ראיין פאנון זכור לכדורסל הישראלי מ2 הקדנציות שלו כעוזר מאמן בהפועל ירושלים. בפעם הראשונה בעונת 2016-17 הוא זכה עם הקבוצה באליפות ישראל והגיע איתה עד לחצי גמר היורוקאפ, ובעונה שעברה (18-19) זכה עם הקבוצה בגביע המדינה, כשבתווך שימש כמאמן ראשי בפריבדיזה הסלובקית. כיום מאמן פאנון בן ה35 בקבוצת ארי ביי-הוקס מליגת הפיתוח, השייכת לקבוצת ניו אורלינס פליקנס מהNBA.

לראיון המלא באנגלית לחץ כאן

עקב משבר הקורונה כרגע לא מתקיימים משחקים, ובזמן הזה פאנון נזכר בתקופה שלו בישראל בראיון שהעניק לדייב באר. ”לשמחתי, הייתי בישראל ב2 קדנציות בהפועל ירושלים. זכיתי לעבוד בארגון ברמה גבוהה, וזכיתי לעבוד עם 2 מאמנים ברמה גבוהה מאוד”, פתח פאנון. ”סימונה פיאניג’אני לקח קבוצות לפיינל פור היורוליג והיה המאמן הראשי של פנרבחצ’ה, נבחרת איטליה והוא המאמן עם הכי הרבה ניצחונות בתולדות הכדורסל האיטלקי. אחרי זה עבדתי עם עודד קטש שהוא שחקן ישראלי אגדי, שזכה ביורוליג כששיחק בפנאתינייקוס ואחרי זה כמובן עשה שינוי בקריירה ועבר לאימון ואני חושב שהוא הצליח לנצח בעקביות יחסית כשלא היה לו את התקציב הכי גדול. כמאמן הוא היה מדהים”, סיפר פאנון על המאמנים שלצידם עבד.

Dov Halickman Photography

פאנון דיבר על הדברים המיוחדים שחווה מהתרבות הישראלית והיהודית: ”יש דברים שלקחתי איתי מהתרבות הישראלית ומהחברה שם שאני מאמין שיכולים להפוך את אמריקה למקום יותר טוב. אחד הדברים שהכי אהבתי בישראל היה ארוחת השבת. אתה יודע, בכל יום אנשים נוסעים שעתיים, שלוש שעות ואפילו ארבע שעות כדי להיות עם המשפחה שלהם בזמן ארוחת השבת ויש דגש גדול על זה במשפחה. האהבה למדינה זה עוד משהו שלקחתי איתי משם. יש מספר פעמים לאורך השנה שלכולם יש את דגל ישראל על המכוניות ועל הבית שלהם, והצורה שבה הם שרים את ההמנון הלאומי באירועי הספורט פשוט נותנת לך צמרמורת. בנוגע ליהודים הדתיים, אני לא יכול לעזור חוץ מפשוט לכבד את המחוייבות שלהם לסגנון החיים הייחודי שלהם. אני חושב שכמובן אין שום מקום בעולם כמו ישראל וספציפית ירושלים. אין עוד ירושלים בעולם”.

Dov Halickman Photography

לסיום, פאנון דיבר על התשוקה בישראל לכדורסל: ”זה היה מעולה! בעונה הראשונה זכינו בליגת ווינר, זכינו בגביע ווינר והגענו לחצי גמר היורוקאפ כשאל המשחקים שלנו הגיעו בממוצע כ9000 צופים. זה היה מדהים. אני מתכוון לצורה שבה האוהדים יכולים להיות כל כך רועשים וממש מחוברים. זה כמו כדורסל מכללות על סטרואידים. דיוק- צפון קרוליינה או קנטאקי-לואיוויל, כן המשחקים האלה היו מטורפים, אבל אתה יודע שכשאנחנו נשחק נגד מכבי תל אביב ויהיו ריבים ביציעים והתקוטטויות, וזה היה ניסיון כל כך מדהים עבורי שיכלתי לחוות את זה. לאוהדים יש שיר שמחזיר את האנרגיה כשהקבוצה נמצאת למטה והיינו מסוגלים לחזור לעצמנו ולנצח. היו כל כך הרבה פעמים כאלה בעונות שלי שם. זה פשוט הדרך שבה האוהדים מתנהלים. השירים שהם שרים והחיבור שלהם למשחק פשוט נותנים לך צמרמורת ואפילו עכשיו כשאני מדבר על זה אני מקבל צמרמורת, פשוט הייתי יושב אז וחושב אם זה באמת אמיתי. התשוקה והאהבה ביחס למדינה כל כך קטנה מראה שהליגה פשוט נהדרת והתמיכה נהדרת. האוהדים נהדרים, והיריבויות משוגעות!”