אין ספק שאחת התקופות המעניינות והמסקרנות ביותר בכדורסל הישראלי היא תקופת הנבחרות הצעירות בכל קיץ. מבחינה מקצועית, אחד האנשים החשובים בעולם הנבחרות הצעירות הוא הווידאו-סקאוטר דרור אנגל. גם הקיץ אנגל עובד עם הדור הבא של הכדורסל הישראלי כשהוא הווידאו-סקאוטר של 5 נבחרות – העתודה, הנוער, הנערות, הקדטים והקדטיות. ברוח תקופת הנבחרות, אנגל שוחח עם אתר ספורטס רבי על העבודה עם הגילאים השונים, הרגעים הגדולים והדרך בה הוא עוזר לכשרונות לקפוץ מדרגה בעזרת קליפי היילייטס עונתיים ותקופתיים ב"דרור אנגל באסקטבול".
View this post on Instagram
באליפויות אירופה לנוער המשחקים מתקיימים בקצב מטורף, כמעט כל יום יש משחק. איך נראה הלו"ז של וידאו סקאוט במהלך טורניר כזה?
הלו"ז הוא תוצאה ישירה של לוח המשחקים באליפות. יש משחקים שחשובים לי כסקאוטר לנתח ולהכין מהם מידע על הקבוצה היריבה, והם מתקיימים בצהריים, אבל יש גם כאלה שנגררים לשעות המאוחרות, אפילו עד 23:30. אחר כך צריך להוריד את המשחק במהירות, לנתח ולקטלג את כל האספקטים ההתקפיים וההגנתיים, ואת המאפיינים של כלל השחקנים בקבוצה היריבה. בהחלט יש ימים שנגמרים לפנות בוקר. אם משחק מסתיים מאוחר בלילה, אני משתדל לערוך אותו כמה שיותר מהר אחרי השריקה האחרונה, כדי להעביר למאמנים את התוצר הסופי על היריבה הבאה.
כמה זמן מראש אתה מתחיל לאסוף חומרים על הנבחרות היריבות לפני שהטורניר מתחיל?
בדרך כלל, על הנבחרת הראשונה שנפגוש באליפות אנחנו מצליחים להשיג מידע דרך טורנירי הכנה, שכיום לרוב מצולמים. לי, וגם למאמנים באיגוד הכדורסל ובנבחרות, יש קשרים עם גורמים באירופה שמכירים את טורנירי ההכנה ויודעים להשיג את הווידאו מהם. בדרך כלל, לפני המשחק הראשון אנחנו מנסים להשיג בין שניים לשלושה משחקי הכנה של היריבה, ומשם אני מכין למאמנים קטלוג מלא על הקבוצה.
אני בוחן את הסגנון ההתקפי, הסגנון ההגנתי, מה הם עושים טוב, מה פחות טוב, וכמובן מאפיין כל שחקן או שחקנית. צריך לשים לב שלפעמים בטורנירי ההכנה משתתפים שחקנים שלא יקבלו דקות משמעותיות או אפילו לא ייכללו בסגל הסופי לאליפות. בנוסף, יש לא מעט מקרים שבהם מחליפים מספרי גופיות בין טורנירי ההכנה לאליפות עצמה, כך שצריך לזהות גם את מבנה הגוף של השחקן, סגנון הזריקה ואם הוא ימני או שמאלי. לא פעם אתה מגיע לאליפות ומגלה שכל המספרים שהכנת מראש השתנו, ואז צריך לבצע התאמות בקטלוג השחקנים. התרגילים עצמם בדרך כלל נשארים דומים למה שראינו בשבועות שלפני האליפות, ולכן קל יותר לנתח אותם.
Photo Credit: FIBA
איך מחלקים את העבודה בין סקאוטינג על קבוצה לבין סקאוטינג על שחקנים באופן אישי?
אני עובד בשיטת עריכה שבה כל קטע מתויג לפי כל הפרמטרים הרלוונטיים. כשאני פותח קטע על יריבה, התקפי או הגנתי, אני יודע בדיוק מה יש בו גם ברמה הקבוצתית וגם ברמה האישית. אני מקטלג מה קרה במהלך, מי ביצע את הפעולה המרכזית, מי סיים את המהלך, מי מסר את האסיסט, וכך אני מתחיל לזהות דפוסי פעולה של שחקנים בתוך המערך הקבוצתי. גם בהגנות פיק אנד רול, למשל, אפשר לזהות שחקן שמהווה נקודת חולשה.
באותו קטע אני בעצם מספר לעצמי את הסיפור, גם ברמה הקבוצתית וגם ברמה האישית. כך אני חוסך זמן, כי אני כבר יודע מה התדירות של מהלכים מסוימים, אילו מאפיינים חוזרים אצל כל שחקן, לאילו כיוונים הוא אוהב ללכת ומהן החולשות שלו. לאחר מכן אני פשוט מפריד בין החומר הקבוצתי לבין הווידאו האישי של כל שחקן, כך שכל המידע נמצא תחת אותה קורת גג.
מה האלמנט שהכי קשה לתפוס בווידאו, אבל הוא קריטי להצלחה של הנבחרת?
לפעמים האלמנטים שהכי קשה למצוא הם הקודים שהשחקנים מסמנים. יש מדינות באירופה שפשוט משתמשות בדיבור, מתוך ידיעה שרוב אנשי הסקאוטינג לא מבינים את השפה. לפעמים אני נעזר בקריאת שפתיים או מצליח לשמוע את הקוד באוזניות, אבל יש גם סימונים שהמצלמה פשוט לא מראה, כי היא עסוקה בריפליי, בקהל, במאמן או בשחקן שקלע. עם השנים למדתי לזהות את הדברים האלה, להקשיב טוב יותר בפסקי הזמן ולהבחין בניואנסים שכל מאמן מדגיש.
כדי לצמצם את הבעיה הזו, ברוב המשחקים של היריבות של ישראל יש לנו נציג באולם שתפקידו להעביר לי סימונים שהוא רואה בזמן אמת. הוא ממוקד יותר במאמן או ברכז של הקבוצה היריבה, וכך אנחנו מגיעים מוכנים יותר.
מעבר לזה יש עוד לא מעט דברים שהמצלמה לא תמיד קולטת, כמו שפת גוף, התנהלות של שחקנים, קשיים מנטליים או התנהגויות מסוימות. לפעמים דווקא הדברים האלה יכולים לתת לנו יתרון קטן במשחק.
האם המטרה של הווידאו בנבחרות הצעירות היא רק לנצח את המשחק הבא, או שיש גם מטרה של פיתוח שחקנים לטווח הארוך?
לאורך השנים, רוב העבודה שלי הייתה ללמוד את היריבות, לצד לימוד עצמי שלנו. יש מאמנים שעובדים ממש ממשחק למשחק ומראים לקבוצה את אותם אלמנטים שהם רוצים להדגיש. קשה להגיע לכל שחקן בנפרד ולעבור איתו על וידאו אישי, אבל בימי חופש לפעמים מבקשים ממני להכין קטעים על שחקני נבחרת ישראל כדי לעזור להם להשתפר.
אם אני צריך לחלק את זה באחוזים, הייתי אומר שכ-75 אחוז מהעבודה שלי מוקדשים להכרת היריבה, ו-25 אחוז מוקדשים לבדק בית ולשיפור השחקנים שלנו. כמובן שלכל נבחרת יש גם מטרות שונות. יש נבחרות שמכוונות לפודיום, יש כאלה שהמטרה שלהן היא להישאר בדרג, ויש כאלה שרוצות לעלות דרג. בהתאם לזה גם הדגשים משתנים.
איך מנגישים לשחקן צעיר וידאו שמראה את הטעויות שלו בלי לפגוע לו בביטחון?
אני חושב שכאשר עובדים עם בני ובנות נוער צריך להבין שכל אחד מקבל ביקורת בצורה אחרת. יש כאלה שצריכים גישה עדינה יותר, ויש כאלה שמגיבים טוב יותר לדרישה גבוהה ולאתגר. אני מאמין בשיטת הסנדוויץ' – להתחיל בנקודה שדורשת שיפור, אחר כך להראות משהו שהשחקן עשה טוב באותו תחום, ולסיים עם מסר להמשך.
חשוב שהשחקן יראה את שני הצדדים. לא מכל משחק צריך לצאת בתחושה שהכל היה גרוע, אבל גם לא בתחושה שהכל מושלם. לכן אני משלב בין ביקורת בונה לבין הדגשת הדברים הטובים, בין אם אלה מסירות טובות, בחירת זריקות נכונה או פרגון לחברים. אני תמיד מאמין שצריך לשקף את האמת בווידאו ולא ליצור מצג שווא.
Dror Engel
האם אתה מרגיש הבדל בין מאמנים מבחינת העבודה שלך מולם?
בוודאי. כולם מגיעים עם מטרה משותפת לקדם את הכדורסל הישראלי ולהצליח עם הנבחרות, אבל כל מאמן עובד אחרת. ההבדלים הם בעיקר ברמת הדרישות, ברמת הירידה לפרטים ובסוג החומר שכל אחד רוצה לקבל.
יש מאמנים שרוצים לראות הכל, ויש כאלה שמבקשים להתמקד רק בשלושה או ארבעה פרמטרים מרכזיים. גם אורך ישיבות הווידאו משתנה. יש מאמנים שמקדישים 45 דקות, ויש כאלה שאחרי רבע שעה כבר מרגישים שהריכוז יורד ומעדיפים לעצור. יש כאלה שמציגים את כל החומר בפעם אחת, ויש כאלה שמפצלים אותו לאורך היום או על פני כמה ימים.
בסופו של דבר הדרישה היא תמיד להגיע מוכנים. כל מאמן פשוט בוחר את הדרך שבה הוא רוצה להתכונן. יש כאלה שמעדיפים לקבל כמה שיותר מידע ולהיעזר בצוות שלהם, ויש כאלה שמעדיפים פחות מידע ויותר שליטה אישית.
יש גם הבדל בין גילאי הנבחרות. רמת ההבנה של שחקני העתודה שונה מזו של שחקני הקדטים. יש ניואנסים שאני בכלל לא מכין לקבוצות הצעירות יותר, כי לדעתי צריך להתמקד במה שהם מסוגלים להבין וליישם במהלך האליפות.
האם קרה לך פעם שזיהית בווידאו משהו קריטי ששינה לחלוטין את תוכנית המשחק של המאמן?
בהחלט. היו מקרים שבהם זיהיתי שקבוצה קיבלה ביטחון מאלמנט מסוים שהיא השתמשה בו דווקא במשחק האחרון שלה, למרות שלא עשתה אותו לאורך כל הטורניר. זה יכול להיות לחץ על כל המגרש, הגנה אזורית או טראפים שונים. התרעתי על כך למאמנים שלא יכלו להיות באולם, וכך הם הגיעו מוכנים יותר ולא הופתעו.
יש גם מקרים שבהם זיהיתי שקבוצה משנה את סגנון ההגנה שלה רק במצבים של משחק צמוד. רשמתי לעצמי את זה מראש והעברתי למאמן התרעה שזה עשוי לקרות גם מולנו, ואכן כך היה.
מבחינתי כל המשחק צריך להיות מקוטלג, גם הדברים שנראים פחות משמעותיים. הוצאת חוץ שבע שניות לסיום רבע במשחק שכבר הוכרע יכולה להיות בדיוק אותו מהלך שהיריבה תשתמש בו במשחק צמוד מול ישראל. בטורניר קצר קבוצות נוטות להישאר עם מה שעובד להן, ולכן אסור לזלזל בשום פרט.
יצא לך לזהות שחקן מנבחרת יריבה שהגיע בהמשך לרמות הגבוהות בעולם?
כן. אני בטוח שהיו לא מעט שחקנים, בעיקר מנבחרות כמו צרפת וסרביה, שעליהם הכנתי וידאו ובהמשך ראיתי אותם מצליחים במכללות ובחלק מהמקרים גם מגיעים ל-NBA. גם בעבודה היומיומית שלי אני עורך קליפים לשחקנים בינלאומיים, ולאחר מכן רואה אותם חותמים בקבוצות גדולות באירופה, במכללות או ב-NBA.
עוד לפני שהתחלתי לעבוד עם הנבחרות, הייתי באליפות אירופה לקדטים כצופה, ושם ראיתי את מארק גאסול ואת סופוקליס שחורציאניטיס. כבר אז היה ברור שמדובר בשחקנים שיגיעו רחוק, וכך באמת קרה.
מה אתה עושה מעבר לעבודה עם הנבחרות?
אני משתדל להמשיך ולעזור לכדורסלן הישראלי הצעיר בכל מה שקשור להכנת קליפים עונתיים. קליפים כאלה תורמים לשחקן מבחינה שיווקית, מבחינת חשיפה, מציאת סוכן, מעבר לקבוצה אחרת או יציאה לשחק בחו"ל. במקביל אני עובד עם קבוצות בארץ ומנסה להשתלב גם בקבוצות בחו"ל כסקאוטר במהלך העונה, כשהתפקיד שלי הוא להכין את הקבוצה למשחקים ולעבוד על תיקוני טעויות.
מה החלום שלך בעולם הכדורסל?
החלום שלי הוא להמשיך להתפתח בתחום ולהמשיך לתרום. אני לוקח את נושא עריכת הווידאו לשחקנים ולקבוצות בצורה מאוד רצינית ומשקיע בו המון. אני רוצה לעבוד עם כמה שיותר קבוצות במהלך העונה ועם כמה שיותר שחקנים צעירים.
מעבר לקליפי ההיילייטס, העבודה עם שחקנים על תיקון טעויות והכוונה מקצועית נותנת לי הרבה סיפוק. אני רוצה להמשיך לחלק את הזמן שלי כך שאוכל לעזור לכמה שיותר אנשים. כמובן שגם בקיץ להמשיך לעבוד עם כמה שיותר נבחרות. זו הגאווה הכי גדולה שלי, לתרום לנבחרות ישראל ולשמוח בהצלחות שלהן.
Photo Credit: FIBA
איך התחלת לעבוד עם הנבחרות?
התחלתי לעבוד עם הנבחרות לפני כמעט עשור. העבודה הראשונה הגיעה בזכות זה שהייתי סקאוט של מספר קבוצות בליגת העל לנשים, ואותם מאמנים עברו בהמשך לעבוד גם בנבחרות הצעירות. עם הזמן השם שלי עבר מפה לאוזן, המאמנים היו מרוצים, וגם אני, ושיתוף הפעולה הוביל להצלחות ולעבודה משותפת לאורך השנים.
אני חושב שאיש מקצוע בתחום הווידאו תורם מאוד לניהול הזמן באליפות. בין אם אני נמצא עם הנבחרת ובין אם אני עובד מהבית, אני משתדל לחיות בדיוק לפי הלו"ז שלה. שלא יקרה מצב שיצטרכו ממני וידאו על שחקן או על אספקט מסוים מהיריבה ואני לא אהיה זמין. הקיץ הזה הוא הקיץ החמישי ברציפות שאני עובד עם הנבחרות. כשיש זמן פנוי אני עם המשפחה, אבל ברגע שמתחיל לוח המשחקים של ישראל או של היריבות שלנו, אני שם במאה אחוז, כאילו הייתי באולם.
מה הרגע הכי גדול שלך באופן אישי בכדורסל?
לתרום לקבוצות הגדולות בארץ ולשמש להן כסקאוטר לאורך עונה שלמה. ליוויתי את הקבוצה של שירה העליון בדרך לזכייה בטרבל, וזה היה רגע מאוד משמעותי עבורי.
גם לעזור לשחקנים לפרוץ קדימה ולהגיע למקומות שלא חלמו עליהם, כשיש לי אפילו חלק קטן בכך דרך קליפ שהכנתי להם, זה סיפוק גדול. שמחתי לעבוד עם דן שמיר בניו זילנד ועם מודי מאור, שכיום נמצא כפסע מצוות אימון ב-NBA. אלה רגעים שמאוד ריגשו אותי.
שיחקתי כדורסל, גם אימנתי, ואולי עוד אחזור לאמן בעתיד, אבל כיום העבודה כסקאוט, עם קבוצות גדולות ועם שחקנים שעושים דרך יפה, מרגשת אותי לא פחות.
אל אל ישראל. אמשיך לתת שירות לכל השחקנים שרוצים – קליפ היילייטס אישי, קליפ ניתוח פעולות ותיקון טעויות גם בעונת 2026/27.
0 תגובות