בטורי הקודם סקרתי את תפיסתי מה צריך להנחות את ראשי האיגוד בבואם לבחור את המאמן הבא לנבחרת ישראל. בטורי הקרוב אסקור רשימה של חמישה שמות מאמנים ישראלים שלדעתי ראויים להילקח בחשבון ואסביר מדוע הם יכולים להיות המתאימים.

לחצו כאן כדי להצטרף לקהילת ספורטס רבי

ספורטס רבי – גם באפליקציה! כל העדכונים והתוכן האיכותי ביותר על הכדורסל הישראלי היישר לידיים שלכם!

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באייפון

לחצו כאן להורדת אפליקציית ספורטס רבי באנדרואיד

הירשמו לפודקאסט "התשיעית באירופה" ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

אריאל בית הלחמי

הוותיק ברשימה גם בגיל (56) וגם בוותק האימון (כמעט רבע מאה של אימון ברמות הגבוהות). בעוד שבשנים האחרונות בית הלחמי חווה שנות אימון פחות טובות ברמה הקבוצות, דווקא ברמת הנבחרות (עד הקורונה) חווה הצלחה מסחררת.

נבחרות העתודה בשנים 2018 ו-2019 בהנהגתו זכתה באליפות אירופה כאשר בית הלחמי מצליח לסגל לנבחרת שיטת משחק שהבליטה את היתרונות של הנבחרת אל מול הנבחרות האחרות.

באליפות ב-2019 אף ראינו את דני אבדיה בשיאו (לאותה העת), כאשר נראה היה מספר דרגות מול שאר השחקנים באליפות, אף שהיה צעיר בשנה. מספר שחקנים צעירים שעברו תחתיו הם חלק מהבסיס המתהווה לשנים הבאות.

האם בבואנו לבחור מאמן לנבחרת צריך לבחון את הצלחותיו כמאמן קבוצה או שהדבר צריך לקבל עדיפות נמוכה? לדעתי, עדיפות נמוכה וזאת מכיוון שמדובר שאימון קבוצה ונבחרת הם שני תפקידים שונים בתכלית.

אורן אהרוני

מאמן בני הרצליה בשתי העונות האחרונות הוא שם די חדש כאשר מדובר על מועמדים לאימון הנבחרת וזאת בעיקר משום שעד שחזר לאמן את בני הרצליה לא אימן קבוצת בוגרים מזה שנים רבות.

אהרוני הוכיח במהירות כי למרות שהוא התרגל לאמן שחקנים צעירים, הוא יודע לעשות את ההתאמה המהירה לסגל מלא אגו (אונואקו, מישהו?), תוך הגעה להישגים משמעותיים (זכייה בגביע, הפסד בגמר הפלייאוף).

בנוסף, אהרוני בשנים האחרונות הוביל את נבחרות ישראל הצעירות כאשר בקיץ האחרון אימן את נבחרת העתודה שהשיגה מקום בחצי הגמר, מקום שרבים לא ציפו שישראל תצליח להגיע אליו.

האם בבואנו לבחור מאמן לנבחרת צריך להתייחס לרזומה כדורסל הבוגרים הקצר שלו? באופן עקרוני, חשוב שיהיה יותר ניסיון, אך אהרוני הצליח להוכיח במהירות כיצד הוא מצליח להסתדר גם בחדרי הלבשה המבוססים על מקצוענים ולא על צעירים.

דני פרנקו

המאמן שנמצא במעמד הבכיר ביותר בנקודת הזמן הזו מבחינת הקבוצה אותה הוא מאמן – הפועל ת"א. בנוסף, ברמת ליגת העל הוא המאמן המעוטר ביותר ברשימה עם אליפות אחת עם הפועל ירושלים ב-2015 וזכייה בגביע המדינה ב-2009 עם הפועל חולון. אימן ומאמן בקבוצות בעלות ציפיות גבוהות.

מבחינת מומנטום נראה כי הוא בעלייה בזכות העונה עם הפועל ת"א בה הוא מנווט בין סגל עמוס בשחקני על ברמת הליגה ואגו (בראון, ושוב אתה אונואקו?) ובניגוד לעבר, אף מצליח באירופה.

בסיסו של פרנקו הוא אימון הצעירים ולאורך השנים אף אימן צעירים במקביל לאימון קבוצות בוגרים. בנוסף, אימן את הנבחרות הצעירות של ישראל לאורך שנים, אך ללא הצלחה מיוחדת.

האם בבואנו לבחור מאמן לנבחרת צריך להתייחס לחוסר ההצלחה שלו עם הנבחרות הצעירות? בשנים האחרונות פרנקו "זנח" את אימון הצעירים והדור החדש פחות בא לידי ביטוי אצלו בקבוצות. נראה שפרנקו מתאים יותר לנבחרת שמחפשת טווח קצר.

אלעד חסין

מבחינת גיל (42), חסין הוא המאמן הצעיר ביותר ברשימה, אך ברזומה שלו יש מעל לעשור בתור מאמן ראשי ברמות הגבוהות, וזאת לאחר שנים בהן שימש כעוזר מאמן למאמנים בכירים.

בשנים האחרונות נראה כי חסין נמצא במומנטום חיובי עם קבוצותיו כאשר הצליח להעפיל עם הפועל חיפה לליגת העל ולהצליח איתה, והשנה הוא מוביל את נס ציונה להצלחות (הגעה לחצי גמר הגביע).

חסין מונה לאחרונה למאמן נבחרת העתודה וייתכן כי אינו רלוונטי לדיון, אך ניסיונו עם השחקנים הצעירים והמומנטום בו הוא נמצא, מכניס אותו לדיון לדעתי.
האם בבואנו לבחור מאמן לנבחרת צריך להתייחס לראיון שלו לפודקאסט "התשיעית באירופה" מבית אתר "ספורטס רבי"? במהלך הראיון ניתן היה להבין, כאשר סיפר על בניית הסגל של נס ציונה, כי הוא פחות מאמין בשחקן הישראלי (בטח ברמות ליגת העל). לדעתי, למרות כנותו המרעננת, הדבר אמור לעמוד לו לרועץ.

שרון אברהמי

השם הכי פחות "נוצץ" ברשימה, אך כאשר בוחנים את עבודתו של אברהמי הוא ראוי להיכנס לרשימה. השנה אברהמי חזר לאמן בליגת העל כאשר העלה את עירוני קריית אתא בה הוא מאמן בשש השנים האחרונות.
בנוסף לאימון קריית אתא, שחקני הכדורסל הצעירים בישראל זורמים בעורקיו. במשך שנים הוא מאמן בנבחרות הצעירות של ישראל, שנים הוא אימן במחלקות הנוער ואף ניהל בית ספר לכדורסל בנהלל.
נראה שאברהמי פורח בקבוצות בעלות ציפיות נמוכות ומצליח להוציא מהן מעבר למצופה.

האם בבואנו לבחור מאמן לנבחרת צריך להתייחס לחוסר הניסיון שלו בקבוצות צמרת? כן. אברהמי עדיין לא הצליח לנהל בהצלחה סגל עם ציפיות גבוהות ברמות ליגת העל ומעלה ולהביא אותו להישגים. למרות זאת, אברהמי שווה את המעקב.

הבחירה שלי

זה השלב שאני אמור לרשום מי הבחירה שלי, לא? לדעתי, חמשת המועמדים שבחרתי יכולים להיות ראויים. אין מאמן שהוא מושלם וגם אף אחד לא יכול לדעת מה תהיה ההתאמה בפועל, אלא רק לאחר מעשה.

ההסתכלות שלי היא שצריך למצוא את המאמן שיתאים לחזון של הנבחרת (לתפיסתי כמובן) ולהעמיד יעדים לאורך שנים ומפה לזוז צעד אחד אחורה ולתת לו לעבוד. חשוב למצוא מאמן שמצד אחד עמדת מאמן הנבחרת תהיה בשבילו הגשמת חלום, ומצד שני לא המטרה הסופית.

חמשת המועמדים שלי נבחרו על בסיס הישגי העבר שלהם, ראיונות ששמעתי וקראתי בתקשורת והכדורסל שהם משחקים. מכיוון שלא יצא לי לדבר עם אף אחד מהמאמנים ולהציג את חזוני לנבחרת ולשמוע את חזונם, אז כיצד אוכל "להמליץ"?

אוכל רק לסכם בתקווה שבבואם לבחור את מאמן הנבחרת הבא (ובהקדם בבקשה), ראשי האיגוד יגבשו את מטרות הנבחרות לשנים הבאות ורק לאחר מכן יראיינו מאמנים מתאימים ויבחרו את המתאים ביותר. אה, ושייתנו לו לעבוד על פי מה שהוסכם.