קרדיט לתמונה הראשית: ג׳ורג׳ה קוסטיץ׳, מכבי תל אביב

אפשר היה לחוש בכל גרם מתסכולו של עודד קטש דרך מסך הטלוויזיה, לאחר ההפסד הדרמטי 95:94 של מכבי תל אביב לאולימפיאקוס במחזור החמישי של היורוליג. המאמן עמד חסר מילים, פניו חקוקות ברגש — וקשה להאשים אותו.

הקבוצה שלו שוב כשלה, אך הפעם באופן האכזרי ביותר – אחרי שהובילה במשך יותר מ-36 דקות במשחק. אבל כשהשעון הראה 0:00, היא מצאה את עצמה שוב בצד הלא נכון של התוצאה וירדה למאזן 4:1.

הצהובים-כחולים עשו כמעט הכול נכון בערב הזה. הם עלו ליתרון מוקדם, שמרו עליו לאורך עליות ומורדות במשחק, והיה ברור מי בשליטה. היה נראה שיידרש קריסה בקנה מידה עצום כדי להפסיד — כשהם מובילים ב-13 נקודות ברבע האחרון.

אבל גרסת 2025/26 של מכבי תל אביב טרם הצליחה להרכיב משחק שלם של 40 דקות ביורוליג, למעט — אירונית — מול הפועל תל אביב.

קטש ראה את שחקניו משחקים כדורסל מצוין: ג’יילן הורד נראה כמו הגרסה של עצמו מהעונה שעברה, רומן סורקין שיחק היטב, אושיי בריסט היה בדיוק השחקן שקלאודיו קולדבלה קיווה לראות כשהחתים אותו, וג’ף דאוטין ג’וניור — וואו, ג’ף דאוטין ג’וניור — מה כבר אפשר לומר. אם יש דבר כזה ׳סטריקי שוטר׳, אין ספק שזה הוא.

עם 6 מ-7 מחוץ לקשת, דאוטין היה פשוט בלתי ניתן לעצירה — ההגדרה המדויקת של קליעה ללא הכרה אם תחפשו במילון מרים-ובסטר.

אל כל זה הצטרף לוני ווקר, שעל המגרש נראה כאדם במשימה ועם האנרגיה שקטש ודאי רצה לראות (ובטח היה רוצה לראות גם מול ברצלונה). שוב ניכר הכישרון של מכבי תל אביב בדיוק כפי שהוא יכל והיה צריך להיות כשהקבוצה נבנתה.

אבל אולימפיאקוס — קבוצה שמכבי לא ניצחה עכשיו כבר חמישה משחקים ברציפות — נשארה צמודה לאורך כל הדרך. כשניקולה מילוטינוב קולע שיא קריירה של 23 נקודות ונראה כאילו הוא עושה כרצונו בצבע, כשסשה וזנקוב משחק כמו MVP ומסיים עם דאבל-דאבל, וטיילר דורסי קולע בצרורות— יש סיכוי טוב שלא משנה כמה זמן היריבה הובילה אתה חייב לצאת עם היד על העליונה בסיום המשחק.

וכך זה גם נגמר: הקבוצה של יורגוס ברצוקאס חטפה את הניצחון מתוך לסתות ההפסד.

המספרים לא משקרים, אולימפיאקוס ניצחה בריבאונד 30:33, חילקה יותר אסיסטים (15:26) – עם טייסון וורד שרשם שיא קריירה ביורוליג עם שמונה – וגם במדד היעילות זו הייתה תבוסה מוחלטת לטובת היוונים, 115:93, כך שלא מפתיע שמכבי שוב נותרה קצרת יד.

מכבי זרקה תשעה כדורים יותר וקיבלה זריקת עונשין אחת יותר, אבל אולימפיאקוס קלעה 16 מהקו לעומת 14 בלבד של מכבי – וזה כל ההבדל. היוונים היו יעילים יותר ופשוט דייקו במאני טיים, כשהצהובים ראו את היתרון שלהם מחליק.

הנה הרצף: ג’ון דיברתולומיאו העלה את מכבי ל-71:84 עם שלשה כשנותרו 6:58 דקות, הורד קבע 73:86 עם 6:16 על השעון, בריסט העלה ל-77:90 עם 4:50 לסיום, ודאוטין צלף שלשה ל-81:93 עם 3:55 לסוף. המצב לא היה יכול להיראות טוב יותר.

אבל משם – הכול קרס. מילוטינוב קלע ארבע זריקות עונשין והוסיף סל – שש נקודות רצופות, וורד קלע שלשה, וזנקוב השלים שלוש זריקות מהקו ועוד סל – וזהו. Game. Set. Match.

בוודאי, למכבי עוד הייתה הזדמנות אחרונה, כשעודד קטש לקח פסק זמן וזה נראה היה שדיברתולומיאו עשוי לזרוק את הכדור המכריע, אך דווקא ווקר לקח את הכדור, עם נצח של זמן – 17 שניות, והוא כדרר וכדרר וכדרר לפני שלקח זריקה קשה ולא מאוזנת שהייתה קצרה.

התסכול של קטש, כנראה, לא היה רק על הדרך האכזרית שבה הפסידה קבוצתו, אלא גם אולי על כך שהתוכנית שצוירה בפסק הזמן — לא בוצעה כפי שתוכננה.

אם כך היה, אפשר להבין היטב את שפת הגוף שלו אחרי המשחק, הן בראיונות באנגלית והן בעברית. ומי שרצה הוכחה נוספת, יכול היה למצוא אותה באינסטגרם של ווקר, שם כתב: “אני לוקח אחריות על מה שקרה היום ואמשיך להשתפר״.

ברור כעת יותר מתמיד – מכבי זקוקה לעוד כמה שחקנים, ועם שלל שחקנים משוחררים בעקבות עסקאות ב-NBA רגע לפני פתיחת העונה, קולדבלה צריך לחפש היטב את ההתאמות הנכונות עבור הצהובים-כחולים במיוחד כשנראה ששינויים נוספים עשויים להגיע עם הדיווחים על כך שמשפחת ווילף בוחנת רכישת חלק ממניות משפחת פדרמן.

בעלי מינסוטה ויקינגס עשויים להיות תוספת מבורכת למכבי – הם יוכלו להזרים כסף שיאפשר למועדון להתחרות שוב בצמרת היורוליג, אך למרות החגיגות של האוהדים מהחדשות שהתפרסמו שעות ספורות לפני המשחק, שום דבר לא יקרה בן לילה.

אותו הדבר נכון גם לגבי הסגל של מכבי. אפילו אם שחקן או שניים יצטרפו לקבוצה, זה ייקח זמן עד שכולם יהיו מתואמים — וזוהי בעיה מרכזית כרגע, עם מאזן של 4:1 ומקום 19 בטבלה, מקום שלא היה קיים בכלל בעונה שעברה.

הצהובים-כחולים שיחקו באנרגיה ובדחיפות מול אולימפיאקוס, כפי שעשו גם מול הפועל. הם יצטרכו לשמור על אותה גישה מול כל יריבה העונה – לא משנה אם זו ריאל מדריד בבלגרד או וילרבאן בצרפת. אין ארוחות חינם כפי שאומרים, ומכבי למדה על בשרה שאפשר להוביל בדו-ספרתי כמה דקות לסיום – אבל אסור לפתוח את השמפניה ולחגוג ניצחון עד שהשעון מראה 0:00.

כולם חייבים להיות באותו דף, וכרגע ברור שחלק נמצאים כמה עמודים קדימה וחלק כמה עמודים מאחור. אם מכבי לא תתאחד במהרה – מהר מאוד – ההפסדים ימשיכו להיערם כמו כדור שלג ויתגלגלו במורד ההר במה שיכולה להיות עונה שתסתיים עוד לפני שבאמת התחילה.