נתנאל ארצי הוא אחד משחקני המפתח של נבחרת ישראל לקראת טורניר טרום מוקדמות האולימפיאדה. בעקבות ההיעדרויות הרבות, הפורוורד בן ה-26 (1.97 מטרים) של הפועל חולון תופס מקום מרכזי בסגל, כשהמשחק הראשון ייערך בשבת (19:00) בטאלין שבאסטוניה מול צפון מקדוניה. רגע לפני, ארצי התיישב באולם היובל לראיון מיוחד עם אתר "ספורטס רבי".

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

"נרגש מאוד, אחרי המון שנים בנבחרת יש לי חלק משמעותי ואני באמת רוצה לתת את מה שהספקתי לתת במשחקים הקודמים ויותר, זו הזדמנות גדולה בשבילי באמת לייצג את המדינה", פותח ארצי את הראיון. "כל פעם שאני נקרא לדגל, ואפשר לראות את זה גם ב-3 על 3, אני גאה בזה מאוד. זה הצבא הכי טוב שאני יכול לעשות בשביל המדינה".

ארצי מספר על השיטה שהונחלה בנבחרת. "קודם כל נתחיל בזה שהצוות דאג להכניס שיטה כמו שצריך, להיות אלה שמציקים כל הזמן, להיות הראשונים בכל פוזשן, ללכת לריבאונד ההתקפה, הדברים הקטנים שכן יכולים לשנות את המשחק. אני חושב שאם אנחנו נבוא ככה, מרוכזים, עם אנרגיות ואש בעיניים נוכל לעשות משהו טוב ויפה. כמובן שכמו שאמרתי זו קבוצה צעירה וחדשה, בסופו של דבר אנחנו משחקים אחד נגד השני בליגה והתקשורת בינינו היא מאוד טובה יחסית כשאנחנו גם מגיעים פה לנבחרת. מה ששמו דגש מההתחלה זה הביחד, להתגבש כמה שיותר, כי בסופו של דבר הקבוצה צריכה להיות קבוצה מנצחת, והיא צריכה להיות לפני זה בבסיס טוב מבחוץ כדי שנביא את זה לבפנים".

ארצי נשאל על מכת ההיעדרויות של השחקנים הבכירים בנבחרת, והוא מעדיף כמובן להתמקד במי שכאן. "מי שפה – בסופו של דבר אנחנו רוצים להגשים את המטרה שלנו, מסיבה כזאת או אחרת, לא יודע מה, אנחנו פה כרגע והמטרה היא מאוד ברורה, להביא את הניצחונות ופשוט לסמוך אחד על השני. יש את הפצועים בסופו של דבר ואנחנו צריכים לקחת את האנרגיות שלהם ולהביא את זה למגרש".

ארצי מרגיש את האחריות הכבדה שיש על השחקנים שכן נמצאים בנבחרת. "כל פעם שאנחנו לובשים את המדים הלאומיים האחריות תמיד עולה והציפייה היא מאוד-מאוד גדולה. אנחנו יודעים את זה כשחקנים מקצוענים ויש לנו אחד את השני פה בשביל להרים ולדחוף כמה שאפשר. יש פה שחקנים בנבחרת שזו לא ההופעה הראשונה שלהם ויש להם את הניסיון שיוכלו לעזור לשחקנים החדשים והצעירים".

מה השחקנים הוותיקים של הנבחרת, בר טימור ועוז בלייזר, מביאים לשולחן? "דבר ראשון זה הניסיון, לדעת איך באמת להרים כל שחקן בסיטואציה פחות טובה, ההמשכיות, בסופו של דבר הם שיחקו עם שחקנים מאוד גדולים בנבחרת והם באמת מכירים את המשחק הזה, את המשחקים האירופיים האלה של הנבחרות והחלונות. בעיקר ניסיון".

בנבחרת ארצי משחק תחת המאמן החדש אריאל בית הלחמי, שאימן אותו בין השאר בהפועל גלבוע/גליל ובהפועל אילת. לשניים יש קשר מיוחד. "אני ואריאל מכירים הרבה שנים, זה התחיל עוד בימים באולימפית שהייתי אחרי העתודה ושם נוצר החיבור הזה, זה הגיע גם לקבוצות. בוא נגיד שמה שהוא ביקש עשיתי ישר בלי לחשוב פעמיים, אם זה לזנק על הכדור ולא לחשוב על כלום כי זו הדרך, זה ה'אני מאמין' שלו. הלכתי עם זה עד הסוף, ואני חושב שהמקום הזה נותן את הביטחון לשחקנים, לא רק לי בפן האישי, מהרבה שחקנים הוא מוציא המון. גם פה בנבחרת לא תראה אותו מסתכל על קבוצות אחרות, הוא מסתכל עלינו כגוף ואני אומר את זה כי אני מכיר את זה, אכפת לו להוציא את המקסימום מכל שחקן בלי לחשוב פעמיים, לא לחשוב יותר מדי אם אני אחטיא או אקלע. הוא מאוד מאמין בשחקנים, נותן את הביטחון וחושב שזה מאוד משמעותי לשחקן במנטאליות שלו. אני לוקח מאריאל המון-המון דברים, אני שמח שאנחנו פה ביחד כרגע כי איך אמרנו, ניסיון של שחקנים? אז לי יש את הניסיון של ההיכרות שלי איתו, מה צריך לדעת ומה צריך להביא, בין אם זה בפן ההגנתי ובין אם זה להילחם ולא לחשוב על פאולים או כלום. המטרה היא מאוד ברורה – לנצח בכל דרך שהיא".

ארצי מאוד שמח מכך שבית הלחמי נכנס לתפקיד. "כן, מה שהוא עשה בסופו של דבר עם העתודה אפשר לקחת את זה כמדהים, באמת להוציא את ה-200 אחוז מכל שחקן בכל צורה שהיא. אני חושב שהדרך שהוא עשה בנבחרות היא משמעותית, וגם לנו פה אני מאמין שיהיה טוב ואני ממש שמח ונרגש בשבילו בסיטואציה הזאת. אני אעשה כל מה שאני יכול באמת כדי לשמח אותו בדברים הנכונים, בין אם זה לקפוץ על כל כדור ולעשות פאול אגרסיבי".

ארצי מספר על המקום שלו בנבחרת. "אין ספק שכרגע דברים השתנו לאור הפציעות והסיטואציה. התפקיד נהיה יותר משמעותי ואני חושב שאני מאוד מוכן לזה אחרי שנים בנבחרת שהגעתי כמעט לסוף ובסופו של דבר הייתי השחקן ה-13. אני שמח כי הספקתי ללמוד איך הדברים עובדים מהרבה שחקנים, חלקם פרשו. אני חושב שגם הצלחתי בזמן הזה להתחבר לשחקנים גם כשאנחנו לא על המגרש אלא בחוץ. אני אוהב לחקות אנשים ולעשות צחוקים אז זה גם עזר לי מאוד (צוחק), אבל כרגע אני לוקח את התפקיד בשתי ידיים עם אחריות כמו שאני מביא לליגה בקבוצה שאני משחק בה, אז אני אתן את הדברים הכי טובים שאני יכול לפה. זה מתחיל בהגנה, אני מאוד סומך על עצמי בהגנה, ולתת את האנרגיה שלי לשאר השחקנים, אני חושב שזה ייתן הרבה טון לשאר המשחק. להיות ה'רד בול' על המגרש".

איך ארצי התחיל לשחק כדורסל? "זו שאלה טובה כי הייתי לפני הכדורסל כדורגלן, זה היה החלום, ולקראת סוף כיתה ו' החבר הכי טוב שלי בא ואומר לי 'תקשיב, בוא לכדורסל, תנסה', ומשם הסיפור התחיל, ילד גבוה, אתלט, בא מהכדורגל, יודע רק להטביע בגיל 13, זה היה נדיר. נראה לי שבגיל 14, אחרי אליפות תלמה, הדברים פשוט קמו לתחייה ולרדוף את החלום. כרגע אני מגשים אותו בצעדים קטנים ולא בצעדים ענקיים, אבל צעד-צעד, אני מצליח לנגוס עוד טיפה ועוד טיפה, והנה אני בנבחרת בתפקיד משמעותי, וחושב שאני חי את החלום".

כפי שארצי הזכיר, ב-2011, כשהיה בן 14, הוא זכה בתחרות הכדורסל של תלמה ועומרי כספי. "בתור ילד לא הבנתי איפה אני. באתי לשחק כדורסל באותה תחרות, אם לא אבא שלי אני לא מגיע לתחרות, הוא רשם אותי ופשוט הלכתי. לפני זה לא ידעתי אפילו מי זה לברון ג'יימס או מייקל ג'ורדן, לא הכרתי כי הייתי יותר בכדורגל, ואחרי שדברים המשיכו ואני רואה שאני עובר נבחרת-נבחרת, באיזשהו שלב על הדרך אני גם משחק מול כספי, זה היה בכלל שיא השיאים ובאמת נדיר, סוג של סגירת מעגל. זו גם הייתה העונה האחרונה שלו והגענו לגמר אחד נגד השני, ולהיות במעמד כזה פתאום היה לי מוזר, אני מסתכל אחורה ואומר 'בואנ'ה, באמת לא חשבתי שזה יכול לקרות'. היום אני פה ואני שמח שעברתי את הדרך הזאת גם אם לא התחלתי יותר מוקדם, אני חושב שזה נתן לי הרבה-הרבה רעב להבין איפה אני נמצא פתאום".

מי היה המודל לחיקוי של ארצי? "השחקן שאני הכי אהבתי עד היום זה לברון, אמרתי את זה כמה פעמים בחיי כששאלו אותי את זה. למה? אני אוהב את הפיזיות, האתלטיות וגם אני לא איש קטן, אני 112 קילו, צנוע (צוחק), זה בעיקרון שחקן שהוא מאוד המודל לחיקוי שלי כשחקן צעיר ועד היום, כשאני מסתכל עליו זה באמת מדהים, לא שאני ברמה הזאת אבל אני כן שואף לשחק בסגנון הזה".

ארצי, שעבר לחולון בתום סאגה ממושכת סמוך לסיום העונה שעברה, אוהב את הסגל שנבנה ואת הקידום של עמית שרף לתפקיד המאמן הראשי. "סגל חדש וצעיר, מבחינת ישראלים אני יכול להגיד שאני שמח ששון (דאוסון) נשאר, ניב (משגב) נשאר וגם שחנוכי הגיע. אלה שלושה שחקנים שבסופו של דבר שיחקתי איתם בעונה שעברה וגם שנים אחורה עם חנוכי. אני מאוד מאמין בבנייה של הסגל ובצוות המקצועי, אני שמח בשביל עמית ואני חושב שזו דרך חדשה וספר חדש שצריך לכתוב, ספר שאנחנו צריכים לשכתב אותו כמו שצריך מההתחלה. בחודש וחצי שהייתי שם ראיתי את המעטפת, הדאגה, האכפתיות של האנשים וגם את הרמה המקצועית, דברים שלא פגשתי בעבר. אני שמח שאני במקום הזה וכמו שאני פה 200 גם שם אני אהיה 100 אחוז, באים לתת את האנרגיות ולהיות קבוצה טובה בליגת העל".

בשנים האחרונות ארצי נאלץ לקחת חלק במאבקי הירידה בליגת העל, כשבעונת 2021/22 הוא אף ירד ליגה עם מכבי ראשון לציון ובעונה שעברה הוא שרד עם אילת. עד כמה הוא רוצה להצליח כעת עם חולון? "אני חושב שהשנים האלה לימדו אותי המון. כשאתה למטה בסופו של דבר אתה רואה את הכל, הדברים הרעים והדברים הטובים, זה בנה אותי למקום יותר טוב בעיקר בבגרות וגם בניסיון, בין אם זה לדעת איך להתנהג בחדר ההלבשה וגם איך לדעת להתנהג על המגרש, להביא את שתי העולמות האלה לדברים הכי טובים כשחקן בקבוצה בפן האישי ובפן הקבוצתי. אני חושב שבאמת הגיע הזמן שאמרתי לעצמי 'די, מספיק, צריך להתחיל שלב חדש בחיים בקבוצה גדולה ולהיאבק על תארים'. אני בגיל שכבר אני צריך להיאבק על תארים ולא רק להתקדם. אני יכול להגיד שדיברתי עם הישראלים וגם עם הצוות, ובכולם בוער לעשות משהו גדול ויפה. אני חושב שהולכת להיות עונה מאוד מעניינת בליגה, ולנו כקבוצה גם יהיה מעניין בפן האישי ובפן הקבוצתי. אני מאוד נרגש, והלהבה שלי לא תצנח אלא רק תעלה".

ארצי רואה שחקנים ישראלים אחרים יוצאים לאירופה ורוצה לעשות זאת בעצמו. "מבחינת דרך כן, אני מסתכל אחורה ויש את המטרה שהיא להגיע להיות שחקן בקבוצה אירופית. אפשר להגיד שכרגע אני בקבוצה בפועל שמשחקת באירופה, אז את השלבים האלה אני כרגע חווה ועובר, ואני מאמין שאחרי העונות האלה בחולון נראה לאיפה הדברים ילכו, כרגע זו תהיה העונה הראשונה שלי בליגה אירופית ומשם נדע, אבל המטרה והכיוון זה לצאת לאירופה כמו שאר השחקנים שעשו את זה ועושים את זה. מתי? אני לא יודע, אבל אני מאמין בדרך והמטרה היא מאוד ברורה".

מיהם השחקנים הכי טובים שארצי שיחק איתם בקריירה? "ג'מאר גאלי בגלבוע/גליל, שחקן על שיודע לעשות נקודות מהספסל, לא ראיתי דבר כזה, מכונת נקודות. עוד שחקן שגם היה בגלבוע זה קרי בלאקשיר, ה-4 הכי רכז שראיתי בחיים שלי, לא ראיתי דבר כזה הרבה זמן, הוא פשוט יודע לנהל את המשחק מהאזור של הצבע והשלשה ברמה הכי גבוהה שיש. אלה שני שחקנים שממש נהניתי לשחק איתם, בכללי העונה האחרונה בגלבוע הייתה מבחינתי העונה הכי ענקית, הגענו לגמר, נגסנו באליפות אבל לא לקחנו בסופו של דבר את כל הצלחת. עכשיו יש לי לאן לשאוף. נגעתי ואני עכשיו צריך רק לקחת, ואני בקבוצה שהסיכוי לקחת אליפות מאוד גבוה, חולון הוכיחה את זה בשנים האחרונות ובמשך העשור האחרון, להעמיד את הקבוצה כמאוד פייבורטית לאליפות. זו הסיבה שהגעתי לקבוצה כזאת ענקית עם קהל שאין לתאר, זה פשוט מדהים לראות כמה קהל יכול לדחוף שחקן וזה היה פשוט חסר לי. במשחקים האחרונים וגם בפלייאוף אני חושב שזה הביא לי הרבה אנרגיות, להגיע אחרי עונה באילת שבה לא נאבקנו על משהו חוץ מלא לרדת ליגה – הגעתי לסיטואציה שהיא באמת מדהימה. הקהל דחף אותי המון והחזיר בי את הפתיל הזה, הלהבה והרעב.

"אני מביא את הדברים האלה גם לפה ואני חושב שזה יתרון ענק. אני מאוד שמח להיות שחקן נבחרת ישראל, כל שחקן ישראלי חולם להגיע למעמד כזה, ואני אעשה את הכי טוב שיש בחלון הזה כדי שבחלונות הבאים אני גם אוכל לתת משהו".

ארצי מתייחס לפרישה של גיא פניני מכדורסל. "קודם כל, ההיכרות שלי עם גיא התחילה בנבחרת והתחברתי אליו המון, לראש שלו ולמי שהוא כבנאדם, וגם כשחקן למדתי המון ממנו ומהשקט שלו. הוא ההפך מהמשחק שלי מבחינה פיזית ואתלטית, הוא יותר רגוע, שקט וצנום, אבל יודע להשתמש במוח שלו ברמה אבסולוטית וזה מדהים. אני באמת שמח בשבילו על המקום שהוא הגיע אליו. הוא פרש כי הגוף אמר 'די', אני מאוד אתגעגע לשחק מולו כי היה תמיד כיף להחליק איתו כמה מילים, בין אם זה משהו מצחיק באמצע משחק או משהו רציני. אני מאוד אהבתי את גיא כשחקן וגם כבנאדם, אני עד היום בקשר איתו ואני רוצה לאחל לו מפה את ככל ההצלחה שלו בעולם ושתהיה לו הצלחה בקריירה החדשה".

ארצי מגלה משהו מעניין שלא יודעים עליו. "אנחנו משפחה של ספורטאים, אח שלי האמצעי באדי-בילדר אבל האח הקטן הוא שוער מצליח (עידו ארצי, שהשאיר את הפועל נוף הגליל בליגה הלאומית בעונה שעברה), אני חושב שהדבר שמאוד חשוב לי גם כאח וגם בכללי זה שאח שלי יצליח כשוער, גם הקריירה שלו מאוד חשובה לי, ונראה לי שהרבה אנשים לא יודעים את זה שיש לי אח שוער בליגה הלאומית, בן 18, ככה שזה משהו שלא קורה כל פעם והרצון הזה הוא לעזור לו גם להצליח ושיסתכל עליי כמודל לחיקוי איך להיות שחקן מקצוען, להגשים את החלומות ולגרום לו להבין שאני רוצה שהוא יצליח יותר ממה שאני מצליח".

מה דעתו של ארצי על הכדורסל הישראלי כיום? "אני חושב שיש עתיד. אפשר להסתכל על נבחרות הנוער, יש המון כדורסל בשחקן הישראלי וצריך באמת לשים על זה דגש ולחשוב איך לפתח אותו ולהסתכל על זה קדימה. ככה הרבה שחקנים בגילי וגם אני כשחקן הצלחתי, הגעתי דרך הנבחרות בסופו של דבר, הייתי עם הובר ותמיר (בלאט), ושלושתנו נפלטנו מהנבחרות לרמה הגבוהה. הליגה עצמה צריכה להבין שיש לה זהב בידיים ופשוט צריך לקחת אותו, וגם השחקן הישראלי צריך להבין שלהגיע מהעתודה והנוער לבוגרים זו קפיצה רצינית שצריך לקחת אותה בשיא הרצינות ולהבין מה זה דורש ועל מה צריך לוותר, אני ויתרתי על המון דברים בחיים בשביל הקריירה שהיא מאוד קצרה. אני חושב שהליגה שלנו תהיה יותר טובה כי יש הרבה שחקנים ישראלים טובים ואני מאמין בשחקן הישראלי".

מה החלום הכי גדול של ארצי בקריירה? "החלום הכי גדול זה לקחת אליפות, לשחק באירופה ולמקסם את הפוטנציאל של הקריירה שלי, יכול להיות שגם לאמן, אבל זה רחוק, יש עוד זמן. ולשחק עד גיל 40 (צוחק)".

לסיום, ארצי נזכר ברגע שבו הוא פגש את קובי בראיינט והלוס אנג'לס לייקרס במדי מכבי חיפה במסע המשחקים שלה בארצות הברית בקיץ 2015. "לא האמנתי שתגיע הסיטואציה הזאת, אחרי לייאפ שעשיתי בחימום אני רץ לחצי ופתאום אני רואה את קובי עומד על החצי עם לעיסת המסטיק שלו ופשוט בהיתי בו במשך דקה. זה היה פשוט נדיר. זו הייתה השנה האחרונה שלו באן.בי.איי ואני חושב שהגשמתי סוג של חלום שהרבה אנשים לא הצליחו. ליפתח (זיו), למשל, יש תמונה מתנוססת שהוא יכול למכור במאות אלפים. אלה רגעים שלא חוזרים, אני כל כך שמח שיצא לי לפגוש את אחד השחקנים הכי גדולים בעולם אם לא הגדול מכולם, וזו נקודה ענקית בחיי".