הפועל ירושלים סיימה עונה כושלת עם הפסד כה אופייני כשאיבדה יתרון של 23 נקודות הפרש להפועל גלבוע/גליל ולראשונה מאז 2012 לא הגיעה לשלב 4 האחרונות בליגת העל. רגע אחרי שהעונה נגמרה, כריס קרמר וסולימאן בריימו.
כריס קרמר פתח: “זה סיום חמוץ-מתוק לעונה, הצורה בה זה הסתיים. הלוואי שהיה לנו עוד משחק אחד להילחם כדי לעלות לחצי הגמר. איבדנו יתרון של 23 נקודות, הלוואי שהייתה לי סיבה למה זה קרה, כמובן שצריך לתת לגלבוע/גליל קרדיט, הם שיחקו טוב. כל העונה הזאת הייתה כמו רכבת הרים והיו יותר ירידות מאשר עליות, אבל בסוף היום אני מאוד גאה בקבוצה. שחקנים עזבו ואני מכבד את ההחלטה שלהם, הבאנו שחקנים מהליגה השנייה וכמה בחורים נשארו, אבל היינו עם הגב לקיר. כולם עשו הכל והמשיכו בעונה וכל מה שיכולנו לעשות זה להילחם, זה לא הספיק מול גלבוע/גליל, אבל אני גאה בבחורים. זה התחיל מאוד טוב והתדרדר דרסטית. אני שונא להגיד שזה משחק טוב לסיים איתו את העונה כי אף פעם לא כיף להפסיד ככה, אבל עם הקורונה, המלחמה שהייתה פה והזרים שעזבו ומה שכולם עברו בחיים האישיים, זה היה קשה, אבל דווקא ברגעים האלה אתה מראה את האופי האמיתי שלך ואני חושב שכולנו נלחמנו וזה מה שנזכור, למרות שהעונה לא הייתה מספיק טובה כמו שכולם ציפו וקיוו”.
על העומס: “אפשר להסתכל על הסטטיסטיקה ולראות כמה דקות כל אחד שיחק, אם היינו מנצחים כאן וצריכים לשחק גם בשבת זה היה לא פשוט (צוחק), אבל ידענו כשבאנו לפה אחרי ההפסד מה כולם צריכים לעשות. אולי העייפות שיחקה תפקיד, אבל אי אפשר להשתמש בזה כתירוץ, אסור לנו להפסיד משחק שהובלנו בו ב-23 נקודות, היינו צריכים לשלוט במשחק ולעשות מהלכים מסוימים ולא הצלחנו לעשות את זה, גלבוע הצליחו”.
קרמר הגיע למשחק השני בסדרה מול גלבוע אחרי רצף אולי חסר תקדים לשחקן זר כשלא הצליח לקלוע בספרות כפולות בעשרה משחקים ברציפות. במשחק האחרון של ירושלים העונה, קרמר הוותיק חזר להציג יכולת טובה עם 17 נקודות, כולל הטבעה אחת. על כך אמר קרמר: “זה עניין של ביטחון, כשהזריקה הראשונה נכנסת זה נותן הרגשה טובה, כך גם בזריקה השנייה והשלישית, אני לא זוכר כמה זמן עבר מאז שנתתי דאנק כזה, אבל ללא ספק עברו כמה שנים, אבל אני לא יודע לשים את האצבע על מה גרם לירידה ביכולת. זו העונה הראשונה בקריירה שלי בה היו לי שלושה מאמנים, התפקיד שלי השתנה כמה פעמים העונה, אבל אלה תירוצים בסופו של דבר, אני צריך להיות טוב ולא הייתי כזה ואני חייב לקבל את זה. הפעם סוף-סוף הצלחתי להיראות טוב יותר, אבל לצערי זה לא היה מספיק”.
העונה הבאה והאפשרות שיישאר: “הכדור לא במגרש שלי, אני אדבר עם הסוכן שלי ואראה מה קורה, אחרי הצורה בה העונה הזאת התפתחה אני לא יודע מה הפועל ירושלים תרצה לעשות, אז אני אשאר פה עוד כמה ימים, אסע לדובאי ואז אחזור הביתה ואדאג לעתיד בהמשך. כרגע בכנות הייתי מעדיף להפסיד ב-30 נקודות מאשר להפסיד בצורה הזאת כי זה שובר את הלב, אז העתיד לא מדאיג אותי כרגע”.
סולימאן בריימו, שנותר יציב לאורך כל העונה ובמשחק האחרון קלע 18 נקודות, סיפר בסיום: “זה היה מסע קשה, אני גאה בבחורים, הראינו הרבה לחימה ואופי, זה לא הלך כמו שרצינו שילך, לעולם לא נפסיק להילחם”.
על ההפסד האחרון: “זה מבאס למען האמת, לא לקחתי את זה בקלות כמו שראיתם אחרי המשחק, כמו שאמרתי נתנו את כל מה שהיה לנו עם סגל קצר וחילופי שחקנים תכופים. יש לי רק דברים חיוביים להגיד על הבחורים, הם נתנו הכל ואמרתי לכולם לעשות את הטוב ביותר שלהם”.
דקות הסיום של המשחק והזריקות שלקחו השחקנים החדשים: “אלה היו פוזשנים קשים, אבל הם מיקרוקוסמוס למה שעובר עלינו, היו התאמות קשות, מיעוט בדקות אימון וכמה בחורים שלא כל כך מנוסים ברמה הזאת, אני גאה בבחורים. עשינו את המרב, אני עשיתי בעצמי הרבה טעויות לכן לא אבקר אחרים. זה נגמר בטעויות בסופו של דבר, עליות וירידות, נחיה עם זה בסופו של דבר”.
על העקביות שלו: “מבחינה אישית אני פשוט מנסה להיות יציב ושכולם ידעו שבכל יום נתון אעשה את העבודה שלי, ביום טוב אני יכול לעשות יותר אבל ביום רגיל אני שולט באנרגיה שלי ובחכמת המשחק ובמה שאני יכול לשלוט”.
על העונה הבאה: “לגבי העתיד שלי? אני ממש לא יודע, אולי זה יהיה בישראל, אם היית אומר לי שהייתי מבלה את 5 השנים הבאות שלי בישראל אז לא הייתי מאוכזב. אני לא יודע אם זה בארץ, אשמח להיות פה, המדינה הייתה טובה למשפחה שלי, אם אשאר בארץ אשמח”.
על ההישארות שלו בישראל למרות המבצע הצבאי: “זאת הייתה החלטה מאוד קשה. שמעתי הרבה דברים שליליים על הבחורים שעזבו. אני חושב שאין לאף אחד מאיתנו שום זכות להגיד לאף אחד מה לעשות איתו ועם המשפחה שלי. אם מה שצריך לעשות זה לעזוב עם המשפחה אז צריך לעשות את זה. אני מרגיש שירושלים זה אחד המקומות שיותר בטוח להיות בהם, אני לרוב נמצא בבית. אני לא יכול להגיד לאדם מה לעשות עם החיים והמשפחה שלו, זאת סיטואציה היפותטית, אני אוהב את ישראל ואין לי שום דבר נגדה”.
האם הוא יישאר בישראל בעונה הבאה? “זאת תמיד אפשרות, אשמח להיות כאן שוב”.
לקראת פגרת הקיץ: “אשים את הרגליים שלי למעלה ואבלה עם חברים. הייתי בבית רק ב-7 שבועות בשנתיים, אראה את המשפחה”.
מה הוא למד על עצמו בעונה הזאת? “לא למדתי כלום, אני פשוט עושה את מה שאני עושה”.
0 תגובות