קרדיט לתמונה הראשית: מיכל בן גיגי, הפועל ירושלים

אמש, סביב השעה 23:00 נשמעו אנחות רווחה מאלפי בתים ברחבי ישראל, לכל הבתים האלו יש משהו במשותף, סביר להניח שעל אחד הקירות מופיע דגל או צעיף של הפועל ירושלים ובאחת המגירות בחדר הארונות יש מד לחץ דם, כזה שעבד שעות נוספות בשבועות האחרונים. על שעון המשחק באולם בבלגרד נותרו 3:05 דקות בלבד ואנתוני לאמב בדיוק העלה את האדומים ליתרון 72:96. ״זהו, אפילו אנחנו לא מסוגלים״, הם אמרו וסוף סוף נשמו. בסיום המשחק לוח התוצאות הראה 76:103 לטובת הירושלמים. אם יש דבר אחד שאוהדי הפועל ירושלים איבדו מאז פתיחת העונה זה את היכולת לנוח כשהקבוצה שלהם פותחת הפרש גדול, המחשבה של "הנה הם הופכים" שהייתה מאז ומתמיד חלק מה-DNA שלהם במשחקים נגד מכבי תל אביב הפכה לכזו שמתעוררת לחיים גם נגד צדביטה לובליאנה והפועל חולון. הפעם זה לא קרה.

האמת, קצת קשה לסכם שבוע כזה, מצד אחד ההפסד להפועל העמק במוצאי שבת, הפסד שלכנות אותו מביך יהיה מחמיא. ומצד שני הניצחון המשכנע על אריס, קבוצה טובה יותר מהפועל העמק. אבל למרות הקושי, כך צריך להסתכל על השבוע הזה, כי יחד עם הניצחון המרשים מגיע גם סיכון להסתנוור, לשכוח את הבעיות הרבות שעדיין יש בקבוצה ולחזור בדיוק לאותה נקודה. כשמסתכלים על ההבדלים מצד אחד והדברים שלא השתנו מהצד שני בין המשחקים אפשר ללמוד מהשבוע הזה לא מעט. ונתחיל, כרגיל, מהנקודות הטובות.

Yovel Zoosman – Photo Credit: Michal Ben Gigi, Hapoel Jerusalem

לא הרבה אנשים היו במוצאי שבת בחדר מסיבת העיתונאים שאחרי ההפסד להפועל העמק, מי שכן היה שם זכה לשמוע את אנתוני לאמב עושה משהו שבישראל כמעט ולא נהוג לעשות, הוא לקח אחריות. "אני אחד השחקנים הטובים פה ושיחקתי לא טוב, ככה קשה לנצח וזה עליי". בעיניי לאמב עשה באותו משחק משהו חיובי וחדש מבחינתו בהפועל ירושלים, הוא נכנס שוב ושוב עם הראש בקיר, אבל לא הצליח לשים את הכדור בטבעת. נגד אריס לעומת זאת הוא קלע 15 נקודות ומסר 3 אסיסטים, כשברוב מוחלט של המקרים זאת הייתה תוצאה ישירה של קאץ'&דרייב, קבלת כדור בתנועה חזקה לסל והחלטה מהירה מה לעשות איתו. וזה בדיוק העניין עם לאמב, את ההחלטות שלו הוא צריך לקבל מהר, בתנועה, מקסימום בהתקפת מעבר הכוח יחד עם ההחלטה המהירה מייצרות שחקן שקשה לעצור, אבל כשהוא צריך לקבל החלטות במשחק עומד המהירות נעלמת והכוח הופך לכבדות. בסיום המשחק, יובל זוסמן אמר שתוכנית המשחק הייתה לשחק מהר, ובמשחק כזה אנתוני לאמב פורח.

ואם כבר הזכרנו את זוסמן, נראה שהקפטן של האדומים נחת סוף סוף מהיורובאסקט, אולי בהשפעת איגור מיליצ'יץ', המאמן החדש של אריס ומאמן נבחרת פולין. זוסמן פתח את המשחק כשהוא שומר על מוביל הכדור היווני, אמנם השדר באפליקציית יורוליג TV הופתע מהעניין, אבל זוסמן הרגיש בנוח, הוא שמר מעולה וצבר ביטחון שהתבטא גם במשחק התקפה החלטי בניגוד להססנות שאפיינה אותו עד כה. ההחלטיות הזאת הובילה למשחק של 14 נקודות עם 80% ל-2 40% ל-3 והרבה מאוד דברים שלא רואים בסטטיסטיקה. תוסיפו ללאמב וזוסמן את ג'סטין סמית׳ הנהדר (שמוכיח שוב ושוב שבכדורסל המודרני אין עמדות, רק תפקידים), ואת קאדין קרינגטון שממשיך בכושר הטוב ותקבלו את כל החלקים שצריך בשביל לנצח.

Anthony Lamb – Photo Credit: Michal Ben Gigi, Hapoel Jerusalem

רגע, לא חסר מישהו? אה, כן, ג'ארד הארפר. האמת, כבר הרבה זמן שאני שוקל האם זה הזמן לדבר על הארפר. כולנו יודעים מה הוא מסוגל לעשות, אבל במשחקים האחרונים משהו חורק. הארפר אמנם מסיים את המשחקים עם לא מעט נקודות, אבל הוא מתחיל אותם בהילוך ראשון, בהפסד להפועל העמק זה התבטא ב-4 נקודות בלבד במחצית הראשונה ואתמול ב-2 זריקות בלבד ברבע הראשון. אולי זה סתם קושי להיכנס לקצב וזאת בחירה מודעת להכניס קודם אחרים למשחק, אבל בחלק מההפסדים האחרונים זה עלה להפועל ירושלים בנקודות ובביטחון להמשך.

ואחרי שפרגנו – זה הזמן להזכיר, אסור להסתנוור. הנהלת הפועל ירושלים דוגלת באיפוק וסבלנות, אבל מתעקשת לחזור על טעויות שעלו לקבוצה ביורוקאפ בשנה שעברה, אז הם התעכבו בהבאת מחליפים לנמרוד לוי וספידי סמית׳ בשם ה"שיטה" ונאלצו להגיב עם פלסטרים בדמותם של דרק אוגביידה וטריק פיליפ, פלסטרים שהונחו במקום בו היה צריך להניח חוסם עורקים. השנה, כך נדמה, הם מתעקשים, שוב בשם אותה שיטה, על טריפל J. בניגוד לרבים אני מסוגל לראות מה הם חשבו שהוא יכול להביא, אבל במבחן התוצאה זה פשוט לא קורה, הוא לא בשל ונראה אבוד על המגרש ועולה לקבוצה בנקודות והפסדים שהיא לא יכולה לספוג בשלב זה.

Josiah-Jordan James – Photo Credit: Yehuda Halickman

אבל טריפל J הוא לא הבעיה היחידה, והגיע הזמן שנדבר על הפיל שבחדר: הניסוי ששמו אוסטין וויילי נמצא בבעיה קשה חלק באשמתו וחלק לא. עשו הכל שזה יעבוד, וויילי משחק כרגע עם שני הרכזים שהביאו אותו לעונות הטובות בקריירה – ג'ארד הארפר במכללות וקשיוס ווינסטון בטורקיה. הוא מקבל הרבה כדורים, יאיר שבח עבד איתו בצורה צמודה בתקופת ההכנה, אבל כלום לא עובד. בהתקפה הוא מרבה לאבד ובהגנה? זה קצת מעורר רחמים, שום טיפול הגנתי שיונתן אלון ניסה לעשות לא עוזר. הוא לא מסוגל להזיז את הרגליים בהאדג', בהגנת חילופים הוא הפך ליעד לתקיפה של הקבוצות היריבות שחוסמות לגארדים פעם אחר פעם עד שהן משיגות מיס-מאצ' בדמותו, אם מחליטים ללכת על "דרופ" מקבלים את ניב משגב עם 12 נקודות ברבע הראשון ואפילו בהגנה אזורית פשוטה, משהו שלכאורה אמור להיות נקודת חוזקה שלו – הוא הולך לאיבוד.

לשתי הבעיות הגדולות האלו מצטרפות עוד לא מעט בעיות קטנות, כמות לא סבירה של איבודי כדור מטופשים, מאבקים בריבאונד בין שחקנים שגורמים לנקודות קלות בצד השני ועוד ועוד. אם נזלוג לדימוי קצת מוזר, הנהלת הפועל ירושלים מנסה לבנות מכונית פורמולה 1, אבל במכונית כזאת צריך שכל חלק יעבוד בדיוק כמו שצריך, בלי תקלות בכלל. כי גם אם המנוע עובד מעולה, הנהג נמצא בכושר טוב האסטרטגיה של הקבוצה מושלמת והצוות הטכני מחליף צמיגים במהירות שיא – מספיק בורג אחד קטן שלא הוברג בעוצמה הנכונה – והרכב ייתקע בצידי המסלול בלי יכולת לזוז אפילו מטר. אולי במקום זה עדיף לבנות טנק.

Austin Wiley – Photo Credit: Michal Ben Gigi, Hapoel Jerusalem