גיא גודס יפתח הערב (חמישי, 19:00) את הקדנציה שלו בתור מאמן נבחרת ישראל כשיפגוש את פולין באולם הדרייב אין למשחק הראשון במסגרת מוקדמות אליפות העולם. המאמן הלאומי החדש ורכז העבר עשה המון בכדורסל הישראלי כדי להגיע לרגע הזה, ובראיון נרחב לאתר “ספורטס רבי” שנערך בחדרו בבית מכבי כשפתח עונה עם מכבי ראשון לציון לפני פחות מחודשיים הוא סיפר באופן מרתק על המסע שעבר. לאורך הראיון, גודס בן ה-50 סיפק הרבה פנינים שרק אדם בעל ניסיון כמו שלו יכול.

לפני הכל, איך גודס התחיל לשחק כדורסל? “באתי מבית של כדורסל, אחותי הגדולה סיגל שיחקה כדורסל בהפועל חיפה נשים כרכזית וגם שיחקה בנבחרת ישראל נשים. אבא שלי ז”ל (יצחק גודס) שיחק במכבי מוצקין, היה שחקן בנבחרת ישראל, עבר להיות מאמן, עשה את הקורס הראשון של מאמנים בווינגייט. הוא עשה השתלמות מאמנים בבולטימור. זה בית של כדורסל, מגיל אפס אתה עם כדור. אחותי השנייה גם הייתה עם הכדור הרבה. הייתי גם בכדורגל קצת, הייתי שוער, אבל כדורסל עניין אותי יותר. בגיל 7-8 הייתי בבית ספר לכדורסל. בגיל ילדים אמרו לי ללכת למסגרת יותר נורמטיבית מקריית ביאליק. שאלו אותי למה לא מכבי חיפה, זה כי אחותי הייתה בהפועל חיפה אז זה היה יותר טבעי עבורי. משם התחלתי לשחק כדורסל”.

כבר בגיל 15 גודס התחיל לשחק בליגת העל במדי הפועל חיפה בעונת 1986/87. “היום כשאני מסתכל על הבן שלי שהוא בן 14 וחצי זה לא מסתדר לי בראש שעוד חצי שנה הוא בבוגרים. גם אז בגיל 15 וחצי לא ציפיתי לשחק יותר מדי. זה היה חלום לשחק בקבוצה בוגרת. הייתי הולך לראות כילד את הפועל חיפה בגביע קוראץ’ וחולם להגיע. היו צריכים שחקנים צעירים בסגל, משם התחיל סיפור סינדרלה מעניין. היינו בבית נגד הפועל תל אביב עם לבאן מרסר, הם היו עם מכבי ראש בראש. היינו במינוס 15, ואז המאמן אמר לי להיכנס, קלעתי 15 נקודות, חזרנו ומשם חדרתי לתודעה”.

בצעירותו, גודס עבר דרך ייחודית בעולם הכדורסל. “שיחקתי בכל הגילאים של נבחרות ישראל. גם קדטים, גם נוער, שיחקתי פעמיים קדטים ונוער. עתודה גם שיחקתי, ומשם נסעתי לאליפות אירופה של בוגרים. הייתי בכל כך הרבה מסגרות – ביום לימודים, בהמשך היום אימון עם הנוער של הפועל חיפה ואז עם הבוגרים, אז אתה כמעט קופץ ממסגרת למסגרת. בגלל פציעות של הרבה שחקנים כמו אלון שטיין עם פריצת הדיסק הגבילו יותר בכמה מסגרות אתה משתתף במקביל. היה משחק אחד ששיחקתי באליפות בתי ספר בארץ בצהריים, קלעתי 30 נקודות ובערב קלעתי 28 נקודות נגד רמת גן בליגה בבוגרים ולמחרת כתבו בעיתון שגיא גודס סיים את היום עם 60 נקודות בערך. היום זה לא יכול לקרות. זה משהו מטורף שאי אפשר לחשוב עליו. זה מה שהיה פעם”.

לאחר שהצליח בחיפה, גודס עבר למכבי תל אביב בעונת 1990/91. “כשבאתי למכבי היו לי חששות. הייתה לי על שולחן הצעה כספית גדולה יותר אז ממולי קצורין, ומכבי הציעה לי פחות – 50 אלף דולר. צביקה שרף נפגש איתי ועם אבא שלי. הייתה דילמה גדולה כי גליל הייתה חממה של שחקנים, ומכבי זה היה וואן שוט ואמרנו: ‘אם נגיע נגיע’. מקסימום אמרתי לעצמי שאלך לקולג’ אם לא אלך למכבי. כשהייתי עדיין בהפועל חיפה, אבא שלי רצה שלי יהיה חוזה והם אמרו: ‘אין דבר כזה, הוא שחקן שלנו’. אבא שלי דרש שאחרי החוזה אתה שחקן חופשי, אז אבא שלי אמר ‘הוא לא יהיה פה’. אבא שלי טס ללוס אנג’לס לבוורלי הילס לתיכון ושם סגרנו הכל, הייתי אמור להיות בפרפקס בתיכון שם. אמרנו להפועל חיפה שהוא ישחק בתיכון, יחזור ויהיה חופשי. אחרי שסגרנו הכל בארה”ב, אמרו לאבא שלי שאחרי שנתיים הוא ייצא החוצה אחרי החוזה ואז הגעתי למכבי תל אביב בהמשך אחרי הזמן שלי בהפועל חיפה”.

עבור גודס, לשחק במכללות לא באמת הייתה אפשרות. “היה משחק ראווה נגד הלייקרס של מג’יק ג’ונסון, מ-UCLA באו לראות אותי אבל אמרתי לעצמי שאני לא עוזב את הקריירה המקצוענית שלי עבור קולג’ באותו שלב”.

גודס למד הרבה בשנים כשחקן מכבי תל אביב. “מכבי זו חוויה אדירה. אתה מגיע לארגון גדול עם הרבה אוהדים. יש לך את התנאים הכי טובים שיש. כל מה שאתה צריך לעשות שם זה לשחק כדורסל ולתת את ההכי טוב שלך. אני גדלתי על להשקיע, להתמיד, לשחק חזק, וזה משהו שהיה קליק עם המועדון ולקיחת עמדת הרכז הראשי. זו הייתה הרגשה מדהימה. הגעתי לתל אביב לבד. לא הייתי בשלן גדול. באתי מהקריות בחיפה, אין לי את החברים שהיו לי לפני זה. אבל זה הסתדר תק תק תק. הסיפור של חו”ל הוא שיש לי דרכון בריטי, אמא שלי נולדה באנגליה. באיזשהו שלב הייתי תחת חוזה במכבי אבל הייתי אחרי הרבה פציעות, אמרתי למכבי: ‘תשאילו אותי לאיטליה’ כדי להשתקם לגמרי. שיחקתי בליגה השנייה באיטליה והייתי הישראלי הראשון באיטליה. הייתי צריך לחזור למכבי תל אביב, ובום קיבלתי הצעה מבולוניה. אז, באותם ימים, בולוניה הייתה בטופ ועם הרבה כסף, אבל זה היה מאוחר מדי כי התחייבתי לחזור למכבי. אחרי כמה חודשים חרוש פוטר ופיני לקח את המקום שלו. לקראת הסוף שיחקתי יותר ואז בתום העונה נגמר החוזה. מכבי רצתה שאשאר אבל אני רציתי לצאת לחו”ל. הייתה לי אליפות אירופה מצוינת ואז בליגה הספרדית רצו אותי. הייתי לקראת סוף הקריירה. הייתי שם עם המשפחה שנה, הייתי באיטליה שנה, ואז חזרתי ושיחקתי כמה שנים בארץ”.

גודס מחזיק בקשר מיוחד עם כדורגלן העבר טל בנין. “טל בנין גדל כמה בתים לידי. היינו חברים טובים. הוא נולד בהפרש של יום-יומיים, היינו בקשר תמיד”.

במהלך קריירת המשחק, גודס עבר פציעות ברך קשות. “עשיתי את הניתוח אצל הרופא של הניינרס מה-NFL. העלויות של הניתוח היו אלפי דולרים. הכל פרטי. העלות גבוהה. להישאר שם גם אחרי עולה הרבה. כל טיפול עולה מאות דולרים. עשיתי שיקום. בפציעה הראשונה זה היה מסובך כי היו לי הרבה בעיות שם בברך. היום בספורט זה קורה על ימין ועל שמאל ויודעים לטפל בזה. אבל חזרתי לשחק בסוף”.

גודס פתח את קריירת האימון במכבי ראשון לציון ב-2004, כשבהתחלה הוא היה עוזר מאמן ולאחר מכן הפך למאמן ראשי. “היה שונה ומרגש, והיו רגעים לא פשוטים. כשאתה עומד על הקווים בפעם הראשונה זה מבלבל לך את הראש. אבל עם הזמן אני שמח שאת החצי שנה שאימנתי אז נשארנו, ואז היה לי את האפשרות לבנות את הסגל וסיימנו במקום השלישי”.

הפעם הראשונה שגודס היה מאמן ראשי בנבחרת לאומית הייתה כשעבד בנבחרת העתודה לפני כעשור. “הייתה נבחרת עתודה של בר טימור, טישמן, בלייזר. אמרנו שנכין אותם לקראת דרג ב’. השיטה הייתה שיטה קשה מאוד. זה היה בבוסניה. הפסדנו לבוסנים בנקודה לעלות שלב. זה היה לגדל צעירים. אתה מסתכל על החבר’ה שיצאו משם ואתה רואה את ההשפעה שלהם על הכדורסל הישראלי”.

ביורובאסקט 2013 גודס היה עוזר מאמן נבחרת בריטניה, כאשר הוא הצליח לגבור על ישראל. “היה מאוד קשה. נפלנו לבית של ישראל. הכרתי את היתרונות והחסרונות של ישראל. בעזרת כל מיני טקטיקות זה מה שעזר לנו לנצח את המשחק הזה, זה היה צמוד עד הסוף”.

בשנים 2010-2014 גודס היה עוזר המאמן של דיוויד בלאט במכבי תל אביב, כשלשיאם הגיעו השניים בזכייה ביורוליג ב-2014. “לעבוד עם דייוויד בלאט 4 שנים זו מתנה משמיים. למדתי את כל תורת האימון של אז. המשכנו את אותה שיטת עבודה כשדייוויד הלך לקליבלנד. שיטה שהצליחה. דייוויד תמיד אמר לי: ‘what ain’t broke don’t fix’. אותו קו במכבי תל אביב זה הקו שמנחה אותי היום. 4 השנים האלה עיצבו אותי כמאמן כדורסל הרבה יותר מנוסה והרבה יותר טוב. הזכייה ביורוליג נותנת לך חותמת שאתה עושה דברים נכון. כשאתה עולה למטוס עם הגביע זה סוג של שלמות. המטרה הושגה והדרך היא נכונה ומפה יאללה, אתה יודע את העבודה. צא לדרך”.

בלאט כמובן עזב את מכבי תל אביב לקליבלנד קאבלירס בקיץ 2014, וגודס הפך למאמן הראשי של הקבוצה לקראת עונת 2014/15. בעונתו הראשונה בקבוצה, הוא זכה בגביע המדינה והגיע לפלייאוף ביורוליג, אך איבד את תואר האליפות בעקבות שמיטה של יתרון 0:2 בסדרת חצי גמר הפלייאוף מול הפועל אילת. לאחר תחילת עונת 2015/16 גודס פוטר מהקבוצה. “הקושי בשנה אחרי שנת שיא לשמור אותו קו זה קשה, בד בבד כשאתה מאבד את כל הקבוצה שלך. כמעט אף אחד לא נשאר. סופו הגיע בקיץ פי שלוש במשקל. זה שיבש לנו את כל המבנה. החזרנו את פארגו גם. בשנה הזאת מסתכלים בסוף על הסוף כשעלינו ל-0-2 על אילת כשהיינו עייפים וגמורים. הצלחנו לנצח את ריאל וברצלונה בבית, מה שלא עשינו שנים. ניצחנו הרבה משחקי חוץ שגם את זה לא עשינו שנים, ועלינו להצלבה, מה שמכבי לא עשתה מאז עד היום. זו קבוצה שלקחה גביע בירושלים. לנדסברג נפצע, פניני נפצע ועוד. בסדרה נגד אילת סמית’ נפצע וגמר את העונה. היו חסרים לנו בשלב הזה כבר יותר מדי שחקנים. אני מנסה להסתכל על הדרך וגם אמרתי את זה בסוף השנה – עשינו דרך נהדרת יחד – אחרי שנת שיא לזכות בגביע ולנצח הרבה משחקים חשובים”.

איך הייתה החוויה לאמן ביורוליג? “היה לי כל כך הרבה ניסיון כי הייתי הרבה שנים ביורוליג כמאמן וכעוזר מאמן. אני יודע מה עובד ביורוליג ומה עובד בארץ. אבל זה היופי, זה מוציא ממך את המיטב וזה הדרך ללמוד. הפועל ירושלים שנה ביורוקאפ. יש לי ים של ניסיון עם זה, בשיא הצניעות”.

לאחר שפוטר ממכבי תל אביב, גודס לא אימן קבוצה במשך שנה וחצי. “שנה וחצי שהיה לי זמן קצת לחשוב אחרי הרבה זמן שלא היה לי חופש, שלא לדבר על שנים שגם שיחקנו באדריאטית. להיות עם המשפחה. זה נתן לי להסתכל קצת אחרת ממעוף הציפור, כמו שרואים בווייז. אתה חוזר עם אנרגיות שונות. עשיתי עוד איזה עסק צידי עם שותף, ואז חזרתי בשיא הכוח”.

לגודס יש קשר יוצא דופן עם נבן ספאחיה. בעונת 2006/07 הוא היה עוזרו במכבי תל אביב, ובזכות שימור הקשר הוא ביקר לפני כמה שנים את ספאחיה כשהאחרון היה עוזר מאמן אטלנטה הוקס. “נבן אמר לי: ‘בוא לאטלנטה’. באתי לאימונים וראיתי אבל לא ראיתי הרבה כי זה היה סוף עונה. הוא אמר לי: ‘אם אין לך עדיין קבוצה בוא למחנה אימונים לאטלנטה’. ירדו לי מלא אסימונים. מייק בודנהולזר. ה-NBA זה עולם שלא הכרתי. ישבתי איתם לארוחת ערב. תיעדתי דברים בטלפון וביקשתי לדיסק קשיח של ההקלטות של האימונים. לא ידעתי שזה מחולק מראש חלוקת הדקות לא משנה מה אתה עושה לפחות בקדם העונה. אני זוכר איזה משחק, אמרתי לנבן: ‘אתה לא אמור להוציא את שרודר? הוא מאבד מלא כדורים’, ונבן ענה לי: ‘גיא, הוא צריך לקבל את הדקות שלו’. אנחנו כאילו בכדורסל אחר מה-NBA. ניסינו להשתמש בשיטה כזאת עם מכבי בהתחלה אבל אירופה זו חיה אחרת מה-NBA”.

אותו קשר עם ספאחיה הוביל את גודס לחזור למכבי תל אביב כעוזר מאמן לקראת עונת 2017/18, עד שנאלץ לסיים את תפקידו בעקבות פיטוריו של הקראטי לאחר פתיחת עונה רעה ב-2018/19. “יש לנו קשר לאורך כל העונה. הוא אמר לי: ‘גיא, אני צריך אותך כדי שתעזור לי’. אמרתי לו: ‘אני לא יודע אם זה בשבילי’. הוא אמר לי: ‘אני מבין, אבל אני צריך את העזרה שלך’. אף פעם לא עירבתי את האגו שלי בכדורסל”.

האם גודס רואה את עצמו חוזר לאמן יום אחד את מכבי תל אביב? “אין לדעת, הספורט מאוד דינמי. אם היית אומר לי לפני 4 שנים שאתה הולך להיות עם ארבעה גמרים עם ראשון ומאמן נבחרת ישראל הייתי אומר לך שעישנת ג’וינט היום. הכדורסל והספורט הוא דינמי. בדרך שלי תמיד מה שאני רואה זה שתעבוד קשה ואם תעשה עבודה מספיק טובה תגיע לאן שאתה שואף”.

בקדנציה הנוכחית בראשון לציון גודס הגיע כמעט לכל פיינל פור אפשרי. “אני חושב שזו דרך של עבודה בשיטה של הטמעה של דברים. עזר לנו ששחקנים המשיכו לשנה השנייה להתמודד גם עם קבוצות ברמה הכי גבוהה. זה עניין של להתמיד ולא לוותר על שום ניצחון או כדור. לבוא מנטאלית הכי קשוחים שיש. אתה בונה את זה במשך הרבה זמן. זה היופי. ספורט זה דבר מנטאלי, ואתה רוצה לחזק לשחקנים את הראש לקרב הזה כשמגיע, אתה צריך לבוא הכי מוכן מנטאלית. זה עניין של איך אתה מגיע מנטאלית למשחק. באנו הכי מפוקסים”.

בראשון לציון גודס מאמן את נועם דוברת, שהתקדם מאוד תחתיו אך פתח את העונה הנוכחית בצורה פחות טובה לאחר שחזר מפציעה לא פשוטה. “פיתוח שחקנים זה דבר חשוב אבל לא על חשבון הצלחות. זה אחד הדברים שעשינו בראשון. אנחנו שמחים שיש קשר חזק עם מחלקת הנוער שמייצרת שחקנים רבים בליגת העל. זה דוברת, זה טל פלד, וכל זה בלי להסיר עין מלהצליח. יצחק פרי אמר שהוא רוצה להיות בטופ, אז חשוב לנו שקידום הצעירים לא יבוא על חשבון הצלחות”.

בעונה שעברה הזר היחיד שנשאר בראשון לציון גם בזמן מבצע “שומר החומות” היה אקיל מיצ’ל. “אקיל הוא אחד הפייבוריטים שלי קודם כל כבן אדם. מהיום הראשון פגשתי בחור מדהים שרוצה ללמוד. אתה רואה את ההתקדמות שלו כשחקן שאני מתגאה בה מבחינת הגיוון – למסור, לקלוע, לחסום לריבאונד, לקראת סוף העונה הוא היה כמעט מושלם. בתחילת העונה הוא לא הבין כלום, אבל לאט-לאט אתה רואה את ההתקדמות. אני נהנה מהדרך הזאת. אסור להסיר עין מהדרך. אתה צריך לנסות לחבר את השחקנים. אני שמח שהוא מרוויח הרבה כסף ומצליח, ואת הפריצה שלו הוא עשה פה. הוא מבין היום את המשחק. ניסינו להשאיר אותו, אבל הכסף מדבר הצדק שותק. אמרתי לו גם כן שאני שמח שהשחקנים שלי ירוויחו מיליונים. גם אלכס המילטון ככה וגם שחקנים אחרים שאימנתי”.

בקיץ האחרון גודס האריך חוזה לשנתיים בראשון לציון, אחרי ששמו נקשר להפועל ירושלים. “היה גישוש עם ירושלים. היו הרבה סימני שאלה, וכשהייתי צריך לקבל החלטות לא היה משהו רציני. לכן החלטתי להישאר בראשון. אני מקווה שבזכות אותות השינוי פה עם אולם חדש, הנהלה יציבה וכסף, ראשון יכולה להיות בטופ 3 לטווח הארוך”.

למרות ששיחק באירופה ועשה עד כה דברים יפים כמאמן, גודס עוד לא אימן בחו”ל. “הרבה שואלים למה לא אימנתי בחו”ל ואני אסביר. אחת הבעיות של מאמנים ישראלים היא שיש חוקים של לאמן. כדי לאמן בליגה הספרדית אתה צריך להיות מאמן ביורוליג ונבחרת ועוד לתקופות מסוימות. בגרמניה השכר יחסית נמוך ואין שם הרבה תזוזה מבחינת שינויים בעמדת האימון. המאמנים היוונים בורחים מיוון. ברוסיה יש מקומות שרוצים לברוח משם הביתה. בטורקיה מאמנים ישראלים לא רוצים לאמן. זו הבעיה. אולי אחרי שאהיה מאמן הנבחרת יהיו יותר אופציות. גם בישראל יש סטנדרטים לגבי מאמנים. גם בלגיה עם אריק שיבק שהיה שם בזמנו, אני לא אעזוב את המשפחה בשביל סכומים שמציעים שם. כרגע לא הגיע משהו ברמה גבוהה, נראה בעתיד”.

גודס הביט מהצד על הסיטואציה שבה עודד קטש אימן במהלך העונה שעברה את פנאתינייקוס אך הוחלט שלא ימשיך בקבוצה מעבר לכך. “אני חושב שכל מאמן אחר ייקח את האופציה הזאת של עודד שהלך לאמן את פאו. אתה יודע איך אתה נכנס אבל אתה לא יודע איך אתה תצא”.

איזה שחקן גודס הכי נהנה לאמן בקריירה? “אימנתי הרבה שחקנים. את ג’רמי פארגו אני מאוד אוהב. גם בריאן רנדל. גם ג’ו אינגלס, הבן אדם נהיה סופרסטאר. אימנתי הרבה שחקנים גדולים. אתה מאמן כל כך הרבה שחקנים. לאמן את דריל מונרו, זה סופרסטאר, זה genius. כל דבר בקל. או לאמן אחד כמו סופו. מבחינת סופו, היה לו איי קיו כדורסל כל כך גבוה”.

בשנים האחרונות גודס התקרב לדת. “ההתקרבות לדת מאוד משמעותית, התקרבתי אחרי שאבא שלי נפטר. זה היה בשנה שהייתי העוזר של ספאחיה. אחרי שפוטרנו עברתי לראשון לציון. נדרתי נדר לפני רבע הגמר באותה עונה. אמרתי: ‘אם ננצח את המשחק הזה אני אתחיל להניח תפילין’. הייתה שם קבוצה במקום האחרון ופתאום משהו נפתח, וקלענו מכל מקום. משם אני מניח תפילין כל יום. משם הולך לי טוב בקריירה, הכל זורם. הגענו לגמרים ועוד. טוב לי עם זה. מאז הנס הזה שקרה במשחק הזה פה שמקצועית אי אפשר להסביר את זה דברים טובים קורים ואני מבסוט. כשאני מניח תפילין זו חלקת האלוקים הקטנה שלי”.

גודס נשאל מהן 3 החוויות הכי משמעותיות שעבר בכדורסל. “3 חוויות בכדורסל שלא אשכח: המשחק המפורסם עם הפועל חיפה נגד מכבי תל אביב – חצי גמר פלייאוף עם 7 שלשות. השני הוא הגמר עם דיוויד במילאנו בעונת 13-14. השלישי הוא הנחת התפילין עם משחק רבע הגמר עם הנדר שנדרתי שאם ננצח אני מניח תפילין. היו עוד דברים אבל לא כאלה משמעותיים. זו השלישייה הפותחת”.

גודס נדרש לספר דבר מסקרן שלא יודעים עליו. “אני מבשל טוב. תמיד מכין בבית את האוכל לילדים. אני אוהב לבשל לילדים. אשתי מבשלת בשישי אבל אני כל השבוע דואג להם. בקורונה עשיתי שקשוקה סלטים ועוד. זה לוקח את המוח שלך למקומות אחרים”.

בזמן שנערך הראיון, גודס דווקא היה אופטימי לגבי העונה של ראשון לציון, כידוע הקבוצה שמדורגת כיום במקום האחרון בליגת העל עם מאזן שלילי של 6:1. כשסיפר על התחושות שלו לגבי הקבוצה, ספק אם גודס האמין שיו”ר המועדון, יצחק פרי, עוד יצפה ממנו להתפטר כעבור זמן. “הקבוצה היום מאוד מעניינת. זה הכל ניסוי וטעייה. אני אוהב את החבר’ה, הם כמו פלסטלינה, תגיד להם מה לעשות הם יעשו. ייקח להם זמן להיכנס לדרך שאני רוצה. אין לנו משחק פוסט שהיה לנו בשנתיים האחרונות. אנחנו צריכים לשחק הגנתי טוב. זה הדי אן איי. זה מחזיר אותי לשנה השנייה עם מכבי ראשון. יש לנו קבוצה צעירה ואנרגטית, הרבה שחקנים רוצים לעשות את הקפיצה שלהם. זה אתגר חדש לשנה הזאת. בנינו את הקבוצה הזאת לשנתיים, רוב השחקנים חתומים לשנתיים”.

לאחרונה, באירוע ההשקה של איגוד הכדורסל הישראלי, דיברנו עם גודס על המעבר לתפקיד המאמן הלאומי. “מתרגש מאוד, זה משהו חדש בשבילי בעיקר עם הבוגרים, בעתודה הייתי בנבחרות הצעירות. אבל זה כיף לראות את כולם פה, גם נשים, גם גברים, עולם הכדורסל הוותיק והצעיר ביחד. זה כיף לנסות לעשות את הכי טוב שאפשר ביחד”.

גודס סיפר על הקשיים. “זה אתגר גדול כי אתה נפגש כמה ימים עם כולם וישר משחק, אז זה אתגר איך לחבר את כולם ביומיים-שלושה לנבחרת שתשחק ביחד כמו שהיא שיחקה עד עכשיו, בסך הכל החבר’ה מכירים אחד את השני וכבר שיחקו, אז המטרה שלנו היא לנצח, זו המטרה הראשונה”.

מה גודס עשה ברגע שקיבל את המינוי למאמן הנבחרת? “הודעתי למשפחה שלי ולכל מי שמסביב. זה אתגר, זו שמחה, זה כבוד גדול לייצג את המדינה בעיקר כאחד שהיה בכל הנבחרות הצעירות וגדל וצמח מזה. זה אתגר גדול, זה כבוד גדול והמטרה שלנו היא לייצג את המדינה בכבוד ולנצח”.

גודס סיפר עד כמה כאב הראש הוא גדול בנוגע לזימונים לנבחרת. “הוא תמיד גדול כי יש המון חבר’ה טובים וכולם ראויים, בסופו של דבר אני צריך לבחור את ההכי טובים והשחקנים שהכי בכושר ושהכי מתאימים לנו כדי לעזור לנבחרת להצליח, אף פעם זה לא קל לשחרר שחקנים כי כולם רוצים להיות, אבל אנחנו נעשה את העבודה כמו שצריך בזימונים ונביא את השחקנים הכי איכותיים שאנחנו יכולים להביא בכושר הכי טוב ובריאים ואת זה לא נדע עד הדקה ה-90 כי כולם משחקים, בתקווה שנעשה את הזימונים הנכונים כי בסך הכל הבסיס או ה-“Core” של הנבחרת הוא די קבוע כבר אז אין פה שינויים גדולים מדי”.

מי שכמובן עומד לרשותו של גודס בנבחרת הוא גיא פניני הוותיק. “את גיא אני מכיר עוד ממכבי כשעבדנו ביחד. ניסיון, קור רוח, מנהיגות, עזרה גם לחבר’ה הצעירים יותר, כיוון והכוונה על המגרש ומחוץ למגרש, זה דברים שאי אפשר ללמד שחקנים צעירים, זה משהו שאתה רוכש ונרכש עם השנים, וגם אופי, הטמפרמנט של המוביל ושל המבוגר האחראי”.

לסיום, על מה גודס עוד חולם בקריירה? “החלום העיקרי שלי זה לזכות באליפות כמאמן ולהצליח בנבחרת”.

סייע בהכנת הידיעה: דב הליקמן