‏

יש את המם המפורסם של ספיידרמן שבו רואים שני ספיידרמנים מצביעים זה על זה — וזה די תיאור מדויק למה שקרה למכבי תל אביב ולהפועל תל אביב בליל חמישי ביורוליג.

זה כאילו שתי התל־אביביות החליפו מקומות ותוצאות לעומת מה שהיה ביום שלישי באירופה, כשהאדומים ניצחו את באסקוניה והצהובים־כחולים הפסידו לפנרבחצ'ה — הפעם מכבי גברה על בסקוניה 89:83 והפועל הפסידה לפנרבחצ'ה 74:68.

עבור קבוצתו של דימיטריס איטודיס, משחק נגד פנרבחצ'ה היה ללא ספק מבחן ענק — ללכת ראש בראש מול האלופה המכהנת. אבל לא רק זה: זו הייתה הזדמנות למאמן, לעוזרו סטפאנוס דדאס ולג’ונתן מוטלי להתמודד מול האקסית שלהם. הזדמנות להראות שלא היו צריכים להחליף אותם ולספק הצגה במשחק בעל פרופיל גבוה שהתקיים במינכן.

אבל לא היה שום סיכוי ששרונאס יאסיקביצ'יוס וחבורתו ייתנו להפועל תל אביב פשוט להיכנס ולעשות כרצונם. כל אחד משחקני פנר התחייב לשחק הגנה קשוחה ככל האפשר ולצמצם את האדומים למינימום — וזה הצליח כשקבעו קצב נמוך במחצית הראשונה: 13:13 בסיום הרבע הראשון ויתרון זעיר של 28:27 בהפסקה.

עם זאת, פנר פתחה את הרבע השלישי בריצת 0:11, שהתווספה לריצת 0:7 בסיום המחצית הראשונה, כאשר בונזי קולסון וטאריק ביברוביץ' עוזרים לקבוצתם לבסס את ההובלה. הפועל הצליחה לצמצם מספר פעמים לכארבע נקודות, אבל זה לא היה הערב שלה. התחושה הייתה שמבחינת הפועל ופנרבחצ'ה, גם אם המשחק היה נמשך שעות — התוצאה הייתה נשארת אותה תוצאה. האדומים לא היו מנצחים גם אם המשחק היה נכנס לקידוש של שישי.

בבלגרד, מכבי טיפלה בבאסקוניה כשטי ג׳יי ליף בלט עבור החבורה של עודד קטש. נכון, הצהובים־כחולים לא דרסו את הבאסקים כמו שהאדומים עשו, אבל הם שיחקו מספיק טוב כדי לנצח ואף פעם לא באמת נראו מאוימים או בדרך להפסיד.

באסקוניה השוותה ל־66:66 לקראת סוף הרבע השלישי, אבל ג'ימי קלארק חזר עם שלשה גדולה שהחזירה את מכבי ליתרון. משם, הם שמרו את האורחת במרחק ביטחון — בדיוק כפי שעשו קודם לכן. אחד המפתחות היה שמכבי לא נתנה לבסקוניה להפוך את התוצאה ולקחת את ההובלה, למרות שהתקרבו שוב ושוב. ההחזקה הזו על היתרון הובילה לניצחון.

אבל זה לא היה רק שמירה על היתרון, אלא איך שהם עשו זאת במאני־טיים. זו הייתה הצגה אדירה של ליף יחד עם סיומות חזקות של רומן סורקין ושל אותו קלארק. השלישייה שלטה במשחק כשהכל היה על השולחן. סורקין קלע שני סלים ליצירת אוויר לנשימה — ואז ליף תפר שתי שלשות ועוד סל מהיר כדי להגדיל את הפער ולבטח את הניצחון.

ליף רשם אולי את משחקו הטוב ביותר במדי מכבי עם 19 נקודות ו־3/3 מחוץ לקשת — במשחק שבו היה חייב לקלוע מבחוץ ושבו סוף־סוף הראה ביטחון בזריקות ארוכות, לאחר שבקושי זרק מהטווח הזה העונה. ליף טוב הוא נכס למכבי, ואחרי ערב שבו קלע 19, הוריד 7 ריבאונדים ורשם מדד 26 — מה שבלט עוד יותר היה הבשלות והביטחון שהקרין על הפרקט.

הבא בתור עבור שתי התל־אביביות הוא הדרבי בליגת העל ביום שני ביד אליהו. הפועל תרצה לנקום על הפסד הדרבי ביורוליג, ומכבי תרצה לעלות ל־0:2 עליה העונה.

בנוסף לרצון להוכיח מי הטובה בעיר, האדומים רוצים גם לפצות על הפסד גמר גביע ווינר בשבת האחרונה, בו הפועל ירושלים גברה עליהם. אבל אם הסגלים בגביע ווינר מוגבלים — בליגה הם מוגבלים עוד יותר, ואיטודיס יצטרך להחליט אילו חמישה שחקנים יעלו לפרקט ביום שני. מי ייתן לו את הסיכוי הטוב ביותר לנצח.

אך זה לא פשוט כמו 1-2-3 — זה גם תלוי אם ירצה להשתמש במלוא מכסת עשרת הזרים המותרים לרישום העונתי. ברגע שניצלו את עשרת המקומות — אי אפשר להוסיף זרים נוספים. האם דן אוטורו ו-ואסיליה מיציץ׳ יירשמו? זו השאלה הגדולה — וזו שיכולה להשפיע באופן מהותי על יחסי הכוחות בדרבי.

בעיה נוספת עבור הפועל היא היעדרותו של תומר גינת, שסובל מפציעה בכתף שנגרמה במשחק מול מכבי רעננה. אובדן גינת — כישראלי — הוא קריטי בליגה ויכול להשפיע מאוד על תוצאת הדרבי.

אצל מכבי, חמישיית הזרים ברורה יותר — אבל לא בטוח מה מצבו של לוני ווקר, ששיחק רק 16 דקות ולא היה על המגרש בדקות ההכרעה. זהו סימן אזהרה שהצהובים־כחולים יצטרכו לעקוב אחריו היטב, כדי להבין מה יהיה תפקידו בכל משחק.

קטש מתמודד גם עם פציעה אצל ג’ון דיברתולומיאו, שלא שיחק במשחק האחרון. השאלה היא האם יהיה כשיר לדרבי. דיברתולומיאו ירצה לשחק, אבל היעדרותו — אם אכן ייעדר — תורגש מאוד על ידי מכבי ואוהדיה.

אבל כמו שאומרים, פציעות הן חלק מהמשחק ושתי הקבוצות יצרכו להתמודד עם הסגלים שלהן, כאשר החלטה אחת כאן או שם יכולה להכריע את המשחק. עדיין יש הרבה זמן עד שהקבוצות יצטרכו להגיש את סגל ה־12, כמעט 72 שעות למעשה, והרבה יכול להשתנות בין עכשיו לבין אז.

עם זאת, מה שברור ולא ישתנה הוא שכל קבוצה יכולה לזרוק לפח את המאזנים שלהן ביורוליג — 3:8 להפועל ו־8:3 למכבי — כי לדרבים יש חוקים משלהם.

‏