תמונה ראשית: הפועל IBI תל אביב

היתרון האיכותי המובהק שהיה לאדומים שלבשו לבן אתמול סידר לה במהלך כל הערב ריצה אחר ריצה, שהאחרונה מביניהן אף הספיקה להשיג ניצחון בכורה העונה בבלגרד ארנה. היתרון האיכותי המובהק שהיה לחבורה של איטודיס היה שווה ניצחון מרשים הרבה יותר מה-80-81 שאיתו תגיע למשחק הנקמה מול ריאל מדריד ביום חמישי. לאורך כל הערב הפועל תל אביב הציגה דקות של עליונות מוחלטת על היריבה בכל עמדה במגרש, ולאחריה דקות של רפיון, קלות דעת וחוסר ריכוז שאפשרו לכוכב האדום לחזור לתמונה אפילו לאחר שמחצית מאוהדיה כבר היה בדרכם החוצה מהאולם כי גם הם חשבו שנגמר.

הייתה זו המצלמה, ששבה ותיעדה, במספר נקודות זמן שונות אמש בבלגרד את תומאס סאטורנסקי מנסה להסדיר נשימה, בעצם ידעה לספר את סיפור המשחק של הפועל תל-אביב מול הכוכב האדום. הכישרון נמצא בשפע, אלא שהמשמעת, הקצב והסדר הולכים לאיבוד די מהר.

Photo credit: Hapoel Tel Aviv

ברבע הראשון הפועל נראתה ממוקדת מאוד. דן אוטורו, יחד עם שלישיית הגארדים התמירים (לא בלאט) שלה תקפו בפיק׳נ׳רול ״המוכר והאהוב״ את צמד האקסים ג׳ונס ומוטלי. הם פיתו את הגבוה החוצה ומצאו פעם אחר פעם את הפוסט-אפ על הנמוך גם אחרי שאודיאסי ו-וויינרייט עלו במקום אוטורו ולידיי. האירוע היתרגם ליתרון דו ספרתי בסוף הרבע הראשון, אבל זה נמחק לגמרי כבר באמצע הרבע השני.

המאמן של הסרבים החליט לנסות לחבל בפיק׳נ׳רול האדום עם יציאה מהירה של הגבוה (Hedge) שהצליחה להוציא את העוקץ מהמהלך ״המוכר והאהוב״ ופיתתה את האדומים לשלשות לא טובות במקום לפלס את דרכם לצבע ולקו העונשין. רק לאחר שבע דקות, כאשר תוצאת הרבע עומדת על 17-6 סרבי, איטודיס הגיב וזרק חזרה למערכה את זאק לידיי.

Photo credit: Hapoel Tel Aviv

חתיכת ג׳וקר נחת לאדומים בעמדה מספר 4. מי שפרץ לחיינו במדי גלבוע-גליל, סיים עם הפלוס/מינוס הגבוה על הפרקט (+13) ונתן לאיטודיס בדיוק את מה שהוא היה צריך: איום אמין מחוץ לקשת (2/3) שפותח את הצבע לסנטר המתגלגל, ואופציה נוספת וקריטית לפיק׳נ׳רול בזכות משחק הפוסט-אפ שלו. מרגע הכניסה שלו ועד הירידה למחצית הפועל מצאה שוב את הקצב שלה, רצה 11-0, ונתנה לי את הרושם שהיא מסוגלת לגארבג׳ את המשחק הזה עוד ברבע השלישי.

היא לא עשתה זאת, על אף ערב נהדר ראשון העונה של אלייז׳ה ברייאנט (18 נק׳, 10 ריב׳, 4 אס׳ וחט׳) האדומים של איטודיס התפתו פעם אחר פעם לזריקות מחוץ לקשת שלא נכנסו (עדיין) ואפשרו לבאטלר וקרטר העקשנים להשאיר את הקבוצה הביתית במרחק סביר, שהפך לצמוד הודות לבצורת נוספת בצד האדום. הקהל בבלגרד ארנה נכנס לטירוף אחרי שאיזונדו ברח לאודיאסי, הטביע ברהב וצימק את ההפרש לחמש בלבד. השמחה הייתה גדולה, אך לא ממושכת.

Photo credit: Hapoel Tel Aviv

כשאמרתי קודם שהאדומים התפתו להמטיר שלשות ללא הכרה התכוונתי בעיקר לוואסה מיציץ׳. הסרבי אמנם קלע את השלשה הראשונה שזרק, אך מאז החטיא עשר (!) זריקות פרועות רצופות, מה שלא הפריע לו למצמץ לפני שלקח עוד שתי שלשות רעות, ישר מכדרור, בפרצוף של השומר שלו, קבר אותן והחזיר את היתרון שוב לדו ספרתי כאשר על השעון נותרה קצת יותר מדקה. התפוצצות הכישרון הזו הספיקה לניצחון, לא לפני שסדרת החלטות לא טובות בצד האדום אפשרה לכוכב לקלוע 10 נקודות עד לבאזר האחרון, שחתם משחק שלא רק על הנייר היה צריך להסתיים בנוק-אאוט תל אביבי, ולבסוף נגמר רק בניצחון דחוק.

כל-כך הרבה כישרון יש בסגל הזה של הפועל תל-אביב, שנזכיר, עוד לא ראינו בערך חצי מהשחקנים שיש בו (קרינגטון לא נגע בכדור, טימור וקאבוקלו לא פשטו את האימונית). על אף העומק הבלתי נגמר, האיכות שיש לאיטודיס ברוטציה עדיין לא יודעת לשמור על עצמה למרחקים ארוכים, כרגע הפועל תל-אביב יודעת להתפרץ ולהיעלם, לנצוץ ולדעוך, לתת ספרינט ואז לאבד אוויר ולבקש חילוף. הערב הספרינטים הללו הספיקו, אבל אנחנו בכלל בתחילתו של מרתון.