קרדיט לתמונות בכתבה: מיכל בן גיגי, הפועל ירושלים

המשחק הזה כבר היה מת, הפועל ירושלים הרגה אותו כשהובילה ביתרון דו-ספרתי, ואז, כמחווה של רצון טוב היא חיברה אותו למכונות, ביצעה בו השתלת לב, כבד, ריאות ומוח, עברה להנשמה מפה לפה, הוסיפה כמה פרקי תהילים והצליחה להחיות את המשחק הזה. פעמיים.

את הפסקה הזאת, שכתבתי בטוויטר במהלך הרבע הרביעי בניצחון 69:86 של הפועל ירושלים אמש על שלאסק ורוצלב הייתי יכול לכתוב בכל אחד מהמשחקים של האדומים העונה, אולי למעט הניצחון על המבורג החלשה. למזלם של הירושלמים, בניגוד לחולון, מנרסה וצבדיטה, הקבוצה נגדה התמודדו הפעם לא השכילה או לא הייתה מסוגלת, לקחת את המתנה שנתנו לה.

המשחק הזה היה מת פעמיים, הפועל חיברה אותו למכשירים, עשתה השתלת ריאות, לב, כליות, כבר ומוח. המשיכה בהנשמה מפה לפה ומכות חשמל ואיכשהו הצליחה להחיות אותו. פעמיים.

— Elchanan Hacohen (@elchnanhc) October 21, 2025

רגע לפני שנעביר ביקורת צריך להודות ביושר: היו כמה נקודות חיוביות אתמול על הפרקט בבלגרד. הראשונה שבהן היא אנתוני לאמב. עד היום לאמב, שהפך במהירות לחביב הקהל, לא הביא את האנרגיות מסרטוני הטיקטוק אל המגרש, הוא נתן למשחק לעבור לידו ופרגן לחברים קצת יותר מדי. אתמול הוא הראה הרבה יותר אסרטיביות. בחמש הדקות הראשונות הוא חדר לסל כמה וכמה פעמים ויצר נקודות. סליחה, אמרתי חדר? במובן הזה, לאמב מזכיר מעט את גרשון יאבוסלה, הוא לא חודר, הוא נכנס, וסליחה על המילה, עם התחת בקיר. העוצמה שלו יחד עם מהירות מפתיעה תקשה כמעט על כל שומר. מלבד המהלכים האלו לאמב הראה אתמול יכולת מצוינת בהגנה שהיתרגמה ל-3 חטיפות ואפילו, מדי פעם, הוביל את הכדור גם כשהארפר או הובר היו על המגרש. הנקודה החיובית השנייה היא רועי הובר. הרכז הטוב ביותר של הפועל ירושלים העונה. הפיק&רול שלו בהתקפות מעבר מזכירות ימים יפים של ליאור אליהו ויותם הלפרין והיכולת לרווח את המשחק ולקלוע מכמעט כל טווח על המגרש הן נשק שיונתן אלון עוד לא ממצה לגמרי.

הפיקנרול של הובר בהתקפות מעבר זה משהו בין טפירו בשיאו לפריים הלפרין-אליהו

— Elchanan Hacohen (@elchnanhc) October 21, 2025

הנקודה החיובית השלישית, דימה סקפינצב, היא כזו שמתחילה להראות סימנים לא טובים ולא בגלל השחקן, שהיה פנטסטי אתמול עם 11 נקודות, סחיטה של 4 עבירות, אסיסט וחסימה. אלא דווקא בגלל יונתן אלון שנתן לו רק 9 דקות. לא צריך להיות גאון כדורסל בשביל להבין שלפולנים יש בעיה גדולה בצבע. למעשה, יש להם סנטר אחד ועוד כמה פורוורדים שמתחזים לסנטר. גם הסנטר האחד הזה, סטפן דורדביץ' שמו, לא שחקן גדול ומאסיבי אלא אחד שמייצר נקודות בעיקר על הזריזות שלו, מסוג הדברים שאוסטין וויילי מתקשה איתם בהגנה ובהתקפה. בעוד שסקפינצב שמתפקד בכלל כ-4 בהתקפה לצידו של ג'סטין סמית', נהיה כמעט בלתי עציר מול שחקנים כאלו.

אז אחרי הדברים הטובים – זה הזמן לביקורת, ובשבועיים האחרונים הפועל ירושלים, על כל חלקיה, צברה הרבה סיבות לביקורת. נתחיל מיונתן אלון – חלק מאוד גדול מרצף ההפסדים הוא עליו. בין אם זה חוסר התגובה ללחץ של חולון על מוביל הכדור ברבע האחרון שאפשר את הקאמבק וההפסד, ההרחקה במנרסה, והאיחור הכרוני כמעט בלקיחת פסקי זמן ועצירת מומנטומים. כל אלו טעויות שאפשר היה לקבל בעונה שעברה, כשהיה סוג של רוקי. אבל בעונה השנייה בתור מאמן ראשי, עונה שהוא הרוויח ביושר בזכות תוצאות טובות בעונה שעברה, הטעויות האלו כבר לא מתקבלות. בדרך כלל, הובלה של 26 נקודות זה זמן מעולה להכניס שחקנים שצריכים זריקת ביטחון עצמי, אבל כשיש שדים בדמות 3 משחקים שהפסדת יתרון דו ספרתי בתוך שבוע זה ממש לא הזמן להכניס למגרש את טריפל ג'יי, שעוד לא הוכיח שהוא מתאים לרמה כלשהי של כדורסל או נמרוד לוי שהצליח לטעות בכמעט כל מהלך שהיה מעורב בו אתמול. אחרי רצף כזה של הפסדים זה הזמן ללחוץ על הגז כמה שיותר חזק ופשוט לנצח, בלי ניסויים.

הרבה דברים השתנו בכדורסל, במדינה ובהפועל ירושלים מאז הפיינל-פור במאלגה אי שם במאי 2023, אבל דבר אחד נשאר יציב וקבוע: "אנחנו רוצים להיות קבוצה ספרדית, כמו טנריפה" אמר אז המאמן אלכסנדר דג'יקיץ', אמירה שחזרו עליה שוב ושוב בקבוצה מהבירה. אבל מה זה אומר בעצם להיות קבוצה ספרדית? סגל שממשיך שנים באותו מקום? יש. חלוקת דקות מאוזנת? במשחק אתמול אפשר להגיד שכן, אבל אין שום סיבה שבעולם לעייפות של הארפר ברבע האחרון בחולון. גודל פיזי שמאפשר הגנת חילופים לאורך רוב המשחק? הצחקתם אותי, אבל זה לא בהכרח רע. שמירה על רמת משחק גם בסקנד יוניט? אפשר להגיד שכן. פסקי זמן בזמן? למידה והודאה בטעויות? החלפת שחקנים לא טובים בכאלו שכן? לצערי, התשובה לכל אלו שלילית. בשנת 1988 שלמה יידוב הוציא את אחד השירים שאני הכי אוהב, הפזמון שלו הולך ככה: "אני חושב ואני כותב בעברית בלי קושי

ואוהב לאהוב אותך בעברית בלעדית

זאת שפה נהדרת, לא תהיה לי אחרת

אך בלילה, בלילה אני חולם עוד בספרדית" אולי הגיע הזמן שהפועל ירושלים תפסיק לחלום בספרדית, כי בינתיים, היא מזייפת בעברית.