קרדיט לתמונה הראשית: עילאי אלעד, ONFLICK

אריאל ברקוביץ' הוא אחד השמות הכי מעניינים בליגת העל לנוער. השחקן בן ה-17 (1.80 מטרים) הוא הרכז המוביל של קבוצת הנוער של מכבי רמת גן, ומחזיק בשם משפחה מחייב, זה ששייך למי שעל פי רבים נחשב לגדול הספורטאים והכדורסלנים הישראלים בכל הזמנים – מיקי ברקוביץ'. אריאל הוא נכדו של מיקי מצד אבא – רועי ברקוביץ', בעצמו שחקן עבר. כעת, ברקוביץ' מדבר בראיון מיוחד לאתר "ספורטס רבי" על הכל: סבא מיקי, החיים המורכבים בתור הנכד של, תחילת הדרך במכבי תל אביב, המעבר לרמת גן, הנבחרות הצעירות, דני אבדיה, החלומות וכמובן הגופייה מספר 9. אחד הראיונות המרתקים שתקראו, שנוגע לנושא רחב יותר מרק כדורסל – התחלנו.

הורידו את אפליקציית ספורטס רבי לכל התכנים על כדורסל הנוער בישראל

תחילה, ברקוביץ' מתייחס להתמודדות שלו עם המצב בעקבות המלחמה עם איראן: "אני בסדר גמור. בהתחלה קשה וגם עדיין קשה, בטח עם כל האזעקות בלילה, מה שמקשה לישון, אבל אני משתדל באמת כל יום כמעט שני אימונים לפחות, לשמור על כושר ועל שגרה בזמן כזה קשה".

ברקוביץ', שגר בצפון הישן של תל אביב, התאמן לבד בתחילת המלחמה. "אני מתאמן לבד, עם אבא שלי גם שהיה שחקן בעברו, הוא עושה לי אימונים אישיים. אני מתאמן בחדר כושר עם תוכנית עבודה שיש לי, ובינתיים אני נשאר ליד מרחבים מוגנים".

ברקוביץ' נשאל איך הוא התחיל לשחק כדורסל. "בהתחלה, כשהייתי צעיר, חשפו אותי לכל מיני סוגי ספורט, שיחקתי כדורגל אפילו ממש עד כיתה א', שיחקתי כדורסל קצת אבל בעיקר הייתי בכדורגל, ומשהו השתנה, כנראה זה כל החינוך שהגיע מהמשפחה שלי והאהבה לכדורסל, ופשוט הסבתי את המקצוע לכדורסל. מאז אני זוכר את עצמי משחק כדורסל בכל שנייה פנויה שיש לי".

לברקוביץ' יש כמובן תשובה ברורה לשאלת המודל לחיקוי. "קודם כל סבא, אחד השחקנים אם לא השחקן הכי גדול שהיה אי פעם במדינת ישראל, אז אין ספק שהוא המודל לחיקוי המרכזי שלי, כל הילדות שלי הסתכלתי ושאפתי אפילו להיות חצי ממה שהוא. למרות שאני רוצה להיות אריאל ברקוביץ' ולא מיקי ברקוביץ', אם אי פעם הייתי יכול להשיג ולתת את הכבוד למדינה כמו שהוא נתן, אז באמת זה הכבוד הכי גדול ששחקן יכול לשאוף אליו, והייתי לוקח השראה גם מאבא שהיה באמת שחקן מצוין, גם דוד שלי ניב, מכל אחד את הדברים שלו, כל אחד נתן לי טיפים ותרם לי איפה שהוא רק יכול. המשפחה חיזקה אותי ותמכה בי. כולם – גם אבא, גם דוד ובעיקר סבא הם מודלי ההשראה שלי".

לברקוביץ' יש גם מודלים לחיקוי שמשחקים כיום: "אני מאוד אוהב את תמיר בלאט וניב משגב, אני מסתכל על שחקנים שהם לא הכי גבוהים על המגרש, שהם מאוד נמוכים ולמרות זאת מגיעים לרמות הכי גבוהות ומצליחים לשחק, להיות מצוינים ולהוביל קבוצות בעמדת הרכז, שזאת העמדה שאני משחק ושואף להיות הכי טוב שאני יכול. הם שחקנים שאני מאוד אוהב לצפות בהם".

אריאל נשאל איך זה להיות הנכד של מיקי ברקוביץ', גדול כדורסלני מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, ומתי הוא הבין מיהו בדיוק. "בילדות שלי, כמו כל ילד קטן, לא באמת מבינים את גודל הסיפור, אבל קודם כל להיות הנכד של מיקי ברקוביץ' זה לשאת משקולות על הכתפיים, שתמיד יהיה מישהו שיגיד שזה בגלל סבא, שאני פה בגלל סבא ואני לא צריך להיות פה, ותמיד אני צריך להוכיח את עצמי ולהראות מי זה אריאל ברקוביץ' ושזה לא בגלל סבא. תמיד מסתכלים עליי בקפידה יותר מאשר כל שחקן אחר, כי 'סבא היה' ו'סבא כזה', וגם סבא תמיד מביא את תשומת הלב איתו, היה מביא את חברים שלו, שחקני עבר, טל ברודי, לצפות, והאמת שזה קשה, אבל זאת חוויה מטורפת, וזה מה שנולדתי אליו ומה שאני רגיל, אני לא מכיר שום דבר אחר. יש את הקשיים ויש את היתרונות, אין ספק בכלל. קלטתי שאני הנכד של מיקי ברקוביץ' בעיקר במשחקים של מכבי תל אביב כשהייתי מגיע".

אריאל מרחיב על סבא מיקי. "סבא מיקי הוא באמת הסבא הכי מדהים שאפשר לבקש, הוא עושה כל דבר מעבר לכדורסל. הוא דמות לחיים, מספר סיפורים, מבלה. הלכנו לכל מקום ביחד, הייתי מתלווה אליו לכל אירוע. היינו הולכים לסרטים ביחד, למגרש, עושים אימונים קבועים בשבתות בבוקר. הוא היה מלמד אותי את מה שהוא ידע, נותן לי טיפים ועובד איתי גם בחדר כושר. הוא היה תמיד בא למשחקים שלי ולא פספס שום משחק. תמיד היינו ביחד בארוחות שישי, הוא היה ועדיין איש שיחה ממש מדהים, והסבא הכי טוב שיכולתי לבקש".

גם אשתו של מיקי ברקוביץ', שלי, מלווה את אריאל, ועד היום מגיעה לכל משחק. "סבתא מגיעה לכל משחק וגם הגיעה, וזה פשוט מדהים, איזה כיף לי שיש לי סבתא כזאת שהיא גם הסבתא הכי מדהימה בעולם, תומכת, דוחפת אותי. גם סבא מיקי תמיד מאחוריי, תמיד הגב שלי. סבא וסבתא מדהימים שאני מאחל לכל אחד שיהיו לו סבא וסבתא כאלה".

אריאל נשאל האם חברים מדברים איתו על סבא, והאם קרא את ספרו "מיקי – נולד כדי לנצח". "כמובן שיצא לי לקרוא את הספר שלו, וגם לפני שקראתי כבר הכרתי כמעט כל סיפור בספר", מגלה אריאל. "מגיל צעיר הייתי ממש-ממש אוהב לשבת עם סבא מיקי ולשמוע סיפורים מהעבר שלו בעיקר על כדורסל, אבל באמת על כל נושא, גם על עסקים ועל כל דבר. סבא איש מאוד-מאוד משכיל שהצליח הרבה בחיים שלו גם מעבר לתחום הספורט, בכל מיני אקזיטים ודברים שהוא עשה. אדם מאוד חכם שכיף לשבת ולשמוע אותו מדבר. יצא לי לדבר עם חברים בעיקר פעם כי עכשיו פחות מדברים על זה כבר, אבל בילדות ובהתבגרות שלי, בעיקר בגילאים 13-14, ועדיין כל פעם שאני פוגש מישהו חדש תמיד יש את ההפתעה על הפנים, 'סבא שלך זה מיקי ברקוביץ'?!', תמיד אומרים איזה שחקן מדהים הוא היה, ובאמת כיף לדבר. אני גם מעביר לחברים שלי סיפורים שהוא סיפר לי שלא כולם יודעים, שבאמת כיף לשמוע משחקן כזה גדול ואדם כזה גדול".

לאריאל יצא לצפות בקטעים מהימים של סבו כשחקן. "יצא לי מאוד, גם ביוטיוב, גם קלטות שיש לו עדיין. למרות שהכדורסל של פעם באמת שונה מהכדורסל של היום בהרבה מאוד היבטים, תמיד יש משהו קטן ללמוד ותמיד אפשר ללמוד מכל דבר שאתה רואה, גם אם זה לא בדיוק אותו דבר. צפיתי גם לא ממטרת למידה, פשוט לצפות ולראות איזה שחקן גדול סבא היה".

אריאל מספר על אביו רועי, בעצמו רכז עבר. "קודם כל, אבא שלי הוא הבן אדם הכי מדהים שיש. דחף אותי בכל דבר שרציתי, לא כיוון אותי לשום מקום, אני החלטתי הכל לבדי והוא תמיד היה שם מאחוריי לדחוף אותי. אני כל כך אוהב את אבא שלי. הוא סיפר לי חוויות על מה שלו היה בילדות, לגדול כבן של מיקי ברקוביץ'. הוא נתן לי טיפים איך להתמודד עם זה כנכד של מיקי ברקוביץ', למה להתייחס ולמה לא להתייחס, שצריך עור של פיל. יש הרבה מאוד קנאים והרבה מאוד מורידים שינסו להוריד לך בדרך שלך ולהגיד לך ש'לא מגיע לך' ו'לא זה', ובאמת צריך להתעלם, להמשיך קדימה, להשקיע ולעבוד קשה, ובסוף הכל משתלם. האבא הכי מדהים שיש".

בכיתה ו', כשהיה בן 11, אריאל תועד משחק במהלך כתבת וידאו על סבו ב"כאן". בסיום המשחק שלו, אריאל התראיין ואמר שסבו לימד אותו מהלך של צעד וחצי מאחורי הגב. אריאל נשאל האם הוא זוכר את אותו ראיון. "זוכר את זה כאילו זה היה אתמול", הוא אומר. "צילמו אותי במשחק קטסל שלי במכבי תל אביב, המועדון שבו גדלתי, ובאמת אמרתי שסבא באמת לימד אותי את הצעד המפורסם. זאת הייתה תקופה שעוד לא התחלתי ממש לעבוד עם סבא באופן קבוע, אבל מדי פעם היינו הולכים לזרוק והוא תמיד היה אומר לי לעשות הצעד וחצי מאחורי הגב כדי שלא יחטפו לך את הכדור, ועד היום אני יודע לעשות את זה מצוין".

אריאל ברקוביץ' החל את דרכו, איך לא, במחלקת הנוער של מכבי ת"א. "מכבי תל אביב זה באמת מועדון מאוד גדול, בטח גם שסבא גדל שם ושיחק שם. זה באמת היה כבוד מאוד גדול ובאמת היה לי כיף לשחק שם בתחילת הדרך. גדלתי שם וקיבלתי את הבסיס וההכוונה שהייתי צריך".

בעונה שעברה בחר ברקוביץ' לעבור לרמת גן. "לקראת סוף הדרך שלי במכבי תל אביב נתקלתי בקשיים מסוימים, ובחרתי לשנות כיוון ולעבור למועדון של מכבי רמת גן שגם הוא מועדון מצוין", הוא משתף. "מהרגע שהגעתי המועדון תמך בי, נתן לי חום וגב, דחף אותי. באמת טיפלו בי ועזרו לי ממש-ממש בצורה מדהימה. מועדון מעולה".

ברקוביץ' נשאל האם עד סוף הדרך בנוער הוא ממשך ברמת גן: "כן, אני עכשיו בכיתה י"ב ואני עוד לא יודע מה אני עושה שנה הבאה, אבל בינתיים אני אהיה עד הסוף ברמת גן. אני ואנחנו הקבוצה נדחוף כמה שיותר גבוה ונצליח בעזרת השם".

ברקוביץ' הוא תלמיד תיכון חדש תל אביב, ופתח את העונה בנבחרת הכדורסל של בית הספר, שהגיעה עד גמר ליגת התיכונים. אלא שבמהלך העונה הוא לא המשיך בקבוצה: "הייתי בנבחרת בית ספר אבל באמצע הדרך דרכנו הסתיימו".

ברקוביץ' נשאל האם הוא מכוון להגיע לקבוצה הבוגרת של רמת גן, שמשחקת בליגת העל. "זאת מטרה שברור שהייתי שמח אם זו רמת גן, אם זו קבוצה אחרת, ברור שרמת גן קודם כל, קבוצה בליגת העל, זה באמת החלום שלי להגיע לרמות האלה, אבל דווקא לא רמת גן ספציפית. אני מקווה שבסוף/אמצע הדרך אני באמת אוכל לשחק בקבוצה כזאת, אבל בהתחלה לאן שהדרך תיקח אותי, למקום שבאמת ידחוף אותי ויעזור לי לממש את הפוטנציאל שלי".

ברקוביץ', יליד 2008, עוד לא היה בסגל סופי של אחת הנבחרות הצעירות של ישראל, והוא חולם להשתתף באליפות אירופה עם נבחרת הנוער: "עוד לא עשיתי סגל סופי בנבחרת, היו שנים שהייתי בסגל המורחב. זה מאוד יושב בראש, זה החלום שלי לייצג את מדינת ישראל, ואני מאוד אשמח לקבל הזדמנות להוכיח את עצמי בנבחרת הנוער השנה".

ברקוביץ' מעמיד העונה בליגת העל לנוער ממוצעים של 11.2 נקודות, 38.9% לשתיים, 1.5 שלשות מדויקות ב-29.5%, 60% מקו העונשין 3 ריבאונדים, 3.9 אסיסטים לעומת 3.8 איבודים, 1.1 חטיפות ו-6.4 במדד היעילות ב-27.9 דקות למשחק. רמת גן, שרשמה בנוער על דרום מאזן של 7:4, משחקת כרגע בנוער על תחתון דרום, ומכוונת לפלייאוף, כשהיא מדורגת רביעית עם מאזן 3:3. ברקוביץ', שבשלושה מקרים העונה קלע 19 נקודות, מסכם את העונה עד עכשיו. "אנחנו קבוצה מצוינת עם שחקנים מצוינים, צוות מקצועי מעולה, מאמן מנטאלי, מאמן כושר, באמת מעטפת מצוינת, מועדון שדוחף אותנו", הוא מספר. "יש לנו פוטנציאל מאוד-מאוד גבוה ולא מימשנו את כולו בינתיים. אבל עובדה שניצחנו את יבנה, קבוצת פלייאוף עליון, ב-20 הפרש, מול אשדוד וראשון לציון היינו צמודים עד השניות האחרונות. לפי דעתי באמת יש פוטנציאל מאוד גבוה לקבוצה. עדיין לא נגמרה השנה ואנחנו נדחוף כמה שאפשר לפלייאוף העליון".

מוזמנים לצפות בסרטון המהלכים שערך דרור אנגל:

ברמת גן, ברקוביץ' משחק תחת שחקן העבר אורי קוקיה. "זה מדהים. מאמן מצוין עם הבנת משחק מצוינת. מאמן ואדם טוב. ממש-ממש כיף לי לשחק וללמוד ממנו כמה שיותר".

ברקוביץ' מספר על היתרונות שלו והדברים שהוא צריך לשפר. "קודם כל, יש לי המון לשפר. אני רק בשנתיים האחרונות הסבתי עמדה לעמדת הרכז כי אני יודע שזאת העמדה והתפקיד שיובילו אותי לכדורסל המקצועני. אני צריך לשפר ממש את קבלת ההחלטות שלי ואת ניהול המשחק, את הכל אני צריך לשפר, בעיקר את קבלת ההחלטות, לנהל את המשחק טוב יותר. היתרונות שלי הם שאני גארד זריז ומהיר עם קליעה טובה וג'אמפ מעולה לפי דעתי שכמובן דורש שיפור, שליטה בכדור טובה. אני שומר מעולה. אני חושב שאני עוד רחוק מתקרת הזכוכית שלי ויש לי עוד הרבה בשביל לממש את הפוטנציאל שלי".

ברקוביץ' נשאל האם הוא חושב שיוכל להפוך לשחקן בוגרים בליגת העל. "זה החלום שלי ואם אני אוכל זה באמת יהיה הגשמת חלום. לפי דעתי אני מסוגל. אני צריך לעבוד קשה, ללמוד הרבה ולהשתפשף. יש לי עוד דרך מאוד ארוכה, אבל אני חושב שבסוף הקריירה או אפילו לפני אני באמת אוכל להגיע לרמות האלה ואולי אפילו יותר. אני מאמין בעצמי".

ברקוביץ' מגלה דברים מעניינים שלא יודעים עליו. "אני מאוד-מאוד אוהב לקרוא ספרים ולשחק שחמט. אני לא כל כך לומד בלימודים ואיכשהו מוציא תמיד ציונים טובים. אני לא מבין איך זה עובד עדיין, אבל זה חלק מהיתרון שלי, חוזקה (מתבדח)".

ברקוביץ' נשאל האם הוא צופה בכדורסל בזמן הפנוי. "כל הזמן. בליגת העל אני מאוד אוהב לצפות, אפילו משחקים בליגת הנוער כשיש לי זמן. יורוליג כמובן, מדי פעם NBA כשאני יכול. באמת אני עטוף בכדורסל כי זאת גם משפחה שמאוד-מאוד אוהבת את הספורט הזה, ואני צופה בכל שנייה פנויה שיש לי. אני גם משחק במשחק ה-NBA 2K בפלייסטיישן. אני חולה כדורסל".

מיהו האדם הכי מפורסם שאריאל ברקוביץ' פגש? "בזמן של היום פגשתי את דני אבדיה שהוא באמת מאוד מפורסם, אבל אם אתה מחשיב מפורסם בכל הזמנים שכולם פעם והיום מכירים, אז נראה לי שסבא לוקח את המקום הראשון".

ברקוביץ' נשאל האם הוא צופה באבדיה: "אני צופה בדני. אני פחות צופה במשחקים עצמם כי הם באמצע הלילה, אבל אני תמיד צופה בהיילייטס ובתקצירים של המשחקים שלו. דני הוא השראה של כל ספורטאי צעיר ישראלי שגדל בישראל והגיע לרמות הכי גבוהות ובעיקר לאולסטאר. הוא מודל השראה לכל דבר ועניין".

לאחרונה, רבים הכתירו את אבדיה לספורטאי ולכדורסלן הישראלי הגדול בכל הזמנים, בעקבות הפיכתו לישראלי הראשון שנבחר למשחק האולסטאר ב-NBA, הישג שנתן חותמת לכך שהוא אחד הכדורסלנים הטובים בעולם. כאמור, רבים ראו את מיקי ברקוביץ' כספורטאי והכדורסלן הישראלי הגדול בכל הזמנים, ואריאל נשאל איך מגיבים במשפחה להכתרתו של אבדיה.

"קודם כל, אנחנו מפרגנים לדני בטירוף", אומר אריאל. "כולנו 'מתים' עליו במשפחה ואוהבים לצפות בו. יכול מאוד להיות שמבחינת יכולת וכישרון דני אבדיה השחקן הכי גדול במדינת ישראל בכל הזמנים, זה מאוד הגיוני, בטח כשהוא הגיע לאולסטאר עם המימדים שלו, הכישרון והיכולת שלו. אבל אם אתה מסתכל מבחינת תארים וכבוד למדינת ישראל, לפי דעתי סבא שלי נמצא במקום הראשון, כי אליפויות אירופה, הכבוד שהוא הביא למדינת ישראל עם נבחרת ישראל ושהוא שם את מכבי תל אביב והכדורסל הישראלי על המפה באירופה – אני חושב שמיקי נמצא עדיין במקום הראשון מהבחינה הזאת של התארים והכבוד, אבל יכול מאוד להיות שדני עוד יעקוף אותו, זה מאוד הגיוני. בינתיים, לפי דעתי, ואני קצת משוחד, אני חושב שמבחינת כבוד ותארים סבא שלי נמצא עדיין במקום הראשון".

מה דעתו של אריאל ברקוביץ' על הכדורסל הישראלי כיום? "הכדורסל הישראלי התפתח מאוד בשנים האחרונות ולפי דעתי ליגת העל, בלי קשר ל-NBA, היא אחת הליגות הטובות בעולם. הכדורסל של ליגת העל – זה חלום לשחק שם ולהיות טוב שם, זו ליגה מצוינת שמאוד הייתי רוצה לקחת חלק בה".

ברקוביץ' נשאל האם הוא רואה את עצמו יוצא לשחק במכללות. מיקי, כפי שרבים יודעים, שיחק במכללת נבדה לאס וגאס. "כן, אני לא פוסל שום דבר", עונה אריאל. "זה גם מיני חלום לשחק בקולג' ולחוות את 'החיים האמריקאים'. אם תהיה לי הזדמנות יכול מאוד להיות שאקח אותה".

אריאל ברקוביץ' הולך בעקבות סבו, ומשחק עם המספר 9 על הגופייה. "זה סופר מיוחד. זה מספר שדרשתי וביקשתי לכל קבוצה שהגעתי בכל שכבת גיל. ממש סופר מיוחד להמשיך את המורשת המשפחתית של סבא שלי, דוד שלי ואבא שלי, כולם לבשו את המספר הזה, ועכשיו זה כבוד גדול שגם אני לובש את המספר הזה וגם אחותי הקטנה שמשחקת כדורסל במחלקת הנערות של מכבי תל אביב לובשת את מספר 9. אני הייתי רוצה ללבוש מספר 9 עד סוף הקריירה שלי".

"שחקן לא רע בכלל, שחקן מאוד-מאוד טוב אפילו אני יכול להגיד, הוא יגיע להיות שחקן מקצוען בטוח", אמר מיקי על אריאל בראיון לפודקאסט "דאבל טים" של אהרל'ה וייסברג ויניב טוכמן ב-2021. כעבור כמה שנים, מיקי הרחיב בראיון לאריה ליבנת ב"ספורט הארץ": "הוא אחד המוכשרים בגילו, אני מאמין שהוא יגיע רחוק. החלום שלי זה לשמוע את הכרוז ביד אליהו מכריז: 'אריאל ברקוביץ". כשזה יקרה, אני אתעלף מרוב התרגשות". אריאל נשאל על החלום לשחק במכבי ת"א: "זה חלום מדהים, אני בטוח של כל כדורסלן, לשחק בקבוצה כמו מכבי תל אביב עם כל כך הרבה תארים וכבוד, ובעזרת ה' יכול מאוד להיות שהחלום הזה יתגשם, אני מאוד-מאוד מקווה".

מה החלום הכי גדול של אריאל ברקוביץ'? "כמו כל שחקן החלום הכי גדול שלי זה להגיע לרמות הכי גבוהות ולהיות הגרסה הכי טובה של עצמי – בין אם זה ליגת העל, יורוליג או NBA, אני לא קובע לי ליגה מסוימת, אבל אני כן רוצה לממש את הפוטנציאל שאני מסוגל לממש אותו, להיות הגרסה הכי טובה של עצמי, להגיע לתקרת הזכוכית שלי ולשחק איפה שזה לא יהיה".

ברקוביץ' מוסיף לסיום: "אני חושב שהקבוצה שלנו באמת קבוצה מצוינת שמלאה בשחקנים וצוות ממש טוב. אנחנו יכולים להגיע עוד רחוק, העונה עוד לא נגמרה".