התלבטתי אם בכלל שווה לבזבז את הזמן שלי על כתיבת טור בעקבות ההפסד העלוב והכואב של מכבי תל אביב 100:78 לכוכב האדום בלגרד. זה היה אסון מהרגע הראשון, כשהצהובים נקלעו לפיגור 22:5 כבר באמצע הרבע הראשון, אבל הנה אני כאן.

להאזנה בספוטיפיי

להאזנה באפל פודקאסט

לצפייה ביוטיוב

פשוט לא יכולתי להתאפק ולא לכתוב על מה שעשוי להיזכר כאחד ההפסדים הקשים ביותר בעידן עודד קטש, ואולי אפילו באחד ההפסדים הגרועים של מכבי בעשור האחרון או אפילו במאה הנוכחית.

אחרי יום בחירות ארוך, שבו כולנו הוצפנו בשיחות טלפון, בהודעות טקסט ואפילו במכוניות ובמשאיות עם רמקולים שהשמיעו שירים מטעם המועמדים השונים, כל מה שרציתי היה לשבת על הספה ולצפות במשחק כדורסל טוב ותחרותי.

אבל כנראה שגם זה היה יותר מדי לבקש.

מכבי תל אביב פשוט אפשרה לכוכב האדום לעשות ככל העולה על רוחה, עם התנגדות מועטה, אם בכלל. אולי החבורה של קטש צפתה לאחרונה בשני הפרקים הקלאסיים של הסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא", שנקראו "The Best of Both Worlds", שבהם קפטן ז'אן-לוק פיקארד הופך לחלק מהבורג, אויביה המושבעים של הצוות. בתור לוקוטוס מהבורג, פיקארד אומר את המשפט שהפך למזוהה איתו, כשהוא פונה ל"מספר אחת" שלו: "ההתנגדות חסרת תועלת".

זה פחות או יותר מה שראינו ממכבי. הצהובים הרימו ידיים ונכנעו, ואפשרו לקבוצה של איבון נבארו לעשות ככל העולה על רוחה.

בין אם מדובר בכריסטיאן קולוקו ששלט בצבע, בטייסון קרטר שעשה נזק מבחוץ, או בג'ורדן נוורה שתרם בשני צידי המגרש, ובין אם בכריס ג'ונס שחילק שבעה אסיסטים כבר ברבע הראשון, מכבי נכנעה למעשה אחרי עשר דקות של כדורסל. מאותו רגע, היא כמעט נעלמה מהמשחק.

שחקן אחד אחרי השני בחולצה הצהובה-כחולה עלה לפרקט ולא הצליח לעשות דבר. פשוט כלום.

הגנה שלא קיימת

מבחינה הגנתית, מכבי לא מצליחה לעצור כמעט אף יריבה ביורוליג העונה. במאזן 6:2, הצהובים ממשיכים להציג הגנה רעה במיוחד מחוץ לקשת, כשקבוצות קולעות נגדם שלשות בקצב מדאיג.

הכוכב האדום קלעה 16 שלשות, וילרבאן 16, ריאל מדריד 21, פנאתינייקוס 15 ובשיקטאש 17. גם ברצלונה ו-ולנסיה קלעו 11 שלשות כל אחת. הנתונים האלה מדברים בעד עצמם.

אם אתם היריבה של מכבי, למה להפסיק לזרוק מבחוץ? פשוט תמשיכו להפציץ מעבר לקשת, כי הצהובים לא מצליחים לעצור אתכם.

גם בהתקפה המצב לא מזהיר: מכבי מדורגת במקום ה-18 ביורוליג בניסיונות לשלוש ובמקום ה-13 בשלשות מדויקות. בכדורסל המודרני, השלשה חייבת להיות נשק מרכזי, אבל ייתכן שלמכבי פשוט אין את הכלים המתאימים כדי להשתמש בה ביעילות. ואם כך, מדובר בבעיה נוספת בבניית הסגל.

האם נמניה נדוביץ' יכול לשנות משהו?

נמניה נדוביץ' הוזכר כמועמד להצטרף למכבי, והשמועות בנושא התעוררו מחדש בשבוע שעבר, לאחר שנודע כי איפה לונדברג ייעדר למשך כמה חודשים בגלל פציעה.

הקלע הסרבי בן ה-35 הוא שחקן בעל יכולות התקפיות ממוקדות למדי בשלב הזה של הקריירה, אבל שתי שאלות חייבות להישאל: מדוע הוא עדיין פנוי, ולמה מכבי לא החתימה אותו בקיץ, כשגם אז דובר על האפשרות לצרפו?

האם נדוביץ' יציל את העונה? קשה מאוד להאמין בכך.

האם הוא יכול לשפר את הקליעה של מכבי מחוץ לקשת? במצב הנוכחי, איך זה כבר יכול להזיק?

גם הריבאונד הפך לבעיה משמעותית העונה. מה שהיה בעבר אחד מסימני ההיכר של ההצלחה של מכבי, במיוחד בריבאונד ההתקפה, הפך כמעט בן לילה לעקב אכילס. הצהובים מדורגים כעת במקום ה-17 בתחום, וזה פשוט לא מספיק טוב.

המספרים מספרים את הסיפור

איזו קבוצה ספגה הכי הרבה נקודות ביורוליג העונה? נסו לנחש.

מכבי תל אביב ספגה 753 נקודות, ממוצע של 94.1 נקודות למשחק, נתון שמשתווה לזה של באסקוניה. במקביל, הצהובים קולעים רק 85.8 נקודות בממוצע למשחק.

בעונה שעברה מכבי קלעה 90.1 נקודות למשחק וספגה 91.7. בעונת 2024/25 היא קלעה 85.9 נקודות למשחק לאורך 34 משחקים וספגה 89.8.

המספרים האלה עוזרים להסביר מדוע מכבי לא הצליחה להגיע לפלייאוף בשנים האחרונות. כשקבוצה מתקשה לייצר הגנה יציבה ומאפשרת ליריבות לקלוע כמעט ללא הפרעה, קשה מאוד להתחרות ברמות האלה.

קלאודיו קולדבלה חייב לבחון היטב את הסגל ולהתחיל לבצע שינויים. לא מחר ולא בשבוע הבא, אלא כבר שלשום.

מכבי לא יכולה להרשות לעצמה להחזיק שחקנים שאינם מספקים את הסחורה או שאי אפשר לסמוך עליהם ברגעים החשובים. קיטון וואלאס, טי.ג'יי. ליף, ג'ון דיברתולומיאו, וויל ריימן ודניאל תייס – כולם צריכים לעמוד תחת זכוכית מגדלת בעקבות היכולת שהציגו עד כה.

שוב אותן הטעויות

אולי הדבר המדאיג ביותר בפתיחת העונה הקשה של מכבי הוא העיתוי. עד סוף אוקטובר כבר משוחק כרבע מעונת היורוליג, ופתיחה טובה היא מרכיב קריטי בדרך לעונה מוצלחת.

ההנהלה הייתה צריכה לוודא שהסגל נבנה כראוי במהלך הקיץ, כך שההכנה של סוף אוגוסט וספטמבר תאפשר לקבוצה להתחבר, לגבש זהות ולהגיע מוכנה למשחקים הראשונים. המטרה הייתה ברורה: לצבור ניצחונות כבר מההתחלה ולהישאר במאבק על מקום בפלייאוף.

במקום זאת, מכבי שוב מוצאת את עצמה בתוך בור עמוק.

למרבה הצער, גם אם המועדון יבצע את התיקונים הנדרשים, הוא יצטרך להתחיל לטפס מאותה תהום שממנה ניסה להיחלץ גם בעונה שעברה.

נראה שהלקחים מהפתיחה הכושלת של העונה הקודמת לא נלמדו.

אותן טעויות חזרו על עצמן פעם נוספת. מכבי הייתה צריכה לנצל את הפגרה בצורה חכמה יותר, אבל שוב היא נמצאת בדיוק באותו מצב שבו הייתה לפני שנה. בינתיים, סבלנותם של האוהדים הולכת ואוזלת. מאוד, מאוד.

ראשי המועדון חייבים להתעשת, ומהר, אם הם רוצים להציל את העונה. כל משחק שחולף מקשה עוד יותר על המשימה.

נורות האזהרה כבר מהבהבות

המשחק הבא יהיה מול פאריס, קבוצה שאוהבת מאוד לזרוק לשלוש. מכבי חייבת להגיע מוכנה, כי עוד הופעה הגנתית כמו זו שראינו בבלגרד עלולה להוביל אותה למאזן 7:2.

אם נורות האזהרה עדיין לא נדלקו במשרדי מכבי, הן בהחלט צריכות להידלק עכשיו.

ביום ראשון מצפה לצהובים דרבי ביתי מול הפועל תל אביב. זה יהיה הראשון מתוך שלושה מפגשים מול היריבה העירונית במהלך חודש נובמבר, כאשר בהמשך יתקיימו גם דרבי בגמר גביע ווינר ומפגש נוסף במסגרת היורוליג.

אין יותר זמן לבזבז. מכבי חייבת לבצע את השינויים הנדרשים כדי לתת לעצמה סיכוי אמיתי להתחרות, בין אם באמצעות צירוף שחקנים, בחינה מחודשת של הסגל או טיפול בבעיות ההגנתיות הבולטות שמלוות אותה לאורך העונה.

הצהובים לא יכולים להמשיך לעשות את אותם הדברים ולצפות לתוצאות שונות.

העונה הולכת וחומקת מבין הידיים, האוהדים מאבדים את הסבלנות, והיריבות לא מתכוונות לחכות שמכבי תמצא את הפתרונות.

מכבי חייבת לבצע את השינויים הנדרשים עכשיו, אחרת החורף בתל אביב יהיה עגום מאוד, מאוד.