“הייתי סקפטי מאוד שהליגה תחזור לפעילות בגלל הטירוף של התקשורת וההפחדה הרפואית מסביב לווירוס הקורונה, אבל הנה אנחנו נמצאים כאן מספר שבועות בלבד לפני שנשחק את המשחק הראשון שלנו”, פתח ספנסר וייס, קפטן הפועל באר שבע בראיון לאתר ה”ספורטס רבי” (הפודקאסט המלא מצורף בכתבה) ימים ספורים אחרי שנחת בחזרה בישראל כשליגת הכדורסל מתכוננת לחזרה לפעילות ביוני.

מספר שחקנים אמריקאים נחתו בשבוע הזה בארץ הקודש כשההכנות מתחילות ברצינות כדי להשלים את עונת 2019-20. פרצופים ישנים וחדשים טסו בחזרה מניוארק בשביל ההזדמנות לעשות את מה שהם אוהבים, לשחק כדורסל.

וייס, שנמצא בשנתו השלישית בליגה הראשונה ומחזיק באזרחות אמריקאית וישראלית, למד בפרינסטון שם הוא זכה ב”אייבי ליג” בעונת הסניור שלו כשהוא גם נבחר לשחקן המצטיין של הליגה ב2017. הגארד בן ה24 גם ייצג את הכחולים-לבנים במסגרת הבינלאומית ונחשב לאחד מהכוכבים העולים של הליגה.

“לא הייתי בטוח אם כולם יוכלו להיות מתואמים עם זה שהליגה חוזרת אבל ראיתי טבלאות שישראל נמצאת בטופ עם ההתמודדות והלחימה מול הווירוס. המדינה הקדימה את המשחק ביחס לשאר העולם במובן של ההשתלטות על המצב ולראות איך ההישארות בבית הייתה אפקטיבית”.

עם העובדה הזאת במחשבה והליגה הישראלית בכדורגל שחוזרת לפעילות העונה, הכדורסל ניסה למצוא דרך לחזור לעבודה גם כן. “במהלך השבועות האחרונים מספר תנאים נבדקו בין משרד הבריאות לבין ארגון השחקנים הישראלי וזה נראה שלאט אבל בטוח יצליחו לחזור לשחק. ראיתי את השמועות בטוויטר לגבי פוטנציאל החזרה של הליגה והייתי בקשר עם הסוכן שלי בנוגע לצורה שבה התהליך יתבצע והוא אמר שיש בהחלט מצב שבו הליגה תחזור לפעילות”.

“לאחר מכן שוחחתי עם אנשים שעובדים בקבוצה והם אמרו שהמאמצים נושאים פרי והם הסבירו לי מה יהיה התהליך שצריך לעבור כדי לחזור לארץ. ברגע שהדברים התייצבו לפני שבוע חיפשתי את הטיסה הראשונה שתצא מחוץ לאמריקה כדי שאוכל להתחיל בתהליך הבידוד. הקבוצה סגרה עבורי טיסה ואני נמצא כאן בישראל מאז שבת.

השחקן בגובה 1.93 מטר מניו ג’רזי נשאר בבית של ההורים שלו מאז שעזב את ישראל במרץ כשווירוס הקורונה התחיל להתפשט כמו אש מסוכנת בעולם המערבי. “הייתי בבית שלי בניו ג’רזי בחודשיים האחרונים ביחד עם ההורים שלי והאחות שלי, שבשאר הזמן מתגוררת בעיר ניו יורק שם זה היה מוקד רציני של הפצת הווירוס. לא ראיתי בכלל חברים ויצאתי רק כדי לעשות דברים חיוניים. זה היה קשה, אבל בצד החיובי הצלחתי לחלוק זמן עם המשפחה שלי בחודשים האחרונים, שזה היה דבר נפלא”.

החזרה לישראל הייתה ניסיון סוריאליסטי עבור וייס אבל כבר הייתה לו טעימה של מה שהולך לחכות לו כשיגיע, “כבר התאקלמתי לסיטואציה כשטסתי בחזרה מישראל לניו ג’רזי במרץ. לא היה אף אחד בנתב”ג, היינו על הטיסה היחידה וכל החנויות היו סגורות כך שהיה לי רעיון איך ניוארק תיראה כשעמדתי לטוס בחזרה לישראל. לכולם היו מסכות ובזמן שכפפות היו אופציונאליות, היו יותר אנשים ממה שציפיתי בנמל התעופה, אך למרות זאת, היו פחות אנשים בפער גדול מאשר שיש ביום רגיל בגלל ווירוס הקורונה”.

לכל אחד הייתה שורה משלו על המטוס שלא היה ריק לחלוטין, אבל לא היו כל כך הרבה אנשים, בערך 75-100. כולנו היינו צריכים ללבוש מסכה במשך כל הטיסה וכולם היו סופר אדיבים בנוגע להנחיה לשמור מרחק בגלל הסיטואציה כשאף אחד לא רצה לדרוך על האצבעות של השני. זאת הייתה טיסה שאני בוודאי אזכור עקב התנאים הייחודיים אבל עכשיו אני שמח להיות בחזרה בישראל בדירה שלי כשאני חוזר למצב נורמלי בצורה מסוימת ואני יכול לשחק כדורסל”.

היו מספר שחקנים נוספים על הטיסה, שניהם משחקים כיום בהפועל גלבוע גליל שם וייס עשה את צעדיו הראשונים כמקצוען. “מייק יאנג וטים קולמן היו על הטיסה. אני מכיר את מייק כבר זמן רב מכיוון ששיחקנו אחד נגד השני בימים שלנו באוניברסיטה ובתיכון, כשטים הוא גם מניו ג’רזי ויש לנו כמה חברים משותפים. דיברנו על הסיטואציה וכולנו התרגשנו מכך שאפשר לחזור לשחק כדורסל ושחוזרים למצב הנורמלי שהיה לפני הווירוס”.

“ברגע שנחתנו היינו צריכים להתייצב לבדיקת הטמפרטורה שערכו הפקידים ונשאלנו אם היו לנו סימפטומים, כאשר לי לא היו סימפטומים. לאחר מכן מילאתי טופס על הפרטים של המקום בו אני אשהה במהלך הבידוד של השבועיים. פגשתי כמה אנשים מהקבוצה בבאר שבע ונסענו לעיר שם התמקמתי בדירה שכה אהבתי לפני המגפה העולמית”.

חלק מהשחקנים הזרים בחרו שלא לחזור לישראל מסיבה זו או אחרת במה שהכריח קבוצות להביא שחקנים חדשים שימלאו להם את המשבצת. אחד מהשחקנים האלה הוא אחד שוייס מכיר היטב, “אני מאוד מתרגש מכך שאחד מהחברים הטוביםב שלי וחברי לקבוצה ב’פרינסטון טייגרס’ אמיר בל מצטרף לקבוצה. זאת הרגשה נהדרת שאני יכול לשחק איתו שוב אחרי 3 שנים שהעברנו ביחד במכללות כשזכינו יחד גם באייבי ליג. הייתה לנו כימיה נהדרת על הפרקט ועכשיו תהיה לנו הזדמנות להראות את הכדורסל של פרינסטון לכל האנשים בישראל”.

כמובן, החתמת שחקנים חדשים מציבה אתגרים בקדם עונה רגיל, אבל כעת בעקבות הסיטואציה יש קיצור תהליכים עבור כל קבוצה שמעורבת במצב, “היו שינויים גדולים שנעשו והרבה זרים חדשים ישחקו עד סיום העונה. הפקטור החשוב ביותר הוא איזו קבוצה תמצא את הכימיה שלה בצורה הכי מהירה. יש כישרון בליגה הזאת ועכשיו זה מתחדד וכולם צריכים להכיר אחד את השני לפני שהמשחקים יחלו ב20 ליוני. זה כמו התחלה חדשה ועונה חדשה בשבילנו. הטבלה צמודה ומשחק לפה או לשם יעשו את השינוי. אם נשחק כדורסל טוב אז הכל יכול לקרות”.

כשהליגה הישראלית תהיה אחת מ2 ליגות בלבד שישחקו ביוני (הליגה הגרמנית חוזרת בשישי ליוני), מעריצים מושבעים של כדורסל מרחבי הגלובוס יסתכלו עם העיניים אל עבר ארץ הקודש כדי לראות כדורסל. “העובדה שאנחנו יכולים לשחק כדורסל היא מדהימה, אבל זה שיהיו עלינו עיניים מכל העולם זה דבר מדהים והזדמנות לליגה להוכיח מה היא שווה. אני יודע שכל החברים והמשפחה שלי בארה”ב מתרגשים לראות את המשחקים ויהיו להם סוף-סוף משחקים ישירים שהם יוכלו לצפות בהם. זאת הזדמנות בשביל הליגה להותיר חותם ולהראות את הכישרון שיש לנו כאן. אני מתרגש להתחיל ולתת לאנשים משהו נורמלי בזמנים קשים אלה”.

דבר אחד שבטוח הוא שהחזרה לעניינים תעניק הנאה לכולם, אבל מה יהיה המפתח להצלחה? “זה יהיה אתגר וזה הולך להיות כיף; בגלל זה אנחנו משחקים. יהיו עליות וירידות, אבל מי שירוץ ביחד על הפרקט, יהיה לו את הסיכוי הגדול ביותר לנצח משחקים”.