‏

הפועל תל אביב בצרות. אין דרך לעקוף את העובדה שהאדומים נמצאים במשבר לאחר ההפסד הביתי לבאיירן מינכן 79:64, הפסד שהוריד את קבוצתו של דימיטריס איטודיס מהמקום הראשון למקום השלישי בטבלה. לכך יש להוסיף שהפועל נמצאת כעת מרחק משחק אחד בלבד מהידרדרות לאזור הפליי-אין, ולמאמן הראשי יש בעיה גדולה מאוד על הידיים.

בהיעדר חוזה ארוך טווח עם היורוליג, האדומים, שמשתתפים במפעל בזכות הזכייה ביורוקאפ בעונה שעברה, חייבים לסיים במקום שמוביל לפלייאוף כדי להבטיח את המשך דרכם בליגה הבכירה של אירופה. אך נכון לעכשיו, עם מאזן של 8:16 ו־14 משחקים שנותרו לסיום העונה, חלום היורוליג של הפועל נמצא בסכנה — ואין דרך אחרת לומר זאת — מלבד לנצח.

הפועל חייבת למצוא דרך לחזור למסלול, ומהר מאוד, אחרת העונה הזו תמשיך להתגלגל כמו כדור שלג במורד מדרון חלקלק — כזה שהאדומים בהחלט רוצים לעצור בהקדם האפשרי.

הקבוצה של איטודיס לא מציגה את הכדורסל הטוב ביותר שלה בשבועות האחרונים, והדבר הגיע לשיא בהפסד אכזרי בהארכה לפרטיזן בלגרד, במשחק שבו האדומים כבר הובילו ב־27 נקודות ברבע השלישי. הפועל ראתה את היתרון הזה מתאדה מול עיניה, כשלא היה שום דבר שניתן לעשות כדי לעצור זאת — כל מה שיכול היה להשתבש, השתבש.

לאחר מכן, במסגרת הליגה הישראלית, הם איבדו יתרון נוסף ואפשרו להפועל באר שבע לצאת לריצת 0:15 ולהשוות את המשחק בדרך להארכה — משחק שבו תומר גינת קלע את הסל המכריע והציל את הפועל עם ניצחון, לעיני קהל קטן מאוד של 2,158 צופים ביד אליהו.

שני המשחקים הללו היו אמורים להדליק את כל נורות האזהרה במחנה של הפועל תל אביב, אך נראה שזה לא קרה, משום שבמחצית השנייה מול באיירן מינכן הקבוצה פשוט התפרקה, במשחק שבו היה נדמה כאילו כולם כבר ויתרו.

כפי שאמר איטודיס לאחר המשחק: “אין לנו זכות לוותר.”

עם זאת, המאמן גם הודה שזה בהחלט נראה כאילו שחקניו כן ויתרו — וזה לא דבר טוב, איך שלא מסתכלים על זה.

זה לא שהפועל שכחה איך משחקים כדורסל. יש בסגל הזה שחקנים מהשורה הראשונה, הן ישראלים והן זרים, אך נראה שקיים סוג של נתק ביניהם. חלק מהסיבה לכך הוא שאיטודיס נותן אמון רב יותר בשחקני החיזוק, שגם מחזיקים בניסיון רב יותר בכדורסל האירופי.

זו עובדה.

בין אם מדובר במשחקי יורוליג או במשחקי הליגה הישראלית, איטודיס הולך ככל האפשר עם השחקנים שלדעתו יכולים להביא את התוצאה הטובה ביותר להפועל — ובצדק. לשתף שחקנים ישראלים רק כדי לשתף אותם לא יהיה צעד אחראי מצד המאמן הראשי. תפקידו הוא לנצח משחקים ולשמור על האדומים תחרותיים, הן כדי להמשיך ביורוליג והן כדי לזכות בתארים המקומיים — הליגה וגביע המדינה — שבהם הפועל עדיין נמצאת בעמדה טובה מאוד.

איטודיס ילך עם השחקנים שהוא יכול לנצח איתם, ולא עם אלו שהוא רוצה לגרום להם להרגיש טוב — כולל האוהדים. הוא ממלא תפקיד ברור, אך יחד עם זאת לא קשה לראות שכיוון שהשחקנים הישראלים אינם מקבלים דקות משחק, תסכול מתחיל לבעבע. זאת למרות שההנהלה הבהירה בצורה חד-משמעית עוד לפני פתיחת העונה מהו התפקיד של כל שחקן ושחקן בקבוצה, כדי להשתלב בתוכניות של איטודיס.

ייתכן שגם התוכניות הללו השתנו, מה שיכול היה לערער את האיזון, אך אם כולם לא יחזרו לאותו עמוד, העונה הזו תקרוס — ומהר.

איטודיס דיבר על הצורך באחדות הקבוצה, ועל כך שעם אחדות ניתן יהיה להתגבר על הרגעים הקשים והמורכבים הללו. המאמן היווני יודע היטב שאם הקבוצה תהיה מפולגת — וזו אפשרות אמיתית — היעדים שנקבעו לפני העונה לא יושגו.

מבחינה מקצועית, הפועל החטיאה זריקה אחר זריקה במשחק הזה, דבר שיכול להיות מתיש מנטלית. הייתה ריצת 2–23 (!) של באיירן, שהתרחשה כאשר הפועל הייתה בעמדת הנהג והובילה 39–32, אך מאותו רגע, בסוף הרבע השני, הגרמנים לחצו על הדוושה, ירדו להפסקה ביתרון 43–39 והמשיכו להגדיל את היתרון במחצית השנייה.

הפועל קלעה נתון מחריד של 5 מ־30 — כן, קראתם נכון — 5 מ־30 מעבר לקשת. זהו מספר שקשה להאמין שקבוצה עם כזה ריכוז של כישרון יכולה להעמיד, אבל זו המציאות, שחור על גבי לבן.

אלייז’ה בראיינט לא שיחק בשל פציעה שעשויה להשבית אותו לפרק זמן נוסף, ובמהלך המשחק עצמו ים מדר נראה נפצע ונשלח לבדיקת MRI כדי לבדוק את חומרת הפגיעה.

לכך יש להוסיף את העובדה שהאוהדים — 7,200 במספר — היו קולניים מאוד. הם רוצים לראות את השחקנים הישראלים משחקים ואינם מבינים מדוע אינם מקבלים הזדמנות משמעותית על הפרקט. מדר כן קיבל דקות, אך לא הציג יכולת מספקת, בעוד שתומר גינת, שכמעט ולא שיחק ביורוליג לאחרונה, קיבל דקות מול באיירן בתקווה שיוכל להפוך את המשחק.

עם זאת, הקפטן בר טימור וגיא פלטין, ששניהם היו לבושים, לא קיבלו הזדמנות כלל, בעוד ששאר הישראלים — עוז בלייזר, איתי שגב ויפתח זיו — כלל לא נכללו בסגל למשחק, וגם בליגה הישראלית מקבלים דקות מועטות מאוד. האוהדים לא היו מרוצים, בלשון המעטה, ואף קראו קריאות לעבר המאמן. אך לאיטודיס יש משימה, והוא חייב ללכת עם השחקנים שלדעתו יכולים לקחת את הפועל אל הארץ המובטחת.

ואסיליה מיציץ’, שהובא כדי להיות הכוכב הראשי, לא שיחק עד כה ברמה המצופה ממנו — רמה שמתאימה לציפיות משחקן שהיה MVP היורוליג וחזר לאירופה לאחר שניסה את מזלו ב־NBA. גם כלפיו נשמעו שריקות בוז במהלך המשחק, כאשר נראה ששום דבר לא הולך כשורה עבור האדומים.

שריקות הבוז כלפי הקבוצה הן לגיטימיות לחלוטין, גם אם יש מי במועדון שלא מסכים או לא אוהב זאת. זו זכותו של האוהד להביע את רגשותיו — חיוביים או שליליים — כל עוד הדבר נעשה בצורה מכובדת, ובמקרה הזה כך היה.

איטודיס, הצוות המקצועי והשחקנים נשארו עד השעות הקטנות של הלילה לישיבה ביד אליהו, הרבה אחרי סיום המשחק וגם זמן רב לאחר מסיבת העיתונאים. סביר להניח שנעשתה שם חשיבה עמוקה, יחד עם התחייבות של כולם לחזור לאותו קו, כדי שהעונה הזו לא תתבזבז ותתפוגג.

מעבר לשבוע כפול ביורוליג, שכולל משחק חוץ מול הכוכב האדום בלגרד ולאחריו משחק ביתי מול ולנסיה (שניצחה את מכבי תל אביב בספרד), המדורגת רביעית ומיד אחרי האדומים, מחכה להפועל גם “סנדוויץ’” של משחקים מול הפועל ירושלים — תחילה ברבע גמר גביע המדינה ביד אליהו במוצאי שבת, ולאחר מכן משחק ליגה בארנה בירושלים ביום ראשון שלאחר מכן.

זו סדרת ארבעה משחקים קשה במיוחד, בלשון המעטה.

בעוד שהבעלים עופר ינאי עדיין תומך בצוות המקצועי לעת עתה, מי יודע מה יקרה בעוד קצת יותר משבוע. כפי שכולנו ראינו ולמדנו בעולם הספורט — דברים יכולים להשתנות בן רגע, והכל אפשרי.