‏

קרדיט לתמונה הראשית: מיכל בן גיגי, הפועל מידטאון ירושלים

נתחיל בבשורות הטובות: למרות ההפסד לבאחצ'שהיר, הפועל ירושלים עדיין תלויה בעצמה. היא נמצאת במקום הראשון בבית א' ביורוקאפ, וצריכה לנצח בשניים מתוך שלושת המשחקים הבאים בשביל לסיים את שלב הבתים בראשות הבית. כאשר נפטונאס, קלוז' ו-ונציה הן קבוצות משמעותית פחות טובות מבאחצ'שהיר. בנוסף, תודות לניינרס קמניץ שהפתיעו וניצחו את בורג אן-ברס הצרפתים, הירושלמים קרובים להבטחת המקום הראשון ביורוקאפ, מה שיעניק להם ביתיות בכל שלבי הפלייאוף. אבל הבשורה הטובה באמת היא שככל הנראה, להפועל ירושלים לא יהיו עוד הרבה ערבים שכלום, אבל פשוט כלום, לא מתחבר בהם.

האמת שזה לא ממש נכון, ברבע הראשון דברים עבדו, ג'סטין סמית' הראה דקות נהדרות בהגנה, כאלו שגרמו לי לצייץ שליד טרביון וויליאמס הוא נראה כמו נדב הנפלד. קרינגטון, כרגיל בתקופה האחרונה, שיחק נהדר, וההרכב של לאמב-מובלי-סמית' הצית את הדמיון. אבל שם, פחות או יותר, זה נגמר. יונתן אלון הפסיק לשחק עם ההרכב הזה. הארפר, שכבר תקופה ארוכה לא נמצא בשיאו, שיחק רע מאוד, והפעם ווינסטון לא היה שם כדי לחפות. ליונתן אלון הייתה דילמה, האם להוריד אותו לספסל ולרוץ עם הרכבים שעובדים טוב יותר, מה שיכול לגרום לשחקן הטוב ביותר שלו למרמור קל, או ללכת איתו, להגיד לו "אני סומך עליך גם כשאתה פחות טוב" ואולי לשלם על זה מחיר. אלון בחר באופציה השנייה, ובאמת שילם על זה מחיר, אבל ייתכן שבטווח הארוך זה יהיה מחיר ששווה לשלם.

Photo credit: Michal Ben Gigi, Hapoel Jerusalem

עונת כדורסל, בטח בשנים האחרונות, מתאפיינת בפחות או יותר 5 שלבים שעוברת כמעט כל קבוצה. השלב הראשון הוא שלב שבו מתחילה הנסיעה, אתה עדיין לא סגור כל כך על הדרך, המנוע עדיין קר. הקבוצות עדיין לא לגמרי מחוברות והראש של חלק מהשחקנים עדיין נמצא בחופשה בבאלי. השלב השני הוא השלב שבו אתה עולה על הכביש המהיר, הווייז מתאפס על עצמו, ההסכת האהוב ("כדור מהצד" כמובן) עליך מתנגן ברקע, ואתה בגדול נהנה מהדרך. הקבוצה נכנסת לשגרת משחקים. השלב השלישי, שבו הפועל ירושלים נמצאת כרגע, הוא השלב הכי מסוכן, הכביש מתארך, הרדיו מנגן שירים שאתם לא ממש מבינים והראש מתחיל לנקר. השחקנים, האוהדים, המאמנים ולמעשה כולם, קצת מתעייפים. בשלב הזה יש שתי אפשרויות, או שאתה מחפש את תחנת הדלק הבאה, שותה קפה וממשיך חד יותר לשלב הרביעי והחמישי – פוש אחרון ושלבי הכרעה – או שאתה נתקע בעץ, והשלבים הבאים יהיו להזמין כרטיסי טיסה לקנקון. ההפסד אתמול, יחד עם ההפסד למכבי תל אביב בשבוע שעבר הם הניקורים, וכדאי לנהג האוטובוס של הפועל ירושלים לעצור בתחנת דלק בדרך הארוכה לגליל עליון.

בקטנה

דימה סקפינצב ורועי הובר לא עלו על הפרקט במשחק אמש בבלגרד, גם טריפל לא זכה להרבה קרדיט ושיחק בסך הכל 3:45 דקות. בערב שבו הארפר ו-ווינסטון לא פוגעים, האם לא היה מקום לתת לעוד גארד לנסות? וכשנמרוד לוי לא טוב ו-וויילי לא מספק נקודות, לא שווה לנסות את סקפינצב? ואולי היה אפשר לתת פוש הגנתי עם טריפל? העומק של הפועל ירושלים ביורוקאפ הוא היתרון הכי גדול שלה לעומת הליגה ויתרון ענק בפני עצמו גם מול שאר הקבוצות במפעל, שווה לנצל אותו.

Photo credit: Michal Ben Gigi, Hapoel Jerusalem