הוא ממש כמו אבא בשבילי ואימן אותי בזמנו. כשהוא עבר לאמן ברעננה הוא לקח אותי איתו לשם, הייתי ילד אז אני לא כל כך יודע מה קרה מאחורי הקלעים, אבל רון נווה היה המנהל המקצועי של רעננה מזה שנים אז אני בטוח שהוא תיווך במהלך והיה אחראי על זה”.

תאמינו או לא, דוידי היה מאמן כושר במחלקת הנוער של הפועל ת”א. “אימנתי שם כי שיחקתי בהוד השרון, זה היה לפני שנתיים, זה היה תחת ההדרכה של גיא גפני שניהל שם את כל הקטע הגופני בזמנו, אז אימנתי שם את הנערים והילדים אם אני זוכר נכון, ובעצם עכשיו בשנה שהייתה אלה שאימנתי בנערים סיימו נוער ככה שפה ושם יצא לי אפילו לראות אותם וזה היה משמח”.

דוידי לומד לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. “זו מעין איזושהי תוכנית מגירה לחיים שאחרי הכדורסל, אני חושב שזה מהלך נכון בראייה מרחבית, האוניברסיטה הפתוחה הייתה המענה הכי טוב לצורת החיים שאני חי בה מבחינת הכדורסל, זה נותן אתנחתא מההתעסקות בכדורסל והכדורסל נותן לי אתנחתא מההתעסקות בלימודים, זה שילוב טוב ובאופן יחסי כמובן לא משעמם”.

כששיחק במכבי הוד השרון, דוידי הגיע להישגים אישיים מרשימים: בעונת 2018/19 הוא נבחר על ידי מאמני הליגה הלאומית לשחקן ההגנה של העונה, ובעונה שלאחריה, שבה גם שימש כקפטן, הוא נבחר לחמישייה השנייה של העונה באתר “ספסל”. “זה מקור גאווה בשבילי באופן אישי כל העניין של המשחק ההגנתי, זה משהו שמאוד חשוב לי אז כיף לדעת שמאמנים רואים ומעריכים את זה, ולגבי החמישייה השנייה מגניב, אני אפילו לא ידעתי”.

מעבר לקריית אתא ולהוד השרון, דוידי, שגם שיחק בליגה הארצית במדי הפועל עמק חפר בעונת 2015/16, שיחק בליגה השנייה במדי מכבי רעננה (2014/15) והפועל כפר סבא (2016-2018). “במסלול שקורה לי כרגע אני פחות לוקח את מה שהיה בליגה הלאומית, אני לוקח את השנה שהייתה לי בליגת העל לטובת השנה שתבוא עלינו לטובה, טיפה הסקת מסקנות, ראיתי איך הדברים מתנהלים, צריך להסיק מסקנות ולהביא את זה לפרקט השנה בהזדמנות השנייה, ואני מקווה שהיא תלך יותר טוב”.

וכשדוידי מדבר על השנה בליגת העל, הוא מדבר קודם כל על ההגעה להפועל אילת ב”ליגת הקורונה”. מי שהביא את דוידי לאילת בזמנו היה המאמן אריק אלפסי ז”ל, שלפני כשנה הלך לעולמו בגיל 49 בלבד. “היה חשוב לו שתהיה אווירה טובה בקבוצה”, נזכר דוידי, “היה תמיד פתוח לשמוע דברים ולהציג את מה שיש לו על הראש או על הלב, זו הייתה ליגה קצרה אז לא יצא לי לחוות אותו יותר מדי, אבל מהמעט שהיה איתו זו התחושה שקיבלתי ממנו”.

דוידי המשיך באילת בתחילת עונת 2020/21, אך במהלך אותה עונה הוא עבר לעירוני נהריה, שבסיום העונה ירדה לליגה השנייה. “בערך במחצית העונה עברתי מאילת לנהריה, המעבר כשלעצמו היה קשה ובתום השנה עם נהריה היה לי ברור שאני רוצה ללכת למקום שיעריכו אותי בו, אני כן עם עצמי והיה לי גם ברור שזה יהיה בליגה השנייה. היה לי חשוב להיות במקום שמעריכים אותי, שיודעים מה אני יכול להביא לשולחן ופשוט שייתנו לי לשחק, זה היה יותר חשוב לי מהכל”.

דוידי לא הצליח להותיר חותם בליגת העל באותה תקופה. האם הוא מרגיש שהניסיון שהוא צבר יעזור לו הפעם? “אני חושב שזה מעבר לניסיון שצברתי, מערכת היחסים שיש לי עם המועדון ועם המאמנים היא טובה ככה שתהיה לי הזדמנות לבטא את עצמי, אחרי זה אם ילך לי או לא זה כבר תלוי בי, אבל כל מה ששחקן יכול לבקש זו הזדמנות. אני חושב שמבחינת היכולות שאני מביא למגרש הן די שונות מהסיבוב האחרון שהיה לי שם, אבל אין ספק שבאופן אישי העניין של הסקת מסקנות וליישם אותן זה אמור לעזור לי”.

דוידי מתייחס לתפקידו כקפטן קריית אתא. “בגדול זה לא משהו שאני מייחס לו יותר מדי חשיבות, אני חושב שגם אם הייתי קפטן או לא הייתי מתפקד באותה צורה כי זה פשוט מי שאני. אני חושב שזה חשוב להציג את הדברים בין אם הם טובים ובין אם פחות בפני החברים לקבוצה, התקשורת זה משהו שהוא שווה הרבה, בטח כשיש חבורה טובה של אנשים כמו שהייתה בשנה שעברה וכמו שיש השנה, אתה יכול לגשת לכל אחד בין אם הוא השחקן המוביל ובין אם הוא השחקן האחרון ברוטציה, להגיד לו את מה שאתה חושב וליצור איזשהו שיח שיניב תוצאות טובות על המגרש. אני חושב שזה שווה לא פחות מאשר סט יכולות כזה או אחר בקטע המקצועי”.

דוידי מתאר את היתרונות שלו על הפרקט. “אם אני מתייחס לליגה הראשונה אני חושב שהיכולת שלי לתקשר ולכוון תוך כדי המשחק זה יתרון ולא הרבה שחקנים עושים את זה, בקטע המקצועי אין ספק שהקליעה וקבלת ההחלטות בפיק אנד רול שהתווספה בשנה האחרונה הן מרכיב מרכזי במשחק שלי”.

באיזה עמדות דוידי ישחק בליגה? “בעמדות הגארד, באופן אישי אני לא חושב שיש כזה הבדל בין עמדות מספר אחת, שתיים ושלוש”.

דוידי נשאל על הדרך שבה הוא רואה את הקבוצה שנבנתה והמטרות. “אני חושב שאנחנו כמו הרבה קבוצות עוד בתהליך אז באמת שקשה לקבוע. אני חושב שקודם כל יש אנשים טובים שזה לא פחות חשוב, אפשר להוציא מזה יותר מאשר אנשים ברמה נמוכה יותר עם יכולת גבוהה, אנחנו בהתהוות אז קשה לדעת לאן הדברים הולכים. אנחנו עובדים להשתפר בכל יום וזה מה שחשוב בשלב הזה של העונה. קודם כל המטרה היא לתקוע יתד בליגת העל, בטח בשביל המועדון וכל האנשים שעוטפים אותו, כל השאר כרגע יהיה בהגדרה של בונוס, לעשות מספיק ניצחונות בשביל להישאר בליגה, זו המטרה כרגע”.

בקריית אתא דוידי משחק תחת שרון אברהמי, שמאמן בהצלחה גם את נבחרת הנוער. “מעבר לעבודה הקשר שלי איתו הוא טוב ובריא, מדברים לא מעט, זה גם חשוב. הפעם הראשונה שיצא לי לעבוד איתו הייתה השנה שעברה, גם בקטע שלנו עברנו איזשהו תהליך, מן הסתם מכירים עד שמגיעים לנקודה שבה אנחנו נמצאים היום, הוא פתוח לשמוע שזו תכונה שאין אותה להרבה אנשים, הוא לא תמיד מקבל וזה בסדר, עובד קשה, הקבוצה חשובה לו, הוא דורש ואני נהנה מהעשייה איתו”.

דוידי נדרש לספר משהו מעניין שלא יודעים עליו. “אני בכלל כותב ביד שמאל למרות שאני זורק ביד ימין”.

עם איזה שחקנים דוידי הכי נהנה לשחק עד כה בקריירה? “אני אקח שניים: הראשון זה פול דילייני שהייתי איתו בהוד השרון ועד היום אנחנו חברים ממש טובים, מדברים על בסיס שבועי. השני הוא החבר שלי אמין (סטיבנס) שזו השנה שנייה שלי ברציפות איתו. כמובן שיש עוד הרבה שחקנים, מעטים השחקנים שהיו לי מערכת יחסים רעה איתם, אבל אני אקח את שניהם כתשובה לשאלה הזאת”.

השחקן שהיה הכי קשה לדוידי לשחק מולו הוא קייסי פרייתר, שגם שיתף איתו פעולה באילת. “נגד קייסי פרייתר שיחקתי באימונים ואולי רק במשחק אחד רשמי, מאוד קשה לשמור עליו. בנימה זו אני גם מאחל לו בריאות ורפואה שלמה”.

מאיזה מאמנים דוידי למד הכי הרבה? “אני חושב שמכל מאמן לקחתי משהו, אבל אני אקח דווקא את השנה האחרונה שהייתה עם שרון ואלדד בנטוב עוזר המאמן. אני חושב שהם שדרגו אותי ברמת המשחק, הם הוסיפו לי מימד שלא שלא היה לי עד כה שזה להוביל את הכדור ולהיות עם הכדור, קריאת מצבים בפיקנרול, אז אני אתן להם את הקרדיט על זה כי אני מאוד מעריך את זה”.

מה החלום הכי גדול של דוידי בקריירה? “אני אשמח לשחק בקבוצה שמשחקת במפעל אירופי, יחד עם זאת, זה לא על חשבון להיות דומיננטי ומשמעותי בקבוצה”.

לסיום, דוידי סיפק מסר מיוחד: “אני אנצל את הבמה להגיד תודה על לאן שהגעתי היום בזכות הסוכן/מנטור משה נדרי, לפסיכולוג שרגא שדה שמלווה אותי מזה כמה שנים, ולגיא גפני מאמן הכושר שגם תחתיו אני נמצא מספר לא מבוטל של שנים”.