קרדיט לתמונה הראשית: אורי צ'רקס, Ori Photography, א.ס עירוני אשקלון

עוז לביא הוא אחד השחקנים המסקרנים בליגה הלאומית. הפורוורד בן ה-23 (1.98 מטרים), שמשחק בא.ס עירוני אשקלון, רושם עונת שיא מבחינה אישית, כשבליגה ממוצעיו עומדים על 9.9 נקודות (58.5% לשתיים, 30.2% לשלוש ו-78% מקו העונשין), 2.8 ריבאונדים, 0.9 אסיסטים ו-9 במדד היעילות ב-22.1 דקות למשחק, ובשני משחקיו בגביע הוא קלע 15 נקודות בממוצע בדרך לחצי הגמר. לביא, כפי ששם משפחתו מצביע, הוא כמובן גם אחיו הצעיר של כוכב מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, גור לביא. כעת, בראיון מיוחד לאתר "ספורטס רבי", עוז לביא מדבר על הכל: הדרך שלו, העונה המוצלחת עד כה, הקשר המיוחד עם אחיו הגדול והרצון ללכת בעקבותיו, ליגת העל, התחביב ועוד.

"שלומי בסדר, אני הייתי רוב הזמן בבת שלמה בבית שלי עם ההורים, ועכשיו שחזרו האימונים חזרתי לאשקלון", פותח לביא את הראיון כשהוא נשאל על המצב בעקבות המלחמה עם איראן.

לביא מספר על המצב של השחקנים הזרים בקבוצתו. "שני הזרים שלנו בחרו להישאר, אחד מהם זה טיילר (וויידמן) שכבר הרבה שנים בארץ אז הוא מכיר את המצב ויחסית רגוע, והשני (לטרל ריד) לא כל כך מפחד, בשיא הכנות".

אשקלון, שסומנה כאחת המועמדות הבולטות לעליית ליגה, מדורגת חמישית בטבלה עם מאזן 8:14. "מבחינה קבוצתית זה לא סוד שאנחנו רוצים יותר מאיפה שאנחנו נמצאים, אנחנו כרגע מקום חמישי ומכוונים לעליית ליגה, כמובן שזה דרך הפלייאוף כרגע וזה הכיוון. אנחנו רוצים יותר כמו תמיד, אבל אנחנו מתחברים כקבוצה, ניכר השיפור, ואני נורא אופטימי לקראת ההמשך, אני חושב שאנחנו יכולים לגמרי לעשות את זה. בפן האישי אני מאוד-מאוד מרוצה, אני חושב שמעבר להכל אני עושה התקדמות כשחקן, יש סביבי צוות אימון ברמה הכי גבוהה בטוח בליגה וגם בארץ, בין אם זה דרור כהן שהוא מאמן נהדר או גיא גודס שהוא מאמן נהדר והוא אמנם מנהל מקצועי אבל נותן הרבה מאוד טיפים ונורא עוזר לי באופן אישי, וגם מאיר (עובדיה) עוזר המאמן ואדיר (עמר) שהיה איתנו עוזרים לי ולקבוצה מאוד".

לביא מרחיב על הבחירה באשקלון בזכות גודס וכהן. "היו לגמרי-לגמרי הסיבה שאני פה. בקיץ כשבחרתי שאני רוצה לעשות עוד עונה בליגה הלאומית דיברתי עם כמה קבוצות מהטופ של הליגה. וברגע שקיבלתי את השיחה מגיא ודיברתי גם עם דרור – מבחינתי זה היה דיל ברייקר, שום קבוצה לא יכלה להציע לי משהו שיתחרה בשני אנשים המקצוע האלה, במיוחד שגור גם עבד עם גיא וקצת הכרתי אותו משם ולכן גם ידעתי כמה זה יכול להיות יתרון בשבילי, ומפה גם באה הבחירה".

לביא הזכיר את אדיר אמר, עוזר המאמן, שפרסם בחודשים האחרונים פוסט בו חשף כי הוא זקוק לתרומת כליה בעקבות מחלה גנטית קשה. אמר אימן את לביא בעבר גם בנבחרת ישראל עד גיל 19 במכבייה ב-2022, שם הם זכו במדליית הארד. "אין הרבה אנשים מדהימים, טובים ועם כדורסל ברמה גבוהה כמו אדיר, באמת זה משהו יחיד ומיוחד", מספר לביא. "אני מאוד-מאוד מחובר אליו באופן האישי, גם עכשיו שהוא פחות מגיע לאימונים ומשחקים אני משתדל לדבר איתו כמה שיותר, וגם נסעתי לשבת אצלו פעם אחת. אני באמת מקווה שכל הסיפור הזה ייגמר כמה שיותר מהר והוא יצליח להשיג את מה שהוא צריך ויחזור לעזור לנו בקבוצה, וגם אם לא אני מקווה לעבוד איתו בהמשך בנבחרות ואיפה שרק יצא".

לבדיקת התאמה לתרומת כליה לאדיר עמר

כבר במהלך העונה הנוכחית, בזכות יכולתו הטובה, לביא קיבל איתותים מליגת העל, אך בחר להישאר באשקלון. "היה התחלה של פניות באמת, אבל לא משהו שרלוונטי כי אני מאוד מחויב לאשקלון ולקבוצה, ואני פחות מסתכל לצדדים כרגע אלא יותר מפוקס במטרה הקבוצתית".

לביא המשיך: "זה מחמיא מאוד ומראה שאני עושה כנראה משהו נכון בעבודה שלי ובדרך שלי. אני אעשה קפיצה כשאני אהיה מוכן, אני מקווה כמובן כמה שיותר מהר, אבל ברגע שאני ארגיש מוכן לעשות אותה ואני אמצא מקום שמתאים ומאמין בי אז כן אז אני אעשה אותה".

לביא נשאל כמה הוא היה רוצה לעשות את הקפיצה לליגת העל יחד עם אשקלון. "אני מאוד-מאוד מאמין שאנחנו יכולים לעלות ליגה, אנחנו אחד הסגלים אם לא הסגל הכי מוכשר בליגה, ואנחנו כרגע בתהליך של חיבור. אנחנו קבוצה חדשה לחלוטין, זאת אומרת שחוץ משחקן אחד אף אחד לא שיחק בקבוצה הזאת בשנה שעברה, אנחנו נבנים ואני מאוד אופטימי לקראת ההמשך בקטע הזה כמו שאמרתי מקודם. ברור שאת הצעד הזה אני רוצה לעשות עם הקבוצה מאשקלון, גם מבחינת השחקנים, גם מבחינת הצוות המקצועי וגם מבחינת המועדון עצמו, זה מבחינתי אידיאלי".

לביא שיחק בעברו בליגת העל, כשבעונת הבכורה שלו בבוגרים, 2021/22, הוא היה בהפועל חיפה. אך זה היה כשחקן סוף סגל: "העונה בהפועל חיפה חד משמעית נתנה לי כלים כי זאת הייתה עונה שפחות הסתכלתי על דקות משחק אלא יותר על יצאתי מזכרון (מכבי זכרון יעקב), מחלקת נוער יחסית קטנה, ורציתי ללמוד באמת איך הדברים עובדים, משהו שגם אח שלי עשה לפניי והמליץ לי, וגם אנשי מקצוע שהיו שם ממש-ממש התאימו לי, ולכן הלכתי שם באמת ללמוד כדורסל. למדתי שם דברים ראשונים ואני שמח על זה".

העונה הראשונה בה קיבל דקות משמעותיות הייתה 2022/23, בה שיחק במכבי חדרה מהליגה הארצית. לביא נשאל האם הוא היה ממליץ לשחקנים צעירים אחרים להתחיל את דרכם בליגה השלישית: "ברור שכל שחקן ומה שמתאים לו. אני חושב שזה העניק לי לפחות מהניסיון האישי יתרון מאוד-מאוד גדול על שחקנים אחרים, כי לליגה הארצית יש איכויות שהם שלה שזה אגרסיביות, בגיל נורא צעיר כבר לקבל מפתחות על קבוצה ולהתחיל להיות שחקן משמעותי, וגם שם הייתי בתוכנית של 'שחקן אמיתי' ולמדתי שם הרבה. מבחינתי כשהגעתי לליגה הלאומית הרגשתי מאוד-מאוד בשל, והצלחתי להשתלב גם יחסית מהר לשמחתי".

בעונת 2023/24 שיחק לביא בעירוני נהריה שם עשה פריצה בלאומית עם ממוצעים של 4.1 נקודות ו-2.5 ריבאונדים, ובעונה שעברה, 2024/25, קפץ מדרגה במדי הפועל מגדל העמק/יזרעאל עם 8.5 נקודות ו-3 ריבאונדים. "אני לוקח הרבה", הוא אומר על השנים הללו. "זה היה שנים מאוד משמעותיות עבורי של לשחק בקבוצות מקצועיות בפעם הראשונה דקות משמעותיות בקבוצה כמו נהריה שהיא לגמרי קבוצה בסטנדרט של ליגה העל, וכן היו שם משחקים יפים, ואז במגדל העמק הגעתי למועדון טיפה יותר קטן אבל עם תפקיד יותר גדול. גם שם המאמן האמין בי ונתן לי, וכל הדברים זה תהליך שהביא אותי לאיפה שאני היום, ואני מאוד-מאוד שמח על כך, כי כל שנה לקחתי משהו ולמדתי, וככה אני אמשיך".

לביא חוזר לתחילת הדרך בעולם בעולם הכדורסל. "בגדול התחלתי בכיתה ד' או ה' בעקבות אח שלי שהלך לחוג וראיתי כמה הוא נהנה, והוא מאוד המליץ. אני וגור אוהבים לעשות הכל ביחד, אז הלכתי על זה. ככה הדברים התגלגלו משם מחוף הכרמל לנוער של זכרון, ואז הגעתי לנוער על. עדיין לא ידעתי אם כדורסל זה הכיוון, ראיתי שאח שלי עושה את זה וזה אפשרי ואמרתי לעצמי, 'יאללה, בוא ננסה'. אני מאוד-מאוד שמח על הבחירה הזאת".

לביא גדל בבת שלמה. "זה מקום מדהים, הכי יפה בארץ, שקט, שלו, טבע. אני לא יכול לבקש ילדות טובה יותר מאשר הילדות שקיבלתי בבת שלמה".

לביא מספר על הגדילה במחלקת הנוער של מכבי זכרון יעקב, שם הוא אף זכה לשחק עם אחיו בקבוצת הנוער. "זו הייתה מחלקת נוער מאוד-מאוד קטנה, בשנה שגור הגיע הוא העלה אותם מנוער ארצית לנוער לאומית ושם עליתי איתו ביחד מנוער לאומית לנוער על כשהוא היה חריג, ואני בנוער על שיחקתי כבר בלעדיו. זו הייתה השנה היחידה של זכרון בנוער על, הם ירדו שנה אחר כך. זו מחלקה מאוד-מאוד ביתית עם אנשים מאוד-מאוד טובים שכיף לעבוד איתם. לשחק עם אח שלי לגמרי זו חוויה שאני מקווה שאני עוד אזכה לה בהמשך, אולי באחת הנבחרות שזה באמת חלום. הוא בן אדם מדהים לעבוד איתו, הוא נורא-נורא קשוב, רוצה לעזור ותומך. בלי קשר לזה שהוא אח שלי, זה שחקן שהייתי רוצה לידי".

לביא נשאל מיהו המודל לחיקוי שלו בעולם הכדורסל. "גור מודל לחיקוי מעבר לכדורסל, אני לא מסתכל עליו כגור שחקן הכדורסל אלא כגור הבן אדם, כאח הגדול שהוא, אז אני אשים אותו שנייה בצד. אני לא חושב שאני יכול להגיד לך שחקן ספציפי, תמיד הסתכלתי על המכלול, לקחתי רגע שחקן אחד שעשה ככה ושחקן אחר שעשה ככה, ותמיד למדתי. אבל אם אתה רוצה מישהו ספציפי אז דורון שפר לגמרי היה השחקן שנהגתי לראות".

לביא מרחיב על שפר, שהיה בסוף הקריירה בזמן שהוא היה ילד קטן: "הסתכלתי עליו על משחקים מהעבר, גם קראתי את הספר שלו. הבן אדם שהוא זה הרבה מעבר לשחקן שהוא, ממש הסתכלתי על זה, על ערכים ועל דברים שמעבר לכדורסל. אני גם נורא שחקן שמאמין בהגנה, אז לגמרי זה השתלב".

לביא, כאמור, שיחק בנבחרת ישראל עד גיל 19 במכבייה. בנוסף, הוא אחד השחקנים המזוהים עם נבחרת הכדורסל 3 על 3. עם זאת, הוא לא זכה לשחק עם אחת הנבחרות הצעירות (קדטים, נוער, עתודה) באליפות אירופה. "הייתי בנבחרת המכבייה עם אדיר אמר כמו שדיברנו ואז שנה אחרי זה ניסיתי ללכת לנבחרת העתודה. הייתה לי שם פציעה, אבל גם אני חושב שלא הייתי בשל באותן שנים בגלל מחלקת הנוער הקטנה שהגעתי ממנה וגם שאני בתהליך מסוים ועדיין לא הייתי מספיק שלם בשביל לצאת. ברור שהתאכזבתי, אבל כמו כל דבר למדתי מזה הרבה, וקיבלתי את ההזדמנות לצאת לנבחרת ה-3 על 3, שמבחינתי זה גם היה משהו סופר משמעותי, כי יש משהו במשחק הזה שהוא אחר ונותן לך דברים אחרים, אם זה הגנה אחד על אחד, יותר בידודים ונעילות, טמפו מאוד גבוה, אגרסיביות ומול נבחרות מכל העולם, גם עם מאמנים מדהימים, אז לגמרי לקחתי הרבה מנבחרת ה-3 על 3 ואני שמח עליה מאוד".

עוז לביא מספר איך זה לגדול עם אח גדול כמו גור לביא. "אתה ובטח גם מי שרואה את הראיון מכיר את גור כשחקן כדורסל", הוא אומר. "זה מצחיק כי זה חלק ממנו, אבל הוא הרבה מעבר – הוא אח מדהים, כתף תומכת לאורך כל הזמן, היו לו תקופות של עליות ומורדות בגלל הכדורסל כי בכל זאת זה תחום נורא אינטנסיבי, אבל בשנים האחרונות, ואני מאוד-מאוד שמח לומר את זה – בבסיס שלנו הוא החבר הכי טוב שלי, ואני לומד ממנו המון בכדורסל בטוח אבל גם מעבר, וזה כבוד גדול. זה כיף לראות את מה שהוא עושה, זה באמת עושה אותי מאושר וממלא אותי".

עוז מרחיב על הקשר המיוחד עם גור, אליו הוא הולך לארוחות שבת. "לפעמים כשאני באשקלון אני נוסע אליו בשישי. אני משתדל לבוא לכל משחק שלו, והאמת שגם הוא משתדל להגיע לכל משחק שלי, שזה מפתיע שהוא באמת מצליח להגיע לכמות מרשימה, ומה שהוא לא רואה הוא כמובן משלים. ככה אנחנו גם יכולים לייעץ אחד לשני, לתת טיפים ולתמוך. אם יש לי יום חופש אני אסע ואהיה איתו, בערב אני אתקשר אליו ומשחקים פורטנייט ביחד. נעזרים אחד בשני".

גור לביא נמצא במומנטום של שתי עונות מדהימות רצופות – בעונה שעברה הוא היה ה-MVP הישראלי של העונה בליגת העל במדי הפועל גלבוע/גליל, והעונה הוא היה מפתח גדול בזכייה של מכבי תל אביב בגביע המדינה עם התעלות יוצאת דופן בחצי הגמר מול הפועל ירושלים, בנוסף לכך שבתקופה האחרונה הוא משתלב היטב ביורוליג ומככב בליגה. עוז נשאל מה מייחד את גור. "וואו. קטונתי, אבל אני חושב שמעבר לכדורסל הטוב שהוא מציג – שזה קליעה, תנועה בלי כדור וקריאת מצבים – האופי שלו, שגם בתקופות קשות עכשיו שהיו במכבי הוא המשיך לעבוד קשה והמשיך להיות ממוקד במטרה", עונה עוז. "הוא שחקן שכולם אוהבים לשחק לצידו ואיתו, והוא מאוד נוח לאימון, זה משהו שממש מיוחד בו. מעבר ליכולות המרשימות שאתם רואים כרגע, יכולות שהוא עבד עליהן מאוד-מאוד קשה ומי כמוני יודע, זה רק בתהליך, ואמרתי כבר לפני כמה חודשים בראיון שהיה לי בספורט 5 שלדעתי זו רק ההתחלה, ואני עדיין חושב שתראו ממנו עוד הרבה בעזרת השם".

אלא שבתחילת העונה, גור לביא מיעט לשחק במכבי ת"א, בעיקר ביורוליג. עוז מספק מבט לשיחות מאחורי הקלעים: "תמיד ידענו לאיפה הוא מגיע, הוא גם ידע לאיפה הוא מגיע, לא ציפינו שזה יהיה פשוט. ידענו שיהיו קשיים בדרך. הייתה אופטימיות, ומשהו שגם למדתי וראיתי אותו עושה זה שברגעים שהוא פחות שיחק הוא ידע להישאר אקסטרה במגרש ולזרוק או לעשות עוד אימון אישי עם עוזר המאמן, להישאר בחדר הכושר עוד כמה שעות, לא לבזבז זמן, להמשיך להתאמן ולהישאר מוכן ודרוך לרגע שהוא יקבל את ההזדמנות, וברגע שהוא לקח את ההזדמנות – ממש-ממש לא הייתי מופתע".

משפחת לביא מלווה את צמד האחים לכל מקום, וכאמור האחים עצמם מבקרים במשחקים אחד של השני. "אבא שלי, אמא שלי והאחיות הקטנות שלי מגיעות באמת לכל משחק", אומר עוז. "מבחינתנו זה ממש מאחד את המשפחה. עכשיו שגור גר בתל אביב, המשפחה בבת שלמה, אני באשקלון ואחות אחת בשנת שירות – יש משהו במשחקים שממש מחבר את המשפחה, שכולם נפגשים ביחד. ההורים שלי מהרגע הראשון ממש בתוך זה, נותנים טיפים. אני גר באשקלון ומשחק באשקלון, ואבא ואמא שלי לא פספסו משחק אחד, כולל המשחק שהיה באילת. הם מגיעים לכל המשחקים, לצפת, לאילת, לכל מקום. הם לא פספסו אפילו אחד מתחילת העונה. זה מיוחד ואני מודה על זה ממש".

במשחק האחרון של מכבי ת"א בליגת העל, גור לביא להט עם שיא קריירה של 31 נקודות בניצחון בית על עירוני נס ציונה. בכך, הוא השווה את שיא הקריירה המשפחתי שקבע עוז בעונה שעברה עם 31 נקודות בניצחון החוץ של מגדל העמק/יזרעאל על מ.כ עוטף דרום. באופן מעניין, באותו ערב של עוז בלאומית בעונה שעברה, גור קבע את שיא הקריירה הקודם שלו בליגת העל עם 28 נקודות בהפסד חוץ לבני הרצליה. עוז נשאל האם הם דיברו על כך שגור השווה לאחרונה את שיא הקריירה שלו. "ברור, צחקתי איתו ואמרתי לו שמזל שהוא לא עבר את ה-31 נקודות, כי אז הייתי צריך שוב לשבור את זה וזו הייתה עבודה קשה", מתבדח עוז. "אי אפשר לדעת, השיא הזה עדיין גמיש כי גם הוא וגם אני מצפים לשבור אותו. תחרות חיובית".

עוז נשאל מי מנצח באחד על אחד. "האמת שאני וגור הרבה שנים לא עשינו אחד על אחד בגלל השאלה הזאת, שאנחנו רוצים שזה יישאר שאלה וקצת נהנים מהתהייה", הוא עונה. "הוא יגיד שזה הוא, אני אגיד שזה אני, ונשאיר את זה ככה. אני אגיד שזה אני".

עוז נדרש לספר משהו מעניין שלא יודעים על גור. "אני יכול להגיד שהיה לו רישיון לאופנוע לפני כמה שנים והוא היה נוסע איתו לכל מיני מקומות. לאט-לאט קצת ירדנו מזה, אז הוא מכר את האופנוע. לא נראה לי שהרבה יודעים שהיה לו אופנוע".

עוז נשאל האם הוא מאמין שיוכל להגיע לרמות שאליהן גור הגיע, ועונה בנחרצות: "חד משמעית. ברור".

עוז נדרש לשאלת העמדה המועדפת עליו. "אין לי באמת עמדה מועדפת. אני פלוס-מינוס משחק אותו דבר, גם בעמדה 3 וגם בעמדה 4. ממש בהתחשב בקבוצה ובמה שצריך. אני לגמרי אוהב גם פה וגם שם, נהנה מהמשחק בשני המקרים".

מהם היתרונות של עוז, ומה הוא צריך לשפר? "קשה להגיד על עצמך, אבל אני חושב שהיתרונות שלי זה הגודל שלי ביחס לעמדות, מוסר העבודה שלי, הרצון להצליח, הקליעה שלי ממש-ממש משלבת אותי טוב, וזה שיש לי תכונה מסוימת שאני כל הזמן מחפש ללמוד ולדעת עוד ועוד, זה משהו שממש עוזר לי. החסרונות שלי? אני צריך לפעמים יותר להסתכל על הרגע ופחות על העתיד, לחיות יותר את הרגע ופחות. זה משהו שאני גם עובד עליו, יש לי מאמן מנטאלי שאני נפגש איתו פעם בשבוע, ואנחנו לגמרי עובדים על הדברים האלה".

עוז נשאל האם הוא צופה בכדורסל בזמן הפנוי. "לגמרי, אני מאוד אוהב לראות כדורסל. אן.בי.איי פחות, אני רואה לפעמים יותר שידורים חוזרים כי זה כדורסל שיותר קשה ללמוד ממנו בגלל הכישרון הגדול שיש שם. אבל לגמרי אני רואה הרבה יורוליג ושחקנים שאני אוהב, ואני לומד מזה. מבחינתי זה כמו לעשות שיעורי בית, ללמוד כדורסל. אני אוהב את זה מאוד ונהנה".

לעוז יש תחביב מיוחד: צלילה. "קצת קשה במהלך עונה, אבל בקיץ יש לי ציוד צלילה, אני עושה צלילות חופשיות ליד המושב שאני גר בו, יש לנו שם כל מיני שוניות יפות ואני גם מצלם וגם דג. מבחינתי זו אהבה גדולה, זה משחרר. לגמרי משהו אחר שהוא לא כדורסל, שזה חשוב ממש שיהיה".

מה לא יודעים על עוז לביא? "קצת נגענו בזה בעניין של הצלילה, אולי זה שיש לי רישיון ליאכטה, יש לנו יאכטה שאנחנו מפליגים בה ממש כל המשפחה. אני מאוד אוהב את הים ומתחבר לכל העולם הזה".

עוז נשאל מיהו האדם הכי מפורסם שהוא פגש: "בשבוע שעבר הייתי בהופעה של אדיר מילר, אז יכול להיות שזה הוא".

עוז מספק את דעתו על הכדורסל הישראלי כיום. "אני לא כל כך יודע להגיד לך בהתייחס לכדורסל הישראלי בעשרות השנים האחרונות, יותר בשנים שאני פה. אני נורא נהנה לראות ואוהב את המקום שהכדורסל מתפתח, אני אוהב מאוד לראות שחקנים ישראלים עושים דברים יפים במיוחד במכבי, השלישייה הישראלית ועוד וויל (ריימן) שהוא חצי ישראלי וג'ון (דיברתולומיאו), אז לראות את ההתקדמות שלהם באירופה זה משהו שהוא מדהים לראות. קבוצה עם חמישה ישראלים משחקת ומנצחת – זה מבחינתי כבוד גדול למדינה".

עוז נשאל האם הוא רואה את עצמו יוצא למכללות. "ברור שחשבתי על זה, וגם פנו אליי בנושא. כרגע, במיוחד כשאני במהלך העונה, אני פחות מתעסק בזה, אני יותר מרוכז באשקלון. זה משהו שאני צריך לחשוב עליו בקיץ, אבל כרגע לגמרי אני חושב שאני אלך לכיוון הליגה הישראלית, כי זה משהו שיותר מושך אותי".

כשנשאל לסיום מה החלום הכי גדול שלו, עוז לביא מספק את התשובה המתבקשת: "בנושא הכדורסל – זה החלום הכי גדול שלי בלי קשר – לשחק בנבחרת ישראל הבוגרת לצד אח שלי".