תמונה ראשית: ברוקלין נטס

אפשר להגיד שהעונה של בן שרף ודני וולף בנטס לא נפתחה על רגל ימין בלשון המעטה. במהלך שלושת השבועות הראשונים של העונה, שני השחקנים נקברו עמוק ברוטציה של ג'ורדי פרננדז. לפני המשחק נגד שארלוט ב-04.11, וולף שותף רק בשני משחקים (ובהם הוא קיבל דקות רק בגארבג' טיים – הרבה אחרי שהוא היה מסוגל להשפיע על התוצאה), וגם אז היה לרוב פשוט עומד מעל קו השלוש ומחכה למסירה לקליעה. במקרה של שרף, זה היה אפילו יותר גרוע: הוא שותף רק במשחק השלישי של הנטס העונה, ומייד לאחר מכן שלחו אותו לכלבוש – הלונג-איילנד נטס, הקבוצה של ברוקלין בליגת הפיתוח.

אלא שבאותו משחק נגד שארלוט, משהו השתנה: אחרי המחצית הראשונה שבה נואה קלאוני נפצע ולא שב למחצית השנייה, ובנוסף לכך הפורוורדים האחרים של הנטס – צ'ייני ג'ונסון וג'וש מיינוט – לא תפקדו, ג'ורדי פרננדז אמר לוולף להוריד את בגדי החימום וללכת למזכירות להיכנס למשחק. ומייד לאחר מכן, הנטס הצליחו לחזור לעניינים ולנצח בזכות מחצית שנייה מעולה של דני – 13 נקודות, 5 ריבאונדים, 3 אסיסטים והפלוס-מינוס הכי גבוה במשחק (ביחד עם מייקל פורטר ג'וניור) – פלוס 17.

Danny Wolf – Photo Credit: Brooklyn Nets

אחרי הניצוץ שוולף הביא במשחק נגד שארלוט, פרננדז החליט לשבץ אותו בחמישייה הפותחת בשני המשחקים האחרונים נגד אטלנטה ודאלאס. התוצאות במשחקים האלו, אבל, היו די מאכזבות – על אף שהנטס הובילו כמעט כל המשחק נגד אטלנטה, ההוקס הצליחו להשלים קאמבק בשלהי הרבע הרביעי ולנצח בקלאץ', בזמן שהמשחק נגד דאלאס יצא משליטה עוד במחצית הראשונה. הנחמה הקטנה היא שלוולף עדיין היו משחקים טובים סך הכל נגד שתי הקבוצות הללו: דאבל-דאבל של 11 נקודות ו-10 ריבאונדים נגד אטלנטה, ו-10 נקודות נגד דאלאס. אציין גם שוולף הוביל את הנטס בדקות נגד המאבריקס עם 36 דקות, אבל זה שילוב של העובדות שהמשחק נגמר ב-37 הפרש ושקלאוני הספיק לשחק רק 8 דקות לפני שביצע את העבירה השישית שלו וסיים את חלקו במשחק מוקדם מהצפוי.

אז מה בדיוק השתנה שפתאום וולפי מקבל הרבה דקות בכמה המשחקים האחרונים? ובכן, חלק מהשינוי נבע מדברים שמחוץ לשליטתו – כאמור, לג'ורדי פרננדז לא היו יותר מדי ברירות במשחק נגד שארלוט אלא לשים את וולף על המגרש בהתחשב בכך ששלושת הפורוורדים האחרים היו פצועים/בינוניים ומטה. זה נטע זרע של תקווה שוולף יוכל איכשהו להשפיע לטובה, והוא מייד לקח את ההזדמנות בשתי ידיים ושינה את המומנטום של המשחק מקצה לקצה. לאחר מכן, אני חושב שהדברים הייחודים שוולף מביא לקבוצה הם מה שצוות האימון של ברוקלין שם לב אליהם, והביאו להחלטה לפתוח איתו בשני המשחקים האחרונים: וולף מסוגל להוביל את הכדור לסירוגין, למסור מעולה, ואפילו לקחת את הכדור לסל כאשר הוא מקבל שומר שהוא יכול לזרוק מעליו.

Danny Wolf – Photo Credit: Brooklyn Nets

על פניו, נראה שזה מעולה שדני וולף מקבל הרבה יותר הזדמנויות לשחק עם הכוכבים, אבל כן יש לי כמה בעיות עם ההרכב הפותח של ברוקלין. הבעיה העיקרית שלי היא ההחלטה הביזארית לפתוח את המשחק עם שלושה פורוורדים וסנטר: נגד ההוקס והמאבריקס, הנטס הציגו חמישייה פותחת המורכבת מנולאן טראורה, מייקל פורטר ג'וניור, ג'וליוס רנדל ודיירון שארפ לצד דני וולף, מה שגורם לוולף לשחק כשוטינג-גארד בהרכב הזה. ההרכב הזה מוביל לשני דברים: בהתקפה, וולף לא מקבל יותר מדי הזדמנויות לעשות מהלכים מכדרור, ולרוב נשאר מעבר לקו השלוש וממתין למסירה. זו לא הייתה בעיה אם הוא היה קולע אותן באחוזים גבוהים, אבל בשלושת המשחקים האחרונים הוא זרק 14 שלשות וקלע רק 5 מהן – שזה יוצא 35% אם המחשבון שלי צודק. אלו לא אחוזים נוראיים ביחס לעמדה הטבעית שלו, אבל ברור לנו שזוהי לא החוזקה של וולף, וזה בעייתי שההתקפה בנויה כך שהוא נדרש להמתין למסירה מעבר לקו השלוש.

ואם חשבתם שהמצב לא אידיאלי בהתקפה, הוא אפילו יותר גרוע בהגנה – בגלל שוולף פותח כשוטינג-גארד, זה מכריח אותו לשמור על מובילי כדור שהרבה יותר זריזים ממנו, מה שהוביל ללא מעט מיסמאצ'ים נגד שחקנים כמו סי ג'יי מקולום, ניקיל אלכסנדר-ווקר וקיירי אירווינג. אפילו כאשר נתנו לו לשמור על שחקן שיותר קרוב לעמדה הטבעית שלו, כמו קופר פלאג למשל, זה לרוב לא נגמר טוב. לדני אין את המהירות הלטרלית כדי לשמור על גארדים/פורוורדים זריזים המסוגלים לחדור לסל, אז יוצא שבכל פעם שהוא נכנס למשחק בתור גארד, ההתקפה מריחה דם ומייד תוקפת אותו בלי רחמים.

Danny Wolf and Julius Randle – Photo Credit: Brooklyn Nets

אז מה אני הייתי משנה? ובכן, אני חושב שלפתוח עם ארבעה שחקנים גדולים זו טעות. בהרכב הפותח שברוקלין מעלה כרגע, הנטס מציגים ליריבות שלהם את דני וולף על מגש כסף, וזה ברור לכולם שהוא לא מספיק מהיר כדי לשמור על שחקנים הנמוכים ממנו ב-20 סנטימטרים. אני בספק שוולף הוכיח את עצמו מספיק כדי לקחת מדיירון שארפ את עמדת הסנטר הפותח, אז אולי כדאי להחזיר אותו לספסל כדי שישמש בתור הפאוור-פורוורד המחליף. ככה הוא יכול לשמש בתור השחקן המשני/השלישי בהרכבים של ברוקלין, ויצליח לקבל כמה הזדמנויות לנסות לחדור לסל בנוסף ללזרוק מבחוץ כאשר משאירים אותו פנוי מחוץ לקו השלוש. בכל מקרה, אני לא חושב שוולף עומד להישאר בהרכב הפותח עוד הרבה. שימו לב שאיגור דיומין לא שותף בכלל בשלושת המשחקים האחרונים לאור פציעה ברגל, והוא בוודאות יקבל את מקומו בהרכב הפותח כאשר הוא יחזור.

ואם הזכרתי כבר את אחד מהגארדים של ברוקלין, אני אכנס רגע לסיטואציה הנוכחית של בן שרף. השנמוך של בן שרף חזרה לקבוצת הפיתוח (הפעם השנייה במהלך השנה האחרונה) מהווה סימן שאלה גדול בנוגע לעתיד שלו בברוקלין. לנטס כרגע יש ארבעה גארדים שזכו לאמון מוחלט מג'ורדי פרננדז: איגור דיומין – בחירת הדראפט הגבוהה של ברוקלין בדראפט שבו הם בחרו את שרף, שעדיין מנסה לפתח את יכולת החדירה שלו לסל כדי להוות איום להגנות מבפנים ומחוץ לקשת; קיאון אליס – שחקן ת'רי-אנד-די מעולה שכרגע הוא המגן הכי טוב שיש לברוקלין מול מובילי כדור; נולאן טראורה – השחקן הצעיר ביותר בסגל שנמצא בעונת פריחה נהדרת; ומייקל בראון ג'וניור – הגארד עם היכולת הכי טובה לחדור לסל, ואפילו מסוגל לקלוע שלשות מהכדרור. יוצא מזה שאם כולם בריאים, אין לשרף איך להשתחל לרוטציה הזאת. ואם הוא אפילו לא הצליח למצוא את מקומו בסגל במשחק נגד דאלאס, שבו בראון ג'וניור ודיומין אפילו לא שיחקו, אז המצב בקנטים.

Ben Saraf – Photo Credit: Brooklyn Nets

אני לא אהיה מופתע אם יקראו לשרף חזרה מליגת הפיתוח רק לקראת סיום העונה, כאשר הנטס יספסלו את הכוכבים בהבנה שהעונה שלהם אבודה. במקרה הכי גרוע (שאני בספק שהוא יתממש, אבל דברים מוזרים יותר כבר קרו בליגה הזאת…) שבו שרף משחק בינוני ומטה עם הלונג-איילנד נטס, יש סיכוי ממשי ששרף יישאר עונה נוספת בקבוצת הפיתוח או שאפילו יזרקו אותו בטרייד כקישוט. ואם מוסיפים אותו סתם ככה לאיזושהי קבוצה נטו בשביל להשלים העברה כלשהי, כנראה שהקבוצה החדשה שלו תחתוך אותו די מהר.

למרות זאת, לאוהדי ברוקלין (אם עדיין יש כאלה) כן יש סך הכל סיבה טובה לשמוח – נראה שוולף מצא את מקומו חזרה ברוטציה, ואפילו אם יחזירו אותו לספסל, יש מצב שהוא יקבל דקות באופן עקבי להמשך העונה. המקרה של שרף קצת מעציב, אבל תזכרו – זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה. אני בטוח ששרף ימשיך להפציץ עם קבוצת הפיתוח, מה שיכול להוביל לחזרתו לקבוצת הבוגרים או שקבוצה אחרת תשים עין עליו ותרצה להמשיך לפתח אותו אצלה. ומי יודע, ייתכן שסביבה חדשה זה בדיוק מה ששרף יצטרך כדי ללטש את עצמו עוד יותר ולהפוך לשחקן רוטציה חיובי בליגה הטובה בעולם.

Ben Saraf – Photo Credit: Yehuda Halickma