"אתה לעולם לא יכול לדעת מי רואה את הקליפ שלך וייתן הזדמנות שתשנה לך את החיים": הכירו את דרור אנגל

דרור אנגל הוא כנראה הבנאדם שרואה הכי הרבה כדורסל בישראל. סקאוט הכדורסל ויוצר הקליפים לשחקנים בערוץ הווידאו Dror Engel Basketball מתגורר כיום בברצלונה, אך צופה בכדורסל הישראלי יותר מתמיד, כשהוא מסייע לנבחרות, לקבוצות ולשחקנים לעשות צעד קדימה. לאחרונה, אנגל התארח בפודקאסט "התשיעית באירופה" של כותב שורות אלו, וכעת, בחרנו באתר "ספורטס רבי" להביא ציטוטים מרכזיים שהוא אמר בפרק, שבו הוא דיבר על הכל. הפרק המלא מצורף כמובן להאזנה וגם לצפייה בערוץ היוטיוב שלנו.

לחצו כאן לקבוצת הפייסבוק "הצעות עבודה לאנשי כדורסל" שהקים אנגל

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

על הדרך שלו בעולם הכדורסל, פתח אנגל: "התחלתי כשחקן כמו המון ילדים אחרים בהרצליה, מגילאי הקטסל עד סוף הנוער. אחרי השירות הצבאי חזרתי לאמן במחלקה וגם שם עברתי כמעט את כל קבוצות הגיל מבית הספר לכדורסל ועד הנוער. בו זמנית גם הייתה לי את האופציה להתחנך על ידי מאמנים בכירים בעבודה וגם לאמן כל מיני ילדים שלאט-לאט התפתחו לעוד תפקידים או שחקנים בעולם הכדורסל. במקביל לעבודת האימון, הצלחתי להיכנס גם לעולמות הסקאוטינג ועריכת הווידאו המקצועית לקבוצות ולשחקנים באופן פרטני. אני עוד זוכר את עצמי כסטודנט לתקשורת, מכין קליפים לשחקנים בקבוצות קטסל וילדים קליפים של סוף שנה מתוך מחשבה להעשיר אותם, לתת להם זיכרונות נעימים עם כל מה שאפשר בתחום הזה, ולאט-לאט זה גם מגיע לקבוצות היותר בוגרות".

על כך שאימן את דני אבדיה: "אין הרצלייני שלא יודע שדני היה חלק מאיתנו עד גיל הנערים מתקדם או נוער. אני הכרתי את דני עוד כששיחקתי אצל אבא שלו זופי בכיתה י"א, דני אז היה ילד מאוד קטן, צעיר ושובב, והוא היה מתפרץ למשחקים שלנו באמצע המשחק. כמו האוהדים האלה שפורצים לדשא, ככה היה דני פורץ לפרקט, מגיע להמון אימונים שלנו, מכדרר בצד, זורק וקולע. עם השנים הרבה מחבריי הקרובים גם אימנו אותו במשך כמה עונות בקבוצות השונות. אני אימנתי אותו בעיקר במחנות בקיץ ובקייטנות עוד כשהוא היה צעיר, והוא היה ילד מאוד מיוחד כבר אז, שאפתן, מאוד יצירתי, לא חושב ומתנהג אולי כמו הרבה מהילדים שהם היו קצת יותר ממסדיים, הוא קצת היה לפעמים בעולם משלו, אבל התשוקה למשחק הייתה שם מגיל צעיר, הרצון לעבוד קשה היה שם, והסיפור שלו דרך ההתפתחות שלו עם אבא שלו ידוע לרבים, וגם שם אני חושב ששמתי לב שזופי נותן לו המון יד חופשית ומחנך אותו לעצמאות. הוא באמת היה ילד מיוחד שגם דאג שישימו לב אליו, גם אז לא הייתה לו בעיה להיות במרכז, הוא לא ביישן. הוא יודע להיות מוחצן, והתשוקה למשחק שלו והעבודה הקשה בין היתר הביאו אותו לאן שהוא היום".

Deni Avdija – Photo credit: Yehuda Halickman

על תחילת הדרך שלו בעולמות הסקאוטינג והווידאו: "ההזדמנות הראשונה שלי בסקאוטינג קורית במקום לא צפוי, בעודי במקסיקו בירח דבש עם אשתי בגיל יחסית צעיר. אבי אבן שגם אימן אותי וגם לימד אותי בצעירותי בהרצליה, עבד אז כראש מחלקת סקאוטינג במכבי תל אביב, והוא מתקשר ושואל אותי אם אני יודע לערוך וידאו ואם עשיתי את זה פעם. אמרתי לו לא, אבל אני כן יודע כי ערכתי וידאו לקבוצות של קטסל וילדים בקטע של מזכרת, זה לא היה להיכנס בעובי הקורה המקצועית. אמרתי לו בגדול ככה ככה, אבל רק תן לי את הצ'אנס, וזה היה לבוא לעבוד במכבי תל אביב, אז מי יכול לסרב?

"מייד אחרי ירח הדבש הגעתי למשרדים אז ברחוב הירקון ויחד איתו יאיר שבח, והתחלתי ללמוד את האספקט הזה של איך עורכים וידאו בשביל השחקנים ובשביל המאמן, לא בשביל לעשות קליפ יפה, אלא בשביל להביא למצב שהקבוצה מכירה את כל מה שצריך על היריב, מצב שהקבוצה יודעת לתקן בעצמה מה שהיא עושה פחות טוב במשחק, לזהות כל מיני מאפיינים של שחקנים, להסתכל על המשחק לגמרי בצורה אחרת מבחינת העמדות, והיום זה עוד יותר משודרג כי כולם משחקים הכל ואתה צריך לשים לב מאוד לניואנסים כשאתה עורך על שחקן ולא למהר להסיק מסקנות לגבי מישהו כי הוא גבוה או נמוך, כי יכול להיות שהוא משחק כל מיני תפקידים שהם טיפה הפוכים למבנה הגוף שלו. עשיתי עונה שלמה כסקאוט למכבי תל אביב בתקופה שגודס אימן, זה היה ב-2015. משם התגלגלתי, גם תוך כדי העונה הזו התגלגלתי לעוד המון מועדונים של גברים של נשים בארץ וגם קצת בחו"ל".

על הקשר המיוחד שלו עם אבי אבן: "קשר מאוד מיוחד שמתחיל באזור כיתה ט' שלי. אבי היה מאמן צעיר, הרבה יספרו עם שיער ארוך, גרסה אחרת לגמרי של מה שאנחנו מכירים היום, עם המון תשוקה למשחק, והוא בעצם נכנס להיות המאמן שלנו בקבוצת נערים לאומית. הגיע מיבנה וחולון, ולא ידענו עליו כלום כמובן. זה לא כמו היום שאתה יכול להכיר מאיפה המאמן החדש שלך מגיע, אבל זיהינו המון תשוקה והמון חדשנות בצורת האימון, בגישה לאימון, ברמת הדרישות שלו, ואנחנו כילדים קצת מפונקים מהרצליה לא הכרנו את זה כל כך. הוא הכניס לנו תורה ופיתח אותנו מאוד כאנשים, ועד היום הרבה מהחברים שלי זוכרים לו המון חוויות דרך אימונים, מחנות אימון והגדלת ראש שהוא היה עושה לנו, גם וידאו הוא היה מראה לנו, וזה לא היה כל כך בשגרה של קבוצות נערים/נוער. אימן אותי גם בכיתה י', את י"א עשיתי כאמור אצל זופי, ואת י"ב, העונה האחרונה שלי בנוער, גם זכיתי לעשות איתו עם אלעד חסין כעוזר, וגם כמאמן כשחזרתי לאמן בבני הרצליה אחרי הצבא שמרנו על קשר, ראיתי את ההתפתחות שלו כמובן לאט-לאט במכבי תל אביב, שמרנו על קשר טוב עד היום. בכל ביקור שלו בברצלונה אני משתדל כמובן לבוא לפגוש אותו כשהיה ביורוליג, וגם היום בכובע החדש שלו כמלווה שחקנים כסוכן אני משתדל וממשיך לעזור איפה שאני יכול".

Avi Even – Photo Credit: Dov Halickman

על הכנת וידאו למחציות של משחקים: "זה רעיון שעלה ויושם עם כמה מאמנים, מעטים. אני יודע שב-NBA זה קורה, זה גם אולי עניין של תקציב ויכולות טכנולוגיות, אבל בהחלט יש לי את היכולות להגיע לסיטואציה שלפחות אם נותנים לי קצת התראה מראש על מה הם ירצו לראות במחצית, אני מסוגל לתת אינפוטים שהמאמן ביקש לראות תוך כדי המשחק בין הרבע השני לשלישי ולערוך לו מדגם קטן מייצג, לשלוח את זה במהירות, והם יקרינו את זה על המקרן, האייפד או המחשב בזמן הישיבה בחדר הלבשה לפני היציאה למחצית השנייה. לאחר מכן זה רק יכול להיות וידאו לאחר המשחק של תיקוני טעויות ודברים שיכולנו לעשות יותר טוב".

על הכנת סרטוני היילייטס לשחקנים: "יש את הכובע של הסקאוטינג שהוא מקצועי ומראה הכל, נדבך מסוים ברמה של השחקנים והקבוצה היריבה או על עצמנו. כשאנחנו מסתכלים על הווידאו הפרטני, גם פה אני בשני כובעים – אחד, בהיותי מאמן אני מסוגל לייצר קליפים שמראים לך גם תיקוני טעויות שלך וגם איך אנחנו משדרגים את רמת המשחק שלך בעקבות מה שאני רואה. זה מתן שירות אחד שאני עושה במהלך העונה ומלווה שחקנים בכל הגילאים, בנים ובנות כאחד. את סגנון ההיילייטס התחלתי הרבה יותר חזק השנה, גם ראיתי מה קורה בעולם בעמודים דומים לשלי, וזה בעצם העובדה שהעולם היום מאוד גלובלי ואתה לעולם לא יכול לדעת מי רואה, ויש לך לפעמים אולי הזדמנות אחת לעשות רושם ראשוני. מבחינתי, כמו ששחקן מלווה לפעמים על ידי תזונאי או פסיכולוג ומאמן כושר, יכול להיות שכדאי שגם יהיה לו אותי בצד לפחות לפעם או פעמיים בשנה בשביל לגבש איזשהו מוצר שמציג מיהו. היום למאמנים אין את הזמן לראות עכשיו כל משחק של שחקן נוער או קולג' כזה או אחר, שחקנים אמריקאים שמשחקים מעבר לים שמלבד המשפחה שלהם אף אחד לא מודע לזה שהם משחקים באיזשהו אזור באירופה, אז לקחתי על עצמי גם את הקטע של לעזור לשחקנים לשווק את עצמם ולהכין את המיטב מהם מתקופה מסוימת שהם יכולים להציג לעולם.

"כמובן שצריך לנסות לספק כמה שיותר אלמנטים של המשחק ולבנות את הקליפ חכם בהתאם למטרה של השחקן, אם הוא סקורר, מוסר מדהים, ריבאונדר התקפה אימתני בצבע, לקחת מכל שחקן את המאפיינים ולבנות עבורו קליפ שיציג אותו הכי טוב. זה כרטיס הביקור שלו, ויש כאלה שנעזרים בזה באמצע העונה לעשות קליפ באמצע עונה, וכמובן בסוף השנה, ושם אנחנו נדע להדגיש את המהלכים הטובים ביותר של השחקן ולספר איזשהו סיפור. אם אני סתם אזרוק עשר שלשות ברצף יכול להיות שאנשים ידפדפו על הקליפ הזה אחרי עשרים שניות. אבל אם אני שם שלשה ופתאום אני רוצה להדגיש את העובדה שאותו שחקן הוא גם חוטף נדיר ושהוא מציק בהגנה, ואני שם אותו גם באיזשהו קליפ שהוא לוחץ את כל המגרש, משיג חטיפה ונותן אסיסט לחבר בצד השני, אז זה אולי יעניין אנשים לצפות בקליפ שלי יותר. הקליפ הוא כרטיס ביקור, מבחינתי מוצר חובה לכל שחקן שרוצה להתקדם, וכמו שאמרתי בהתחלה העולם מסתכל ואתה לא יודע מי יראה את הקליפ הזה ואיזו דלת תיפתח לך בעקבות זה. יש כאלה שזה סתם מזכרת כי זו העונה האחרונה שלהם בנוער והם מתגייסים לצבא, ויש כאלה שהם שחקני ליגה ארצית שרוצים לעשות את הצעד הבא כדי לנסות שמאמני ליגה לאומית יראו אותם, אז הקליפ שלי יכול להתאים לכל הגילאים כי הוא משרת הרבה מטרות. יכול להיות ששחקני הטופ 10 בליגת העל בישראל, חוץ מאולי להראות לעולם בכיף שלהם, לא צריכים את השירות שלי, אבל לאחוזים רבים של התחתית, האמצע וכמעט הטופ של הפירמידה זה מוצר חובה לכל שחקן או שחקנית שרוצים להתקדם".

על כמות השחקנים שאיתם הוא עובד: "כמות השחקנים מגיעה למאות השנה. המטרה שלי היא שכל שחקן או שחקנית שיודע שהמשחקים שלו מצולמים או על ידי הורה עדיין או על ידי המצלמות האוטומטיות, באידיאל, מבחינתי, הוא צריך לפנות אליי כדי לקבל את השירות הזה אם הוא צריך אותו, אז אני משתדל לעשות את כל פעולות השיווק האפשריות כולל כדי להביא למצב ששחקנים יודעים על קיומי, יודעים על השירותים שאני נותן ואיך זה יכול לעזור להם, שזה לא רק משהו שהוא למזכרת. זה יכול להיות קליפ מדהים כי היה לך משחק עם טריפל-דאבל מטורף שאתה רוצה שהעולם יראה, וזה יכול להיות גם קליפ לתיקון טעויות כי אתה מרגיש שאתה מאבד יותר מדי כדורים במשחק או שסוג ההחטאות שלך חוזר על עצמו, אז לפעמים כמה סשנים כאלה איתי יכולים גם לעזור לפתח את המשחק שלך, ואחרי זה אתה עובד על זה במגרש. אני לא רק עורך קליפים, אני גם מאמן, אז אני כן יכול לשים לב לניואנסים במשחק שלך שאפשר לתקן ולהראות לך אותם כמה פעמים על גבי וידאו. לפעמים, אין כמו מראה עיניים כדי להשתפר".

על זמן הכנת הסרטונים: "לשמחתי אני מנוסה מאוד בעניין. לרוב אני מציע לאנשים לשלוח לי משחקים מלאים, בדרך כלל החבילות שאנשים לוקחים מעונה שלמה מורכבות מחמישה משחקים, לפעמים שישה או שבעה, ותהליך כזה לוקח באזור השעתיים-שלוש לערוך. אנחנו עורכים כל מה שאפשר על השחקן כדי להוציא אותו הכי טוב, ולשמחתי בורכתי גם ביכולות עריכה מהירות ועיצוב גרפי קטן על התמונה והנתונים כדי שיכירו את השחקן. בסוף, מחמישה משחקים אתה רוצה להוציא ארבע או חמש דקות כי אנשים היום באמת עסוקים ולא תמיד לכולם יש זמן או כוח לראות הכל. אני צריך לעשות את זה איכותי, לא ארוך מדי ובטח לא קצר מדי לטובת השחקן, ולשמחתי אני יודע לעשות את זה מאוד מהר כדי לתת שירות מקצועי ומהיר. לפעמים אנשים צריכים את הקליפ באופן דחוף כי הם רוצים אולי לשלוח אותו לחו"ל או למאמן כזה או אחר, לפעמים דדליינים עומדים להיסגר ואנשים צריכים לקבל החלטה בעקבות הקליפ הזה, אז אני מקווה שהם יודעים למי לפנות. אני תמיד משתדל לתת שירות מהיר כדי שאנשים גם יחזרו בסופו של דבר".

על עבודת הווידאו עם הנבחרות: "עבדתי כסקאוט גם בליגת הנשים, שם יצרתי כמה קשרים שעזרו לי לפני כמה קייצים, דרך האמון שנתנה בי עדי שטדלר, שהייתה אמונה על הנושא הזה באיגוד הכדורסל, ובשיתוף פעולה עם המאמנים. זהו קיץ חמישי שאני כבר עוסק בהכנת הסקאוט לנבחרות הבנות בעיקר, אם זה נערות וקדטיות, ועכשיו הייתה לנו אליפות עולם, היה לי קמפיין אחד עם הבוגרות. אני חושב שהבאתי את עצמי למצב שאני גם קצת מציק למאמנים ואומר להם, 'תקשיבו, יש אופציה שיכולה לעזור לצוות עצמו במהלך אליפות כל כך קצרה וכל כך דחוקה בלוחות זמנים. אני מאמין בכישורים שלי כדי להוריד את זה מעוזרי המאמנים, שהם ישבו עם החומר שאני שולח ומשם תקבלו את ההחלטות על הפרקט לקראת המשחק הבא שלכם, אבל אם תיתנו לי להתעסק בזה זה יפנה לכם המון זמן, תוכלו לקבל את המוצר מבעוד מועד, וכך תוכלו לשבת עם השחקניות או להתרכז יותר באימונים שלכם בין לבין, תוכלו לישון יותר טוב, מה שצריך'. הייתה לי שיחה לפני הקיץ הקודם גם עם פיני גרשון וניסיתי לשכנע אותו על אותו עניין גם להיכנס לנבחרות הבנים. מבחינתו הוא אמר שאם זה בסדר עבור המאמנים הראשיים של אותן נבחרות, אלעד חסין, שרון אברהמי ויהוא אורלנד, אז הוא מאפשר. כך יצאתי לדרך גם עם נבחרות הבנים בקיץ הקודם שהיה קיץ מאוד מוצלח כולל העלייה לאליפות העולם של נבחרת הנוער, היה לי העונג להיות חלק מהצוות, והנה המשכנו לקיץ הנוכחי, וזה הגיע למצב ששבע נבחרות כאלה אישרו את העבודה שלי.

Pini Gershon – Photo Credit: FIBA

"תודה לעדי שטדלר מאיגוד הכדורסל, גור שלף שיש לו חלק מזה אחרי שפיני זז מהאיגוד, מויש'לה ויינקרנץ, כל מי שהיה צריך לאשר, שזה לא דבר מובן מאליו, שבן אדם אחד יהיה אמון על הווידיאו של כל כך הרבה נבחרות. מצד שני, אני יודע למה אני מסוגל. זו זכות גדולה עבורי לעשות את זה עבור שבע נבחרות בקיץ הנוכחי".

על ההגעה של נבחרת הנוער לחצי גמר אליפות אירופה בקיץ 2024 ובכך להעפלה היסטורית לאליפות העולם עד גיל 19: "היסטוריה תוך כדי שזה קורה. כמובן שתוך כדי אליפות ממש לא חשבתי מה יקרה אם ופשוט ניסיתי לעשות את העבודה שלי בצורה הכי טובה, יעילה ומהירה ביותר, כי זה לוחות זמנים מאוד צפופים. ריגוש אדיר, העובדה ההיסטורית הזו שלא הייתי אפילו מודע לקיומה כשהתחיל הקמפיין הזה, בכלל לא שיחק לי בראש מה קורה הלאה עם עניין של אליפות עולם, אלא רק לסיים את אליפות אירופה במקום הכי טוב שניתן, סיפוק אדיר, תחושה של שליחות בלי טיפה ציניות, לעזור למדינה להגיע לרגע של היסטוריה מבחינת הכדורסל, לשמח אנשים, לשמח עבור השחקנים כמובן שזה רגע שהם לא ישכחו כל החיים, וגם השנה אני חושב שהם עשו קמפיין מאוד מכובד באליפות העולם, היה לי חלק בצוות המקצועי, ושמחתי מאוד לעזור גם באליפות הזאת".

על הפרגון משרון אברהמי, שנוהג לציין את התרומה שלו בראיונות השונים: "שרון הוא בנאדם לפני שהוא מאמן, הוא מביא המון תשוקה ואנושיות למשחק. אני חושב שגם בגלל זה שחקני נוער מתחברים אליו יותר, הוא גם היה שחקן עם המון נשמה, הגנה וניהול משחק, זה משהו שכמעט מתפרץ ממנו כאילו הולך להיכנס למגרש עוד שנייה ולקבל כדור מעומר מאייר (צוחק), אז זה מאוד ניחן גם כשהוא בקשר איתי, בנאדם שהוא מאוד אכפתי ויודע להוקיר כשצריך, ואני כתוצאה מכך גם נותן עבורו. זה התחיל עוד בקריית אתא, הוא הכניס אותי לצוות יחד עם אלדד (בנטוב) שהיום מאמן קריית אתא, אז עכשיו גם התחלתי את העבודה מולם דרך עבודת וידאו, וכמובן עבודה עם הנבחרת, אני חושב שהוא הבין שאני מסוגל להקל על הצוות שלו ולתת עוד תרומה מבחוץ. נכון שאני לא נוכח באליפות כרגע, לא יצא או הסתדר, אבל העובדה שאני מספק עבורם את מה שהם צריכים מאוד מוקדם תרמה לנבחרת, ואני מאוד מוקיר על ההזדמנות ומקווה שעוד נוכל לשתף פעולה בהמשך".

Sharon Avrahami – Photo Credit: Yehuda Halickman

על העבודה עם קבוצות: "כל קיץ אני משתדל 'להציק' למספר לא מועט של מאמנים, חלק מהם עבדו איתי וזו הסיבה שהם זוכים לאותה 'הצקה', מבחינתי אני רואה בזה גם המשכיות וגם פרנסה, אז כל קיץ אני בקשר עם כמה קבוצות. עבדתי עם מעל עשרים קבוצות בארץ של גברים ונשים. חלק מהן זה מכבי, הפועל ירושלים, ראשון לציון, אילת, חולון, בליגה הלאומית אשקלון והפועל חיפה, ואני יכול לספר בהערת אגב שגם עם חלק מהקבוצות שלא מעסיקות אותי באופן שוטף, קהילת עוזרי המאמנים מכירה אותי מספיק טוב כדי לדעת שאם יש עליהם עומס הם יודעים למי לפנות, ואני יכול לבוא לעזרתם ולהנגיש להם לפחות חלק מהחומרים שהם היו צריכים בצורה שחוסכת להם זמן, ואולי לראות משחקים. בליגת העל לנשים אני יכול לציין את אשדוד, פתח תקווה ורמת השרון, עזרתי קצת ללב ירושלים, היה להם עוזר מאמן במילואים למשל אז נעזרו בי קצת השנה, בנות הרצליה כשהן היו, גם עבדתי בחו"ל כשדן שמיר היה בניו זילנד ברייקרס עם מודי מאור. לפעמים פונות קבוצות מהליגה הארצית ומליגות הנוער כשיש להן משחק מאוד חשוב, אז המאמנים מכירים אותי ויודעים שגם אם זה לאיזושהי הופעה חד פעמית או דו פעמית לקראת משחק בפרופיל גבוה הם פונים אליי ומביאים לי משחקים של היריבה שלהם, או יש גם כאלו שנעזרים בי לתיקון לטעויות, קבוצות שרוצות לתקן אספקטים במשחק של איבודי כדור או שלא לוקחים מספיק ריבאונד, שלוקחים עלינו ריבאונד התקפה, שלא יורדים להגנה טוב, אז לפעמים אני יכול לתת שירות גם של תיקון טעויות ממשחק כזה.

"ההבדל המרכזי הוא הזמן, אליפויות אירופה האלו זה משהו שאני מאוד גאה בזה שאני מסוגל לעמוד בקצב הזה ובאי הבהירות אפילו את מי נפגוש נקסט. אנחנו עכשיו בזמן אליפות אירופה לנוער, ותמיד יש את שלב הבתים ואתה לא יודע את מי תפגוש במשחק הרביעי באליפות, אז כאן נדרשת עבודה מראש של הכנה עבור שתי קבוצות. ההבדל המרכזי הוא העמימות שלפעמים אתה נמצא בה כסקאוטר, הידיעה שזה ידרוש ממך זמן אולי להכין דברים כדי לא להגיע לרגע האחרון, והידיעה שכנראה אחת התיקיות במחשב שלי תיזרק לפח ברגע שיתברר מי היריבה, אז זה משהו שלא קורה בליגת העל, שם אתה יודע את הלו"ז כמעט מראש שבוע לפני, אתה לא צריך להכין סקאוטינג למשחק לתוך הלילה כי לאו דווקא באותו בוקר למחרת יראו את הווידאו שלך, אתה מודע מהמאמן מה הדרישות, יש לך לפחות שלושה עד ארבעה ימים להכין את זה ברוב המקרים, לפעמים יש שבוע של משחק כפול, אבל ההבדל העצום הוא בלוחות הזמנים ובגמישות שיש לי כסקאוט לקחת חומר מיותר משחקים. באליפויות אירופה אתה בעיקר מתרכז במשחק, שניים, מקסימום שלושה אחורה של אותה יריבה, פשוט אין את הזמן להתחיל להתעסק לעומק, ועם זה אתה יוצא למלחמות. לוחות הזמנים באליפויות אירופה הן מאוד דחוקות, ובעבודה עם הקבוצות, גם אם אני עובד עם כמה קבוצות בכמה ליגות במקביל, אני מסוגל להסתדר עם זה כי זה מתפרס יחסית על השבוע".

האם הוא חלק מקבלת ההחלטות המקצועיות: "חלק מהמאמנים שמכירים אותי ויודעים על הניסיון שלי גם כמאמן וגם כסקאוטר בהחלט גם ישאלו את השאלות של מה לעשות עם או מה לעשות נגד איקס, וואי, זד, איך אתה מציע לשמור את השחקן הספציפי הזה. אני לא אגיד לקבוצה מה לשחק בהתקפה, אני יכול לזהות אולי שומרים חלשים ואני אראה אחרי זה שהמאמן יחפש במשחק לתקוף את אותם שומרים חלשים. אני יכול להציע הגנה בסיטואציה מסוימת שהכדור נמצא במקום מסוים, אני יכול להעביר מידע על איך מתמודדים נגד לחצים כאלה ואחרים, אז אני חושב שפתוחים לשמוע. בסוף, מאמן, בטח בלהט המשחק, יקבל את ההחלטות שמגיעות מהרגש שלו והאינטואיציה שלו, אבל תפקידי גם לתת לו אינפוטים ולקוות שאני אשאר בראש שלו כשהזמן יגיע ואולי הוא ישלוף חלק מההמלצות האלו בזמן המשחק, ואז זה מסב לי גם גאווה".

האם הוא מרגיש שאלמנטים שהוא מצא בווידאו הביאו ניצחונות: "הדברים האלה קורים באחוזים קטנים, כשיש מהלך מאני טיים שידעתי שהולך לקרות, שהתרעתי שהולך לקרות ושהצגתי בווידאו שהולך לקרות. זה יכול להיות בפעולות בידוד של שחקנים לקראת סוף משחק, מה הנטייה שלהם לעשות, זה יכול להיות אאוט מהצד או מהבייסליין שברגע שאני הצגתי שתיים או שלוש דוגמאות, הסיטואציה הזו קורית במשחק בזמן מכריע והקבוצה שלי ידעה למנוע את זה כשהכדור אפילו לא נכנס למגרש או שבוצעה חטיפה מהירה, אז אני יכול להגיד, 'אוקיי, אני יודע שהם ראו את הקטע הזה, ואני יודע שהם התכוננו אליו, אמרתי להם שזה מצב מסוים מסוכן של סוף משחק'. כל מה שקורה בשטף של המשחק – שחקנים עובדים לפי החוקים שהם מכירים, מנסים להתמודד עם היריבה. אבל כשיש מצבים מיוחדים שהקבוצה הייתה מוכנה אליהם לקראת סוף משחק במאני טיים – אז התחושה הכי טובה.

"הרבה פעמים באליפויות אירופה האלו, בעוד שחלק מהעבודה שלי חוץ מהסקאוטינג היא גם לעשות וידאו של תיקוני טעויות, חלק מהמאמנים אומרים לי, 'אל תעשה תיקון טעויות, תעשה לנו וידאו הייפ, תעשה לנו מה שאתה עושה לקליפים לשחקנים לנבחרת עצמה', ואז יש הפקה מטורפת, מוזיקה, זומים ופרצופים, ואת כל הרגשות שהם מוציאים במשחק אני לוכד בקליפ ומכניס את זה, וידאו אחר לגמרי מהסקאוטינג הממוצע ומתיקון הטעויות הממוצע, ומראה מהלכי התקפה נהדרים והגנה. המשמעות של הקליפ הזה, שהשחקנים לא מודעים לקיומו, שהם חושבים אולי שהם באים לווידאו מסוג מסוים ומקבלים וידאו אחר, הם יוצאים אחרי זה למשחק הבא עם אנרגיות אחרות ואני פתאום רואה שגם ניצחנו 20 הפרש, אז אני גאה לא פחות מאשר עבודת סקאוטינג רגילה. לפעמים באליפויות האלו זה ממש לא רק לא סגרנו לריבאונד, זה גם עבודה של תראו איזה יופי אתם נראים כשאתם משחקים ביחד ומתלהבים, וזה משהו שמראים להם ממש לפני היציאה למשחק".

על טרנד מעבר השחקנים הישראלים למכללות: "אני קודם כל חושב שהדבר מבורך, טרנד שהוא לא רק ספורטיבי אלא טרנד עולמי שהעולם לאט-לאט מתחיל להיות כפר גלובאלי, הכדורסל הוא פשוט עוד נישה אחת שזה מורגש. אני גם יכול להעיד על עצמי, אני אומנם גר בברצלונה ומבקר המון בארץ, אבל כן עשיתי איזשהו שינוי וראיתי שהעולם גם פתוח לעוד כל מיני אופציות. כשזה הגיע לכדורסל, בין אם זה זמני ובין אם זה עכשיו רק לעשר שנים הקרובות, לא משנה לאיזו תקופה, אני חושב שזה מבורך כי אי אפשר להתעלם מהשינויים שקורים בעולם, והם שהעולם נפתח. אני חושב ששחקנים יכולים לצאת לזה משני אספקטים: אחד מהחוויה הלימודית והתרבותית, והשנייה היא חוויית הכדורסל.

"אני חושב שהעובדה שזה תחום בזמן לא צריכה להלך אימים על הכדורסל הישראלי. שחקן היום בסופו של דבר בגילאים מסוימים יכול לשבת עם המשפחה שלו ועם הצוות המקצועי שמקיף אותו, ולקבל החלטה שכזו באומץ ובגאווה, לא להתבייש ולא לחשוב שהוא מאכזב את מועדון הבית שלו. צריך לכבד. זה אולי לא מתאים לכולם, אבל העובדה שהשחקנים האלה יוצאים ויקבלו גם כלים, גם תחרותיות, גם תרבות ברמה אחרת וכמובן הלימודים, יש כאלה שיודעים שהם לא יהיו שחקני כדורסל מובילים בכדורסל הישראלי ואומרים, 'אוקיי, יכול להיות שבזכות עונת נוער טובה אני זוכה למלגה אדירה של חצי משכר הלימוד באוניברסיטה מספיק טובה בארצות הברית', אי אפשר להאשים אותו שיקפוץ על הזדמנות כזו, וגם הכדורסלנים שיכלו אולי לעשות עוד עונות מובילות בעולם הכדורסל הישראלי יוצאים בסך הכל כנראה לבין שלוש לארבע שנים, ואני משער שגם הרוב יחזרו כדי להראות לכולם אפילו כמה זה תרם להם, ואולי להוכיח לכמה אנשים שחשבו שזה סתם בזבוז זמן, יהיה להם אולי דרייב. כמובן שזה יכול לפתוח להם אופציות למקומות אחרים בעולם, לאירופה, אולי אחוז קטן יתקדם ל-NBA, אין לדעת, אבל אני חושב שהרעיון עצמו, השינוי שהמכללות עשו, העובדה שנכנסה תוספת שכר שיכולה לשדרג גם שחקנים כלכלית, היא מבורכת.

"לגבי העבודה שלי, שזה אכן מוסיף עוד נדבך, אני חושב שבאזור השלושים אחוז מהפניות שקיבלתי העונה לקליפים היו קשורות ליציאה בארצות הברית, אז גם פה אנחנו נדרשים להתאים את הקליפ למאמן האמריקאי, סוכן אמריקאי, מה הם אוהבים לראות במשחק של אותם שחקנים שאני שולח קליפים שלהם. המאמנים האלה מקבלים מאות אם לא אלפי קליפים בשנה, ועבור לייצר רוסטר של אולי 15, 18 או 20 שחקנים, אין להם זמן לראות את הכל, אתה צריך ללכוד את העין שלהם חכם. אני חייב לציין לטובה גם את ירדן דנן שהפנתה אליי לא מעט שחקנים כי היא זו שמייצרת את כל הקשרים והיא בעצם אמרה לאותם שחקנים עם חלום, 'בלי קליפ טוב, אין סיכוי שתצאו'. אני חושב שזה מבורך, ושאלת אותי על גאווה וסיפוק, אז אין ספק שכשאני מכין לילד בן 17 קליפ ואני פתאום רואה תמונה שלו עם גופייה של מכללה אמריקאית, אז בוודאי שאני מאוד שמח בשבילו. זה דלתות שנפתחות, וכמו שאמרתי, אתה לעולם לא יכול לדעת מי רואה את הקליפ שלך ומי אולי ייתן לך הזדמנות שתשנה לך את החיים, פשוט כמשמעו. הלוואי שזה היה בדור שלי, אני יליד 86, אוטוטו בן 40, הדברים האלה היו ליחידי סגולה שאולי הקלטות שלהם עברו איכשהו לארצות הברית. היום, כמו שאמרתי, העולם דינמי וגמיש, זה מפתח הזדמנויות חדשות לשחקנים, אז למה לא?".

על התגובות המרגשות שקיבל לאורך השנים: "תגובות מרגשות היום גם שאימנתי בהקשר של ילדים ובני נוער, שחלקם עברו תקופות קשות בחיים ואני שומע איך הכדורסל ריפא אותם, תרם להם והוציא אותם מחושך שהם היו מבחינת נפשית, כל אחד וסיבותיו, אז כמאמן היה לי המון סיפוק מלדעת שיכולתי לרגש ילדים, להלהיב אותם, לגרום להם קצת לחלום וקצת לראות את האופק ממקום שהם היו בו וקצת סבלו בו, והכדורסל היה עבורם מפלט. בעולם הקליפים, הייתה השנה קבוצה מקריית אונו בניהולו של שמוליק ברנר, והבנתי שהקבוצה הקדישה את האליפות הזו לחבר שנפל בקרב בעזה. זו גם הייתה עבודה מאוד מרגשת עבורי וזכות לייצר להם מוצר כזה שגם מציג אותם כשחקני כדורסל בעונה נפלאה וגם את האספקט הערכי שהם כמובן לקחו את מה שהחבר שלהם שנפל תרם. הרבה שחקנים שהגיעו לקולג' דרך כמה קליפים שהכנו להם תוך כדי השנה, זה גם תגובות שאני מקבל שמאוד מרגשות, שהילד זוכה להגשים חלום. זה הדברים הקטנים, בסופו של דבר אני לא מנתח מוח, אבל יש דברים שאני עושה שאני יודע שיכולים לגעת. אני מקבל לפעמים שחקנים שחזרו מפציעה ואז פתאום הקליפ מראה איך הם השתקמו ואיך העונה שלהם עברה בצורה מוצלחת, ואימהות אוהבות לרשום לי, 'דמעות', 'בכי', 'אני מתרגשת', 'איזו התרגשות', 'ראיתי חמש פעמים'. זה גם דברים שכיף לשמוע ומעודדים אותי להמשיך".

Shmulik Brenner – Photo Credit: Yehuda Halickman

האם הוא היה ממליץ לאנשים אחרים לעבוד בתחום: "אני מכיר כל הזמן שאומרים שיש מעט מאוד משרות אימון, בטח בליגות הבכירות. אני שמחתי להיכנס לנישה שבאיזשהו אופן אני כן יכול לעבוד עם כמה קבוצות במקביל, מה שמאמן קבוצה לא יכול, ולכן התחום הזה גם עניין אותי, אפילו מבחינת פרנסה. להגיד לעצמי, 'אוקיי, אני לא 'כבול' לקבוצה אחת, אני יכול לתת את השירותים שלי לא רק למגוון קבוצות, אלא גם להרבה שחקנים. אני חושב שהנישה הזאת טובה למי ש-א' מסוגל להתמודד עם כמויות חומר שכאלו, שמבין את המשחק, שלא רק מחפש לערוך דברים יפים אלא גם שמבין איך להציג משהו שיכול לתת יתרון ועוד כמה נקודות לקבוצות שעימן הוא יעבוד, שיש לו ראיית משחק טובה, שהוא מסוגל לעבוד מהר ולפעמים גם תחת לחץ ובשעות לא פשוטות, כמו שאמרנו בנבחרות אתה לא יודע מי תהיה היריבה, לפעמים אתה נאלץ לעבוד לתוך הלילה כי המשחק האחרון של היריבה שלך נגמר באחת עשרה בלילה, והקבוצה רוצה להציג וידאו כמובן למחרת בבוקר לקראת המשחק הבא, אז העבודה הזו היא גם לאנשים שמסוגלים לתפקד בלחצים הללו.

"בוודאי שהייתי ממליץ גם לכאלה שבאים מענף הכדורסל שברוך השם מספק המון סוגי עבודות, זה יכול להיות שופט, מאמן, עוזר מאמן, מנהל קבוצה, ואני בחרתי בנושא של הווידאו, הבנתי שאני יכול להיות טוב בזה. אני חושב שזה יכול להוריד חלק מהמטלות של עוזר המאמן הרגיל שיכול לעבוד עם השחקנים בקבוצה שלו קצת יותר בפרקט, שיכול להתעסק אולי יותר בקבוצה שלו ופחות ביריבה בהיבט של הווידאו. אני חושב שיש משרות לזה וצורך בזה, אני יכול לחנוך אחרים, והיה לי דיבור עם כמה מראשי קורסי מאמנים כדי להשתלב, להציג את הנושא הזה ולגרום לכאלה שרוצים להיות מאמנים ולעשות את זה אפילו ברמה הבסיסית לקבוצה שלהם, שידעו מה הם עושים ואיך המסר יכול לעבור בווידאו במיוחד בגילאים הצעירים, כי אין כמו מראה עיניים לראות טעויות, שפת גוף, בחירת זריקות. כל הדברים האלה, מאמן, אם הוא ידע לעשות את מה שאני עושה, יעשה את זה גם לקבוצה שלו קודם כל, וזה יוכל לשמש לו לניסיון לקראת ההגעה לרמות הגבוהות. כמובן אשמח לעזור לכל מי שיפנה אליי בתחום, ואני בהחלט הייתי ממליץ על התפקיד הזה. כמובן שגם יש את הנוחיות לפעמים כן לעבוד מהבית או לעבוד מבית קפה ולפעמים קצת להיות פחות בלחץ מאשר המאמן עצמו על הקווים, זו גם יכולה להיות אתנחתא נחמדה.  כמובן שאם הייתי בארץ כנראה הייתי משלב את זה עם עבודת אימון כלשהי במחלקה צעירה, אבל הייתי ממשיך עם כל הנושא של שיווק לשחקנים דרך קליפים בעבודה עם כמה מועדונים שאני אוכל לעבוד במקביל".

על שביעות הרצון מהעבודה: "אני בנאדם שנהנה מהעשייה ומלתת שירות. תשאל כל מי שקיבל ממני קליפ בתחום הסקאוטינג או קליפ שיווקי-בידורי, והוא יגיד לך שבטח לא לקח לי הרבה זמן ושישר רציתי שהוא יהיה מרוצה, והייתי פתוח לביקורת אם הייתי צריך לתקן משהו והוא רצה להחליף".

על החלום שלו: "רק להמשיך להתעסק במה שאני אוהב, אני חושב שהגעתי לנישה שאני מאוד אוהב שיכולה לעזור להמון גורמים, קבוצות ושחקנים. אם יום אחד זה לא יהיה בכדורסל, אז יכול להיות שזה יהיה בתחום אחר, אבל בהחלט להיות מסופק ממה שאני עושה, אוהב את מה שאני עושה וכמובן לא לשכוח להקדיש המון זמן למשפחה ול-Well Being שלנו כמשפחה. כל מי שיצטרך משהו מקצועית יודע איפה למצוא אותי".

סיפור מיוחד: "ההגעה לעבוד עם קבוצות לפעמים זה סיפור מיוחד. הייתה סיטואציה שעזרתי לדן שמיר ומודי בניו זילנד ברייקרס, זו הצעה שהגיעה במפתיע משום מקום עם ערימת דרישות כמו שרק דן שמיר ומודי מאור יודעים לדרוש. זה הגיע קצת בהפתעה, היו הבדלי שעות מטורפים, כמובן בין ניו זילנד לברצלונה, אז הכל הרגיש לי קצת הפוך. הייתה עונה מאוד מאתגרת, אני אפילו לא זוכר איזה מקום הם סיימו, אבל סך הכל הם היו מרוצים מהעבודה".

בנושא זה, אנגל הקים את קבוצת הפייסבוק "הצעות עבודה לאנשי כדורסל" לפני 15 שנים, ויש בה מעל 5000 חברים: "הקמתי את קבוצת הפייסבוק 'הצעות עבודה לאנשי כדורסל'. זה מאוד רלוונטי לאנשים, במיוחד בתקופות הקיץ ובחגים ושאנשים מחפשים לעבוד במחנות או אגודות חדשות, אם מחפשים שופטים למשחק אימון או כאלה שיעשו סטטיסטיקה לליגת העל, אבל כמובן כל החבר'ה הצעירים שמחפשים עבודה – לפני 15 שנה הקמתי את הקבוצה הזו בפייסבוק, יש בה היום מעל 5000 חברים, והיא פלטפורמה נהדרת לאנשים שמחפשים עבודה בתחומי הכדורסל בלבד, לא רק אימון אלא גם עבודה בבתי ספר שקשורה בכדורסל, גם עבודה של שופטים, מנהלי משק, מה שאתה לא רוצה, שאנשים באים לשם ומפרסמים הצעות".

Dan Shamir – Photo credit: Yehuda Halickman

0 תגובות

כתבות שיעניינו אותך

Subscribe To Our Newsletter

Join our mailing list to receive the latest news and updates. 

You have Successfully Subscribed!