תקרות שכר ביורוליג – מאת יוני זלביגר

Dov Halickman Photography

מאת יוני זלביגר מיוחד בשביל הספורטס רבי

תדמיינו את החמישיות הבאות: מייק ג׳יימס, וויל קלייברן, דרון הילארד, טוקו שנגליה וניקולה מילוטינוב בצסקא, או דה קולו סלוקאס דאטומה וויליאמס ו-וסלי בפנרבחצ׳ה. המשותף לחמישיות האלו הוא שבכל אחת מהחמישיות יש לפחות 3-4 שחקנים שנחשבים בטופ היורוליג. ומהצד השני תסתכלו על חמישיות וסגלים של קבוצות כמו אלבה ברלין, ז׳לגיריס או וולנסיה, האם יש שם שחקן שנחשב טופ יורוליג? התשובה היא לא, או אולי אחד.

בספורט מקצועני, תקרת שכר היא חוק או הסכם קיבוצי המגביל את סכום הכסף שקבוצה יכולה לשלם לשחקניה כמשכורת. כלומר לכל קבוצה יש כמות מסויימת של כסף שמותר לה להקציב בשביל שכר השחקנים. בליגת האן בי איי ישנה תקרת שכר לכל קבוצה, והיא נשלטת ע"י מנהלי הליגה. ביורוליג לעומת זו אין כזה דבר. למרות שהרעיון הובא לראשי הליגה הוחלט שביורוליג לא יהיה חוק כזה.

למה היורוליג צריך ליישם את תקרות השכר והגבלות הכסף ברחבי הליגה:

התשובה פשוטה- התחרות לא הוגנת. כאשר קבוצה ממומנת ע"י ארגון או חברה גדולה כמו צסק"א, פנרבחצ׳ה או ארמאני מילאנו היא מקבלת עשרות אלפי דולרים בשנה בסופו של דבר אין הגבלה של כסף שאותם ספונסרים יכולים להעביר לקבוצה ובכך גורמים לתחרות לא שווה ובעצם הופכת את היורוליג לתחרות שמבוססת על למי יש יותר כסף כדי להשקיע בשחקנים. בואו ניקח לדוגמה את שלוש הקבוצות הראשונות ביורוליג (אנאדולו אפס, ריאל מדריד וברצלונה). כולן ממומנות ע"י חברות ענק שמעבירות להם סכומים עצומים של כסף במונחים אירופאיים ובזאת יוצרים מצב שהם יכולים לשלם לכמה מהשחקנים שלהם בסגל סכומים של 2-3 מיליון דולר לעונה בעוד קבוצות כמו ז׳לגיריס ואלבה ברלין משלמות לשחקן במקסימום עד מיליון וחצי דולר בשנה.

הנה קצת מספרים: ריאל מדריד משלמת לוולטר טבארס כ3 מיליון דולר בשנה, סרחיו יול מקבל 2.2 מיליון דולר בשנה ושחקנים כמו פרננדס או פליפה רייס שמרוויחים באיזור המיליון גם. ברצלונה משלמת לניקולה מירוטיץ׳ כ5 מיליון (!) דולר בשנה, ל אלכס אברינס כ2 מ' וגם לקורי היגינס 2 מיליון לשנה. מה שאני רוצה לומר בזאת זה ששחקנים כמו שציינתי מעדיפים לחתום בקבוצות גדולות שיכולות להציע פי שניים או שלוש מכל קבוצה אחרת, מה שגורם לקבוצות כמו ולנסיה להעמיד סגל זול לא יכול להתמודד עם קבוצות כמו אנאדולו, ריאל או ברצלונה. השחקן שמרוויח הכי הרבה בולנסיה מקבל (רק) מיליון דולר לעונה ולמרות שהוא עשה עונה מצויינת במדי הקבוצה כולנו יכולים להסכים שהוא עדיין לא ברמה של דרק וויליאמס או יאן וסלי. בסופו של דבר, תקרת השכר אמורה לגרום לכך שבקבוצה אחת לא יהיו יותר מאחד או שתי שחקנים שייחשבו כטופ יורוליג, ושהתחרות בין הקבוצות תהיה שווה. והמצב עכשיו הוא שקבוצה יכולה להחתים חמישה כוכבי כל ביורוליג ולקבוצות אחרות שאולי יש מספיק כסף לשחקן אחד, לא יצליחו להחתים את אותו שחקן כי קבוצה אחרת תציע עליו יותר כסף, כי מה אכפת לה? יש לה ספונסר ענק שלא יפריע לו להקציב עוד מיליון.

יש אנשים שאומרים שאם יש ארגון שמחפש נותני חסות ויש אנשים שרוצים להשקיע כסף בארגונים האלה ולמצוא אותם, הם צריכים להיות מסוגלים להשתמש בכמות הכסף המרבית שאותה חברה יכולה להשקיע, אך לא כל הקבוצות יכולות למשוך חברות כמו ארמני, ארגונים כמו צסק"א וכאלה. וייתכן שזו הבעיה של המועדונים, אבל לדעתי אם יציבו תקרות שכר והגבלות תשלום זה יהיה גם משתלם יותר למשקיעים ונותני חסות להשקיע את הכסף שלהם בקבוצה, ובעזרת זאת ימשוך יותר מותגים להשקיע בקבוצות וגם יכול להפוך את הליגה לפופולרית יותר.

המידע נלקח מ:
גוגל, Eurohoops.net, BrainBasketball.net ו-ויקיפדיה.
כל הזכויות על הכתוב שמורות ל Yoni Selbiger, israel

Düzce escort Tokat escort Osmaniye escort Kütahya escort Mardin escort Van escort Yalova escort Şanlıurfa escort Kars escort İznik escort Kağıthane escort Sungurlu escort İzmir mutlu son
Düzce escort Tokat escort Osmaniye escort Kütahya escort Mardin escort Van escort Yalova escort Şanlıurfa escort Kars escort İznik escort Kağıthane escort Sungurlu escort İzmir mutlu son
Düzce escort Tokat escort Osmaniye escort Kütahya escort Mardin escort Van escort Yalova escort Şanlıurfa escort Kars escort İznik escort Kağıthane escort Sungurlu escort İzmir mutlu son
שינוי גודל גופנים