ההצלחה היחסית של מכבי תל אביב עד כה העונה ביורוליג נובעת בעיקר מקיצור הרוטציה שביצע יאניס ספרופולוס. אחרי ששיתף 11 שחקנים בכל אחד משלושת המשחקים הראשונים במפעל, המאמן היווני ביצע שינוי חד לאחר ההפסד במילאנו ושיתף תשעה שחקנים בלבד בניצחון החשוב על וילרבאן, שבדיעבד אולי הציל לו את המשרה. אלא שזאת לא בדיוק הייתה רוטציה של תשעה שחקנים, אלא יותר של שמונה, כאשר יפתח זיו שותף למשך 6 שניות בלבד. אותן 6 שניות היו היחידות של הישראלים של מכבי תל אביב במשחק, ולמרות שזה היה מקרה קיצון גם ברוב המשחקים הבאים הישראלים בקושי ראו פרקט, כשאפילו אם הרוטציה התרחבה הם שיחקו בעיקר למשך דקות בודדות. באופן טבעי השיח סביב המקום של הישראלים בקבוצה החל לעלות לא פעם סביב הכדורסל הישראלי וברשתות החברתיות, כשנדמה שהאוהדים נחלקו לשניים. חלק אחד רוצה ניצחון בכל מחיר, ולראיה המאזן של הקבוצה ביורוליג (3:6), בזמן שחלק אחר דורש זהות ישראלית על הפרקט.

הנתונים ממחישים את העניין. הקפטן ג’ון דיברתולומיאו שיחק העונה במצטבר 61:10 דקות ביורוליג ב-6 המשחקים שבהם שותף, כשהוא קלע בסך הכל 10 נקודות בלבד. איך הגיעו הנקודות של דיברתולומיאו? הוא פתח את העונה עם משחק טוב של 8 נקודות מול באיירן מינכן, המשיך עם 2 נקודות נגד הכוכב האדום בלגרד ומאז לא קלע. עוז בלייזר שיחק במצטבר 14:03 דקות ב-2 המשחקים שבהם שותף וקלע 3 נקודות. יפתח זיו תרם 2 נקודות מול באיירן ולא קלע ב-6 המשחקים הבאים שבהם שותף, כשבסך הכל הוא שיחק העונה 29:41 דקות במצטבר. למעשה, מאז ההפסד לכוכב האדום שבו זיו פתח בחמישייה ונראה רע מאוד בכ-13 דקות שבהן שיחק, הוא לא גירד 3 דקות באף משחק. מצבו של ג’ייק כהן חמור במיוחד: הישראלי המנוסה ביותר של הקבוצה ביורוליג אפילו לא נרשם לרוב המשחקים ורשם מדד של מינוס 4 ב-2:35 דקות הנוראיות שלו מול באסקוניה, במשחק היחיד שבו שותף באירופה. היחיד שהתעלה עד כה הוא רומן סורקין, ששיחק במצטבר 53:44 דקות ב-7 משחקים (באחד מהם פתח בחמישייה), קלע 22 נקודות כולל 9 מ-11 לשתיים ועשה כמה דברים יפים מול יריבות איכותיות, כשלשיאו הגיע עם 9 נקודת ו-6 ריבאונדים בניצחון על פנאתינייקוס. אלא שאפילו סורקין, שאליו אי אפשר לבוא בטענות שכן הוא נחשב להפתעה גדולה, לא משחק המון דקות וספרופולוס הרגיש מספיק בנוח לא לרשום אותו מול באסקוניה.

בסך הכל הישראלים הבכירים של מכבי ת”א שיחקו ביורוליג 161:13 דקות (9% בלבד מסך הדקות של הקבוצה), פתחו פעמיים בחמישייה מתוך 45 מקומות אפשריים (4%), קלעו רק 37 נקודות (5%), רשמו 2 מ-17 לשלוש (11.7%) בהשוואה ל-59 מ-175 של שאר השחקנים (33.7%), סיפקו 12 מ-23 לשתיים (52.1%) לעומת 187 מ-333 של הזרים (56.1%), דייקו ב-7 מ-13 מקו העונשין (53.8%) כשהזרים עשו זאת ב-79.2%, מסרו 9 אסיסטים (6% מסך האסיסטים של הקבוצה) ולקחו 22 ריבאונדים (7%). לשם השוואה, כדי להבין את הפער הקיצוני בין החשיבות של הישראלים בליגת העל ביחס ליורוליג, יש לציין שהם מובילים את הליגה בנקודות בממוצע למשחק (38.3). כלומר, במשחק ממוצע בודד בליגה הם קולעים יותר מאשר בכל 9 המשחקים הראשונים ביורוליג גם יחד. כעת, פנינו למספר אוהדים של הקבוצה כדי לשמוע את דעתם על המצב, ולשם כך העלינו בפניהם 3 שאלות מרכזיות. המשתתפים היו האוהדים הבאים: יאיר זרצקי, נציגי הפודקאסט “מכביבול” דובי יעקובוביץ’ ודור לבנת, יועד תורג’מן, גיא קופיצ’ינסקי שהוא מבעלי הפודקאסט “מכביפוד” ויפעה אייזנמן, עורכת ב”ספורט הארץ”. כמעט מיותר לציין שהתשובות שהתקבלו לשאלות היו מאוד מעניינות.

השאלה הראשונה: האם לדעתך הישראלים מקבלים יותר הזדמנויות ממה שמגיע להם, פחות ממה שמגיע להם או בדיוק מספיק? 

זרצקי: “אני חושב שהתשובה משתנה משחקן לשחקן, המצב של סורקין ושל ג’ייק כהן למשל שונה מאוד אחד מהשני אבל אני חושב שבאופן כללי עד המשחק בבאסקוניה, ביחס למצב הקבוצה ביורוליג, הישראלים באופן כללי עוד לא הוכיחו שמגיע להם לקבל יותר הזדמנויות. היה צריך להעלות את הקבוצה על המסלול אחרי פתיחת העונה הלא פשוטה בגלל התפרצות הקורונה. יחד עם זאת, אחרי המשחק נגד באסקוניה, כשהקבוצה התבססה בחלק העליון של הטבלה וצברה מומנטום, צריך למצוא דרך נכונה להתחיל לשלב את השחקנים הישראלים בעיקר כי אנחנו מתחילים לראות את ההשפעה של הרוטציה הקצרה גם ביורוליג וגם בליגה. נגד צסק”א הרבה שחקנים נראו קצת חסרי אנרגיה בסוף המשחק, ואנחנו רואים איך מכבי מתקשה יותר העונה כי הישראלים אינם חלק מהרוטציה המרכזית בקבוצה ולכן חסרי ביטחון. יאניס יצטרך לעניות דעתי להחליט על לפחות 2-3 ישראלים שהוא מכניס אותם לאט לאט לעניינים ולהתחיל לבנות להם את הביטחון כחלק מהרוטציה של הקבוצה ביורוליג”.

יעקובוביץ’: “הישראלים מקבלים את ההזדמנויות שלהם בליגה, גם בגלל שאין ברירה אבל אני מאמין שיש רצון אמיתי לתת להם צ’אנס ולהכניס אותם לעניינים בכל מחיר. כל החמישה הם שחקני ליגה ישראלית מוכחים שעשו פה דברים שהביאו אותם לסגל של מכבי ת”א ולפחות מבחינת הדקות שהם מקבלים בליגה, אין תלונות, המספרים מראים את זה. הבעיה היא שלמעט סורקין ובלייזר האחרים עדיין לא הראו יכולת מספיק טובה בליגה כדי לקבל דקות גם ביורוליג, אותי כאוהד מכבי ת”א זה מדאיג להמשך העונה”.

תורג’מן: “הישראלים של מכבי לא רלוונטים לרמות של היורוליג נכון לכרגע, אולי למעט רומן סורקין שמראה נוכחות בצבע (בעיקר בהגנה) בזכות הניידות, האורך והאתלטיות שלו. וכתשובה לשאלה הזו אענה שהם מקבלים בדיוק את מה שמגיע להם נכון לעכשיו”.

לבנת: “לפני שאני סופר דקות, אני סופר ניצחונות – וכשאני מסתכל על זה ככה, הישראלים מקבלים מספיק הזדמנויות. הייתי רוצה לראות אותם משחקים יותר – אבל הם צריכים, לפני הכל, להיות יעילים על המגרש – ולהתאים את עצמם למה שהקבוצה צריכה מהם – לא משנה באיזה מגרש זה קורה ולכמה דקות הם עולים. התוצאות צריכות להנחות את הקבוצה, וביורוליג אף אחד לא בודק את תעודות הזהות בכניסה. מי שיעיל ומנצח – משחק. זה גם מאוד משתנה בין עמדות וסיטואציות. קח את יפתח ואת קינן אוואנס לדוגמה. קינן מוכיח את עצמו כשחקן יעיל ויפתח עדיין מאבד את הראש, גם בליגה. מהצד השני – רומן נותן מעצמו 150%, מתאבד על הטבעות לא משנה מי עומד מולו, וההזדמנויות מגיעות. בלייזר זה סיפור קצת טראגי, כי הדקות על העמדה שלו מתחלקות בין שבעה שחקנים (לפני שגם בנדר נכנס פנימה). אני מת על עוז, אבל הוא וקלויארו חופפים בעמדות – וזה האיש שהמאמן סומך עליו לפני כולם בהגנה. מהצד השני, אם אנג’לו ימשיך להחטיא משלוש – עוז צריך להיות מוכן על הבלטה הזאת. הוא מביא אותה עם אחוזים פנומנליים בליגה, בבית, אבל הזדמנויות מגיעות גם בגלבוע וחולון. אני סופר ליאניס את האמונה שלו בילדים כמו זוסמן ואבדיה. בסוף הוא נתן להם לשחק לפי מה שהיו שווים על המגרש. כל שחקן הוא רק חלק אחד בתוך קבוצה שצריכה קודם כל לנצח. השחקנים, וזה בכלל לא משנה אם זה ישראלי, מתאזרח, אמריקאי, צרפתי, קרואטי, צריכים להבין את זה, ועדיין, למצוא את הדרך שלהם לשכנע את המאמן. מתיאס לסור בא לפה ודפק הצגות. מישהו כותב כתבות על אם מגיעה לו הזדמנות או לא מגיעה לו? הוא שחקן כדורסל מקצועני. זה הביזנס”.

אייזנמן: “בתחילת העונה יאניס ניסה לשלב אותם ולתת להם הזדמנויות, אבל המצב הבעייתי שנוצר ביורוליג חִייב אותו לקצר את הרוטציה בצדק. מאז נוצרה בעיה של ביצה ותרנגולת – הם לא חלק מהסגל הקבוע ביורוליג ויאניס לא סומך עליהם, אבל בהזדמנויות הבודדות שהם כן מקבלים שם הם ‘מוכיחים’ לכאורה שהם לא זכאים לדקות כי בדרך כלל היריבות חוזרות ברגעים שהם על המגרש. בסיטואציה הנוכחית אכן ‘מסוכן’ להכניס אותם כשזה עלול לעלות במשחק, אבל בטווח הארוך חייבים לגרום להם לצבור ביטחון כי אחרת זה עלול לעלות לנו ביוקר בכל המפעלים; לא רק שזה יוביל לשחיקת השחקנים הזרים באירופה, אלא עלול לפגוע בנו גם בארץ – כפי שהתחלנו לראות במשחקי הליגה מול חולון או אילת”.

קופיצ’ינסקי: “הישראלים מקבלים דקות בליגה וביורוליג הם כרגע לא מוכיחים שמגיע להם יותר. סורקין הוא יוצא דופן בעניין הזה”.

השאלה השנייה: איך את/ה מרגיש/ה עם זה שאף אחד מהשמות הבאים לא משחק בקבוצה, חלק מסיבות שכמובן אפשר להבין: דני אבדיה, ים מדר, גל מקל, תמיר בלאט, יובל זוסמן, תומר גינת?

זרצקי: “מכל הרשימה הזו, השחקן היחידי שהשילוב בין הסיטואציה שלו בקיץ האחרון יחד עם הצרכים של מכבי והיכולת שלו להיות אפקטיבי ביורוליג הוא יובל זוסמן ולי אישית היה מצער לראות אותו עוזב. לראות את אבדיה במכבי כמובן היה חלום כי גם הוא מבחינה מקצועית היה משתלב מצוין בקו האחורי ליד ווילבקין, נאנלי ואוואנס אבל הוא נמצא בליגה שאליה הוא שייך. בניגוד לדעה די רווחת בקרב הרבה מאוד אוהדים, אני לא ראיתי משהו מיוחד מתומר גינת שיגרום לי לחשוב שהוא מתאים לרמה שמכבי מחפשת ואני מעדיף להשקיע את הדקות שלו ברומן סורקין שהוא פוטנציאל להיות שחקן נהדר במכבי לעוד הרבה שנים”.

יעקובוביץ’: “אני לא מחפש בכוח ששחקנים ישראלים מובילים יהיו בקבוצה שלי, בתור אוהד מה שמעניין אותי זה ניצחונות. גם צריך להבדיל בין השמות. דני הלך למקום טוב יותר לקריירה שלו, גל מקל ניסה את מכבי מספיק פעמים כדי להבין שזה לא המקום בשבילו. מדר, בלאט וגינת יעברו במכבי בשלב מסוים, אין לי ספק. לגבי זוסמן – לטובתו ולטובת מכבי ת”א הפרידה הזו היתה נכונה, היה סוג של מיצוי. אני די בטוח שהפרידה תהיה זמנית וזוסמן יחזור למכבי”.

תורג’מן: “חלק מהרשימה של השחקנים שנתת לדעתי לא שייכים לרמות של היורוליג בין אם זה כשחקן מוביל או בין אם שחקן משלים, לגבי דני אבדיה, מאוד מבואס שהוא לא במכבי אבל הוא חי את החלום שלו ואני מכבד את זה ואני גם מאמין שכל האוהדים. להגיד לך שיש ברשימה הזו שחקנים שכן הייתי רוצה לראות אותם בקבוצה? חד משמעית כן (ים מדר למשל). אבל זו לא המציאות כרגע, ונצטרך להסתדר”.

לבנת: “באידיאל הייתי רוצה לראות את מכבי בונה קבוצה עם אבדיה, זוסמן ומדר כחתיכות משמעותיות בסגל. זו שלישייה של ווינרים שהביאו את הכדורסל שלנו להישגי שיא בעתודה – ועל זה אני מצדיע להם. דני צריך להמשיך את המסע שלו כל עוד הוא יכול. עם ים אני יכול רק לקוות שהדרכים יצטלבו, אבל הסיטואציה איתו עד עכשיו הייתה מסובכת מדי כדי שזה יקרה. זוס היה יכול להמשיך כאן והתעקש לעזוב כדי ללמוד על המשחק ועל עצמו בסיטואציה שונה. אני מכבד את זה, אבל גם באלבה אף אחד לא עושה לו הנחות – וטוב שכך. תמיר בערך באותה סירה. תומר גינת עושה דרך מכובדת, אבל מכבי הביאה בקיץ את סורקין בסיטואציה שהיא גם ככה לא קלה – ואני חושב שזו הייתה ההחלטה הנכונה כי לרומן יש את הסייז והאתלטיות שהקבוצה הייתה צריכה בעמדות 4-5. תומר, בגודל שלו ובסט היכולות שלו, מביא דברים אחרים. ברור שאי אפשר שלא לאהוב את הדרך בה הוא עובד על ה-craft שלו, סולל דרך מרשימה וממצב את עצמו כשחקן יורוקאפ טוב, אבל בסוף, ביורוליג הוא ישחק מול הגבוהים הכי טובים, אתלטים ומוכשרים שיש באירופה – והוא צריך להביא את ה-edge שלו מאיפשהו. אם אתה לא ארוך ואתלטי כמו ליאור אליהו או כספי, אז אתה חייב לקלוע שלשות ולשמור ברמה מאוד גבוהה – 3&D זה הבסיס להכל ברמות האלה. למה המכביסטים שרופים על פניני?”.

אייזנמן: “כל מקרה לגופו, אבל בעיקרון כל השחקנים האלה התקדמו למקומות שמתאימים להם כרגע בקריירה יותר – בין שמדובר בבמה גדולה פי כמה (אבדיה), בין שהם עדיין צריכים להשתפשף בקבוצות אחרות ולחוות קצת אירופה, ובהחלט ייתכן שבעתיד יגיעו גם למכבי (מדר, גינת ובסיטואציה מסוימת אולי גם בלאט), ובין ששיטת המשחק בקבוצה לא התאימה להם ולכן עדיף בשביל שני הצדדים שישחקו במקום אחר (מקל וזוסמן). בעיניי ההחלטות של כל השחקנים האלה עד כה נראות טובות ומוכיחות את עצמן, אני שמחה בשבילם ומייחלת להצלחתם – אבל לא מצטערת שהם לא במכבי כרגע. ספציפית נכון לעכשיו, אף אחד מהם בעיניי הוא לא מה שחסר לנו, וכל עוד הם מתפתחים בחו”ל ולא משמשים יריבים שלנו בקבוצות אחרות בארץ – אני חיה עם זה בשלום”.

קופיצ’ינסקי: “לגבי זוסמן, אני כועס עליו בעיקר. מדר וגינת לא יכלו לעבור ישירות מהפועל. אני מאמין שהם יהיו במכבי בעתיד הקרוב. בלאט לא ברמה. לאבדיה אני מאחל שיישאר כמה שיותר איפה שהוא. הישראלים של מכבי עדיין הישראלים הטובים בליגה בפער”.

השאלה השלישית: בתור אוהד/ת, האם זה מפריע לך שלקבוצה אין באמת זהות ישראלית על הפרקט ביורוליג או שאת/ה מסכימ/ה עם המצב הקיים כל עוד הוא מביא ניצחונות?

זרצקי: “בתור אוהד מכבי הדבר הראשון והיחידי שמעניין אותי זה קבוצה מנצחת. בסיס המכביזם הוא לשחק רק כדי לנצח כל משחק. אני לא טוען שבהכרח אם יהיו יותר ישראלים נפסיד אבל תעודת הזהות של השחקן לא צריכה להוות שיקול למיקום שלו ברוטציה. לי אישית מעולם לא הייתה חשיבות מהותית לכמות הישראלים או למשקל שלהם בקבוצה. מי שהמאמן חושב שיכול לעזור לקבוצה לנצח צריך להיות על המגרש. כל עוד אני רואה על המגרש שחקנים שמשחקים כדורסל של מכבי בשביל לנצח לא מעניין אותי האם הם ישראלים או זרים”.

יעקובוביץ’: “אני מנסה לעשות ההפרדה בין האוהד שאני לבין העובדה שהכדורסל הישראלי חשוב לי. בתור אוהד מכבי ת”א לא מעניין אותי שום דבר חוץ מניצחונות ואני חושב שאפשר לראות את זה גם בהיכל בימי חמישי. ההיכל מלא, האווירה מדהימה ואף אחד לא החליט להפסיק את התחביב שלו כי ישראלי כזה או אחר לא על הפרקט. בתור מי שהכדורסל הישראלי חשוב לו הייתי שמח אם השחקנים הישראלים יהיו מספיק טובים כדי לשחק גם ביורוליג. כרגע זה לא המצב וצריך לקבל את זה. יש דור שחקנים ישראלים מוכשר מאוד, אולי הכי מוכשר ב-20 השנים האחרונות ויש לנו הזדמנות אמיתית להגיע להישגים די נדירים עם הנבחרת בעשור הקרוב, אבל מכבי ת”א היא לא חממת גידול לנבחרת ישראל וההצלחה שלה היא הדבר החשוב לה ביותר”.

תורג’מן: “לא מפריע כלל וכלל, מבחינתי תעודות זהות ודרכונים לא משחקים על הפרקט, בסופו של דבר מכבי ת”א זו לא נבחרת ישראל, המטרה של המועדון הזה היא קודם כל להביא ניצחונות ותארים, ולא להיות חממה של דקות לשחקנים ישראלים. ואם בשביל שזה יקרה השחקנים המקומיים צריכים להיות בספסל ברוב הדקות ביורוליג אז אני בעד. מי שמקבל צ’אנס ביורוליג ונותן תפוקה טובה צריך לשחק, מי שמקבל את הצ’אנס ביורוליג ולא נותן את התפוקה שמצפים ממנו לתת, לא צריך לשחק. אז כן, אני מסכים עם המצב הקיים, בין אם הוא מביא ניצחונות ובין אם לא. בלי קשר לאם מנצחים או מפסידים, מי שצריך לשחק אלה השחקנים הכי טובים בקבוצה. ללא קשר לדת/פספורט שלהם”.

לבנת: “עניתי כבר לגבי הניצחונות, אבל שמע, בעיית הישראלים היא לא בעיה של מכבי. בסוף יש שוק ענק של שחקנים, יש בו תחרות על טאלנטים ורוב הישראלים עדיין מבלים פה בארץ. כמה שחקנים ישראלים הם באמת טאלנטים? כמה מהם באמת מובילים קבוצות לניצחונות באירופה? בליגה? כמה מביאים value ברמות האלה? ואם אפשר למצוא שחקן מוכשר יותר בפחות כסף מישראלי, למה שלא יעשו את זה? השאלות האלה נכונות למכבי, ירושלים, חולון, אילת… כל קבוצה שמשחקת באירופה ורוצה לעשות שם משהו משמעותי. במונאקו משחקים 11 זרים היום כי הם רוצים לתקוע יתד, לעשות פלייאוף ולהישאר ביורוליג. גם במכבי רוצים להיות שם, והם עדיין מנסים למצוא את הדרך להכניס את הישראלים פנימה. זה תמיד מתחיל מהליגה. בסוף היום, תסתכל גם על מכבי ראשון. מחזיקה את ה’טאלנט’ הכי מעניין בכדורסל פה, רוצה עליו ביי-אאוט של מיליונים, מאומנת על ידי מאמן נבחרת ישראל, ועדיין לא מצליחה להוציא ממנו כלום. זו בסה”כ ליגת פיתוח”.

אייזנמן: “בתור מכביסטית, המטרה הראשית שלי קודם כול היא לנצח – לא משנה באיזו דרך. כמובן, אני בעד הישראלים ושמחה מאוד בהצלחתם, במכבי או מחוצה לה, אבל לא מוכנה בשום אופן “לתרום” ניצחונות לטובת פיתוח שחקנים – לא באירופה וגם לא בליגה. ברור שיש פינה חמה בלב דווקא למי שגדל פה, שהוא חלק מאיתנו ומהתרבות שלנו, ולכן אם הוא יצליח להשתלב בקבוצה בצורה טובה השמחה תמיד תהיה כפולה ומכופלת – אבל רק בתנאי שזה מגיע עם הצלחת הקבוצה ולא על חשבונה. דני אבדיה בתקופתו במכבי, למשל, היה דוגמה מצוינת לשחקן שהצליח אט־אט לקנות את מקומו בסגל, בד בבד עם עונה מוצלחת מאוד בכל המפעלים. הטירוף וההתלהבות סביבו בעונתו האחרונה במכבי, עוד לפני שהגיע ל-NBA, מוכיחים שאכן יש לנו רצון לזהות ישראלית ולהצלחה מקומית – אבל שוב, לא כשזה עלול לעלות בהפסדים”.

קופיצ’ינסקי: “כמכביסט אני קודם כל רוצה לנצח, אבל אני רוצה לנצח גם בליגה. בשביל זה צריך שלפחות שניים-שלושה ישראלים יהיו גורם גם ביורוליג. אני חושב שהמצב הקיים לא בריא, כי הוא יגרום לישראלים הטובים לא להגיע למכבי. ומכבי חייבת לשאוף שהישראלים הטובים ביותר יהיו אצלה תמיד”.

הערב (רביעי, 21:05), אחרי ששרדה בליגה מותחן בן 50 דקות מול הפועל אילת, מכבי תל אביב תארח בהיכל מנורה מבטחים את מונאקו הצרפתית למשחק במסגרת המחזור העשירי ביורוליג, וההערכה הזהירה היא שלא הרבה הולך להשתנות בנוגע לדקות של הישראלים. כמה אירוני שדווקא בתזמון הזה מכבי תל אביב תערוך במשחק טקס מיוחד שבו ייכנסו אגדות כדורסל ישראליות בדמות עודד קטש ודורון שפר להיכל המכבים – היכל התהילה של המועדון.