אצלנו הספורט זה קודש

ENGLISH

שלושה מובילי כדור נכנסים לבר: תחזית עונת 2026/27 לפורטלנד טרייל בלייזרס

ספט 23, 2026 | NBA, כדורסל | אפס תגובות

על ידי Guy Zamed

צילומים בתמונה הראשית: פורטלנד טרייל בלייזרס

טור הבכורה של גיא זמד

העונה שעברה הייתה העונה הכי טובה של פורטלנד בחמש השנים האחרונות. אחרי קפיצת מדרגה נוספת של הסופרסטאר הישראלי, דני אבדיה, הבלייזרס הצליחו להעפיל לפלייאוף דרך טורניר הפליי-אין, לאחר שהפעם האחרונה שהם הגיעו לפלייאוף לפני כן הייתה ב-2021 (כשההנהלה של פורטלנד עדיין האמינה שדמיאן לילארד וסי ג'יי מקולום יובילו אותם לארץ המובטחת). על אף שלא היו ציפיות שהקבוצה תעפיל מהסיבוב הראשון, הייתה תחושה שהמועדון בכיוון הנכון. בתגובה לעונה המעולה הזו, ההנהלה החליטה ללכת אול-אין ולהמר על ג'ה מוראנט, הרכז המתוסכל של ממפיס: בתחילת הקיץ, פורטלנד שיגרה טרייד שהעביר את ג'רמי גרנט וכריס מארי לממפיס בתמורה למוראנט, הילד השובב של הליגה. האם המהלך הזה יעזור לפורטלנד להתעלות על זכרי האלפא של המערב? בואו נבדוק.


ראשית, אני אציין שהטרייד הנ"ל קצת בלבל אותי מבחינת יכולת (או אי-יכולת) הריווח בקבוצה. בעונה שעברה, הבלייזרס קלעו רק ב-34% מחוץ לקשת, המקום ה-28 בליגה. אני יודע שזה היה ללא לילארד, אבל זה כן היה עם ג'רמי גרנט, שקלע 39% מהשלשות שלו. מוראנט, מאידך גיסא, היה נוראי משלוש בעונה שעברה – הוא קלע באחוזי גבינה צהובה, רק 23% (אם אתם רוצים לתת לו תירוץ בגלל הפציעות שלו, אני אציין שבעונה הכי טובה שלו מבחינת אחוזים, הוא קלע ב-34% משלוש, אז עדיין לא כל כךאפקטיבי). קליעת שלשות הייתה החולשה של פורטלנד עונה שעברה, ובמקרה הכי טוב הם נשארו באותה נקודה, אז אל תצפו להשתפרות משמעותית מבחינת מיקום הקבוצה בקליעת שלשות בעונה הבאה.

אוקיי, אז אם מוראנט לא יכול לתרום עם קליעה מחוץ לקשת, איך הוא כן יכול להשפיע לטובה? ובכן, מוראנט הוא עדיין שחקן אובר אתלטי, שמסוגל לחדור לצבע ולסיים באחוזים של יחידי סגולה (ביחס לעמדה שלו): בשנה שעברה, הוא קלע 66% מהזריקות שלו בסל. בנוסף, מוראנט הוא מוסר חזק מאוד, כנראה הכי טוב בקבוצה כרגע, וכאשר הוא מחזיק בכדור, הוא מסוגל לשלוט על כל ההתקפה בסגנון הליוצנטרי: כלומר, הוא מוביל הכדור הראשי, והאחריות שלו היא לייצר כמה שיותר מצבי זריקה, הן לעצמו והן לחבריו לקבוצה. הסגנון הזה כבר הביא הצלחה לקבוצה הקודמת שלו בימים שבהם ממפיס הייתה מסיימת עונות סדירות עם מעל 50 ניצחונות לפני כמה שנים. התקווה היא שמוראנט יכול לחזור לגרסה הזאת של עצמו, לפני שהפציעות והדרמה החלו להיערם וציירו לו מוניטין של כאב ראש רציני להתמודד איתו.

אבל בואו לא נשכח מהכוכב העכשווי של הקבוצה. אבדיה, בדומה למוראנט, עושה הכי הרבה נזק כאשר הוא מסוגל להגיע לטבעת. הוא אולי לא מוסר ברמה של מוראנט במצבים האלה, אבל הוא מסוגל לסיים בצבע באחוזים מעולים וגם לסחוט עבירות בתדירות גבוהה. אבדיה לא רק מוגבל ללכת לסל אבל: בניגוד למוראנט, הוא מסוגל לקלוע שלשות אם ההגנה נותנת לו מרווח לזרוק כדי להימנע מחדירה שלו לסל: אבדיה קלע 39% מהזריקות הפנויות שלו לשלוש במהלך שלוש השנים האחרונות. הכישרון הזה יהיה קריטי אם הוא רוצה להשתלב עם מוראנט בהרכב, מכיוון שההגעה של הרכז שאוהב לשלוט בכדור תוביל לכך שאבדיה לא יוכל להחזיק את הכדור בידיים באותה הכמות כמו העונה שעברה.

ואם הזכרתי רכזים שאוהבים לשלוט בהתקפה עם הכדור, חשוב לציין גם את דמיאן לילארד. לילארד, באופן שאולי קצת יפתיע אוהדים, אף פעם לא היה שחקן מעולה בלי הכדור בהתקפה. רוב הזמן בקדנציה הראשונה שלו בפורטלנד, הוא ניהל את ההתקפה עם הכדור בידיים שלו. זה לא אומר שהוא לא יכול לשחק בלי הכדור, ובהתחשב בכך שהוא הקלע הכי קטלני בקבוצה הזאת, זה גם יכול להיות אפקטיבי. אבל זוהי לא החוזקה של לילארד: אל תצפו ממנו להפוך לשחקן בהתגלמותו של ריי אלן או קליי תומפסון – שחקנים שרצים מסביב למגרש ומקבלים חסימות בלי הכדור כדי להתפנות לשלשות – כאשר הוא יהיה על המגרש, אפילו לא עם מוראנט ואבדיה בהרכב איתו. הזמן שלו במילווקי כן תרם לו ניסיון בלשחק עם כוכב נוסף, אבל גם שם לילארד היה הכי אפקטיבי כאשר הכדור היה בידיים שלו והוא ניהל את ההתקפה.

פה נמצאת הבעיה העיקרית שלי עם פורטלנד. בקבוצה הזאת יש שלושה שחקנים שיותר אפקטיביים עם הכדור בידיים שלהם מאשר בלעדיו – אבדיה, מוראנט, ולילארד. תיאורטית, לילארד ואבדיה כן יכולים לשחק קצת בלי הכדור עקב אחוזי קליעה משלוש מעל הממוצע, אבל להמתין למסירות קאץ׳ אנד שוטים אחרי שמישהו אחר חודר לצבע זה לא סגנון המשחק שלהם, וזו לא הדרך הכי אפקטיבית להשתמש בהם. לשלושת השחקנים הללו יש משהו אחד במשותף – שלושתם הכי טובים כאשר הכדור נמצא בידיים שלהם והם שולטים בהתקפה. לצערנו, יש רק כדור אחד, ובנוסף גם שחקן אחד שהחולשה העיקרית שלו בהתקפה היא לשחק ללא הכדור.

בואו נשאיר את הבעיה הזאת רגע בצד, ונדבר על שחקני המפתח האחרים. שיידון שארפ צפוי להחמיץ את רוב העונה עקב קרע במיניסקוס, ולחזור רק אחרי פגרת האולסטאר. שארפ, עקב הכרח הקבוצה, הפך לסקורר המשני בעונה שעברה, אבל כנראה שאפשר לכפר על התפוקה שלו עם החזרה של לילארד. מה שכן, בלעדיו אין לפורטלנד גארד אתלטי וגבוה יחסית, משהו שיכול להוות עבורם בעיה בהגנה. קלינגן הוא סנטר שמשמש כמגן מעולה בטבעת, ויכול לתרום גם מחוץ לצבע (קלע שלשות ב-34% בעונה שעברה, אחוזים ממוצעים ביחס לעמדה שלו) ובתוכו (הוביל את הליגה בכדורים חוזרים בהתקפה עונה שעברה) בהתקפה – אני אישית אשמח לראות אותו משפר את הסיבולת שלו, ולשחק במינימום 30 דקות למשחק העונה. גם מחליף שלו, רוברט וויליאמס, הוא סנטר הגנתי מעולה עם יכולת לתרום באופן דומה לקלינגן שם, כך שהטבעת תמיד תהיה מוגנת במהלך המשחק. טומאני קמארה הוא אחד השחקנים הדו-כיוונים הכי טובים בליגה, ופורטלנד תצטרך את הכישורים שלו בהגנה יותר מההתקפה שלו. גם כן סקוט הנדרסון ינסה לתרום מהספסל, אבל התרומה שלו כנראה תצטרך להיות בהגנה אם יש לו שאיפות לקבל מעל 20 דקות במשחק. וכמובן, יש את ג'רו הולידיי, שבדומה לקמארה, הוא שחקן דו-כיווני מעולה שאפילו מסוגל ליצור זריקה לעצמו במידת הצורך.

הזכרתי לא מעט את ההגנה בפסקה הקודמת, מכיוון שאני חושב שיש לפורטלנד בעיה בהגנה בעמדות הגארדים. לילארד ומוראנט הם לא גארדים טובים הגנתית, אבל הם עומדים לחלוק לא מעט דקות ביחד בגלל התרומה שלהם בהתקפה. בגלל ששארפ אמור לחזור לפרקט רק בסביבות פברואר, אני מנחש שג'רו הולידיי ישחק לא מעט דקות בתחילת העונה כסמול פורוורד על מנת שלילארד ומוראנט יוכלו להיות על הפרקט כדי לתדלק את ההתקפה, ואולי גם הנדרסון יקבל יותר דקות מהמצופה אם פורטלנד תרצה להעלות חמישיות בהן אבדיה הוא מוביל הכדור המרכזי כאשר גם מוראנט וגם לילארד על הספסל.

סה"כ, למייקה נורי, המאמן החדש של הקבוצה, יש שני פלונטרים רציניים שהוא צריך לפתור העונה אם לפורטלנד יש שאיפות להיות תחרותיים במערב הפרוע: הכימיה בין שלושת הכוכבים שלו, והבעיות שנוצרות מכך שמוראנט ולילארד ישחקו הרבה דקות וישפיעו לרעה על ההגנה. בהתחשב בכך שמינסוטה (הקבוצה שבה נורי היה עוזר מאמן בחמש השנים האחרונות) הייתה בשליש הראשון ברייטינג הגנתי בכל עונה שבה גובר היה בקבוצה (שמבחינה הגנתית, דומה לקלינגן ו-וויליאמס), אני כן חושב שייתכן שפורטלנד תעלה על טקטיקה לעלות לטופ 10 בהגנה עונה הבאה. הפלונטר בהתקפה קצת יותר בעייתי לפתור, ואני סקרן לראות איזה סטים נורי מריץ בהתקפה כדי לערב את שלושת הכוכבים שלו בצד הזה של המגרש, עם עדיפות להרמוניה ביניהם. ההמלצה שלי היא לפזר את הדקות של השלישייה כדי שרוב המשחק לפחות שניים מהשלושה יהיו על הפרקט, ואולי גם ליצור הרכבים שבהם כל אחד מקבל הזדמנות להיות הכוכב ההליוצנטרי של הקבוצה.

Credit: Portland Trail Blazers

לפני שאני מגיע למסקנה שלי, אני כן רוצה להעלות עוד נקודה חשובה בקבוצה הזאת – כסף. אבדיה הוא הכוכב הכי זול בליגה כרגע (מרוויח רק 13 מיליון דולר העונה) וחתום לשנתיים הבאות, בזמן שהנדרסון וקלינגן עדיין בחוזי הרוקי שלהם והאופציה להאריך את החוזה שלהם היא בידי הקבוצה. הבעיה היא שכרגע פורטלנד כבר עברה את תקרת השכר, והם מאוד קרובים לפירסט אפרון, מה שיקשה עליהם מאוד לשמור על שלושת השחקנים הללו בקבוצה אם הם מתכננים להשאיר את מוראנט לטווח הארוך. אבדיה כנראה ידרוש, ובצדק, חוזה שדומה לחוזה של מוראנט, דהיינו כ-40 מיליון דולר לעונה, מה שיכריח את הבלייזרס לבחור אם הם רוצים להשאיר את קלינגן או את הנדרסון. בגלל שקלינגן ממלא את תפקיד הסנטר הפותח, אני מאמין שההנהלה תעדיף להשאיר אותו, מה ששם אתה הנדרסון בתור הכבשה השחורה. אל תהיו מופתעים אם הנדרסון ימצא קבוצה חדשה בחלון ההעברות, מכיוון שאלא אם שלושת השחקנים שציינתי פה יסכימו לחוזים מאוד ידידותיים לקבוצה, אין מספיק כסף להשאיר את כולם תחת קורת גג אחת. תוסיפו למשוואה הזאת בעלים קמצן, ויש פה סיר לחץ שקרוב להתפוצץ.

לסיכום, ההגעה של מוראנט לפורטלנד עלולה לשבור את הקבוצה. אם הוא לא מצליח להתחבר ללילארד ואבדיה, יש סיכון ממשי שהכל יתפוצץ בפנים של הבלייזרס. הבעיה היא שגם אם הכל עובד מבחינת הכימיה בין שלושת הכוכבים, אין מספיק כסף כדי להשאיר אותם תחת אותו בניין, אלא אם כן שניים מהכוכבים מוכנים להיות לארג'ים ולהסתפק בחוזה קטן יותר. זה עכשיו או לעולם לא מבחינת הבלייזרס אם הם שואפים לזכות באליפות, אבל אני אצטרך לראות איך הקבוצה הזאת משחקת כ-20 משחקים כדי לראות איך הכוכבים עובדים ביחד. כרגע, על הנייר, אני לא בטוח שהם יכולים להשתלב אחד עם השני בלי לדרוס מישהו, ואולי אפילו הגנה חזקה יותר מהעונה שעברה לא תציל אותם אם זה המקרה. עקב כך, אני לא חושב שהם נמצאים באותה הרמה של הקבוצות ששואפות להרים את גביע האליפות ביוני, כמו הספרס והת'אנדר, ואפילו קבוצה כמו הלייקרס עושה יותר היגיון על הנייר כרגע מאשר פורטלנד. עקב כך, אני חושב שהכי רחוק שהקבוצה הזאת יכולה ללכת היא הסיבוב השני של הפלייאוף. אם זה יקרה, זה יהיה צעד אחד קדימה בחלום לזכות באליפות, ולאחר מכן קיץ קריטי שיכריח את ההנהלה לשקול בזהירות למי שווה לתת צ'ק שמן על מנת להשאיר אותו בקבוצה.

Toumani Camara, Deni Avdija and Scoot Henderson – Photo Credit: Portland Trail Blazers

0 תגובות

שלח תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות שיעניינו אותך