עונת 2021/22 בליגת העל הייתה מלאה ברגעים גדולים והיא בסופו של דבר הסתיימה עם האליפות השנייה בתולדותיה של הפועל חולון. כעת, אנו באתר “ספורטס רבי” ממשיכים עם הסיכומים, כשהפעם בחרנו לדרג את 10 ההחתמות הטובות ביותר במהלך העונה. מי תפס את הפסגה? איזה שחקנים נוספים נכנסו לרשימה? הכל בפנים.

הירשמו לפודקאסט “התשיעית באירופה” ב-iTunes, Spotify או Google Podcasts.

10. טיוס באטל בהפועל גלבוע/גליל

נכון, הוא לא שיחק בפלייאוף בעקבות פציעה, אבל מבין השחקנים מי שסימל יותר מכולם את המהפכה בהפועל גלבוע/גליל מבחינת תוצאות מאז הצטרפותו של עודד קטש כמנהל מקצועי היה טיוס באטל. מאז הצטרפותו של קטש במהלך העונה, הסווינגמן, שפתח את העונה בדינמו ססארי האיטלקית, היה השחקן הראשון והיחיד שחתם בקבוצה של המאמן גיא קפלן, ועל אף בעיית הקליעה מחוץ לקשת (6 שלשות מדויקות ב-22.2%) הוא הרשים מאוד בתור שחקן רבגוני שהגיע המון לקו העונשין בזכות האתלטיות האדירה שלו תוך שהוא בסך הכל קלע 14 נקודות בממוצע למשחק. המאזן של הקבוצה בעונה הסדירה אומר הכל – עם באטל היא ניצחה 8 משחקים והפסידה 6 (57.1% הצלחה), כשבלעדיו היא ניצחה 5 משחקים והפסידה 8 (38.4%). בזכות באטל, גלבוע הגיעה לפלייאוף ולא הייתה צריכה להיאבק על חייה בליגה.

9. די ג’יי קנדי בהפועל גליל עליון

מכבי תל אביב היא לא הקבוצה היחידה בליגה שהרוויחה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. יש גם את הפועל גליל עליון, וקבוצה נוספת שנגיע אליה. גליל עליון, שרשמה עונת קאמבק יוצאת מן הכלל בליגה הבכירה, חוותה כמה משברים העונה, כולל 4 הפסדים ב-5 משחקים בשלב מסוים. אלא שאז היא הצליחה לצרף מפרומיטיי האוקראינית את קנדי, עוד שחקן רבגוני ברמה מאוד גבוהה בליגת האלופות (תשאלו את הפועל ירושלים…). הסווינגמן אומנם הפסיד עם הקבוצה בשני המשחקים הראשונים, אך לאחר מכן גליל עליון הצליחה להעפיל לבית העליון ובכך להבטיח מקום בפלייאוף בדרך ל-4 ניצחונות רצופים איתו בסך הכל (בתווך הקבוצה הפסידה להפועל ירושלים, אבל קנדי היה פצוע). בעונה הסדירה קנדי קלע 12.9 נקודות עם 41.9% לשלוש, אבל מעבר לכך שהוא שחקן בסדר גודל מכובד מאוד בשביל מועדון כמו גליל עליון ההחתמה שלו הייתה שדרוג עצום על הקיים בגזרת הזר הרביעי של הקבוצה, שכן ג’ונתן סטוב שהגיע במקום קייל גיבסון הפצוע קלע רק 3.1 נקודות למשחק.

8. אנטוניו בלייקני בהפועל באר שבע

הוא שיחק כאן רק 4 משחקים, אבל החותם שהותיר אנטוניו בלייקני בהפועל באר שבע היה עצום. ההחתמה של הגארד, שהגיע מקבוצת אל אהלי מבחריין אחרי סאגה ממושכת, עשתה בהתחלה רעש בעקבות העובדה ששמו נקשר בעבר במקרה שוד, אך ברגע שהוא דרך על הפרקט הוא גרם לכולם לדבר רק על הכדורסל שלו. בלייקני, שהצטרף במטרה ברורה להשאיר את הקבוצה של כריסטופורוס ליבאדיוטיס בליגה, פתח עם 29 נקודות מול הפועל תל אביב ובסך הכל סיפק 24.5 נקודות בממוצע בזמן שבאף משחק הוא לא ירד מ-21 נקודות. בלייקני עמד במשימה בהצלחה, כשלמרות שהוא ניצח רק משחק אחד, בחוץ מול עירוני נס ציונה, זה הספיק להישארות בליגה בגלל שכעבור יממה מכבי ראשון לציון הפסידה להפועל אילת.

7. ג’יימס דיקי בהפועל חיפה

סביר להניח שהתחושה של רבים היא שג’יימס דיקי פתח את העונה בישראל, אך לא כך היה המצב. הסנטר, שפתח את העונה בגטינגן הגרמנית, אומנם באמת הצטרף להפועל חיפה בשלב יחסית מוקדם כשהוא ערך את הופעת הבכורה שלו במחזור השמיני, אבל ההשפעה שלו הייתה מכרעת בצורה יוצאת דופן. דיקי, שהגיע במקומו של ג’יימס תומפסון, לא נצץ מבחינה התקפית, אך הוא שדרג מאוד בעיקר מבחינה הגנתית את הקבוצה שדשדשה בתחתית עם מאזן 7:2 טרם הצטרפותו. דיקי הסתבך בבעיית עבירות (3.5 בממוצע), דבר שאפיין את כל הקבוצה, אך השינוי שהוא יצר בצד ההגנתי היה עצום עם 7 ריבאונדים ו-1.4 חסימות למשחק. חיפה של המאמן אלעד חסין ניצחה את 3 המשחקים הראשונים של דיקי ובסך הכל את 6 מ-7 המשחקים הראשונים שלו, בעוד עונה שבה היא הגיעה לפלייאוף ולבית העליון.

6. אדם סמית’ בהפועל חולון

הגארד לא נרשם לסדרות הפלייאוף, אבל הוא ראוי להמון קרדיט בתור אחד השחקנים שהצליחו לגרום לעונה של הפועל חולון להמריא בדרך להרכבה של שלישיית גארדים מפחידה בקו האחורי, שאל כולה נגיע בהמשך. סמית’, שפתח את העונה במרקזפנדי דניזלי הטורקית, הוחתם בחולון על ידי המאמן האיטלקי מאוריציו בוסקאליה, אך ההתחלה הייתה לא טובה בכלל כולל 4.5 נקודות בממוצע ב-4 המשחקים הראשונים שלו בליגה. אלא שאז נכנס לתפקיד המאמן גיא גודס, שהצליח להוציא מסמית’ תצוגות בלתי נשכחות ובראשן 29 הנקודות שלו בקאמבק הביתי מול דיז’ון בדרך להעפלה לרבע גמר ליגת האלופות ו-38 הנקודות שלו עם 9 מ-13 לשלוש שלו מול הפועל תל אביב בהיכל טוטו. סמית’ התעלה במשחקים נוספים ובהמשך דעך בעקבות פציעה, אך התרומה שלו לעונה ההיסטורית של חולון תיזכר לעד.

5. מוריס קמפ בבני הרצליה

השחקן היציב ביותר בפלייאוף היה מוריס קמפ. הביג מן, שפתח את העונה במכבי ראשון לציון שבסופו של דבר ירדה לליגה הלאומית, לא היה צריך לעזוב את ישראל למרות סיום דרכו אצל הכתומים, שכן אורן אהרוני ובני הרצליה זיהו בו משהו מיוחד. וקמפ, שחתם בהרצליה, אכן היה מיוחד. קמפ, שהביא איכויות אדירות בתור השחקן השישי של הקבוצה, היה אחד הגיבורים שלה בזכייה ההיסטורית בגביע המדינה והיה מצוין גם בליגה בזכות החוש שלו כשחקן פנים שתמיד מחפש את הסל ומזנק על ריבאונד ההתקפה. כאמור, קמפ הגיע לשיאו בפלייאוף, כשסיפק לא פחות מ-17.5 נקודות בממוצע אחרי שעלה מהספסל בזמן שבכל משחק הוא קלע בספרות כפולות.

4. טוני דגלאס בהפועל אילת

כמה חבל שהעונה של הפועל אילת הסתיימה בלי העפלה לפלייאוף, כי בעקבות כך ההחתמה המדהימה שלה בדמות טוני דגלאס עברה מתחת לרדאר. בעונה שבה היא שחררה זר אחר זר, אילת סופסוף הצליחה למצוא סופרסטאר יציב בדמותו של דגלאס, שפתח את העונה באיראקליס סלוניקי היוונית ובאופן כללי נחשב לשחקן ברמה גבוהה מאוד כמי שכיכב בעברו באן.בי.איי וביורוליג. באופן שמזכיר מעט את באטל בגלבוע, דגלאס הצליח להפוך את אילת לקבוצה מנצחת ברוב הזמן, כשבלעדיו הקבוצה רשמה מאזן שלילי של 9:5 (35.7% הצלחה) ואיתו היא רשמה מאזן חיובי של 6:7 (53.8%). הגארד, שלא ירד מ-13 נקודות באף משחק וקלע 17.9 נקודות בממוצע, הציג יכולות יוצאות מן הכלל בשני צידי הפרקט כולל 3.4 שלשות מדויקות למשחק ב-42.9%.

3. די ג’יי קופר בבני הרצליה

בדומה לבלייקני, גם על קופר דיברו בהתחלה בנושא שלא קשור לכדורסל כשאצלו זה היה מקרה עבר של השעייה מפיב”א בגלל בדיקת סמים שעליה אין צורך להרחיב, אבל כמו הקלע כך גם הרכז השכיח את הכל בזכות יכולת שהייתה פשוט יפה לעין על הפרקט. קופר, שעזב את דנייפרו דנייפרופטרובסק האוקראינית בעקבות המלחמה, חתם בהרצליה שהייתה נואשת לרכז בגלל הפציעה של קווינטון הוקר שזכה איתה בגביע, והיא קיבלה קוסם שפשוט שדרג את הקיים. קופר לא היה ספק נקודות גדול, אבל הוא עשה ככל העולה על רוחו על הפרקט כשהציג יכולת מסירה נדירה בדרך ל-10.1 אסיסטים בממוצע למשחק בעונה הסדירה ו-10.7 בסדרת הפלייאוף מול הפועל חיפה. לצערו של קופר, הוא נשאר בחוץ בסדרות חצי הגמר והגמר שאליהם נרשם הוקר.

2. סולימאן בריימו בהפועל ירושלים

הפועל ירושלים, שפתחה את העונה עם אורן עמיאל על הקווים, לא המשיכה לעונה שלישית עם סולימאן בריימו, דבר שעלה לה ביוקר. המאמן פוטר אחרי פתיחת עונה רעה, ובעקבות הסיטואציה הפחות טובה שהייתה לבריימו בבורגוס הספרדית (שבסופו של דבר ירדה ליגה), המנהל הספורטיבי שהפך למאמן ירושלים, יותם הלפרין, בחר לנצל את המצב ולהחזיר את בריימו לקבוצה. בריימו, שמסוגל לשחק בשתי עמדות הפנים, שינה יחד עם הלפרין את העונה של ירושלים מהקצה אל הקצה, כשהוא דאג להשאיר בחיים את העונה האירופית של הקבוצה בליגת האלופות לפחות מבחינה זמנית בזכות התרומה שלו בשני צידי הפרקט, כאשר גם בליגה הוא היה נהדר עם היציבות המוכרת שלו (14.3 נקודות ו-6 ריבאונדים בממוצע בעונה הסדירה). לצערם של בריימו וירושלים, הקבוצה הודחה מוקדם מדי מכל המפעלים, אך לפחות אפשר להניח שהמועדון יצא עם מוסר השכל: על בריימו, שנותן את כל כולו על הפרקט ומחובר לאוהדים, אסור לוותר שוב בשום מצב.

1. טיירוס מגי בהפועל חולון

הסיטואציה של טיירוס מגי מאוד מזכירה את זו של בריימו. כמו בריימו, גם מגי עזב בסיום העונה הקודמת קבוצה ישראלית (הפועל חולון) ופתח את העונה בבורגוס, שם הדברים לא הסתדרו, בדרך לקאמבק מרגש לקבוצתו לשעבר. כשמגי שב לחולון הוא פתח הכי חזק שאפשר עם 19 נקודות בבכורה המחודשת בניצחון הבית על לודוויגסבורג בליגת האלופות, כאשר הוא צלף ארבע שלשות רצופות בסיום הרבע השלישי בדרך לבריחה של קבוצתו. בעונה הסדירה בליגה מגי עדיין לא היה בשיאו עם 14.9 נקודות בממוצע למשחק כשמעבר לכך בתבוסה בחצי גמר גביע המדינה מול הרצליה הוא היה חלש, אבל כמי שכמו סמית’ הצטרף לקבוצה במהלך העונה והיה אחד האחראים המובילים להעפלה ההיסטורית לפיינל פור של ליגת האלופות הוא הצליח להתעלות בפלייאוף עם לא פחות מ-20.1 נקודות.

ההתעלות של מגי בפלייאוף הייתה מלאה בלא מעט רגעים גדולים: במשחק השני בסדרת רבע הגמר מול הפועל גליל עליון הוא הוביל את קבוצתו לניצחון בזכות 3 זריקות עונשין מכריעות שצללו פנימה, במשחק השלישי בסדרה הוא השווה את השיא העונתי לשחקן בליגה עם 41 נקודות (7 מ-11 לשלוש), ובנוסף לעוד הופעות גדולות הוא גם נקם בהרצליה עם 23 נקודות (5 מ-9 לשלוש) במשחק הראשון בסדרת הגמר. מגי יצר יחד עם מצטיין הפלייאוף וסדרת הגמר, ג’ו רגלנד, את השילוב הכי מפחיד בליגה בקו האחורי, כשהוא אף “נכנס” למועדון אקסקלוסיבי של שחקנים כאשר הוא קלע ביותר מ-50% לשתיים, 40% לשלוש ו-90% מהקו בעונה הסדירה ובפלייאוף. מגי גם שמר עם המון קשיחות בהגנה כשהוא כמובן היה אחד הגיבורים הגדולים של הקבוצה של גודס בדרך לזכייה באליפות. כמו שמגי אוהב לצייץ, מומלץ לשתות יותר מים. זה כנראה סוד ההצלחה שלו, כל הדרך למקום הראשון בדירוג הזה.