קרדיט לתמונה הראשית: ג'ורג'ה קוסטיץ' 

עוד ערב יורוליג, עוד רכבת הרים רגשית בלונה פארק הזה שנקרא עונת 25/26 של מכבי תל-אביב. זה התחיל בתור ערב של ריקודים על הפרקט בבלגרד, נמשך עם קרב חפירות בבוץ ששחק אט אט את היתרון הצהוב והעלה את מפלס הלחץ. לקראת הסיום מכבי הראתה אופי עם גיבור לא צפוי וברחה לטורקים, רק כדי לאבד את העשתונות וכמעט להעניק לדה-קולו את קאמבק העשור. אבל בכדורסל, סוף טוב – הכל טוב. והסוף היה מושלם; 10 שניות, 6 מסירות בין 5 שחקנים שעמדו בלחץ הטורקי תרתי ותלתי משמע ונגמרו ב-2 נקודות שאולי יהיו שוות לחבורה הזאת לא מעט.

שווה לעבור בכל העליות והמורדות שנדחסו לתוך 40 הדקות הללו, שבסופן נרשם משחק 11 ברציפות בין מכבי לפנר בו קבוצת הבית יוצאת עם ה-W. סביר להניח שאם האוהדים הצהובים שבאו מתל-אביב בדרך-לא-דרך היו רוצים להתפלל תפילת מנחה לפני המשחק, הם היו צריכים לקרוא לשמעון מזרחי שיבוא להשלים להם מנין, כך שקשה יהיה לקרוא למה שהיה באולם אלכסנדר ניקוליץ׳ בבלגרד ביתיות. למרות זאת, מכבי פתחה את המשחק מול האלופה המכהנת ומוליכת המפעל כאילו דחפו אותה שתי ידיו של אליהו.

Roman Sorkin and Shimon Mizrahi – Photo Credit: Djordje Kostic

פנרבחצ׳ה היא לא הקבוצה הכי מוכשרת באירופה ולטעמי אולי לא בין חמש הראשונות. הסוד של הטורקים, כפי שראינו במשחקים שלה עד כה מול הישראליות ובכלל, הוא שהיא יודעת טוב מכולם לקחת את היריבה לתוך אזור הנוחות שלה. סקור נמוך, אחוזים נמוכים, הפרשים צמודים, מלחמה. היחידה של שאראס מוסרת הכי פחות אסיסטים בליגה (16.1) אך גם מאפשרת ליריבתה מספר זהה והכי נמוך מבין 20 קבוצות הליגה. פנר רק במקום ה-15 בליגה בנק׳ למשחק, אך היא מוליכה את היורוליג בזכות ההגנה שלה, הטובה בליגה בפער. ההגנה הזו גורמת ליריבה לקלוע באחוזים הנמוכים ביותר בליגה, גם ל-2 (51%) וגם ל-3 (30.9%), ובזכות היותה קבוצת ריבאונד ההגנה השנייה בטיבה, היא ספגה, לפחות ערב המשחק המדובר פחות מ-80 נק׳ בממוצע למשחק.

טרחנתי אתכם בכל המספרים הללו רק כדי להגיד שבמחצית הראשונה אמש, פנר לא הצליחה לקחת את הצהובים לקרקע, וספגה בהגנה שלה במחצית אחת מספרים שיכולים להספיק למשחק שלם. קודם כל מכבי הלכה פנימה, תקפה את החילופים האוטומטיים של הטורקים עם הידיים והציוות של קלארק וסורקין ולא זרקה לשלוש פעם אחת בארבע הדקות הראשונות. במהלך הרבע השני אלו היו תמיר בלאט (שנמצא באטרף של קבלת החלטות) עם דקות מופלאות, הוציא את כל המיץ שאפשר להוציא מהלימון הקרוי מרסיו סנטוס עם 5 אסיסטים ללא איבוד במחצית. מכבי יצרה איום אמין תמידי בתוך הצבע שגם אפשר לה להגיע לזריקות טובות של הכדור מבחוץ, שגם אם לא נכנס מצא את עצמו שוב בידיים צהובות. מכבי שיחקה ללא מיצרים את הכדורסל שלה, שלקח אותה לפלוס 15 לפני שננדו דה-קולו הבלתי נגמר מזער נזקים שבלאט שחזר לקראת סיומה של המחצית.

Tamir Blatt – Photo Credit: Djordje Kostic

זוכרים את המספרים של מהפסקה הקודמות? אז רק במחצית הראשונה פנר אפשרה למכבי ת״א לקלוע 57 נק׳ (72% מהממוצע למשחק שלם), למסור 15 אסיסטים (93%), לקחת 11 ריבאונדים בהתקפה (98%) לעומת 4 בלבד, ולכפות עליה 10 איבודים (74%). תוסיפו לזה נתונים כמו 11/11 מקו העונשין, 16 נק׳ הזדמנות שנייה ו-13 נק׳ מאיבודי כדור וקיבלתם מחצית מושלמת של מכבי ת״א על הקבוצה שהכישרון הגדול שלה הוא היכולת לשבש לזאת עם המדים בצבע השונה את תוכנית המשחק.

פנרבחצ׳ה חזרה פנרבחצ׳ה למחצית השנייה. שאראס שלף את ביטים, שלא ראה אור יום במחצית הראשונה, והצמיד אותו על כל 197 סנטימטריו אל הגופיה של תמיר בלאט. ניהול המשחק עבר באותה נקודה לג׳ימי קלארק שעשה את מירב המאמצים שמוביל כדור יכול לתת כשווייד בולדווין לוקח אותך פרויקט. ברבע השלישי החבר׳ה בצהוב כבר איבדו 7 כדורים על 2 אסיסטים בלבד וההפרש שעמד במחצית על 14 נחתך ל-6 בלבד. במהלך הרבע האחרון החבורה של שאראס הידקה את החגורה, הפער הצטמק וניחוח הקאמבק הבלתי נמנע החל להתפזר באוויר.

Jimmy Clark – Photo Credit: Djordje Kostic

אלא שמכבי כנראה כבר במקום אחר עכשיו. אושיי בריסט במקום אחר עכשיו, עם שיער אחר עכשיו. הפורוורד פיזר את הצמות וסיפק דקות סיום מעולות בשני צידי המגרש, נתן דאנק בהתקפה, חסם את בירץ׳ (שאגב, מה הוא עשה שם במקום סילבה?!) ורץ לצד השני לדפוק שלשה. אלו היו דקות בהן הצהובים עלו שוב על הגל, עם יתרון 9 נקודות 47 שניות לסיום. אבל פנרבחצ׳ה לא הרימה ידיים ובחנה עד הסוף את העצבים של הצהובים. שוב פעם היה נראה שדברים עלולים להסתבך ברצף של טעויות שמספיק לשלושה ״נס ז׳לגיריס״, אבל היי, מכבי במקום אחר עכשיו. בלי טיים-אאוט, תחת לחץ כבד, החמישייה הצהובה הצליחה להזיז נפלא את הכדור דרך הידיים התועות שיצאו מתוך הגופיות הלבנות, דרך כולם, עד שהגיע לידיו החמות של בריסט שנעץ את הניצחון הגדול ביותר של מכבי העונה.

מפה מפלס הלחץ רק ימשיך לטפס, אך אחרי שעברה את המבחן האולטימטיבי, יש לה גם את הנשק המנטאלי לקראת הישורת האחרונה. תוסיפו לסיר את ההפסדים של דובאי ומילאנו, ונראה שאין דרך טובה יותר מזו להגיע למשחק הקריטי ביום חמישי נגד האמירתים. חובת ההוכחה לא הלכה לשום מקום, אבל ניצחון במשחק הקרוב, ומה שהיה נראה הזוי בחנוכה, ייראה הרבה יותר הגיוני עוד לפני חג הפסח.

Roman Sorkin and O'Shae Brisset – Photo Credit: Djordje Kostic