כשהכדורסל בישראל וברחבי העולם מושבת מפעילות עקף נגיף הקורונה, ערכנו ראיון מיוחד עם סנטר הפועל גלבוע גליל עידו פליישר (22, 2.08 מטר) שחווה את עונתו השנייה כשחקן משמעותי בליגת העל. פליישר נחשב לאחד מהסנטרים הכישרוניים ביותר שגדלו בישראל בשנים האחרונות, כשב2018 הוא היה שותף לזכייה הראשונה וההיסטורית של נבחרת העתודה של ישראל באליפות אירופה שנערכה בעיר קמניץ שבגרמניה. פליישר ג'וניור, בנו הצעיר של כדורסלן העבר עופר פליישר, גדל בהרצליה ועובד בפגרה הכפויה על שיפור יכולות המשחק שלו.

איך אתה מעביר את הזמן בימים אלה?
"יש לי עבודה שנתנו לי בגלבוע גליל וטיפה גם ממכבי תל אביב, ואני פשוט עושה את התרגילים שהנחו אותי לעשות. אני טיפה קורא, טיפה מדבר עם חברים, עושה דברים שפחות יש לי זמן לעשות במהלך העונה כמו להיות עם המשפחה. בעיקרון עברתי לגור בגלבוע ועכשיו אני עם המשפחה בהרצליה".

בקיץ 2018 זכה פליישר עם נבחרת העתודה של ישראל באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 20 שנערכה בקמניץ שבגרמניה, כשהוא משמש ככוח שעולה מהספסל של המאמן אריאל בית הלחמי ומביא אנרגיות למשחקים. הטורניר נפתח בהפסד דחוק למארחת גרמניה, ונמשך עם תצוגה נפלאה של ישראל במשחקים הבאים כולל במשחק הגמר נגד קרואטיה שהסתיים בניצחון 80:66, כשפליישר זוכה לקחת חלק בכל המשחקים בטורניר. משחק השיא של פליישר באליפות הגיע בניצחון הראשון של ישראל בטורניר, כשקלע 10 נקודות, לקח 5 ריבאונדים וחילק 3 אסיסטים נגד רומניה בדרך למדד יעילות 15. את הטורניר כולו סיים פליישר עם ממוצעים נאים של 8.5 דקות למשחק, 4.1 נקודות ו2.7 ריבאונדים בדרך למדד 5.4, כשהוא קולע ב57.1 אחוזים מרשימים בזריקות ל2 נקודות. שחקן מכבי תל אביב יובל זוסמן נבחר לשחקן המצטיין בטורניר, כשדני אבדיה נבחר גם כן לחמישיית הטורניר.

נחזור לקיץ 2018. עזרת לנבחרת העתודה לזכות לראשונה בתולדותיה באליפות אירופה שנערכה בגרמניה, עד כמה ההרגשה הייתה טובה?
"וואו, זאת הייתה הרגשה מדהימה, אי אפשר להסביר את זה. זה בעיקר לקחת פעם ראשונה אי פעם בתולדות המדינה את האליפות שסיימנו במקום הראשון, וזה גם היה על אדמת גרמניה, זה דבר שמסמל משהו עבורנו וזה מראה שמדינת ישראל גם כן מפוארת".

מתי האמנתם שאתם יכולים לעשות היסטוריה?
"אני מאמין שאחרי המשחק הראשון או השני הייתה איזו מן הרגשה שאנחנו בין הנבחרות הכי טובות בטורניר ושאם אנחנו נהיה יותר מפוקסים נוכל להגיע לשלבי החצי גמר-גמר. אז באמת נשארנו מפוקסים וכל הזמן היינו מאוחדים כשכולם ביחד ולא מפוצלים, זה משהו שקידם אותנו הלאה".

עד כמה החלק של אריאל בית הלחמי גדול בהישג?
"אין ספק שהחלק של אריאל היה לא קטן, הוא ידע לגבש אותנו בתור שחקנים ולהביא אותנו לאחדות. גם יש לך את דני, את זוסמן ועוד כל מיני שחקנים שגם כן באים ומופיעים ועוזרים מאוד לקבוצה. זה באמת מתחיל דרך בית הלחמי ועובר דרך הפיזיותרפיסטים והמאמנים וכולם, אני מאמין שכולם עשו עבודה יוצאת מן הכלל. היה לי את גדי (שרק) הפיזיותרפיסט שהיה צמוד אליי, עברתי פציעה ולא ידעתי אם יכולתי לצאת, בהתחלה הרופא של הנבחרת אמר שאני כנראה לא יכול לצאת עם הפציעה, הוא באמת צמצם את הפציעה לשליש מהזמן".

יובל זוסמן היה השחקן המצטיין בטורניר. כאחד שגם שיתף איתו פעולה במחלקת הנוער של מכבי תל אביב, מה אתה יכול להגיד על ההתקדמות שלו?
"שיחקתי נגדו כבר בליגה מאז שהייתי קטן בכיתה ז', אחרי זה היינו ביחד באקדמיית וינגייט, כשלאחר מכן הוא הצטרף אליי לאקדמיה במכבי. הוא שחקן מאוד מוכשר, מבין מאוד את המשחק, הוא אחלה גבר, וכיף לשחק עם עוד מישהו שגם כן רוצה לשמור חזק בהגנה וגם מבין את המשחק, ואתה יודע שהוא שחקן שאתה יכול לסבול איתו. גם היום אנחנו חברים מאוד טובים".

דני אבדיה נבחר לחמישיית הטורניר כשהוא היה השחקן הכי צעיר וב2019 גם נבחר לשחקן המצטיין, כשלאחר מכן הוא מציג עונה גדולה במכבי תל אביב. כעת הוא נרשם לדראפט האן.בי.איי, כשהוא בדרך להיות בחירת לוטרי. איך זה היה בשבילך לשתף פעולה עם שחקן כמוהו?
"אם לומר לך את האמת, בהתחלה זה היה לי מוזר כשהוא הגיע. חשבתי שמביאים עוד שחקן צעיר כדי לקדם אותו ולהראות שהוא בנבחרת היותר בוגרת, אבל מהאימון הראשון או השני אתה ראית את ההבנה שהוא קורא את המשחק ברמה כל כך גבוהה לבנאדם בגובה שלו, והוא פשוט משחק כמו רכז ונותן חסימות כמו סנטר. גם באמת יש לו אישיות יוצאת דופן, הוא מצד אחד טיפה ילדותי, אבל כשהוא מגיע למגרש אתה מרגיש שאתה משחק עם מישהו שגדול ממך ב4-5 שנים בגיל".

בקיץ האחרון נבחרת העתודה זכתה באליפות אירופה שנערכה בארץ בפעם השנייה ברציפות, כשפליישר כבר לא משתתף במשחקים מכיוון שכבר עבר את גיל 20. פליישר צפה מהצד באבדיה, יאיר קרביץ, נועם אביבי ורז אדם שהיו איתו בזכייה הראשונה משחזרים את ההישג בתל אביב עם שחקנים נוספים.

איך זה היה בשבילך לראות את החברים שלך משחזרים את ההישג בקיץ האחרון בתל אביב?
"אני חושב שמאז שלקחנו בפעם הראשונה, פתאום זה הגיע גם לארץ והייתה אמונה שאפשר לעשות את זה עוד הפעם. לקחת שנתיים ברציפות? אני חושב שכל המדינה התלהבה מזה. אני הלכתי גם כן לראות הרבה משחקים שלהם, אני חושב שלפחות ארבעה או חמישה, וזה עדיין בלתי ייאמן עד היום שהצלחנו לקחת פעם ומדינת ישראל הצליחה לקחת השנה דאבל (האליפות של העתודה בנוסף להעפלה של נבחרת הנוער לדרג א' אחרי שזכתה באליפות אירופה דרג ב')".

ההתחלה של פליישר באליפויות אירופה עם נבחרת העתודה הגיעה כבר בשנת 2016, אחרי שפליישר כבר מיצב את עצמו כשחקן מוביל בנבחרות הצעירות אחרי שעזר לנבחרת הקדטים לעלות לדרג א' ב2014 כשרשם תחת המאמן שרון אברהמי מספרים יפים של 8.4 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו1.3 חסימות למשחק. פליישר שותף ב2016 בכל המשחקים תחת המאמן המוערך דן שמיר על אף שהיה אחד השחקנים הכי צעירים בטורניר בגיל 18 בלבד. פליישר העמיד ממוצעים של 1.6 נקודות ו3 ריבאונדים ב10.7 דקות בממוצע למשחק, כשהנבחרת מסיימת במקום ה12 הכללי בטורניר. במשחק הראשון נגד פינלנד פליישר פגש מתחת לסלים את כוכב שיקאגו בולס לאורי מארקנן, כשפליישר מסייע לנבחרתו להשיג ניצחון מכובד כשלקח 7 ריבאונדים.

כבר ב2016 שיחקת במדי נבחרת העתודה והיית אחד השחקנים הכי צעירים בטורניר, כשבין השאר שיחקתם נגד פינלנד של לאורי מארקנן. איך הייתה החוויה הכללית והאם אתה זוכר את המשחק מולו?
"בטח שאני זוכר. אני זוכר שכל האולם גם היה מפוצץ כשניצחנו אותם והוא גם שחקן מאוד מוכשר. אני חושב שבתור שחקן צעיר הייתי צריך להיות הכי אגרסיבי ודן שמיר מאוד האמין בי. כשאתה משחק עם שחקנים שיותר גדולים ממך אתה יודע שאתה צריך להביא את עצמך למשרד ולהיות הכי אגרסיבי, מצפים ממך להיות בתוך המשחק".

במחלקת הנוער של מכבי תל אביב פליישר שיחק לצידו של הפורוורד הקרואטי המוכשר דראגן בנדר, שנבחר במקום הרביעי בדראפט האן.בי.איי ב2016. באחד המשחקים בטורניר הנוער של היורוליג, בנדר הציג נגד וירטוס בולוניה מספרים נדירים של 43 נקודות ו21 ריבאונדים בדרך למדד 66, ובהמשך התקדם גם לקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב. עם זאת, בנדר לא הצליח לממש עד כה את הפוטנציאל שלו כשהוא נודד בין מספר קבוצות באן.בי.איי, ופליישר מנסה לשים את האצבע על הסיבה לכך.

במחלקת הנוער של מכבי תל אביב שיחקת לצד דראגן בנדר, כולל במשחק המפורסם שבו הוא קלע 43 נקודות ולקח 21 ריבאונדים נגד בולוניה בטורניר הנוער של היורוליג. כמה כישרון ראית שיש לו בזמן שבו שיתפת פעולה איתו?
"האמת היא שאני גם גרתי עם דראגן בנדר באותה הדירה. הוא טיפוס מיוחד, והוא בין השחקנים הכי מוכשרים מבחינה טכנית שראיתי. אבל אני מרגיש שמשהו תמיד היה חסר לו כדי שהוא ממש יפרוץ כמו שהוא היה צריך, כי יש לו יכולת מסירה, הוא יכול לקלוע, הוא יכול לכדרר את הכדור ולזוז כמו גארד, אבל משהו תמיד היה חסר לו כדי שהוא יוכל לפרוץ. הוא פוטנציאל ענק".

מה אתה חושב שחסר לו כדי שהוא יוכל להגיע לטופ?
"הוא צריך להיות טיפה יותר להיות אגרסיבי לכיוון הסל אני חושב, להיות קצת יותר 'מניאק' כזה לכיוון הסל ולכיוון המשחק, לתת טיפה יותר מרפקים ודברים כאלה".

לפני מספר שנים כשהיה בגיל תיכון פליישר זכה להיות שחקן אימונים בקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב, כשהתאמן לצד שחקנים מנוסים ממנו שעשו דבר או שניים בקריירה.

השתתפת כשחקן אימונים בקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב. איך הייתה החוויה?
"זאת הייתה חוויה מדהימה. אתה מתאמן עם השחקנים הכי טובים ומשחק איתם, לומד מהם הרבה מאוד, ולילד בגיל 17-18 זאת הייתה התלהבות מאוד גדולה, אבל מצד שני אני רציתי להוכיח שאני כן שייך למקומות האלה וכן יכול להראות את עצמי".

פליישר שגדל בהרצליה הוא כאמור בנו של כדורסלן העבר עופר פליישר, ששיחק לאורך שנים בנבחרת ישראל וכיום מהנדס מערכות אוויוניקה. כמו אביו, פליישר ג'וניור ידוע כשחקן שקולע באחוזים נמוכים מקו העונשין, כשבעונה הנוכחית הוא קלע ב34.6 אחוזים בלבד מהקו ובעונה שעברה במדי מכבי אשדוד קלע ב40 אחוזים. אימו של פליישר, אירית, עובדת כיועצת בבית ספר, ולפליישר אחות גדולה אחת. פליישר למד בין השאר בתיכון חדש בתל אביב שידוע בשימת דגש על משחק הכדורסל, ורק ב2019 זכה באליפות העולם לתיכונים (בלי פליישר שכבר סיים ללמוד).

איך הייתה הילדות שלך?
"הילדות שלי הייתה טובה. אני התחלתי לשחק בגן כדורסל, הייתי גם בג'ודו, שחייה, כדורגל טיפה, אבא שלי תמיד מאוד דחף אותי ואמא שלי גם כן".

עד כמה אבא שלך משמעותי עבורך בקריירה כמי שהיה שחקן עבר גדול?
"הוא מאוד משמעותי. תמיד כשהיינו משחקים הוא היה מסביר לי מה הדברים לשיפור ומה הדברים הטובים, והוא היה לוקח אותי הרבה לספורטק ומחזיר לי כדורים. היו לנו מטלות שמאוד אהבתי שנתנו לנו בטרום קדטים שזה כיתה ז'-ח', לזרוק כל שבוע 300 זריקות. אז הוא היה בא איתי ביחד, היינו זורקים את ה300 זריקות ולפעמים היינו עושים אפילו 500-600, אתה צריך לסמן איפה קלעת וכמה קלעת, והוא הסביר לי מה לעשות תוך כדי. הוא היה שחקן שמאוד מבין את המשחק, פשוט הוא התחיל לשחק בגיל מאוחר. אני חושב שאם הוא היה משחק בשלב יותר מוקדם, גם עם זה שהוא היה 15 שנים בנבחרת, הוא היה יכול להיות מטורף מבחינת הבנת המשחק. הוא התחיל לשחק בגיל 16-17 בערך".
בילדותו העריץ פליישר בעיקר את פורוורד מכבי אשדוד ליאור אליהו, שכיכב בין השאר בהפועל ירושלים, מכבי תל אביב ובאסקוניה הספרדית.

מי היה המודל לחיקוי עבורך בכדורסל?
"אני הייתי אומר ליאור אליהו. הוא שחקן גבוה, וכשמסתכלים עליו אנשים שפחות מבינים את המשחק אומרים שזה שחקן שהוא טיפה גמלוני ושהוא לא שומר, אבל הוא שחקן עם כישרון מטורף שרואה את המשחק והוא לוקח ריבאונדים, ויש לו טאץ' בכל מקום באזור הצבע עם יד אחת, אז בתור ילד צעיר תמיד הייתה התלהבות".

יש מישהו באן.בי.איי?
"הייתי אומר אולי ניקולה יוקיץ' (הסנטר של דנבר) או ג'ואל אמביד (פילדלפיה)".

איך אתה תוכל לשפר את זריקות העונשין?
"זה משהו שתמיד היה לי, אני פשוט צריך לעבוד על זה טיפה יותר, אני כרגע השקעתי יותר בכדורסל בטאץ' מסביב לשדה, אבל זה יבוא, אני בוטח בעצמי. אני יודע שהייתי קלעי מצוין".

בין 2016 ל2018 שיחק פליישר במכללת הוואי בארה"ב, תחת המאמן היהודי ערן גנות. ההתחלה הייתה מבטיחה עם משחק בכורה של 13 נקודות, אך פליישר הצעיר לא הצליח לשחזר מאז את שיאו האישי. בעונתו הראשונה (2016-17) רשם פליישר ממוצעים של 3.3 נקודות ו2.9 ריבאונדים ב10.6 דקות למשחק, כשבעונתו השנייה (2017-18) תרומתו ירדה ל1.3 נקודות ו1.1 ריבאונדים ב5.6 דקות, כשאחרי 52 משחקים בסך הכל (30 בעונה הראשונה ו22 בשנייה) הוא חזר ארצה כדי לבצע את שירותו הצבאי.

עברת למכללת הוואי בארה"ב שם שיחקת תחת המאמן היהודי ערן גנות. התחלה הייתה טובה וההמשך קצת פחות. איך הצלחת להסתדר במדינה זרה?
"בשנה הראשונה היה לי קשה מבחינת האנגלית ולהסתגל לכל המבחנים, כי 3 פעמים בשבוע אתה קם בבוקר ומתעורר בשעה 5 חצי, אתה עושה אימון בבוקר ומסיים את אימון הכוח או זריקות בשעה 8 וחצי ואוכל. אחרי האימון אתה הולך ללמוד ומסיים ללמוד בסביבות 12 וחצי-אחת, אוכל ארוחה קטנה ויש לך זמן של 20 דקות לישון ואתה מנצל את זה. אם אתה לא מנצל את זה אתה מרגיש גמור. לאחר מכן יש לך אימון של 3 שעות נטו, ככה שיש לך כל יום 5 שעות של אימון נטו בלי החצי שעה לפני ואחרי. לאחר מכן אתה צריך ללכת למרכז הלמידה, שם מכוונים אותך איך צריך לעשות את העבודות. אחר כך אתה עושה שעה-שעתיים את העבודות בעצמך. ביום למחרת אתה קם ב8 בבוקר ואז ביום שאחרי אתה קם ב5 וחצי וזה כל פעם אותו הדבר. אז בהתחלה היה לי קשה להסתגל לזה ולאנגלית והיה לי קשה, אבל אחרי חצי שנה למדתי להסתדר עם זה, ולמדתי לנצל את הזמן כמו שצריך ולעבוד כמו שצריך, ואתה לומד גם דברים כמו חשמל בגיל 18, זה משהו שמאוד ביגר אותי. הייתי הכי צעיר שם בכל הקבוצה וזה גם היה קטע".

איך זה היה שם בהוואי?
"לא הייתי בריו דה ז'ניירו, אבל הייתי אומר שזה קצת מזכיר את זה. יש הרבה מאוד הומלסים בכל מקום אבל גם הרבה מאוד אנשים מאוד עשירים, וההבדלים ברמת המחיה מאוד גבוהים שם. בהרבה מאוד אזורים יפים אפשר להסתובב, ויש לך ים במרחק 5 דקות נסיעה בקטנוע מהמגורים שלך. זאת עיר מדהימה ומקום מדהים, אתה אשכרה חי בגן עדן. מצד שני יש גם מקומות קצת יותר חשוכים כי הכל ממש קרוב אחד לשני, זה תמיד היה לי קצת מוזר אבל מאוד-מאוד נעים".

פליישר סיפר על הבחירה בהוואי אחר שהבין שעברו שם שחקנים כמו סטפן ינקוביץ' שהגיעו למקומות יפים בקריירה: "ראיתי שהגיעו לאן.בי.איי כל מיני שחקנים מהוואי. אני זוכר שכשהגעתי לשם היה שחקן סרבי שבדיוק עזב (ינקוביץ') ואז עבר לשחק בכוכב האדום בלגרד והיה שם שחקן מפתח".

עד כמה אתה חושב שהניסיון שצברת שם עזר לך בהתפתחות שלך בקריירה?
"אני חושב שזה עזר מאוד. הייתי מאוד ממליץ לשחקנים ללכת לקולג'ים. מצד שני, לא כל אחד בנוי לזה כי זה מאוד קשה לעזוב את הבית בגיל 18 ולגור לבד ועובדים שם ברמות הכי גבוהות באמת מבחינה טכנית, מבחינת החוזק הגופני ומבחינה מנטאלית, מה שהם גם מאוד מבינים שם ומשקיעים בו זה ההגנה, מה שאני דווקא ציפיתי פחות. בארה"ב הם מאוד אוהבים את ההגנה ובאירופה יותר אוהבים לעבוד גם על הגנה אבל בעיקר על הטכניקה של הגוף בהתקפה. אני זוכר שבכל יום היה לנו לפחות שעה וחצי של הגנה. זה עוזר לך להבין איפה לתפוס את הרגל ואיפה לעמוד בדיוק, איך לקפוץ נכון".

החלטת לשחק בארה"ב בגלל שבישראל לא מומחים בפיתוח שחקנים גבוהים?
"בישראל היה את המאמן הקרואטי וליקו פרוביץ' וגם את אורן אהרוני שעבדו איתי במכבי ויודעים לעבוד עם גבוהים. יש מעטים מהמאמנים פה בארץ שיודעים לעבוד עם גבוהים. אני חושב שהקולג' זה מקום שיותר מותאם לגילאים גם מתחילת עבודה, כי שמה אנחנו עושים אימונים של בין 5 ל6 שעות בכל יום וזה יוצא 5 שעות נטו. פה בארץ יש לך אימון של בין שעה לשעתיים ביום, ואם הקבוצה מאוד רצינית אז הם נותנים גם שעה בבוקר אז יש לך 3 שעות בסך הכל, זה שיש לך שם גם את האולמות, לכל קבוצת פוטבול או כדורסל יש לפחות 2 פיזיותרפיסטים ואמבטיה חמה וקרה, כל המתקנים שם ברמה שאין באירופה בכלל. יש לך שם רופא צמוד, יש לך שם 2 מאמני כושר צמודים בקבוצה, אתה יכול ללכת לחדר הכושר מתי שבא לך, יש לך 4-5 אולמות שאתה יכול לזרוק בהם, יש לך שם 5-6 שולחנות החזרת כדורים, זה באמת בלתי נתפס כמות הכסף שזורם שם בקולג'ים".

כשפליישר חזר לישראל אחרי התקופה בהוואי לפני מעט יותר משנתיים, הוא חתם על חוזה ארוך טווח בהפועל ירושלים עד 2022, אלא שלאחר שהסיפור כבר פורסם ופליישר הצטלם בחולצה של ירושלים בהיכל הפיס ארנה, מכבי תל אביב נכנסה לעניינים והבהירה שפליישר נמצא תחת חוזה חתום בתל אביב ואינו נחשב לשחקן חופשי כפי שחשבה ירושלים שהחתימה את השחקן. ההחתמה בוטלה לבסוף, כשפליישר נחשב לשחקן ששייך לתל אביב עד היום.

מה קרה בדיוק בסיפור החתימה וביטול החוזה בהפועל ירושלים?
"מעדיף לא להיכנס לזה".

פליישר משרת בצה"ל כעובד כללי בחיל האוויר, ונחשב לחייל הכי גבוה בצה"ל.
אתה עדיין משרת בצבא? היית החייל הכי גבוה בצה"ל.

"כן, נכון. אני התגייסתי מאוחר בגלל הקולג', בהתחלה הייתי בבסיס שדה דב ואז סגרו אותו, ובעקבות זאת עברתי לבסיס ברמת דוד. אני משרת בחיל האוויר".

בעונה שעברה זכה פליישר לדקות משחק ראשונות בליגת העל, כששיחק במכבי אשדוד תחת המאמן המנוסה בראד גרינברג שהיה עוזרו של ניק נרס (אלוף האן.בי.איי עם טורונטו ראפטורס) בנבחרת קנדה בקיץ האחרון באליפות העולם, ובעבר עבד במספר קבוצות באן.בי.איי ואף זכה באליפות ישראל עם מכבי חיפה ב2013, כששותף להישג הזה גם הכוכב פול סטול, ששיחק באשדוד עם פליישר. פליישר שיחק באשדוד גם לצידו של כוכב הפועל באר שבע כיום ספנסר וייס, ששיחק נגד פליישר כאשר היה במכללת פרינסטון ב2016, וגם ניצח כשקלע 17 נקודות. פליישר העמיד באשדוד ממוצעים של 3.3 נקודות ו2.4 ריבאונדים ב12.9 דקות למשחק כשהוא קולע ב58 אחוזים מרשימים ל2 נקודות, לא רע בכלל לשחקן צעיר בעונתו הראשונה בליגה.

במכבי אשדוד שיחקת תחת בראד גרינברג, איך זה היה ללמוד ממאמן מנוסה כמוהו שראה כמעט הכל בכדורסל?
"בראד גרינברג הוא מאמן מדהים שבאמת נפל בחלקנו שהוא מאמן פה בארץ, הוא אשכרה עוזר המאמן של נבחרת קנדה ואם אני לא טועה של המאמן שלקח את אליפות האן.בי.איי בשנה האחרונה. בראד הוא טיפוס שמאוד מצפה ממך להביא מעצמך כל אימון, ומצד שני יש לו ציפיות והוא ידחף אותך. הוא ייתן לך עצות כדי שתוכל לתפוס את הביטחון, אחר כך יוריד אותך, ויחליט אם לאתגר או לא לאתגר אותך. הוא בונה את הביטחון של השחקן והוא מסביר, הוא עובד, וזה בנאדם שבאמת אוהב את הכדורסל ובאמת צריך רק לשבח אותו".

באשדוד שיחקת עם ספנסר וייס, נגדו שיחקת כשהיית בהוואי והוא בפרינסטון. כששיתפתם פעולה בעונה שעברה יצא לכם לדבר על המשחק שהיה ביניכם במכללות?
"כן, דיברנו על זה קצת אבל לא יותר מדי. ספנסר היה חבר מאוד טוב שלי וגם ג'וג'ו פאלאס. ספנסר הוא בנאדם מאוד טוב, מאוד מצחיק ונחמד לשיחה, הוא קילר, הוא מתחיל תמיד בהגנה ומנסה לשמור הכי טוב שהוא יכול, ושהדברים בהתקפה פשוט יבואו. הוא מאוד מבין את המשחק ואני מאוד מעריך אותו בתור בנאדם".

בעונה הנוכחית שיחק פליישר במדי הפועל גלבוע גליל תחת המאמן ושחקן העבר המוערך ליאור ליובין, שבנה קבוצה צעירה ותוססת שהדהימה את הליגה כאשר פתחה את העונה עם 3 ניצחונות ברציפות. היכולת ירדה בהמשך, אבל הקבוצה עדיין הצליחה להשיג בין השאר ניצחון מפואר על מחזיקת הגביע, הפועל ירושלים החזקה. פליישר השתפר וקיבל יותר דקות ככל שהעונה התקדמה כשהוא רושם 3 משחקים רצופים עם מספר דו ספרתי של ריבאונדים כולל דאבל-דאבל אחד, כשנגד ירושלים הוא רשם את משחקו הטוב בקריירה עם 9 נקודות ו13 ריבאונדים בדרך למדד 20. פליישר, שחתום לעוד עונה בגליל, רשם העונה 3.7 נקודות ו4.1 ריבאונדים בדרך למדד 4.6 ב12.5 דקות על הפרקט כשהוא פותח בחמישייה ב9 משחקים, כשהוא ניצב במקום הרביעי והמכובד בליגה במדד הריבאונדים לדקה עם 0.33 ריבאונדים לדקה. פליישר זכה לשחק העונה לצד זרים שהיו מהמצטיינים בליגה כמו ג'ארמר גאלי וג'סטין טילמן, בנוסף לזרים ותיקים כמו אדגר סוסה וג'ארוויס ורנאדו, ששיחק בין השאר ביחד עם לברון ג'יימס במדי מיאמי היט בעונת 2012-13, איתה זכה באליפות האן.בי.איי.

ליאור ליובין נתן לך יותר קרדיט ככל שהתקדמה העונה הנוכחית והצלחת להחזיר על הפרקט כולל בניצחון הגדול על הפועל ירושלים, איך זה לשחק תחת מאמן כמוהו שמאמין מאוד בכדורסלן ישראלי הצעיר כמי שהיה שחקן עבר בעצמו?
"ליאור הוא בנאדם מאוד-מאוד מיוחד. הוא יודע איך לשלוט בחדר ההלבשה והוא כמו מורה לחיים. הוא לוקח המון דברים, וכל שבוע הוא אומר שהוא רוצה ללמד אותנו משהו חדש ולהבין שהחיים לא מורכבים רק מכדורסל ושהדברים שבחוץ יקדמו אותנו גם בכדורסל. ליאור הוא באמת ריקונטרולר של כדורסל. הוא תמיד רוצה ללמוד משהו חדש ותמיד רוצה להבין, להסביר, לשפר. הוא רוצה שנגיע לשלמות אבל הוא יודע להחזיק את השחקנים ולהרים אותם למעלה. הוא, גיא קפלן (עוזר המאמן) וההנהלה בגלבוע זה 'וואו'. הם תמיד מצפים ממך להכי הרבה ורוצים שכל השחקנים יגיעו הכי רחוק שהם יכולים. אני חושב גם שברגע שהוא נתן לי להתאוורר, זה היה בעיקר כשהשחקנים האמריקנים נפצעו, ואז בתור ישראלי אתה יכול להראות את עצמך פתאום. הדברים פחות היו אפשריים לפני זה, אני שמח שליאור נתן לי את הצ'אנס להראות את עצמי ושתמכנו אחד בשני גם בתור קבוצה".

איך זה היה לשחק העונה עם זרים מצוינים כמו ג'ארמר גאלי וג'סטין טילמן, בנוסף לזרים ותיקים כמו אדגר סוסה וג'ארוויס ורנאדו?
"אני חושב שג'ארוויס הוא מורה שמאוד מבין את המשחק והוא היה באן.בי.איי ושיחק עם לברון ג'יימס, לטילמן יש טאץ' עם הכדור, אני לא יודע איך הוא עושה את זה אבל זה תמיד נכנס לסל, גאלי הוא גם כמו איזה מורה בשבילנו שיודע להחזיק את הקבוצה וגם שחקן באמת יוצא דופן שיודע להזיז לך את היד כמו ג'יימס הארדן שטיפה תופס לך את היד ומעיף אותך לכיוון הסל. יש לך גם את אדגר סוסה ששיחק בהרבה מקומות וגם כן מבין את המשחק. אני חושב ששני השחקנים הכי מיוחדים שכרגע ראיתי זה פול סטול וג'ארמר גאלי וזה באמת 'וואו'. לא ראיתי דברים כאלה".
תגיד כמה מילים על סטול.

"פול סטול זה חיה משומנת, כמו השד הטסמני מהלוני טונס. הוא משוגע קטן כזה, שפשוט מתרוצץ בכל מקום, חוטף את הכדורים, נותן אסיסטים בלי שאתה שם לב, אתה פשוט חוסם, מגלגל, מסתכל ורואה 'היי, הנה הכדור, אני אשים אותו בסל'. הוא קלעי מטורף. אני זוכר שהייתי מגיע כשעה ורבע לפני האימון ואני רואה אותו גם כן כי הוא היה מגיע כשעה וחצי או שעה ו45 דקות לפני האימון, ואתה רואה אותו זורק שלשות עם הקרש, סתם כי הוא יכול, כי הוא לא מחטיא כדור. הוא ואבא שלו גם כן זה סיפור מדהים. עבדתי איתו במהלך העונה".

על איזה שחקן היה הכי קשה לך לשמור?
"אני לא יודע. אני לא חושב על אם זה קשה או לא קשה. אני כל פעם מגיע ומסתכל מה אנחנו צריכים ומה החולשות של כל שחקן. ליאור ליובין וגיא קפלן עוברים איתנו על הדברים האלה, אנחנו רואים את הוידאו, רואים את השחקן ואיך צריך לשמור אותו ואני מתנהג בהתאם".

פליישר הצעיר עדיין שייך למכבי תל אביב, ומן הסתם הוא מכוון להגיע אל הקבוצה הבוגרת ואל נבחרת ישראל הבוגרת.

כמי שגדל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב ושיחק בנבחרות הצעירות של ישראל, אתה רואה את עצמך מגיע בעתיד למכבי תל אביב ולנבחרת הבוגרת?
"כן, אני מאוד מקווה שאני אגיע לשם. אני יודע שאם אני אמשיך לעבוד קשה אז אני יכול להגיע לשם, כן. אני רוצה להיות שחקן פעיל, אם אני אמשיך לעבוד קשה אני אגיע לשם".

לסיום, מה החלום הכי גדול שלך?
"החלום הכי גדול זה לשחק בקבוצה שמשחקת ביורוליג ולהיות שם שחקן מפתח, ולקחת אליפות או גביע בארץ גם על הדרך".