ברור לכולם שברוניניו הוא ללא ספק השחקן הטוב ביותר במכבי חיפה, ואפשר לטעון שהוא גם אחד השחקנים הטובים ביותר בליגת העל הישראלית. הברזילאי יודע לעשות הכול, ושוב הוא היה זה שסחב כמעט לבדו את הירוקים לניצחון 1:2 על הפועל פתח תקווה. עם בישול נהדר לראש של אנדראה נובאקוביץ’, ולאחר מכן שער אדיר בבעיטה מרהיבה שהעניקה לקבוצתו את הניצחון המאוחר, הוא פשוט תענוג לצפייה.

כשהוא מקבל את החופש לפעול, הוא בהחלט יודע לנצל אותו — וזה בדיוק מה שעשה הפעם, כשהוביל את קבוצתו לניצחון בכוחות עצמו. כאשר אין לו את השטח לנוע, לייצר ולרקוד עם הכדור, כפי שהיה בהפסד למכבי תל אביב, המשחק שלו עלול להפוך למתסכל מאוד מתחילתו ועד סופו.

המאמן הראשי ברק בכר יודע היטב שלשני הניצחונות של קבוצתו עד כה יש טביעות אצבע ברורות של ברוניניו, אך הוא גם מודע לכך שהוא חייב למצוא דרך לערב יותר שחקנים במלאכת כיבוש השערים, כדי שיוכלו לחלוק את הנטל שהברזילאי נושא עד כה כמעט לבדו. עם החתמתו של פדרו בראזאו, בכר יקבל יותר כוח אש באגף, מה שאמור גם להפוך את ההתקפה למסוכנת ויעילה יותר.

כשמסתכלים על מכבי חיפה, ברור שמול קבוצות מרכז הטבלה הירוקים יוכלו לקחת נקודות ולנצח משחקים, בעוד שמול קבוצות הצמרת הם יתקשו. זה המצב כרגע, אבל ייתכן מאוד שלא כך ייראה המצב בהמשך העונה, לאחר שהסגל ימשיך להתחבר וילמד כיצד לשחק זה עם זה. למזלה של חיפה, צפויה לה הזדמנות לאסוף לא מעט נקודות בתקופה הקרובה.

לוח משחקים נוח מול עירוני קריית שמונה, עירוני טבריה, הפועל ירושלים ומכבי פתח תקווה, לפני משחק הבית מול הפועל באר שבע בסוף אוקטובר, מעניק לבכר הזדמנות מצוינת לצבור נקודות וניצחונות ולבסס את הקבוצה במאבק על מקום בחלק העליון של הטבלה. קשה היה לבקש הזדמנות טובה יותר לנצח משחקים ובמקביל להמשיך לעבוד על בניית הקבוצה.

אבל אם חיפה לא תצליח לנצח את כל ארבעת המשחקים, דבר שאינו פשוט כפי שזה אולי נשמע, האוהדים, שכבר נמצאים מעט על הקצה, יהיו קולניים אפילו יותר. זאת לאחר שכבר שרקו בוז למנהל הספורטיבי ליאור רפאלוב וקראו לו להתפטר.

סבלנות היא מעלה, אבל לאוהדים לא תהיה הרבה סבלנות אם הירוקים יתחילו למעוד דווקא בתקופה שבה מצפה להם לוח משחקים כל כך נוח. הם שרקו בוז מכל הלב כאשר בכר הכניס את סילבה קאני במקום את יקיר האוהדים גיא מלמד, שעל פי השמועות צפוי לעבור למכבי תל אביב. כאשר מספר 18 כבר נכנס למגרש, האוהדים היו מאושרים לראות אותו, שכן עצם המחשבה על עזיבתו של מלמד — ובמיוחד מעבר שלו לצהוב-כחול — גורמת להם להתהפך מבפנים.

יותר מ-20,000 בעלי מנויים נמצאים ביציעים של אצטדיון סמי עופר, והם מצפים לראות תוצאות, ובצדק. הם רוצים לראות את הקבוצה שלהם מתמודדת עם הטובות שבטובות, ומי יכול להתווכח איתם? כל משחק בית הוא חגיגה, ואין שום סיבה שזה לא ימשיך להיות כך. בכר ימשיך לעצב את הקבוצה לכזו שתוכל להתמודד שווה בשווה מול צמרת הליגה, ואין שום סיבה לחשוב שהוא לא יצליח לעשות זאת.

עם זאת, הוא חייב להוציא את המקסימום מכל שחקן ושחקן שעומד לרשותו. בין אם מדובר בסדריק דון, ששיחק 90 דקות, בנובאקוביץ’, שעדיין אינו כשיר לשחק משחק מלא, בקנג’י גוררה, עלי מוחמד, קאני או בשחקנים כמו יאיר מרדכי וירין לוי, שעדיין לא הצליחו להשפיע על הקבוצה — לבכר יש כעת כמה משחקים כדי להכניס חלק מהשחקנים לקצב ולשלב במקביל את בראזאו בקבוצה.

זה יהיה האתגר הגדול ביותר שלו במהלך החודשים הקרובים, תקופה שתכלול גם פגרת נבחרות ממושכת שתתחיל לאחר יום כיפור ותימשך עד סוף סוכות. זו עשויה להיות תקופה של להיות או לחדול עבור הירוקים, וגם עבור קבוצות רבות אחרות.

מכיוון שככל הנראה רק מעט מאוד שחקנים יזומנו לנבחרת ישראל, בכר עשוי לנצל את התקופה למחנה אימונים קטן, במטרה להביא את הסגל לכושר ולרמה האופטימלית.

ייתכן שהשחקנים היחידים שיחסרו לו במהלך התקופה הזו יהיו השוער עומרי גלזר וחורה, מה שייתן לבכר הזדמנות אמיתית להיכנס לעבודה ולהשלים את מחנה האימונים שקיים בקיץ — מחנה שהתקיים מוקדם מדי מכדי להצליח לחבר את כל הסגל לאותו דף, במיוחד בהתחשב בכך שבכר כלל לא החזיק אז בסגל מלא.

השורה התחתונה היא שלמכבי חיפה יש הזדמנות להתמודד על מקום באירופה, ושם בדיוק הירוקים צריכים להיות, בלי קשר למצב שבו המועדון נמצא. האם הם באמת יכולים להיאבק על האליפות? ככל הנראה שלא. אבל האם הם יכולים לסיים במקום השלישי או הרביעי, או לזכות בגביע המדינה? בהחלט כן.

זה יכול להיות המצב בעונה הנוכחית, אבל בעונה הבאה הם חייבים לחזור ולהיאבק על העליונות בכדורגל הישראלי. תמיד צריכות להיות ציפיות ממכבי חיפה — קבוצה ששיחקה בליגת האלופות וזכתה בשפע של תארי אליפות במהלך שני העשורים האחרונים.