סדרות רבע גמר הפלייאוף בליגת העל הבטיחו הרבה, וכבר אחרי משחק מספר 1 בכל סדרה אפשר להגיד בביטחון שהן מקיימות המון. כעת, רגע לפני פתיחת סבב המשחקים השני הערב (ראשון, 20:30) באולם הדרייב עם הדרבי התל אביבי שבו תארח הפועל תל אביב את מכבי תל אביב, החלטנו להציג בסך הכל 7 דברים שנרצה לראות בסבב המשחקים הקרוב.

1. משחק גדול של יפתח זיו

מכבי תל אביב לא הייתה זקוקה לאף נקודה של יפתח זיו בניצחון הבית 88:100 על הפועל תל אביב, ועדיין, ההופעה של הרכז הייתה די מדאיגה. למרות שמכבי ניצחה ב-12 הפרש, הרכז רשם את מדד הפלוס-מינוס הנמוך ביותר בקבוצה עם מינוס 14, וזה כשהוא שיחק רק 8 דקות, כאמור בלי לקלוע – הפעם הראשונה שזה קרה לו העונה בליגת העל. כרגע, אם זיו יישאר במכבי גם בעונה הבאה אז זה בעיקר בגלל היעדר אלטרנטיבות איכותיות בשוק הישראלי, אבל כדאי שהרכז יוכיח שאכן מגיע לו להישאר בזכות עצמו. הרי זיו קלע 5 פעמים בלבד העונה בספרות כפולות בליגה, הכי מעט מבין הישראלים הבכירים בקבוצה יחד עם עוז בלייזר, ויותר מהכל חסר לו משחק גדול שייחקק בראשם של האוהדים. הערב, באולם הדרייב אין, יש לו הזדמנות מושלמת להתעלות.

2. דקות משחק משמעותיות לרז אדם ולוטן אמסלם

ההגנה של הפועל תל אביב לא באמת הייתה קיימת במשחק מספר 1, והקבוצה גם נכנעה לעומק של מכבי. העניין הוא שלמאמן דני פרנקו היה מה לעשות לגבי זה: להפועל יש שני שחקנים סופר אנרגטיים בדמות לוטן אמסלם ורז אדם שיודעים לתת את הכל על הפרקט ובעיקר יכולים להרחיב את הרוטציה של הקבוצה, כשאם הם מקבלים דקות משחק משמעותיות אז להפועל יש 10 שחקני רוטציה לגיטימיים בליגה – אותו מספר כמו שיש למכבי. רק שבמשחק הראשון אדם ואמסלם קיבלו דקה אחת כל אחד, יחד עם גל גילינסקי (שבסיטואציה מסוימת יכול להרחיב עוד יותר את הרוטציה), וזה לא באמת פרק זמן שאפשר להשפיע בו בצורה רצינית. קשה להגיד שאדם ואמסלם הרשימו העונה יתר על המידה, בטח בכל הנוגע לאחוזי הקליעה, אך בדרייב אין האנרגיות שלהם בשני צידי הפרקט יחד עם הטירוף של הקהל באמת יכולות לעשות את ההבדל בדרבי.

3. תצוגת קליעה של עמית שמחון

כולנו התרגשנו מ-41 הנקודות ומ-9 השלשות של עמית שמחון בניצחון הענק של הפועל חיפה על מכבי תל אביב ובעיקר מהמחווה של הפורוורד לאחיו ז"ל, אך לצערנו הירידה לקרקע הייתה דרסטית, כשהישראלי נעצר על 6 נקודות (1 מ-5 לשלוש) ב-30 דקות בהפסד החוץ של חיפה 107:85 לבני הרצליה באולם היובל במשחק הראשון בסדרה. אף אחד לא מצפה משמחון לשחזר את תצוגת השיא שלו, אך אין לנו ספק שגם הוא היה מתוסכל מהמשחק בהרצליה ויודע שבכדורסל עדיף לספק יציבות עם שני משחקים טובים ברציפות מאשר משחק אחד מצוין ומשחק אחד רע. אם הכדורים של שמחון ייכנסו במשחק מספר 2 ברוממה, הסיכויים של חיפה להאריך את הסדרה יהיו הרבה יותר גבוהים. ובכל מקרה, אותה תצוגה מול מכבי ת"א פשוט נתנה לנו טעם של עוד בכל הנוגע לשמחון.

4. התעלות של ספנסר וייס

זאת ללא ספק עונה מאכזבת של ספנסר וייס, שלא מצליח להראות עד כה אפילו חלק ממה שהוא היה מראה במדי הפועל באר שבע. המשחק הראשון בסדרה מול הרצליה די סימל את העונה שלו, כאשר הוא אומנם קלע 2 שלשות אך עשה זאת מ-7 ניסיונות בדרך ל-28.6% בלבד מחוץ לקשת. וייס הראה בניצחון על מכבי ת"א שגם מבלי לקלוע הוא מסוגל לתרום באספקטים נוספים כמו חטיפות ואסיסטים, אך בסופו של דבר הוא שחקן שחי על הקליעה שלו מבחוץ. וייס רשם העונה רק 4 משחקים בספרות כפולות, ואם הוא סופסוף יצליח להתעלות תוך שהוא קולע את הזריקות הפנויות מרחוק אז חיפה תרוויח אקס פקטור משמעותי מאוד בסדרה.

5. תחרותיות מצד הפועל גליל עליון

נכון, הפועל חולון היא קבוצה חזקה ועמוקה יותר, קשה מאוד לשחק בהיכל טוטו ותוסיפו לזה את ההיעדרות של איתי מושקוביץ הפצוע, ועדיין, הפועל גליל עליון ממש לא יכולה להיראות במשחק פלייאוף כמו שהיא נראתה במשחק מספר 1 בסדרה. גליל עליון ספגה 97 נקודות וקלעה 68 בלבד, הפסידה בכל רבע במשחק הראשון ובסך הכל כידוע ב-29 הפרש, ספגה 16 שלשות ב-55% ואיבדה יותר כדורים (15) מאשר שהיא מסרה אסיסטים (10), נתונים שפשוט לא מתקבלים על הדעת. בניגוד למשחקים ששוחקו ביום חמישי והיו צמודים במשך רוב הזמן, המשחק של גליל עליון ביום שישי החל לקבל צורה כבר במהלך הרבע השני, ובמחצית השנייה היו יותר מדי דקות של גארבג' טיים קשה לצפייה. העולה החדשה אכן עשתה מעל ומעבר העונה עם ההעפלה לפלייאוף דרך הבית העליון, אך כעת המטרה שלה צריכה להיות סיום של העונה בטעם טוב. אחרי המשחק הראשון, לא ברור אם צריך לצפות מהקבוצה של ברק פלג לנצח בכפר בלום, למרות שהיא כבר עשתה זאת פעמיים העונה. קודם שהמשחק השני יהיה תחרותי.

6. הזדמנות אמיתית לעומר טל

המעבר של עומר טל במהלך העונה ממעמד של קפטן גליל עליון לעוד שחקן בחולון היה נראה תמוה לרבים כבר בזמנו, אך עדיין היה סיכוי שהמהלך של הגארד ישתלם מבחינתו. אלא שמי שהיה מתגליות העונה בקושי משחק מאז שעבר לחולון, ואם בליגת האלופות זה היה צפוי שהוא לא ישחק הרבה אז בליגה לפחות הייתה ציפייה שהוא יקבל יותר הזדמנויות. אלא שטל רחוק מלהיות שחקן ליגה משמעותי בחולון, ו-8 הדקות שקיבל בגארבג' טיים במשחק הראשון בסדרה מול האקסית רק מוכיחות זאת. עד כה, נדמה שכולם מפסידים מהסיטואציה: גליל עליון הפסידה קפטן ושחקן רוטציה ישראלי, טל מקבל הרבה פחות דקות והיה יכול לתרום הרבה יותר אם היה בצד השני, וחולון לא באמת מרוויחה כאן משהו. המאמן גיא גודס צריך לשחק רק עם מי שטוב, ועדיין, יש תחושה שטל עוד לא קיבל הזדמנות רצינית להוכיח את עצמו במשחק חשוב. זה הזמן שנראה מה הגארד שווה.

7. קפיצת מדרגה של נועם דוברת

החתימה של נועם דוברת בהפועל ירושלים במהלך העונה הנוכחית אחרי שהיה קפטן מכבי ראשון לציון הייתה בעיקר הצהרת כוונות לעתיד, ועדיין, אין ספק שהיהלום בן ה-19 מסוגל לספק יכולת איכותית כבר עכשיו. עד כה, דוברת מבריק מדי פעם בירושלים, אך למרות שעבר פציעות לא פשוטות מה שאנחנו רואים על הפרקט זה רחוק מלהיות מספיק ובעיקר רחוק מלהיות עקבי. המאמן יותם הלפרין מנסה לקבע אותו בעמדת הרכז, אך עד עכשיו התוצאה היא די מדאיגה: שיא האסיסטים של דוברת בירושלים הוא 3 בלבד, דבר שעשה בכמה מקרים שונים. הבעיה של הלפרין היא שקשה לו לסמוך כרגע על דוברת גם בעמדת הקלע, בגלל שהכדורים מבחוץ פשוט לא נכנסים באחוזים מספיק גבוהים ובהפסד הבית 88:85 להפועל גלבוע/גליל במשחק מספר 1 השחקן רשם 0 מ-2 לשלוש. דוברת הטביע מול גלבוע וסיים בסך הכל עם 3 מ-3 לשתיים בדרך ל-7 נקודות, אך הוא גם יצא בחמש עבירות. כדי שירושלים תימנע ממבוכה נוספת מול גלבוע במשחק מספר 2 בגן נר, היא צריכה שדוברת יעשה קפיצת מדרגה ושהכישרון העצום שלו יתפרץ החוצה.