סדרות רבע גמר הפלייאוף בליגת העל כבר עברו בהצלחה את משחק מספר 2. כעת, רגע לפני פתיחת סבב המשחקים השלישי הערב (רביעי, 21:00) בהיכל מנורה מבטחים עם הדרבי התל אביבי שבו תארח מכבי תל אביב את הפועל תל אביב, החלטנו להציג בסך הכל 7 דברים שנרצה לראות בסבב המשחקים הקרוב, בדיוק כפי שעשינו לקראת סבב המשחקים הקודם.

1. התעוררות של ג'יילן ריינולדס

ג'יילן ריינולדס הפך ל"שק החבטות" של אוהדי מכבי תל אביב. הסנטר, שהגיע לקדנציה שנייה במועדון בקול תרועה רמה מבאיירן מינכן אחרי שהיה אחד ממצטייני העונה שעברה ביורוליג, מאכזב מאוד עד כה הן מבחינת הגישה והן מבחינה מקצועית. לא יהיה זה מופרך להגיד שכרגע הוא אחד מהפלופים הגדולים ביותר של העונה, בטח בכל הנוגע לשחקנים שלא שוחררו מקבוצותיהם. האוהדים זועמים, ולא מעט מהם מבקרים אותו על ההתנהלות שלו על הפרקט ועל חוכמת המשחק הלקויה. לקראת הסדרה מול הפועל ת"א, ריינולדס קיבל הזדמנות יוצאת דופן: בעקבות הפציעה המחרידה של אנטה ז'יז'יץ' והעובדה כי לא ניתן להחליף זרים במהלך סדרת פלייאוף, ריינולדס, שלא נרשם במשחקים רבים העונה בליגה, נרשם על ידי אבי אבן כדי למלא את החלל בעמדת הסנטר. אלא שבזמן שרומן סורקין פורח, ריינולדס פשוט לא מנצל את ההזדמנות כשהוא מספק בסדרה מספרים שלא מתקבלים על הדעת עבור שחקן זר במכבי ת"א: 3 נקודות בלבד למרות האיכויות ההתקפיות שיש לו, 33% לשתיים, 0% לשלוש (0 מ-2), 50% מקו העונשין, 5 ריבאונדים, 2 איבודים ומדד 1 ב-9.5 דקות בממוצע למשחק. במשחק האחרון שיחק ריינולדס רק 6 דקות, ובמבחן העין הוא נראה אפילו רע יותר מאשר המספרים. כעת, אנו מבינים למה אנדראה טרינקיירי בקושי השתמש בו בסיום העונה שעברה בבאיירן, וזה נראה שגם אם ז'יז'יץ' לא יהיה כשיר ב-100% הוא יירשם על חשבון ריינולדס לסדרת חצי הגמר, כל עוד מכבי תעפיל אליו כמובן. האם ריינולדס, שבקצב הזה הקריירה שלו ברמות הגבוהות בסכנה, יתעורר על עצמו ולפחות יצליח לסיים את הסדרה מול הפועל בטעם טוב?

2. ג'ייק כהן הישן והטוב

במבט מלמעלה, המספרים של ג'ייק כהן העונה בליגה במכבי ת"א הם לא רעים, בטח ביחס לשאר הישראלים של הקבוצה. אלא שהתחושה לגביו היא לא טובה, שכן בכל מיני משחקים הוא בקושי שיחק ועל היורוליג אין בכלל מה לדבר. שחקן הפנים, שידוע כמי שהתברך ביכולת קליעה טובה אך לצד זאת מציג רכות הגנתית, חזר למכבי העונה וציפה להיראות הרבה יותר טוב אחרי עונה שהוא יעדיף שלא לזכור באובראדוירו הספרדית, אך עד כה הוא מתקשה להזכיר את השחקן שעשה לפרקים ככל העולה על רוחו בליגה רק לפני שתי עונות והיה בשיאו גם ביורוליג. למרות שהמצב של יפתח זיו בסדרה מול הפועל הוא רע מאוד, המצב של כהן לא הרבה יותר טוב, כאשר בכל משחק הוא קלע 2 נקודות בלבד ובמשחק הראשון אף שותף רק ל-6 דקות. השחקן כבר הרשים העונה מול הפועל, במיוחד בהפסד החוץ, ואם מכבי ת"א תרצה לזכות באליפות היא ככל הנראה תצטרך את ג'ייק כהן הישן והטוב, כאשר הוא עצמו ירצה להוכיח שהוא עדיין צריך להיות באנקר בנבחרת ישראל.

3. יכולת שיא של צ'ינאנו אונואקו 

רבים הכתירו את צ'ינאנו אונואקו כשחקן המצטיין של העונה הסדירה בליגה, ואפשר בהחלט להבין למה. הסנטר של בני הרצליה הציג גיוון יוצא דופן וזריקות סבתא משעשעות מקו העונשין, כשקשה להפריד בין ההצלחה בליגה לבין ההצלחה האדירה שלו ושל קבוצתו בגביע המדינה כאשר הוא הצטיין בדרך לזכייה בתואר. אלא שלמרות שמבחינה מספרית אין ירידה גדולה אצלו אם בכלל, התחושה היא שהוא לא מספיק דומיננטי וטוב מאז. עדות לכך אנו מקבלים עד כה בסדרה מול הפועל חיפה, על אף שהרצליה כבר ביתרון 0:2. אונואקו אומנם מסיים בצורה מספיק טובה מתחת לסלים, אך הוא לא מגיע למספק מצבים, יורד בתרומה בריבאונד, לא תמיד נראה מחויב בהגנה, והמשחק השני סימל את המגמה המדאיגה אצלו כשהוא יצא בחמש עבירות. אם הרצליה החזקה רואה את עצמה כקבוצה שיכולה לזכות באליפות ולשם כך בין היתר לעבור את מכבי ת"א בסדרת חצי הגמר, כל עוד שתי הקבוצות יגיעו לשם כמובן, היא חייבת את אונואקו בשיאו. גם כשאונואקו לא בשיאו הוא טוב יותר מרוב השחקנים, אך כשהוא בכושר שיא אז מדובר בשובר שוויון, וכדאי שמול חיפה הוא יראה שוב מה הוא מסוגל לעשות.

4. תצוגת תכלית של מייקל בריסקר

הפועל גלבוע/גליל אומנם נמצאת בשוויון 1:1 בסדרה מול הפועל ירושלים, תסריט שהיא כנראה הייתה לוקחת בשתי ידיים לפני הסדרה, אך ספק גדול אם היא האמינה שזה יקרה בדרך הזאת. הרי היא גנבה את הביתיות במשחק הראשון, אך איבדה אותו כשהובסה ב-35 בבית במשחק השני, וכל זה בזמן שבשני המשחקים היא חסרה את טיוס באטל הפצוע. הבעיה היא שלא רק המומנטום שלה נעצר לקראת המשחק הקרוב: גם הרכז לונדון פראנטס פצוע, ועוד לא ברור מה מצבו. במידה שפראנטס ייעדר, לקבוצה יהיה רכז טבעי אחד בלבד, תום מעיין, מה שאומר שהיא כנראה תצטרך לקבל גם לא מעט דקות של מייקל בריסקר בעמדה הזאת. במשחק הראשון בריסקר היה טוב עם 12 נקודות למרות אחוזי קליעה פחות טובים מהשדה (1 מ-5 לשתיים, 2 מ-6 לשלוש) כשהוא התעלה במאני טיים כולל מהקו (4 מ-4) וגם מסר 4 אסיסטים, אך במשחק השני הוא לקח על עצמו המון ולא הצליח להציל את המצב עם 8 נקודות (1 מ-8 לשלוש) ו-3 איבודים ללא שום אסיסט. כדי שגלבוע תצליח להמשיך להאריך את הסדרה, בטח אם פראנטס ייעדר, היא חייבת תצוגת תכלית של בריסקר מבחינת יכולת הקליעה וגם מבחינת יכולת המסירה.

5. עוד הצגה של הגבוהים הישראלים

היה פשוט כיף לראות עד כה בסדרה את ההצגות של רומן סורקין ממכבי ת"א, עידן זלמנסון מהפועל ת"א ונמרוד לוי מהפועל גליל עליון. הגבוהים הישראלים סיפקו יכולת אדירה, בעיקר במשחק השני בסדרה, כאשר הממוצעים שלהם עד כה בפלייאוף הם מאוד מרשימים: סורקין רושם 16 נקודות (70.6% לשתיים) ו-6.5 ריבאונדים (3.5 בהתקפה), זלמנסון תורם 14 נקודות (68.8% לשתיים), 5.5 ריבאונדים ו-2.5 אסיסטים, כאשר לוי ממשיך להיות השחקן המרכזי של קבוצתו עם 18.5 נקודות (78.6% לשתיים, 36.4% לשלוש) ו-7.5 ריבאונדים. בסבב המשחקים השני, כאמור, השלושה היו מצוינים, כאשר סורקין רשם 20 נקודות ו-9 ריבאונדים (5 בהתקפה), זלמנסון ענה עם 16 נקודות, 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים ולוי התפוצץ עם 27 נקודות (7 מ-8 לשתיים, 4 מ-6 לשלוש). המשותף לשלושתם? במשחק השני הם יצרו בחמש עבירות… וברצינות, נקווה שהם ימשיכו באותו קו על הפרקט, רק שהם יישארו במשחק עד הסוף.

6. תפנית בעלילה 

ההרגשה היא שאנחנו יודעים כרגע לאיזה כיוון הסדרות הולכות, כאשר הקבוצות עם יתרון הביתיות נמצאות בדרכן לחצי הגמר. מכבי ת"א אמורה לרשום סוויפ על היריבה המרה שתחסר את ג'יימס יאנג הפצוע, בני הרצליה נראית כמי שתמשיך בעונה המדהימה שלה על חשבון הפועל חיפה, וגם הפועל חולון צריכה לסיים את הסיפור מול גליל עליון החסרה. שלוש הקבוצות האלו גם ישחקו בבית בסבב הזה, מה שאומר שהסיכויים שלהן לנצח שוב מאוד גבוהים. אפילו הסדרה בין ירושלים לגלבוע מתחילה לקבל צורה, כשנדמה שהקבוצה מהבירה שמה בצד את התקלה החמורה במשחק הראשון ואמורה לסיים את העבודה. התקווה שלנו היא שעדיין תהיה תפנית בעלילה באחת מהסדרות לפחות, למרות שכרגע זה לא נראה כמו הכיוון. החלק המהנה בכדורסל הוא שאי אפשר לדעת לעולם מה יקרה מראש.

7. חוסר התעסקות בשופטים

בקשה לסיום, למרות שאנחנו שונאים לדבר על הנושא הזה: תפסיקו להאשים את השופטים. אכן היו ויהיו טעויות, שצריכות גם לספוג ביקורת עניינית, אבל נדמה שכמה קבוצות בפלייאוף הזה (ולאורך העונה) פשוט לא לוקחות אחריות על היכולת הלא מספיק טובה שלהן על הפרקט ותולות את המצב באנשים עם המשרוקיות. הפועל ת"א מאשימה את השופטים בסדרה שלה והפועל חיפה משחקת משחק פשוט מתיש עם איגוד השופטים. כדאי שהקבוצות האלו ילמדו דווקא מגליל עליון: נכון, הקבוצה הביעה את התסכול שלה בכפר בלום על השריקה הדרמטית לשלוש זריקות של טיירוס מגי, מה שהכריע את המשחק השני בסדרה, אבל בסיום המאמן ברק פלג התנהל בג'נטלמניות אופיינית. גליל עליון גם מצאה דרך מכובדת להתלונן על השיפוט במשחק האחרון שלה מול מכבי תל אביב ועל ההחלטות שמתקבלות בנושא שיבוץ השופטים במשחקי הליגה. בסופו של דבר, התוצאות בסדרות עד כה עושות צדק עם היכולת על הפרקט, וראוי שהקבוצות יבדקו את עצמן מבחינה מקצועית קודם לכן.