קרדיט לתמונה הראשית: הפועל "IBI" תל אביב

הניצחון האדיר הזה של הפועל תל-אביב על פנאתינאיקוס בשישי בערב, הזכיר לי תקופות אחרות. עונת 24/25, תקופה בה עדיין היה מותר לכנות את הקבוצה של איטודיס סינדרלה (ובמקביל גם גלקטיקוס). תקופה של מרכוס פוסטר, ים מדר וג׳ונתן מוטלי. תקופה של יורוקאפ. כל אלה כבר אינם עוד, ולא נראה שיחזרו, אבל השבוע הכפול הזה, שהתצוגה הגדולה באואקה היא הדובדבן שבו, הזכירה לי אלמנט מרכזי מהתקופה שבה המועדון האדום היה בשלום עם האוהדים שלו, והוא התחושה (שתגובה סטטיסטית) שהמאמן היווני שוב מוצא את עצמו יותר ויותר בשלום עם הרוטציה שלו.

‏

אחד האלמנטים הזכורים ביותר עבורי (כצופה מן השורה) במסע ההיסטורי של הפועל תל אביב מודל 24/25 ביורוקאפ הוא איך איטודיס לא התבייש לזרוק את כל הארסנל שלו לפרקט במהלך המחצית הראשונה, להרגיש את הסגל העמוק שלו, ולבחור לו את הרוטציה המצומצמת שתחסל את המשחק במחצית השנייה. הלוקסוס הזה ניצח את הסדרה ההיא מול ולנסיה כאשר קאבוקלו ופוסטר שעלו מהספסל סידרו סל ניצחון ובמידת מה גם את הכרטיס הנכסף ליורוליג, אלא שבעונה שעברה במפעל הבכיר ראינו את ההפך. איטודיס נצמד יותר ויותר לשחקני החמישייה החדשים שהגיעו, וככל שהעונה התקדמה צמצם יותר ויותר את הרוטציה שלו עד שבסדרה מול ריאל מדריד ההיעדרויות של בראיינט ובלייקני נטלו מהתל-אביבים כל סיכוי להפתיע את הבלאנקוס. זה לא שהרוטציה הייתה פחות עמוקה, אבל המאמן היווני לא הרבה להשתמש ביותר מ-8 ״וחצי״ שחקנים ומחק ממש את מדר, מוטלי, גינת ושות׳ לטובת עוד ועוד דקות למיציץ׳ בראיינט ואוטורו.

גם העונה אפשר לחלק את סגל היורוליג של הפועל לשתי מעמדות, לפי כמות דקות על הפרקט: בכירים (בראיינט, מיציץ׳, בלייקני, סאטורנסקי, אוטורו ולידיי) ומשלימים (קופי, וויינרייט, טופין, אודיאסי, ג׳רמן וקאבוקלו). לאחר ששת המשחקים, ששת השחקנים הבכירים ברוטציה האדומה מקבלים 73% מסך כל הדקות בהן שיחקו כדורסל, זה המון, וזה גם לא השתנה לטובת השחקנים המשלימים בניצחון באואקה. אז למה בכל זאת אני טוען שאיטודיס מתחיל להוציא יותר מהרוטציה שלו?

הסוד נמצא בהתאמות שעושה היווני המעונב, ששוב זרק כמעט את הכלים שלו (12 שחקנים) לפרקט במהלך המחצית הראשונה, והחזיר מתוכם לדקות ההכרעה את השחקנים הנכונים שיעזרו לו להנחיל לז׳ליקו הפסד ראשון העונה. חשוב לציין קודם כל את אמיר קופי. קופי ככל הנראה הולך להיות באנקר ברוטציה של איטודיס, ולכן הוא יזכה להיות חלק מהתזה שלי. הוא מביא קשיחות הגנתית, קליעה יחסית יציבה וגם יכולת לרוץ למתפרצת אחרי ריבאונד הגנה ואיבוד כדור (כמו שעשה יחד עם אודיאסי בסוף המחצית הראשונה). קופי היה נהדר מול הטורקים (15 נק׳ ו-7 ריב׳), וגם באואקה הוא קיבל דקות משמעותיות שהורידו עומס מבראיינט, סאטורנסקי ומיציץ׳, שעלה וסגר את הסיפור עם השלשה המטורפת הזו.

גבירותיי ורבותיי, ואסיליה מיציץ׳ 🎻 https://t.co/bao8tg26H4

— Hapoel Tel Aviv BC (@HapoelTLVBC) October 16, 2026

הראשון בצוות המסייע  הוא יוג׳ין ג׳רמן שקיבל את התווית של ״בייבי בלייקני״ מתקשורת הספורט, אבל כרגע ביורוליג הגארד הצנום מתקשה ביצירת נקודות בדקות הלא רבות שהוא מקבל מאיטודיס. מאז המחזור הראשון הוא שיחק פחות משבע דקות של כדורסל, שנועדו בעיקר לתת אוויר למיציץ׳ וסאטורנסקי. בשישי הוא קיבל מאיטודיס משימה לשמור את פרנסיסקו, אחרי 6 דקות איטודיס הבין שזה לא ממש עבד, ועבר הלאה ברוטציה.

ברונו קאבוקלו היה הניסוי המוצלח הראשון של איטודיס העונה. רק במחזור השלישי נגד ריאל מדריד הוא קם לראשונה מהספסל כדי לרווח את הצבע מהנוכחות של אדי טבארס. הוא תפר 5/5 מהעיר התחתית והצליח להביא ערך מוסף שאוטורו ואודיאסי לא יודעים להביא. גם באואקה איטודיס שלף אותו כל זמן שמוסטפא פאל היה על הפרקט, וגם הפעם המהלך של המאמן היה מדויק ויעיל עם 8 נק׳ ב-5 דקות על הגבוה הגמלוני, שלא חזר עוד לפרקט, כמו גם הברזילאי של הפועל.

בשונה מברונו, טאי אודיאסי הוא ׳המחליף הרשמי׳ של אוטורו, והדקות שלו על הפרקט מושפעות באופן ישיר מהיכולת והדופק של הסנטר הפותח. למרות זאת, אם נשווה את ממוצעי שלושת המשחקים הראשונים (12.5) לשלושת המשחקים האחרונים (13.3) נראה שאמנם אודיאסי שיחק בערך את אותה כמות דקות אך הוא מצליח להיות בהן הרבה יותר יעיל. בנק׳ הוא קופץ מ-2.6 ל-6.7, במדד יעילות מ- 2.3 ל-6. נגד פאו הוא תרם נקודות חשובות בסוף המחצית הראשונה כשאוטורו בבעיית עבירות, והיכולת של איטודיס לתזמן את הדקות שלו כך שטאי יביא תרומה סגולית משל עצמו ולא רק ייתן מנוחה לסנטר הבכיר היא חיונית מול הקבוצות החזקות במפעל.

אצל איש וויינרייט השיפור אפילו בולט עוד יותר לעין. אין ספק שהכניסה שלו במקום אוטורו, 3 דקות לסיום, הייתה הנוק-אאוט של איטודיס למורו ורבו. הפורוורד המנוסה מאבד העונה דקות עקב צירופו (המדויק להפליא) של זאק לידיי לסגל, ובתחילת העונה גם היה נראה שאיטודיס לא מצליח לשלב אותו בצורה יעילה. בשלושת המשחקים הראשונים הוא שיחק 19.5 דק׳ בממוצע אבל תרם 3 נק׳ מדד בלבד עם 2.3 נק׳ למשחק. בשלושת המשחקים אחריהם הוא אפילו משחק 3 דקות וחצי פחות – אבל מכפיל את תרומתו גם במדד (6) וגם בנק׳ (5). חשוב מכך, בייחוד עבור שחקן קבוצתי כמו איש, בין התקופות הללו מדד הפלוס/מינוס המצטבר שלו קפץ ממינוס 4 בשלושת המשחקים הראשונים לפלוס 14, כלומר, משחקן שנותן אוויר לאחרים, לשחקן שעוזר לקבוצה להביא ניצחונות.

זה בדיוק מה שקרה כאשר איטודיס זרק אותו היישר למאני טיים באואקה. זה התחיל עם נעילה בפוסט-אפ שהפכה לאסיסט לשלשה של בראיינט ביתרון נקודה, המשיך עם ההנד-אוף לשלשה המשוגעת של מיציץ׳ והסתיים בהסתננות אל תוך הצבע וב״דיש״ לדאנק של לידיי. שלושה אסיסטים של שחקן רוטציה לשלושת הכוכבים שסביבו, שהכניעו את הפייבוריטית לקחת את המפעל. המאמן של התל-אביבית האדומה היה עם אודיאסי וקאבוקלו על הספסל, אבל הרגיש וידע להעלות דווקא את הפורוורד אל מול לסור ויאבוסלה, בחילוף שחתם תצוגה מופתית של ניהול משחק, שהזכירה לנו את העונה ההיא, שבה הפועל הלכה עד הסוף במפעל אירופי.