הודעת הפועל העמק:
לאחר עונה יוצאת דופן, רצופה באתגרים, הישגים ותהליכים משמעותיים בתחום הקהל והקהילה, הודיעה מיכל ורדיגר, מנכ״לית המועדון, על סיום תפקידה לטובת עשייה במרחבים אחרים של חיבורים בחברה הישראלית.
מיכל הייתה דמות משמעותית ויקרה עבור המועדון ושותפה לקידום שורה ארוכה של תהליכים ונושאים מרכזיים, ובתקופת כהונתה פעלה רבות לחיזוק הקשר עם עפולה והעמק, ליצירת חיבור עמוק ומשמעותי עם מחלקות הילדים והנוער ועם המשפחות והקהילה כולה.
במקצועיות, ברגישות ובאמונה גדולה בכוחו של המועדון לחולל שינוי, מיכל חיזקה והעמיקה את התפיסה הקהילתית של הפועל העמק והשאירה חותם משמעותי על הדרך שבה המועדון רואה את הקהל שלו ואת המקום שלו בתוך הקהילה.
אנחנו מודים למיכל מעומק הלב על הדרך המשותפת, על העשייה, המחויבות והלב הגדול שהביאה איתה למועדון, מאחלים לה הצלחה גדולה בהמשך הדרך ובעשייה החדשה ויודעים שהיא תמשיך לחזק אותנו גם מהיציע אליו היא מחוברת כל כך❤️🤍
ורדיגר עצמה פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה:
באהבה וכאב עוזבת את העמק
או…האדם מחפש משמעות.
מיוחדת בזה. חושבת שכולנו כאלו. לתחושתי הלא מדעית ממש מינקות אנחנו מחפשים משמעות. כשאנחנו גדלים המילים האלו והתחושות האלו גודלות יחד איתנו.
לאנשים שעסוקים בעשיה חברתית המילים הללו מקבלות לא פעם פאתוס וווליום שעלול להישמע ולהתפס כמגלומני ולהפעיל את כל פיצ'רי הציניות של הסביבה.
המשמעות שלי נטועה בשייכות.
ככה קרה, לשם התגלגלתי.
שנים אני מנסה להבין למה צברית, עירונית, מיינסטרימית להחריד כמוני עסוקה כ"כ בלנתח (שלא לומר לפצח) את המרכיבים שגורמים לאדם להרגיש שייך או להגן ולהגיע לאלו שלו.
שייכות בעיני היא סוג של סם, של שמיכת פוך, היא רשת, היא עוגן, היא הדבר הזה שגורם לך להרגיש לא לבד ועטוף ברגעים מכריעים אבל ברוב הזמן היא פשוט חוויה נעימה בגוף של להיות חלק ממשהו. ואם שפר עליכם מזלכם אז למילים חלק ממשהו אפשר להוסיף גם את המילה גדול.
חלק ממשהו גדול.
לכדורסל באתי בדיוק בגלל זה.
הרצון לגרום להרבה אנשים, נשים ילדים וילדות להרגיש שהם חלק ממשהו גדול. שעל המגרש ומאחוריו יש חבורה של אנשים שממש מתאמצים בשבילם. שאת מנת הסם השייכותי יהיה אפשר לצרוך אצלנו ביציע. מפגש שבועי שנותן כוח להחזיק את כל הבין לבין.
ספורט הוא כלי שייכותי משוגע. ולרגעים הרגשתי כמו בלונה פארק של אפשרויות. אני מאמינה גדולה במה שעוד אפשר לעשות בהבטים של קהילה, חיבורים ושייכות דרך הפרקט והיציע. אבל המציאות על שביליה גורמת לי לפנות עכשיו בכדי להשפיע בשדות אחרים, בדיוק במקום הזה של חיבורים ושייכות.
קשה להמעיט כמה למדתי השנה ואיזה שותפויות נוצרו ויצרתי. רשימת האנשים שקלעו ללב שלי גדולה מרשימת שחקנים שמותר לרשום עד 10 ביום של משחק וגדולה ממוצע האוהדים אשר מגיעים בישראל לצפות במשחק חוץ.
אני מצטערת לעזוב.
תחושת ההחמצה זורמת לי בגוף במקביל לתחושת הבהילות של להרגיש משמעותית על מלא בכל רגע נתון ולעשות למען החברה הישראלית בצורה שלא משתמעת לשתי פנים.
הכדורסל הוא שדה מופלא,
יש לי בעיקר דברים טובים להגיד עליו, לא סתם מעומקי מנהרות עזה היו אלו האצטדיונים והאולמות שנתנו תקווה ללבבות פועמים והצליחו להיות אור חודר בתוך חושך עמוק.
.
זה גם זמן להגיד תודה
לגדעון ידין הבעלים שהיה אמיץ ופתח דלת למנכלית שיותר אוהבת קהל משחקנים ויותר מתרגשת מתהליך מאשר מתוצאה
לצוות האימון שלנו, הנדיבות שלכם והמקום ללמוד וגם ללמד היתה לי שיעור מעלף. מתברר שגם בעולם מלא אגו ותחרות אפשר לקבל שיעור בענווה. נכנסתם לי עמוק ללב. לראות את ההרמוניה בינכם במשחקים ריתק אותי לא פחות (ולפעמים יותר) מאשר לראות את השחקנים על המגרש
צוות המעטפת, האהבה שלכם לכדורסל, הייצוג שלכם אותנו מול קבוצות אחרות, התזמורת הזו שמנגנת בזמן אימון, בזמן משחק ובעיקר בעיקר בבין לבין היא עבורי סמל למה קורה כשאהבה ומקצועיות נפגשים
למתנדבים שלנו מגדול עד קטן. אתם נס גלוי. והסיבה להכל
לעובדי המועצה. כמי שבאה מעבודה ברשות מקומית אני יודעת שאתם אלו שעושים את ההבדל. היותכם חלק כ"כ מהותי זה אחד הקסמים המופלאים של המועדון הזה והמורשת שלו
אוהדים אוהדים אוהדים- אין אותנו בלעדיכם. הדרך שהתחלנו יחד תוך משבר ממלאת אותי תקווה במקום שבו סבלנות מנצחת קצוות, ולהט מנותב לעשייה משותפת. תודה על האומץ. מצטרפת בקרוב חזרה אליכם.
למחלקות הנוער שלנו- אתם נושאי הבשורה בעיני, אין תנועת נוער שעושה את מה שאתם עושים, החיבור לנוער, הדאגה להם, הערכים, הקבוצתיות, ההובלה, ההתעקשות, מפעלי הקהילה, ההכרות העמוקה עם כל ילד וילדה ועם בני משפחותיהם, התשוקה לעשייה קהילתית דרך המגרש. אני מעריצה גדולה שלכם מהיום הראשון בתפקיד ומקווה שיום יבוא ומהעמק תצא בשורת הנוער.
התחלתי מהיציע כאוהדת, פעלתי למענו ואמשיך לפקוד אותו בבית ובחוץ ולהתרגש ממה שהמועדון הזה שואף לעשות
העמק הוא חלום.
בתמונות: פיסות מהלב שלי (כדי לראות את התמונות ניתן להיכנס לעמוד הפייסבוק של ורדיגר)
0 תגובות