נבחרת ישראל הרשימה בפתיחת קמפיין מוקדמות אליפות העולם כשגברה בבית 61:69 על פולין וניצחה בחוץ 69:79 את אסטוניה בדרך למקום הראשון בבית ד'. כעת, הבאנו 5 מסקנות בולטות שהסקנו מהחלון הראשון של הנבחרת תחת המאמן הלאומי החדש, גיא גודס.

1. הניסיון מנצח

בפער משמעותי מהבאים אחריהם, גיא פניני וגל מקל הם השחקנים הוותיקים ביותר בנבחרת ישראל. פניני, אלוף יורוליג בעברו להזכירכם, מוכיח בכל פעם מחדש גם בגיל 38 למה הוא חייב להיות בסגל של הנבחרת, כשבנוגע למקל בן ה-33 אין חולק בתור מי שהיה הישראלי השני שהגיע לאן.בי.איי ומשמש כיום כקפטן פנטסטיק במדים הלאומיים. גם הפעם השניים היו סופר משמעותיים והוכיחו שלמרות שיש כישרונות גדולים בכדורסל הישראלי הם עדיין מחויבים לתרום מניסיונם. מקל פתח פחות טוב באולם הדרייב אין בניצחון על פולין אך התעלה עם שלוש שלשות ברבע השלישי, ומול אסטוניה הוא הבריק כולל במאני טיים עם דאבל-דאבל של 10 נקודות ו-10 אסיסטים יחד עם מדד הפלוס-מינוס הגבוה ביותר (פלוס 18). לעומתו, פניני תרם משחק כמעט מושלם של 9 נקודות, 4 ריבאונדים, 5 אסיסטים ופלוס 21 (הגבוה ביותר בנבחרת) מול פולין, ולמרות שלא בלט נגד אסטוניה גם שם הוא סיפק רגע אופייני כשקלע סל עם הבאזר של סיום הרבע הראשון. המשפט הבא תקף בנוגע לכל אחד מהם: אין חכם כבעל ניסיון.

2. לגיא גודס יש עור של פיל

תנסו להיכנס לרגע לנעליים של גיא גודס בשבוע האחרון. מצד אחד הוא נמצא במקום האחרון בטבלת ליגת העל עם מכבי ראשון לציון וסופג בתקשורת ביקורות חריפות מהיו"ר יצחק פרי שאף קורא לו להתפטר (אך מסיבות כלכליות לא מוכן לפטר אותו בעצמו), ומצד שני יש לו אחריות לאומית בתור מאמן נבחרת ישראל והוא חייב לפתוח את הקדנציה שלו ברגל ימין. אנשים רבים, באופן מובן, היו קורסים תחת הלחץ הזה, אבל לא גודס. האם מאמן יכול לעבוד בקבוצה ובנבחרת בו זמנית זה דיון שצריך לעסוק בו בשלב אחר, אך הסוויץ' שעשה גודס כשהגיע למשימה הלאומית היה מרשים ביותר. על אף דקות הפתיחה הרעות נגד פולין, גודס הצליח להתנהל בקור רוח ולחלץ ניצחון, כשמה שהוא עשה באסטוניה זה כבר דבר גדול. גודס הראה הרבה התלהבות על הקווים גם בתור שחקן עבר של הנבחרת, והניצחונות שלו הם התשובה הכי טובות לביקורת מבית מכבי. כעת, גודס נאלץ לחזור לראשל"צ, אך הוא נמצא בעמדה טובה מול היו"ר. נדמה שבנו של יצחק גודס ז"ל הוא זה שיצחק אחרון, ולא יצחק פרי.

3. ג'ון דיברתולומיאו צריך להיות המתאזרח של נבחרת ישראל

בניגוד לקמפיינים אחרים, הפעם לא היה ברור מי צריך להיות המתאזרח של נבחרת ישראל. למעשה, היא החלה את הקמפיין ללא אחד כזה. אלא שלמשחק באסטוניה הצטרף קפטן מכבי תל אביב, ג'ון דיברתולומיאו, והוכיח שהוא השחקן שחייב לאייש את העמדה הזאת. דיברתולומיאו אמנם פתח פחות טוב בטאלין, אך לאורך כל הזמן הוא השקיע את כל כולו עבור ישראל והביא את האנרגיות הדרושות. בסופו של דבר העבודה הקשה השתלמה, כש"ג'ון די" הביא 3 אנד די (קליעת שלשות והגנה) במאני טיים כשהוא גם סחט עבירות על חלק מהזריקות. בסך הכל סיים דיברתולומיאו עם 10 נקודות ו-6 ריבאונדים, מספרים מרשימים לכל הדעות עבור שחקן שבקושי הצטרף לנבחרת כמה ימים לפני.

4. בשיטת החלונות, שחקן יורוליג אחד עושה הבדל גדול

בואו נגיד את האמת: לנבחרת ישראל אמנם היו בחלון הזה לא פחות מארבעה שחקנים של מכבי תל אביב בסך הכל, אבל רק אחד מהם תורם יחסית באופן משמעותי העונה ביורוליג. אותו אחד הוא רומן סורקין. באופן מפתיע, הביג מן, שכמו דיברתולומיאו הצטרף לנבחרת בשלב מאוחר, קיבל דקות ראשונות מול אסטוניה רק במעמקי המחצית הראשונה, אך ברגע שהוא עלה אל הפרקט הוא היה דומיננטי מתמיד. סורקין משך אליו המון תשומת לב כשהוא סיפק 8 נקודות (2 מ-3 לשתיים) ו-4 ריבאונדים ב-12 דקות בלבד, תוך שהוא חוסם פעם אחת ורושם הגנה טובה מול הניסיונות של אסטוניה לקלוע מחוץ לקשת. סורקין הטיל אימה של שחקן יורוליג ואף סיפק חסימה גדולה, וכשאל שאר הנבחרות כמעט שלא השתחררו שחקני יורוליג (מישהו יכול להפסיק את הריב המטופש והמזיק בין היורוליג לפיב"א?), גם שחקן שנמצא לפחות כרגע יחסית בקצה הרוטציה במכבי תל אביב הוא לא פחות משובר שוויון שמסוגל לעשות את ההבדל.

5. נמרוד לוי ראוי ליותר כבוד

ההפתעה הנעימה ביותר בנבחרת הייתה היכולת של נמרוד לוי. הפורוורד, שרושם עונה מצוינת בהפועל גליל עליון, הוכיח עד כמה זה חשוב להגיע למדים הלאומיים בכושר טוב. בניצחון על פולין לוי היה זה ששבר את הסכר עם שלשה ראשונה ויכולת יציבה מהספסל בדרך ל-10 נקודות ו-4 ריבאונדים, כשמול אסטוניה הוא כבר רשם דאבל-דאבל של 10 נקודות ו-11 ריבאונדים. לוי, שרבים הביעו ספקות לגביו בגלל קבלת ההחלטות שלו באופן כללי בקריירה וספציפית עם המעבר לעולה החדשה, משתיק עד כה את המבקרים ונראה כמו חלק בלתי נפרד מהנבחרת. איזה כאב ראש חיובי צפוי לגודס ולעוזריו נדב זילברשטיין ודרור כהן לקראת ההמשך.

בונוס: אין שחקן שהוא מעל כולם, ואפשר לחלום על אליפות העולם

הבטחנו 5 דברים אך נפנק אתכם בעוד אחד לשנה הבאה או יותר נכון לחלון הבא. סוד ההצלחה של נבחרת ישראל טמון בקבוצתיות שלה. אף שחקן (!) לא חצה את הרף של 11 נקודות במשחקים נגד פולין ואסטוניה, ושם נמצא הכוח של ישראל: יש לה הרבה שחקנים שנותנים תרומה יפה. בין אם אלה השחקנים שציינו פה או גם אלה שעוד לא כמו תומר גינת שהיה מעולה עד שנפצע בפתיחת המחצית השנייה מול אסטוניה (החלמה מהירה, איזו באסה), רפי מנקו הערמומי, ים מדר הנהדר, עידן זלמנסון שמביא יכולות התקפיות אחרות וג'ייק כהן שתרם את שלו בשני צידי הפרקט, הנבחרת נמצאת במצב טוב מאוד בשלב מוקדם של מוקדמות אליפות העולם בזכות העומק שלה, ואפשר להתחיל לחלום על הדבר האמיתי. רק תדמיינו את גודל כאב הראש כשיובל זוסמן, תמיר בלאט ודני אבדיה יעמדו לרשות הנבחרת. זוסמן ובלאט צפויים להשתלב במרקם הקבוצתי, אך יהיה מעניין מאוד לראות מה יקרה עם אבדיה, שנמצא רמה מעל כולם. קודם נקווה שהוושינגטון וויזארדס יסכימו לשחרר אותו לאליפות אירופה, ואחרי זה נדאג להשתלבות שלו מבחינה קבוצתית.