ליגת העל בכדורסל חזרה לחיינו בפורמט חדש, ואחד הזרים הטובים ביותר שהצטרפו לליגה עד עכשיו הוא כדורסלן הפועל באר שבע קיילב אגאדה. בראיון ל"ספורטס רבי" (הפודקאסט המלא מצורף) השחקן המצוין מספר בין השאר על ההגעה לישראל.

על הרצון שהיה לו לשחק בליגה ראשונה:
"הייתי בליגה השנייה בספרד כבר שנתיים וחצי בערך, חצי שנה בלבד העונה בגלל מגפת הקורונה. היו לי עונות די טובות בשנתיים וחצי האחרונות ותמיד חיפשתי הזדמנות לשחק בליגה ראשונה, היו לי עניינים עם סוכנויות בשנתיים הראשונות ובקיץ האחרון הייתי צריך לחתום שוב במלילה בגלל בעיות שהיו לי, הייתה לי עוד עונה שם והייתי שמח, ואז הגיע המצב עם הקורונה ורציתי להגיע לליגה בכירה, הסוכן החדש שמיניתי הביא לי את ההזדמנות, הייתי באקסטזה ובאמת רציתי להוכיח את עצמי אז אפילו לא חשבתי ולקחתי את ההזדמנות בישראל".

ההגעה לבאר שבע:
"בגלל שכל הדברים בקנדה היו סגורים אז פשוט ישבתי בבית ושיחקתי כדורסל במגרש שהיה בחוץ, כי ניסיתי להישאר בכושר בלי מחשבה מה יהיה הדבר הבא שיקרה. הסוכן שלי התכתב איתי ואמר לי שיש לנו הזדמנות בליגה הראשונה בישראל ושרוצים אותי. הייתי 100 אחוז בעד הרעיון ואני חושב שתוך 3 ימים במקסימום הייתי על המטוס לישראל. טסתי מטורנטו לבופאלו אני חושב, ואז מבופאלו טסתי לניו יורק, ומניו יורק לישראל".

ההצלחה של הקבוצה עד כה:
"אני רוצה לקשר את זה למאמן רמי (הדר). אני נותן לו את כל הקרדיט בגלל שברגע שהגענו לפה התחלנו לעבוד. הוא שלח לנו סרטונים של המהלכים שהוא רוצה שנעשה, אמר לנו מה התפקיד שלנו והוא סוג של נתן לנו את המידע שהיינו צריכים ברגע הכי מוקדם שאפשר, וברגע שהגענו לפרקט הצורה שבה הוא העביר את האימונים הייתה בקצב גבוה מאוד, למדנו הרבה והבנו איך הוא רוצה שנשחק. דבר נוסף שאני מקשר להצלחה זה הכימיה בין השחקנים, התכונות שלנו והגישה שלנו. אני מרגיש שאנחנו חבורה טובה, ואנחנו כולנו מסתדרים ממש טוב ביחד וזה נראה על הפרקט. אני חושב ששני הדברים האלה, סגנון האימון של רמי והדרך שבה השחקנים האחרים מתנהלים זה הסיבה להצלחה שאנחנו רואים".

ההתאקלמות שלו בקבוצה:
"המועדון עשה עבודה טובה בדרך שבה הוא הכניס אותנו לארץ כמה שיותר מהר. השחקנים שכבר היו פה, עדי (כהן סבן), ספנסר (וייס) ובן (אייזנהארט) הופכים את החיים שלי במיוחד להרבה יותר קלים בזה שהם מביאים לי את ההכוונה שאני צריך, פיתרונות לשאלות, והניסיון שלהם רווחי מאוד עבורי במיוחד וגם בשביל השחקנים האחרים. זה תורם לסיבה למה אנחנו רואים את ההצלחה שראינו עד כה".

המטבח הישראלי:
"אוכל זה לבטח אחד מהתשוקות הכי גדולות שלי בעולם, והם עשו הכל כדי לעזור לי עם זה. אחד מאנשי הצוות בקבוצה מביא לי את האוכל בצורה עקבית עד לדלת שלי והוא עושה את זה מהיום הראשון ואני אוהב את זה. היה לנו ברביקיו עם הקבוצה אחרי משחקים באולם, וזה היה הטעם היחיד שקיבלתי מהאוכל הישראלי וזה היה מאוד טעים. האוכל שהם נתנו לי מדהים וזה לבטח אחד מהסיבות שאני יכול להגיד שאני משחק כמו שאני משחק ושמח להיות כאן".

סיפור חייו:
"נולדתי בניגריה בעיר שקוראים לה לאפיה, כשנולדתי אבא שלי נפטר בתאונת דרכים, מה שהשאיר את אימא שלי במצב מאוד מסובך לגדל אותי ואת אחותי, אז אחרי 3 שנים שגדלתי עם אימא שלי הייתה לה הזדמנות לעבור לקנדה, והיא מצאה את עצמה שם עובדת ומנסה להביא כסף בשבילי ובשביל אחותי, והיא חיה שם שנתיים וחצי כדי לעשות את זה. אני ואחותי הגענו לקנדה בשנת 2000 אני מאמין, והגענו לעיר קטנה במרחק 45 דקות מטורונטו בשם בוולינגטון, למדתי בחטיבת ביניים ובתיכון שם. אחרי זה הלכתי לאוניברסיטה של אוטווה, שיחקתי שם במשך 5 שנים כי בקנדה לומדים באוניברסיטה במשך 5 שנים ולא 4, ואחרי זה קיבלתי הזדמנות לשחק כמקצוען באל פרט, שזאת עיר קטנה ממש מחוץ לברצלונה, ואחרי זה שיחקתי שנתיים במלילה ועכשיו קיבלתי את ההזדמנות לשחק כאן".

השנים שלא גר עם אימו:
"גרנו עם בני משפחה של אימא שלי, עם האח הצעיר שלה ועם אחותה. הם עשו עבודה טובה כשהם גידלו אותנו ללא אימא שלנו וקיבלנו את כל מה שהיינו צריכים והיינו בריאים ושמחים, ואז האל נתן לנו את ההזדמנות לחבור לאימא שלנו בקנדה וזה היה טוב".

המטרות שלו מבחינה אישית:
"אני רוצה לדחוף את עצמי כמה שאני יכול, בין אם זה להגיע לאן.בי.איי או ליורוליג או משהו דומה. דבר שאני מאוד מכבד אצלי זה את מוסר העבודה שלי, אני נהנה מהדרך ומהטחינה, אני אוהב להיות באולם ולהשתפר ואני מרגיש שזה מיתרגם לפרקט ובגלל זה אני נראה כמו שאני נראה. המטרות האישיות שלי זה לקחת את זה הכי רחוק שאני יכול".

המטרות שלו עם באר שבע:
"לגבי המטרות שלי עם באר שבע אני חושב שיש לנו קבוצה ממש טובה וצוות אימון מעולה, שחקנים מדהימים וארגון מדהים. אני חושב שכמו המטרות האישיות שלי גם אנחנו כקבוצה יכולים ללכת הכי רחוק שאנחנו יכולים אם זה הפלייאוף או זכייה או פשוט כל דבר. אני חושב שהכל אפשרי אם נמשיך לשחק ברמה שבה אנחנו משחקים, אם נשחק ביחד ואולי אם נוציא לפועל בצורה קצת יותר טובה ונתקן ונשפר את האזורים שבהם אנחנו חלשים. אני לא יכול באמת לשים גבול על מה אני חושב שאפשר להשיג עם הקבוצה".