מכבי תל אביב סיימה את הסיבוב הראשון של עונת היורוליג במקום ה-11 עם מאזן שלילי של 10:7, כשהערב (רביעי, 20:00) היא תפתח את הסיבוב השני במפעל במשחק חוץ מול מונאקו. כעת, רגע לפני משחקה ה-1000 באירופה, הגיע הזמן להביא 5 דברים שלמדנו מהסיבוב הראשון של מכבי תל אביב ביורוליג.

1. הטבלה לא משקרת

בואו נגיד את זה חד וחלק: מכבי תל אביב “הרוויחה” את המיקום שלה ביושר. המומנטום שהיא צברה במהלך לוח משחקים נוח מאוד בדרך לחמישה ניצחונות רצופים ביורוליג ובשיאם המשחק בבית מול ברצלונה גרם ללא מעט אנשים לטעות ולחשוב שלאורך זמן זה יחזיק. אלא שאז הגיעו יריבות חזקות יותר, ובשורה התחתונה הקבוצה עומדת על שבעה הפסדים רצופים במפעל ובסך הכל ניצחון בודד בתשעת המשחקים האחרונים. כשנזכרים שהקבוצה ניצחה בקושי את משחקה הראשון העונה והפסידה בבושת פנים בשני המשחקים הבאים לפני רצף הניצחונות, מבינים שמה שהיה יותר מקרי הוא לא הכישלון אלא ההצלחה. היכולת של הקבוצה מעולם לא הייתה שייכת העונה בצורה עקבית לרמה של טופ יורוליג, והיא ממש לא נראית כמו קבוצת פלייאוף, בטח עם ההגנה שהייתה נראית כבר בקיץ על הנייר כמו נקודת תורפה, בעיקר בקו הקדמי, יחד עם חוסר הניסיון בעמדת הרכז. מומנטום עלול לסנוור, וזה מסוכן. בימים רגילים, הקבוצה לא אמורה להיות חזקה כמו ברצף הניצחונות אבל גם לא להיות עד כדי כך חלשה כמו ברצף ההפסדים.

2. הישראלים לא רלוונטים

יאניס ספרופולוס לא מאמין מספיק בשחקנים הישראלים שלו. מצד אחד, חלקם באמת לרוב לא לוקחים את ההזדמנויות הקטנות שהם מקבלים ביורוליג ובליגת העל (ג’ייק כהן ויפתח זיו) או רק בליגה (ג’ון דיברתולומיאו) אך מצד שני ה”הרעבה” שהם עוברים גורמת להם לאבד ביטחון ולהציג יכולת רעה. עוז בלייזר היה מצוין במשחקים רבים בליגה והוא עדיין לרוב מיובש ביורוליג, הקפטן ג’ון דיברתולומיאו באמת נותן את כולו בעיקר ביורוליג אבל לא תמיד מקבל הזדמנויות שם ובליגה יש משחקים שבהם הוא בקושי משחק, כשאפילו נקודת האור בדמות רומן סורקין לא זוכה להרבה דקות באירופה. כיום, רוב הישראלים הטובים ביותר לא נמצאים במכבי תל אביב, ואי השיתןף של אלה שכן נמצאים ברוטציה פוגע בקבוצה בכל המפעלים, כשלראיה התוצאות.

3. ההחתמות של הזרים ובראשם ג’יימס ננאלי הן מחדל של מערך הסקאוטינג

אני לא יודע מי היה האחראי המרכזי בצוות האימון או באופן כללי במועדון עצמו על הגעתו של ג’יימס ננאלי לקבוצה, אך מדובר במחדל חמור. ננאלי לא מוכיח את עצמו כאישיות חיובית, כשלא ברור איך ב-2021, עם כל האמצעים שיש היום והסקאוטינג שאפשר לעשות על שחקנים אחרים, מכבי ת”א החתימה שחקן עם אופי כזה. חמור הדבר אם ידעו בקבוצה על האישיות שלו לפני שהגיע, ועוד יותר חמור הדבר אם לא ידעו מה הם מכניסים לחדר ההלבשה. המיטב? ננאלי נזרק מאימון עם יפתח זיו לאחר עימות ביניהם, כמעט לא התמסר עם סקוטי ווילבקין, התעמת עם עיתונאים ואוהדים ברשתות החברתיות וככל הנראה עשה עוד הרבה דברים שיתפרסמו בקרוב. לפחות כעת המאמן בחר שלא לצרף אותו לטיסה למונאקו, וננאלי נראה בדרך החוצה מהקבוצה.

אבל הבעיות של מערך הסקאוטינג לא מסתכמות בננאלי. דריק וויליאמס מעולם לא הגיע לפלייאוף ביורוליג ולא נחשב למומחה הגנתי, ג’יילן ריינולדס שכבר בעבר לא בדיוק הצליח תחת ספרופולוס אפילו לא מתאמץ בהגנה, קמרון טיילור לא מתאים לרמה של היורוליג בתור זר במכבי ת”א ואפילו קינן אוואנס, שמרשים לפרקים, הגיע מתוך ליגת העל והחליף את כריס ג’ונס שהפך לכוכב יורוליג. איך כל אלה הוחתמו בקבוצה מלכתחילה?

4. יאניס ספרופולוס חייב ללכת הביתה

הכדורסל משעמם ומתבסס על היכולות האישיות של סקוטי ווילבקין, חלק מהשחקנים לא נראים כמי שנותנים את ה-100 אחוז שלהם, התוצאות בכל המפעלים הן רעות מאוד ועוד עלולות להידרדר, ובהפסד לקאזאן הוא גם רשם עימות לא אופייני עם האוהדים, כשכל זה מגיע אחרי עונה ממש לא טובה ביורוליג. אז כן, הקבוצה סבלה ממכת קורונה בפתיחת העונה, אך זה לא תירוץ מספק. עם כל הכבוד לג’נטלמניות ולעונת הקורונה שלצערו ולצער כולם לא הושלמה, יאניס ספרופולוס היה צריך ללכת הביתה כבר מזמן. אלא שמשום מה, גם אחרי ההשפלה הביתית בדרבי התל אביבי, הוא יעמוד גם הערב על הקווים וינסה להילחם עד הסוף, כמו תמיד.

5. ההנהלה ויתרה על העונה

דווקא אחרי תגובה נכונה לפציעתו של אנטה ז’יז’יץ’ בפתיחת העונה עם הצירוף של מתיאס לסור, ההנהלה בחרה לאחרונה לוותר על העונה בלי להגיד זאת בקול. היא ויתרה על לסור שהרשים מטעמים שנראים כלכליים ולא הביאה כעת חיזוק לסגל, כשהתירוץ בדמות השוק המסובך בעקבות הקורונה לא מספק אף אחד. אך מעל הכל, היא לא החליפה את המאמן בעקבות החוזה שיש לו עד סיום העונה. שם כמו עודד קטש, גם אם היסטורית הוא לא מאמן טוב יותר מספרופולוס, יגרום לאוהדים להמשיך להגיע ליד אליהו, אך באופן מוזר ההנהלה שהחלטותיה מתקבלות על סמך הפן הכלכלי לפי איך שזה נראה בוחרת שלא ללכת לשם, ושמו של מאמן הקבוצה לשעבר לא מוזכר מספיק כמועמד, כשנדמה שיש מאבק אגו מאחורי הקלעים. קטש הוא מאמן טוב מספיק, ולפעמים צריך על הקווים זעזוע לשם הזעזוע, גם אם הוא מאמן פחות טוב. ההשארה של ננאלי מחוץ לסגל מול מונאקו נחשבת רק לזעזוע קטן שעוד לא עולה כסף. איפה המכביזם?