תמונה ראשית: אוקלהומה סיטי ת'אנדר

מעניין אותי כמה משלמים לחבר'ס שבונים את הלו"ז של עונת ה-NBA. הסיבה למשפט הפתיחה הביזארי הזה היא שאני לא חושב שמשלמים להם מספיק, אז הם החליטו להתעצל קצת: בקצת פחות מ-24 שעות, קיבלנו מיני-סדרה של פורטלנד נגד האוקלהומה סיטי ת'אנדר: שתי הקבוצות נפגשו פעמיים במודה סנטר ברביעי ובחמישי, וזה אחרי שפורטלנד שיחקה בק-טו-בק נגד הלייקרס והספרס לפני כן בשבת וראשון. לו"ז קשוח בלשון המעטה.

להאזנה בספוטיפיי

להאזנה באפל פודקאסט

לצפייה ביוטיוב

ההפסד נגד סן אנטוניו היה די מכוער (הספרס הובילו ביותר מ-30 הפרש בתום הרבע השלישי), והלייקרס היו צריכים משחק מעולם אחר של לוקה (53 נקודות אחרי שבמפגש הראשון בין הקבוצות הוא קלע "רק" 41) על מנת להתגבר על פיגור דו-ספרתי שפורטלנד החזיקה ברוב המחצית הראשונה. למזלנו, הבלייזרס התעשתו על עצמם, והצליחו לנצח שני משחקים רצופים נגד הת'אנדר. חשוב לציין ששתי הקבוצות מוחלשות על ידי פציעות כרגע, אז יש מקום לשיפור לשתיהן: פורטלנד שיחקה שוב ללא ג'ה מוראנט ו-ויט קרצ'י, בזמן שאוקייסי שיחקו ללא (שני) ג'יילן וויליאמס, צ'ט הולמגרן, קייסון וואלאס, ובמשחק השני ללא איי ג'יי מיצ'ל.

המשחק שהוביל אותי לכתוב את הכתבה הזאת היה המפגש השני. במשחק הראשון, ההגנה של הת'אנדר על אבדיה הייתה די טיפוסית, ושמרו עליו בעיקר אלכס קרוסו וקנריץ' וויליאמס, שחקנים שבדרך כלל שומרים על גארדים מובילי כדור או פורוורדים דינמיים. המשחק השני התחיל עם שינוי חד באסטרטגיה של אוקלהומה, והם פתחו בהרכב המדמה משחק רנדומלי שאבא שלך היה רואה בשנות השמונים: אייזיאה הרטנשטיין (2.13 מטר) פתח לצד אדיי מארה (2.21 מטר), והרטנשטיין התחיל בתור השומר של אבדיה.

על פניו, הרטנשטיין על אבדיה נשמע כמו יתרון עבור פורטלנד. עם כל הכבוד לסנטר הגרמני, אין כמעט אף שומר בליגה שמצליח למנוע מאבדיה להגיע לסל. אבל זה היה בדיוק הפאנץ' של ההגנה – המטרה של הטקטיקה הזאת היא שאבדיה יגיע לסל וייכנס לסנדוויץ' בין הרטנשטיין למארה. ככה, ההגנה מצליחה לנטרל שני דברים: הסיומת של אבדיה בסל ומסירה לאלי-אופ לאחד מהסנטרים של פורטלנד. מארה הוא שחקן מספיק גבוה, חזק וארוך שהוא יכול להקשות על הזריקות של אבדיה בסל ובמקביל למנוע את המסירה לשחקן שלו.

הקונספט הזה של הגנה, שבו השומר "מלווה" כביכול שחקן לצבע, שם הסנטר מחכה לחסום אותו, הוא לא משהו חדש. הגרסה הכי מוגזמת של המקרה הזה למיטב זיכרוני הוא בפלייאוף 2019 בסיבוב הראשון, כאשר יוסטון של ג'יימס הארדן שיחקה נגד יוטה. בסדרה הזאת, השומרים של הארדן קיבלו הנחיה מפורשת לתת לו לעבור אותם, למנוע ממנו לזרוק שלשות על ידי כך שהם נצמדים ליד שמאל שלו, ולהנחות אותו לצבע בצד ימין (היד החלשה שלו), שם חיכה לו רודי גובר עם זרועות באורך של הנילוס. זה לא כל כך עבד לג'אז באותה סדרה מבחינת התוצאה הסופית (יוסטון ניצחה 4-1), אבל הסדרה הזאת לא הייתה קלה כל כך עבור הארדן: על אף שהוא קלע 27.8 נקודות למשחק ומסר 8 אסיסטים למשחק, האחוזים שלו היו על הפנים – רק 37.4% מהשדה.

אבדיה הצליח באמת להיכנס לעניינים רק כאשר אחד מהסנטרים ירד לספסל – אז שומר באותה עמדה של דני נאלץ לשמור עליו, והוא הצליח לחדור כמיטבו לסל. כאשר הרטנשטיין היה השומר על אבדיה, דני קלע רק 2 מ-6 הזריקות שלו (בהשוואה ל-7 סלים ב-14 זריקות נגד שאר השומרים), ורק אחת מהזריקות האלו היו בתוך הסל, שגם אותה הוא החמיץ. זה החלק השני של המשחק הזה שאני חושב שישכנע קבוצות אחרות לנסות להריץ את ההגנה הזאת: אבדיה זרק 13 שלשות נגד אוקלהומה במשחק השני (הוא זורק בממוצע רק 5.6 פעמים מחוץ לקשת במשחק), אבל קלע רק 4 מהן. הוא כן קלע 2 מתוך 5 השלשות שהוא זרק כאשר הרטנשטיין שמר עליו, אבל אלו היו שלשות קשות – אחת בסטפ-בק ואחת בפיק-אנד-רול. כן היו לאבדיה כמה שלשות פנויות שהוא החטיא, אבל הגנות יחיו עם זה שאבדיה מרבה לזרוק מבחוץ כל עוד הוא לא סוחט עבירות ו/או מסיים בסל.

בשלב הזה אתם בטח אומרים "אז מה כל כך מיוחד בהגנה הזאת? אבדיה בכל זאת כיכב וקלע 28 נקודות." ובכן, אני חושב שהתוצר שאוקלהומה הציגה בהגנה במשחק השני נגד פורטלנד הוא רק האבטיפוס לסגנון חדש של הגנה שינסו מול פורטלנד. אל תשכחו ששניים מתוך ארבעת הסנטרים של אוקלהומה החמיצו את המשחק הזה – צ'ט הולמגרן וג'יילן וויליאמס הפחות טוב – ככה שאם כל השחקנים בריאים, ייתכן כי נראה את השיטה הזאת יותר ממה שיצא לנו לראות עד כה. יש גם את הפוטנציאל שקבוצות אחרות יראו את זה ויתחילו לאמץ את השיטה. במערב, קבוצה כמו סן אנטוניו יכולה לעשות את זה טוב מאוד עם ויקטור וומבניאמה, ויש גם כמה קבוצות במזרח שיכולות לנסות לשחק ככה, כגון מיאמי עם באם אדבאיו והיווני עם השם הארוך מדי, קליבלנד עם אוון מובלי וג'ארט אלן, ואפילו בוסטון עם מיצ'ל רובינסון ונמיאש קייטה. אם הקבוצות האלו מצליחות לחזק את הבסיס שאוקלהומה בנו, ייתכן שזו תהיה השיטה להחליש את פורטלנד, בעיקר בסדרת פלייאוף כשאפשר להתרכז רק על הטקטיקה הזאת.

יש אלמנט אחד אחרון שאני רוצה לדבר עליו בהקשר של ההגנה הזאת, וזה ג'ה מוראנט. על אף שמוראנט לא נרשם למשחקים נגד הת'אנדר, האסטרגיה שהם ניסו על דני יכולה לעבוד גם עליו. אם כבר, היא יכולה לנטרל את מוראנט אפילו יותר, בהתחשב בכך שהוא קלע יותר גרוע מחוץ לקשת וגם הרבה יותר נמוך מאבדיה, מה שיקשה עליו אפילו יותר לסיים בתוך היער. אני חושב שכדאי לשים לב לאיך אוקלהומה שומרת על מוראנט במשחק הבא בין שתי הקבוצות ב-17.01: אם היא עושה את אותו הדבר שהיא עשתה לאבדיה על ג'ה, אז זה ייצור בעיה גדולה להתקפה של פורטלנד.

בקיצור, אני חושב שאוקלהומה עלתה על נוסחה שיכולה לעשות בעיות לאבדיה, ויש גם מקום לשפצר אותה. בסופו של דבר, פורטלנד הצליחה להתניע את טורבו במחצית השנייה, ולנצח נגד הרכב חסר של הת'אנדר, אבל היא צריכה להיות קצת מודאגת מהטקטיקה שהצליחה לנטרל את אבדיה לסירוגין. עם עוד קצת ליטושים, זו חד-משמעית יכולה להיות סכמה הגנתית שפורטלנד תשחק נגדה בפלייאוף (או מול אבדיה או מול מוראנט), ולכן צריך להיערך אליה כבר עכשיו.