לקראת סיום העונה שעברה כשלכולם היה ברור שיונתן אלון לא ימשיך בהפועל ירושלים, החלו בהנהלת הקבוצה לחפש מחליף. הפעם היה ברור שצריכים משהו שונה, לא רק ברמת הפרופיל והניסיון, אלא ברמת המנהיגות והכריזמה. בערך באותה תקופה סשה אוברדוביץ' הודח יחד עם הכוכב האדום בחצי גמר הליגה האדריאטית ופוטר מתפקידו. השידוך, שהיה נראה די טבעי, היה מהיר כמעט כמו בסצנת ההיכרויות של העולם החרדי. שיחה קצרה בלובי של מלון במקרה הזה באתונה. הצעה מאבי החתן, נדוניה של אבי הכלה, ויאללה, לחופה, "אם אשכחך ירושלים" וקולולו. אבל חתונה היא רק תחילת הדרך של בניית בית נאמן בישראל. העבודה האמיתית מתחילה אחרי זה.

בהסכם הכתובה היו שני דברים ברורים כבר מהשלב הראשון. א: הארפר, בורג וזוסמן נשארים. ב: בנוגע לכל שאר הסגל יש רק אדם אחד שמחליט, קוראים לו סשה אוברדוביץ'. מקל, שמיר, מערכת הסקאוטינג, עוזרי המאמן, יכולים להמליץ, להביא רעיונות ואפילו להתווכח, אבל כל החלטה, על כל שחקן או מועמד היא של סשה אוברדוביץ'. אבל, מה בעצם הוא בונה?

Sasa Obradovic – Photo credit: Yehuda Halickman

במשך השנים, אוברדוביץ' התפתח והשתנה, ממאמן שמאמין בשליטה אבסולוטית בכל מה שקורה על הפרקט הוא הפך לכזה שמאפשר חופש פעולה גדול יחסית לכוכבים שלו, ובעיקר – לגארדים הכוכבים שלו. זה בא לידי ביטוי בעיקר במקרה של מייק ג'יימס. גם ברמה הבינאישית הוא התמתן, מהקלישאה הסרבית שצועקת על השחקנים והשופטים כל היום הוא הפך לרגוע ושקול, כזה שכמעט שלא מקבל עבירות טכניות. אבל יש דבר אחד שלא השתנה. ההגנה. גם בסגנון וגם ברצון. מבחינת הסגנון, אוברדוביץ' מאמין בגודל, ובשחקנים שיכולים לשמור ולהחליף על הרבה עמדות מבלי שייווצר חור הגנתי. אולי להפך. ג'יילין סמית, יובל זוסמן, דאבונטה קאיקוק ודיוויד רודי הם התאמות די מושלמות לגישה הזאת. גם איתן בורג, יותם חנוכי, נמרוד לוי ודושאן מיליטיץ' (שעל פי כל הדיווחים סיכם בקבוצה, אך סביר שלא יוכרז רשמית עד סיום סדרת הגמר בלבנון שם הוא משחק כרגע) מתאימים בסך הכל. זה משאיר אותנו עם הארפר והובר, שלהם יצטרכו למצוא פתרונות יצירתיים.

ולגבי הרצון? קשה לדבר על הגנה בהפועל ירושלים מבלי להזכיר את דג'יקיץ'. הסגנון אמנם מאוד שונה, אצל דג'יקיץ' חילוף בחסימה היה מילה גסה, משהו שעושים רק אם לא נותרה ברירה אחרת, אצל אוברדוביץ' זה כמעט ברירת המחדל. אבל בדבר אחד הם מאוד דומים – אין דבר כזה שחקן שלא שומר. שחקן ש"ילך" בהגנה – לא ישחק, ויזכה לצרור קללות סרביות.

Aleksandar Dzikic – Photo Credit: Yehuda Halickman

התקפית, העניינים קצת יותר מסובכים ומעניינים, העדיפות הראשונה היא לייצר משחק ריצה מהיר. בשביל משחק כזה צריך דבר ראשון לקחת ריבאונד, ובעיקר – למסור אותו כמה שיותר מהר קדימה, אלו אלמנטים ששחקנים כמו מילוטיץ', קאיקוק ורודי נותנים בצורה טובה. בטח אם גם הארפר או זוסמן על הפרקט. עם הובר, סמית, בורג, לוי וחנוכי על המגרש – זה יהיה קצת יותר קשה. אם התקפת הריצה לא מתאפשרת – נכנסים למשחק העומד. אוברדוביץ' של השנים האחרונות נותן חופש פעולה גדול לגארדים המובילים שלו ומנסה ליצור להם לא מעט בידודים. שאר השחקנים על המגרש צריכים לרווח, לזוז בלי כדור בצורה שלא תפריע לבידוד ולהיות מוכנים לרוץ לריבאונד התקפה. בהיבט הזה, יהיה מאוד מעניין לראות מה יעשה אוברדוביץ' עם קאיקוק, שעד כה הוא השחקן היחיד בסגל שלא מהווה איום מבחוץ בכלל.

ואלו שמות – שורה על כל החתמה

ג'יילין סמית: יביא איתו ניסיון וכוח אש, כזה שקאסיוס וינסטון לא הצליח להביא. יכול להוריד מהנטל על הארפר וגם לשחק לידו, ורסטילי מאוד בהגנה בעמדות 1-3. לפעמים נוטה לאבד את הראש ואת הכדור.

דאבונטה קאיקוק: הפוטנציאל בשמיים אבל בעיניי, סימן השאלה הגדול ביותר. הוא סנטר אנדרסייז עם קפיצים ברגליים ומשחק פנים לסל מעולה, או פורוורד חסר קליעה? הוא יביא איתו אנרגיות ויהווה אתגר לאנשי התחזוקה של הארנה שיצטרכו להזמין מראש כמה טבעות חדשות, אבל גם יכול "לתקוע" את ההתקפה.

Jaleen Smith – Photo Credit: Euroleague.net

דיוויד רודי: יש מעט מאוד דברים מפחידים בעולם כמו לראות טנק מרכבה סימן 4 דוהר לכיוונך. דיוויד רודי הוא כזה. שחקן פוטבול שנקלע לכדרוסל, כזה שאם אתה נכנס בו – לך כואב. אבל למרות הגודל והמסה – שומר על זריזות מפתיעה. תחשבו גרשון יאבוסלה קצת יותר קטן. אבל סביב רודי ישנם שני סימני שאלה גדולים מאוד, א: הקליעה: הוא לא מספיק יציב, אם הוא יצליח לקלוע בצורה יציבה מ-3 (סביב 33%-35%) הוא יהווה כאב ראש ענק למאמן היריב. ב: זאת התחנה הראשונה שלו מחוץ לארצות הברית, יהיה מעניין לראות אותו מסתגל לסגנון המשחק השונה.

דושאן מיליטיץ' (טרם חתם רשמית):

בעיניי, ההחתמה הכי מעניינת. יש במיליטיץ' משהו שמזכיר את זאק הנקינס, בעיקר בהיבט של הריבאונד והשליטה בצבע, הוא סנטר ארוך ורזה יחסית אבל כזה שיכול להתמודד גם עם פיזיות. הגנתית הוא יתקשה מעט בפיק&רול ולכן אוברדוביץ' יצטרך למצוא פתרונות, אנחנו נראה ממנו הרבה הגנות דרופ (הליכה אחורה אחרי החסימה שאחריה חוזרים לשמירה המקורית, מונע את המיס-מאץ' מצד אחד, אבל הימור על הזריקה של מוביל הכדור) והאדג' (הליכה קדימה מיד אחרי החסימה בשביל למנוע את המסירה, ומייד לאחר מכן חזרה לשמירה המקורית). התקפית, בניגוד להנקינס, הוא קולע טוב מ-3 ומרווח מאוד את המשחק. יהיה מעניין.

מלבד השחקנים האלו, ככל הנראה יגיעו עוד שני זרים בעמדות 2 ו-4 ושחקן ישראלי בעמדות 3-4.

Sasa Obradovic