"ולכו תדעו מה עוד יהיה בערב הזה" פתח עידו גור את אולפן הסיכום של משחק מספר 2 בגמר הפלייאוף הישראלי. זה היה ערב משוגע לחלוטין, משחק מותח ואחד מרגעי השיא של עונת הכדורסל הישראלית, ובדיעבד, כנראה המשחק האחרון לעונה הזאת. גור, ניבא ולא ידע מה ניבא, כמה שעות מאוחר יותר, אזעקה מחרישת אוזניים העירה את כל תושבי המדינה ובישרה לכולם על תחילת המלחמה העצומה נגד איראן. אתמול בערב היה אמור להתקיים המשחק השלישי והאחרון בסדרה, בסיומו תוכרז האליפות. המשחק הזה כמובן לא קרה וככל הנראה האליפות תחולק ל-2, או לא תחולק בכלל, או תחולק בכלל בתחילת העונה הבאה. אבל כל זה לא מנע ממני לדמיין: "מה היה קורה אם? מה הייתי כותב?". ולכן מוגש בפניכם ארבעה סיכומים אמיתיים לגמרי של משחק מדומיין לחלוטין.
לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי
ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון
לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד
הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.
מכבי תל אביב – הפועל ירושלים 73:68
בשיניים, בציפורניים: הפועל ירושלים זכתה באליפות בצורה הכי אופיינית שיש
היא לא הכי מוכשרת. היא הגיעה לשיאי שפל היסטוריים השנה, המאמן שלה חסר ניסיון, אבל איכשהו – הפועל ירושלים אלופת המדינה בפעם השלישית. ואת האמת? זה לא קרה במקרה. ליונתן אלון אמנם יש חיסרון בניסיון, אבל בפלייאוף האחרון הוא הוכיח שיש לו מקום כמאמן בכיר בכדורסל הישראלי. זה לא שהוא חף מטעויות – והדקות הרבות שקיבל נמרוד לוי אמש היו מיותרות. אבל פעם אחר פעם העונה הוא הוכיח שמעבר להכל – הוא יודע לבנות קבוצה עם אופי, קבוצה שלא נשברת. זה קרה בחצי הגמר נגד הפועל ת"א ואיטודיס, קרה במשחק הקודם נגד מכבי, וקרה גם אמש. אין הרבה קבוצות שלא היו נשברות מפתיחה של 18:2 לטובת מכבי, בטח ובטח כאשר הארפר, הכוכב הכי גדול, משחק עם פציעה ונראה מוגבל מאוד. אבל שם זה נגמר. ההגנה התאפסה על עצמה. האדומים חצבו את דרכם אל הסל פעם אחר פעם והריצה האישית של קרינגטון שקלע 10 נקודות בשלוש הדקות הראשונות של הרבע האחרון הייתה זאת שסגרה את הסיפור.
Khadeen Carrington – Photo Credit: Dov Halickman
מכבי תל אביב – הפועל ירושלים 75:83
העיר בצהוב: מכבי תל אביב אלופה בפעם השלישית ברציפות
יש מעט מאוד אנשים שמכירים את עודד קטש כמו שיונתן אלון מכיר. המאמן הירושלמי מגדיר את יריבו מתל אביב כ"מורו ורבו" בכל מה שקשור לכדורסל, הם עבדו שנים אחד לצד השני והעבירו עשרות שעות כדורסל יחד. לכן אכזבתם של אוהדי הפועל ירושלים גדולה פי כמה וכמה, אלון לא הצליח לפתור, שוב, את בעיית סורקין, הסנטר הישראלי שוב ניצל את הרגליים של אוסטין וויילי וקבר 4 שלשות ב-50%, בדרך ל-25 נקודות אישיות. חזרתו של חסיאל ריברו העירה לחיים גם את תמיר בלאט שסיים עם 8 אסיסטים ו-15 נקודות. והמאמן הירושלמי נותר בלי מענה לאחר שהארפר, הכוכב הכי גדול שלו, סיים את המשחק בתחילת הרבע השני עם החמרה של הפציעה מהמשחק הקודם. כעת, האדומים נמצאים במצב מוזר, קשה להגדיר את העונה הזאת כהצלחה, אבל היא גם בוודאי לא כישלון. והטעם שיישאר ממנה הוא בעיקר טעם הפספוס.
Roman Sorkin – Photo Credit: Yehuda Halickman
מכבי תל אביב – הפועל ירושלים 79:100
מטווח תותחים: מכונת ההתקפה של עודד קטש חזרה לפעולה
"הכדורסל של קטש" הוא מונח קצת פילוסופי וגדול שמורכב בעיקר מפיק&רול אחרי פיק&רול, חיתוכים לצבע במקומות נכונים וריווח, הרבה ריווח. כמו כל דבר פילוסופי, לפעמים ישנו פער די גדול בין האידאות הגדולות למציאות בשטח, כשזה קורה – זה נראה לא טוב, דברים לא מתחברים על הפרקט והתוצאות בהתאם. אך מדי פעם, לעיתים די נדירות האמת. הכל מתחבר, הפילוסופיה יורדת בשלמות אל המציאות. כאילו קסם, ההתקפה מבוצעת בשלמות, הכדורים נכנסים, והקבוצה? היא זוכה בתארים. זה בדיוק מה שקרה אמש. מכבי תל אביב הייתה פשוט בלתי עצירה. בלאט ויוקובאיטיס פיטמו את סורקין, ריברו והורד באסיסטים אחרי פיק&רול. השלשות של רנדולף ובלאט חזרו להיכנס ולהפועל ירושלים, בעוד ערב חלש של קרינגטון ולוי – פשוט לא הייתה תשובה.
Oded Kattash – Photo Credit: Dov Halickman
מכבי תל אביב – הפועל ירושלים 79:59
הפקדתי שומרים: ההגנה של הפועל ירושלים לוקחת תארים
כשמדברים על "דברים שלא מופיעים בסטטיסטיקה", מדברים על הפועל ירושלים. מדברים על ג'רמי מורגן שאולי סיים את המשחק עם 3 נקודות בלבד, אבל חנק את תמיר בלאט ורוקאס יוקובאיטיס שקלעו יחד 15 נקודות, מסרו 4 אסיסטים ואיבדו 10 כדורים. יובל זוסמן וכריס ג'ונסון שיתקו את קלארק ורנדולף, ובצד השני היה זה הארפר, שוב הוא, שסיפק 27 נקודות שהכריעו את ההתמודדות. אחד האשמים הגדולים ביותר בהפסד הזה מבחינת מכבי תל אביב הוא עודד קטש עצמו. לא רק שהמאמן הצהוב לא למד מהטעות של איטודיס והחזיר שחקן אחרי חודשיים של פציעה ישר למשחק קריטי, אלא הוא ממש שיחק לידיים של יונתן אלון. עד המשחק אמש אוסטין וויילי התקשה בהגנה נגד סורקין ואפילו נגד וויליאמס – אבל כשריברו, שיכולותיו לפתוח את המשחק ולהוציא את וויילי מהצבע מוגבלות – היה הסנטר של הצהובים זה שאפשר החלפה ראש בראש. כשסורקין על המגרש – סמית' יהיה זה שישחק, וכשריברו עולה? וויילי חוזר למגרש. זה נגמר בנוק-אאוט וביובל זוסמן מניף צלחת אל מול 2000 אוהדים נרגשים.
Jared Harper – Photo Credit: Dov Halickman
0 תגובות