נבחרת ישראל אכזבה מאוד כשהפסידה פעמיים לנבחרת גרמניה במסגרת מוקדמות אליפות העולם. כעת, הגיע הזמן לסכם את החלון של הנבחרת שאותה מדריך המאמן גיא גודס, כשכדי לעשות זאת בחרנו להציג בפנים 7 מסקנות מחלון המשחקים האחרון (ויש גם בונוס).

1. תומר גינת ותמיר בלאט הם רמה מעל כולם

למרות ההפסד האחרון של נבחרת ישראל בגרמניה, המשחק הזה הבליט בעיקר שני שחקנים שהיו רמה מעל כולם: תומר גינת ותמיר בלאט. נתחיל עם גינת, שהיה השחקן הטוב בנבחרת בשני המשחקים. יותר מכל, במשחקים מול גרמניה גינת הציג יכולת מרשימה בריבאונד וחוש התמצאות יוצא מן הכלל מתחת לסלים בזכות תנועה חכמה. בבית הוא סיפק 20 נקודות (6 מ-6 לשתיים) 7 ריבאונדים (4 בהתקפה) ו-2 חטיפות בדרך ל-26 במדד ב-31 דקות, כשבחוץ הוא רשם דאבל-דאבל של 18 נקודות (8 מ-12 לשתיים) ו-10 ריבאונדים יחד עם 2 חטיפות בדרך ל-22 במדד שוב ב-31 דקות. דרך אגב, למרות ההפסדים בשני המשחקים ישראל הייתה ביתרון בדקות שגינת שיחק, דבר שמעיד על ההשפעה החיובית שלו. מי שעושה דברים נפלאים בתור לגיונר במטרופוליטנס הצרפתית בליגה המקומית וביורוקאפ בהחלט מתחיל לקחת את נבחרת ישראל על הגב שלו, ולמרות שאיבד 4 כדורים במשחק השני כשהוא היה חלק מההתפרקות במאני טיים אי אפשר לבוא בטענות לפורוורד, שמסוגל גם לקלוע מחוץ לקשת.

בלאט הוא גם כן סיפור נהדר. למרות שראינו אותו במשחק השני בלבד וגם זה רק בזכות העובדה ששוחרר מאלבה ברלין לטובת ההתמודדות, בלאט הציג את קפיצת המדרגה המרשימה שעשה מאז שעבר לקבוצה הגרמנית מהיורוליג. אחרי מחצית ראשונה שבה בלאט הבריק מעט עם המסירות האדירות שלו אך לא קלע, במחצית השנייה הוא התפוצץ ובעיקר הוביל את הבריחה הנהדרת ברבע השלישי, שלצערו לא הספיקה כדי לנצח. בסך הכל בלאט הציג את סט היכולות שלו כששלט היטב בקצב עם הקליעה המוכרת מחוץ לקשת (2 מ-5 לשלוש) בדרך ל-12 נקודות, תוך שהוא כאמור הוסיף מסירות אומן (6 אסיסטים לעומת 2 איבודים) שרק הוא יכול לספק יחד עם מאמץ גדול בהגנה (2 חטיפות). בלאט, שערך את משחקו הראשון תחת גודס, הביא ערך מוסף לעמדת הרכז בנבחרת בהיעדרו של הקפטן הפצוע גל מקל, ובעיקר הזכיר עד כמה המצב יכול להיות קשה בלעדיו. כשצופים בבלאט נמוך הקומה עושה ככל העולה על רוחו על הפרקט עם יכולות יפות מבחינה אסתטית, אי אפשר שלא לחשוב על ההוא מהכדורגל, אחד בשם ליונל מסי. בלאט ג’וניור כבר לא בצל של אביו דייוויד; הוא ליאו מסי של הכדורסל הישראלי.

2. ברמת הבוגרים, ים מדר לא הופך את חבריו לקבוצה לטובים יותר

נעבור מרכז מוכשר אחד לרכז מוכשר אחר. מצער להגיד את זה, אבל בניגוד לבלאט ים מדר פשוט לא מצליח להפוך את חבריו לקבוצה, או במקרה הזה לנבחרת, לטובים יותר. בהפסד הביתי שבו שיחק 29 דקות מדר אומנם קלע 12 נקודות כשכולן הגיעו במחצית השנייה, אך למרות 2 מ-3 לשלוש הוא גם רשם 3 מ-11 בלבד לשתיים. מדר כדרר הרבה יותר מדי והיה לו חלק עצום בבעיה ההתקפית של הנבחרת שקלעה רק 67 נקודות, כשהוא מסר 2 אסיסטים בלבד לעומת איבוד אחד. במשחק השני המצב לא השתפר: מדר סיפק 4 נקודות (2 מ-6 מהשדה) ומסר רק אסיסט אחד לעומת 2 איבודים ב-19 דקות. למרות שהיה מלך הסלים הישראלי בעונה שעברה בליגת העל, מדר נאבק עם הפועל תל אביב בתחתית, והעונה הוא מתקשה במדי פרטיזן בלגרד של ז’ליקו אוברדוביץ’ הגדול. בשורה התחתונה, כל עוד לא יוכח אחרת, מדר, שכיכב במדי נבחרת העתודה בזכייה באליפות אירופה שנערכה בישראל ב-2019, לא מצליח להפוך את חבריו לקבוצה לטובים יותר גם ברמת הבוגרים. ככה לא מגיעים NBA, או שאולי דווקא כן?

3. אי אפשר לבנות על הוותיקים

קשה להתעלם מכך שהמפגשים עם גרמניה היו רחוקים מלהיות טובים עבור זקני השבט של הנבחרת, גל מקל וגיא פניני. מקל בן ה-33 (עוד מעט 34) סיפק יכולת רעה בבית עם שורה סטטיסטית של 4 נקודות (2 מ-7 לשתיים כולל סל בגארבג’ טיים, 0 מ-2 לשלוש) ו-4 אסיסטים לעומת לא פחות מ-4 איבודים, כשב-26 הדקות שלו על הפרקט הנבחרת הייתה במינוס 10, הנתון הכי חלש על הפרקט. גם לגודס יש חלק בדבר, שכן הוא החזיר את מקל לשדה המשחק בדקות המכריעות למרות היכולת הרעה. במשחק השני מקל לא שיחק בשל פציעה בכף היד, והדברים דווקא נראו טוב יותר עם בלאט שלקח חלק מרכזי במשחק. לעומתו, פניני בן ה-38 בקושי הורגש בבית כשסיפק רק 3 נקודות ב-17 דקות בלי שום סל שדה, כשבמשחק השני הוא שיחק פחות מ-2 דקות. בכלל, פניני שמשחק תחת גודס גם בחולון חווה ירידה גדולה העונה, כשלמרות כמה סלי קלאץ’ אופייניים הוא קולע באחוזים הנמוכים ביותר בקריירה מחוץ לקשת. כשחושבם גם על זה שבאופן כללי מקל סובל מלא מעט קשיים בריאותיים בשנים האחרונות, מבינים שאי אפשר לבנות לנצח על השניים. כל עוד הם כשירים ומשחקים מספיק טוב הניסיון שלהם הוא מצרך חשוב וכדאי לזמן אותם, אך אסור להסתמך רק עליהם בעתיד, כי אחרת הנבחרת ודור העתיד שלה ייפגעו.

4. לא תמיד צריך לאייש את משבצת המתאזרח

אחרי שהיה בדרך לקשור את גורלו עם נבחרת אוסטריה, מקס היידגר קיבל פנייה מנבחרת ישראל כדי שהוא יהיה המתאזרח שלה. היידגר נענה לבקשה ואחרי תהליך ביורוקרטי מורכב הצטרף לנבחרת, כשהיה נדמה שהוא הולך לתרום המון ואף עשוי לאייש את משבצת המתאזרח במשך שנים. הרי היידגר, שבעונה שעברה השאיר את בני הרצליה בליגת העל, פורח בעונה הנוכחית במדי אולדנבורג הגרמנית שאליה הוא מושאל ממכבי תל אביב, ואין כמו מפגשי בכורה עם הנבחרת הגרמנית כדי להציג לראווה את יכולותיו. אלא שהיידגר שיחק רק 9 דקות בדרייב אין והגיע ל-2 זריקות בלבד שאותן החטיא, כשבהיידלברג הוא בכלל לא שותף. כך, ישראל פספסה בחלון הנוכחי את משבצת המתאזרח, שאמורה לשדרג את הנבחרת ואכן עשתה זאת באופן עקבי בעבר.

האם היידגר מתאים לרמה? אני חושב שאם הוא יקבל הזדמנות לזרוק יותר אז כן, כשצריך לזכור שבבכורה עם מכבי ת”א בגביע ווינר בעונה שעברה הוא ממש לא נראה קשור למעמד, מה שמעיד על כך שאולי לוקח לו זמן להסתגל לדברים חדשים אך שבסופו של דבר הסבלנות משתלמת. אלא שכאן הוא לא באמת קיבל הזדמנות רצינית, וכך ההלצה של גודס שאמר לגבי היידגר לקראת המשחקים ש”אנחנו חושבים להשתמש בו לא רק כשחקן אלא כסקאוטר, הכי טוב שמקס ידבר על כל שחקן” הפכה יותר לבדיחה עצובה, שכן זה לא נראה שישראל השתמשה בו כשחקן או כסקאוט. גודס חייב להחליט כראות עיניו אם היידגר או כל מתאזרח אחר מתאים לנבחרת. אם כן, יש לתת הזדמנות אמיתית, שהרי היידגר אף עשה פה ויתור כדי לשחק בישראל, ואם לא, אז אין צורך למלא את המשבצת שאותה מילא בפעם שעברה באופן מוצלח ג’ון דיברתולומיאו כשהיה זמין. בנבחרת צריכים לשחק רק הטובים ביותר.

5. נמרוד לוי הפך לבאנקר בנבחרת

יש תחושה שלמרות שהוא המלך הישראלי בנקודות העונה בליגת העל וגם מלך הריבאונדים הישראלי, נמרוד לוי לא זוכה למספיק הכרה על מה שהוא עושה. גם החלון הראשון העונה עם נבחרת ישראל, שבו הוא היה טוב מאוד, העלה תהיות טבעיות האם זה יכול להימשך. אלא שלוי, שרבים הרימו גבה בקיץ על החתימה שלו בהפועל גליל עליון, ממשיך ללעוג למבקרים. הפורוורד מביא מצרך נדיר לשחקן ישראלי בדמות יציבות, כשגם הפעם הוא היה נהדר אחרי שעלה מהספסל וסיפק 9 נקודות ו-4 ריבאונדים ב-22 דקות במשחק הראשון ו-9 נקודות, 4 ריבאונדים ו-2 חטיפות ב-21 דקות במשחק השני. לוי מסוגל להביא גודל בהגנה, לסיים מתחת לסלים ולקלוע מבחוץ, ובקצב הזה בתור באנקר אצל גודס נראה שהוא בדרך להבטיח את מקומו ביורובאסקט הקרוב כל עוד הוא יהיה כשיר.

6. לבר טימור ושון דאוסון עדיין יש הרבה מה לתרום לנבחרת

אחרי כמה שנים בחוץ, בר טימור ושון דאוסון חזרו לנבחרת בחלון הנוכחי בזכות הזימון שקיבלו מגודס, כאשר המאמן לא העלים עין מהכושר המצוין שבו הם נמצאים. טימור, כזכור, נמחק בשלב כלשהו מהסגל של עודד קטש בזמנו, כשדאוסון, שלא השתלב בשיטה של המאמן, גם סבל מלא מעט פציעות קשות. טימור, קפטן הפועל תל אביב, השתלב שוב בנבחרת בצורה טובה מהרגע הראשון, כשהוא מסר היטב במשחק הראשון עם 6 אסיסטים תוך שהוא הציג שיתוף פעולה מרשים עם החבר הטוב גינת, בנוסף ל-2 נקודות ב-20 דקות. במשחק השני טימור שאף פתח בחמישייה הציג שורה סטטיסטית מגוונת של 6 נקודות, 4 ריבאונדים ו-4 אסיסטים ב-30 דקות, תוך שהוא חדר היטב, כשגם האיירבול המביך והקריטי מקו העונשין לא צריך להוריד הרבה מכך שהוא קם לתחייה במדים הלאומיים.

לעומת טימור, דאוסון שהוביל את הרצליה לזכייה בגביע המדינה ונחשב לישראלי בכושר הטוב ביותר בזירה המקומית שיחק בפתיחת הרבע השני במשחק הראשון והיה מצוין עם 5 נקודות בפחות מ-6 דקות, אלא שמאז הוא לא חזר לשדה המשחק, כשגודס תירץ בסיום שהיו הרכבים מוכרים יותר שרצו יותר טוב. במשחק השני גודס למד מהטעות והשתמש בדאוסון ביותר מ-18 דקות, כאשר השחקן החזיר כשקלע ובעיקר הגיע לקו העונשין (5 מ-6) בדרך ל-10 נקודות. מעבר לכך, דאוסון אומנם מסר אסיסט יפה, אך הוא גם איבד לא פחות מ-4 כדורים כשבדקות שלו הנבחרת הייתה במינוס 10 (שווה לנתון הכי גרוע). בסך הכל, למרות העליות והמורדות, הנבחרת יכולה להיות מרוצה מהחזרה של טימור ודאוסון, שיכולים לתרום הרבה גם בהמשך.

7. גבי צ’אצ’אשווילי חייב לקבל הזדמנות בעמדת הסנטר

אחד הדברים שבלטו בהפסדים של ישראל לגרמניה היה היעדר סנטר דומיננטי מתחת לסלים בנבחרת של גודס. הסנטר הטבעי היחיד ששיחק עבור הנבחרת בשני המשחקים היה עידן זלמנסון, וזה לא הלך טוב בלשון המעטה. בבית זלמנסון פתח לא רע אך בהמשך נחסם וסיים עם 4 נקודות שכללו 2 מ-8 לשתיים ב-12 דקות, ובחוץ המצב היה עוד יותר גרוע כשהוא לא קלע ורשם 0 מ-2 לשתיים ב-8 דקות שבהן הנבחרת הייתה במינוס 10 (כמו דאוסון). איתי שגב בקושי שיחק בחלון הקודם, כך שהיעדרותו בשל פציעה ככל הנראה לא שינתה הרבה את התוכניות של גודס. רומן סורקין לא היה זמין הפעם ובכל מקרה הוא לא באמת סנטר טבעי, כך שיש צורך לתהות על כך שגודס לא שיתף את גבי צ’אצ’אשווילי. הסנטר הצעיר והמוכשר נכלל בסגל במשחק הראשון אך לא שיחק, ולאחר מכן הוא אפילו לא נרשם למשחק בגרמניה. אם מסתכלים על כל הסנטרים הישראלים, אז “צ’אצ’א” הגדול (2.10 מטרים) הוא הסנטר הטבעי עם השילוב הטוב ביותר בין ההגנה להתקפה (אם שמים בצד את סורקין), כשכבר עכשיו השחקן בן ה-22 הוא שומר יותר טוב מזלמנסון.

אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד, אך לא סתם המנהל המקצועי של הפועל גליל עליון, יונתן אלון, אמר לאחרונה בראיון ל”ישראל היום” שצ’אצ’אשווילי יכול להיות בעיניו אחד מחמשת השחקנים הישראלים הטובים ביותר בכל הזמנים. צ’אצ’אשווילי יכול לקלוע מדי פעם מבחוץ, וספק גדול אם היה נגרם נזק כלשהו במידה שהוא היה מקבל מגודס הזדמנות לערוך בכורה על הפרקט במשחק הראשון לפחות לכמה דקות. חבל שאחד השחקנים המוכשרים ביותר שצומחים כאן עדיין לא מקבל הזדמנות רצינית בנבחרת, כשאין שאלה בכלל שהוא צפוי להיות חלק משמעותי ממנה בשנים הקרובות וחשוב לצבור ניסיון בהקדם האפשרי, כמובן שלא על חשבון התוצאות. במשמרת של גודס בחולון שחקן צעיר בדמות עידן אלבר עזב רשמית לאחרונה, וכל העניינים האלה צריכים להטריד את מנוחתו של מאמן נבחרת ישראל, שאמור להאמין יותר מכולם בשחקן הישראלי.

בונוס: נבחרת ישראל תצטרך נס כדי להעפיל לאליפות העולם 

לפני צמד המשחקים מול גרמניה, היה ברור ששני ניצחונות ייחשבו להצלחה, ניצחון והפסד ייחשבו לעמידה בציפיות ושני הפסדים ייחשבו לכישלון. כעת, כשישראל נכשלה במשימה וניצבת במקום השני בבית ד’ עם מאזן 2:2, קשה לראות אותה מעפילה לאליפות העולם, שכן המאזנים מהבית המוקדם נגררים לשלב הבא אם ישראל אכן תעפיל אליו. במשחק הראשון ישראל נפלה לראשונה בדרייב אין מול גרמניה המוחלשת והלא כל כך מנוסה, כשבמשחק השני שאליו היא הגיעה בלי יותר מדי ציפיות היא בעטה בדלי ואיבדה יתרון 15 שבו היא החזיקה קרוב לסיום הרבע השלישי. עם אי ניצול הזדמנויות כזה, קשה לראות את ישראל מצליחה להגיע להישג של העפלה לאליפות העולם לראשונה זה עשרות שנים. גודס ספג וסופג ביקורות רבות, וכעת חובת ההוכחה היא עליו. אם הוא יצליח לחולל את מה שנראה כרגע כמו נס, אז כשם שהוא קיבל עכשיו ביקורות כך הוא גם יקבל מחמאות.