לאורך עונת היורוקאפ הקרובה, ה״ספורטס רבי״ ישאל עיתונאי חמש שאלות לקראת משחקיה של הפועל ירושלים מול היריבות השונות. השבוע שוחחנו עם העיתונאי הספרדי הוותיק ג’ורדי אגוט על מנרסה, שתתמודד מול האדומים ביום שלישי בירושלים בשעה 20:00.

מדוע למנרסה הייתה פתיחה קשה לעונה?

כמה גורמים התחברו יחד. מצד אחד, הסגל השתנה כמעט לחלוטין: שמונה שחקנים חדשים הוחתמו ושחקנים חשובים עזבו, כמו דריק אלסטון (וירטוס), קמרון האנט (חובנטוד) ומריו סן־סופרי (NCAA–גונזאגה). בנוסף, ביוני המועדון החליף מנהל מקצועי – הקודם, שבנה את הקבוצות החזקות של השנים האחרונות, חאבי פוח’ול, עבר לבאסקוניה. בייל קולומינס נכנס לתפקיד, ללא ניסיון קודם, והגיע מארגון Eurohopes. גם המאמן הראשי, דייגו אוקאמפו, החמיץ חצי מתקופת ההכנה משום ששימש כמאמן נבחרת צ’כיה ביורובאסקט.

למרות הזכייה בליגה הקטלאנית בגמר מול חובנטוד, הקבוצה פתחה את העונה עם לו”ז קשה מאוד גם בליגה הספרדית וגם ביורוקאפ. במשך שמונה שבועות רצופים שיחקה שני משחקים בשבוע, ובאקסי אינה רגילה לקצב כזה. בנוסף, חלק מהחתיכות לא התחברו כראוי (הסנטר איזאו־בולאבי הושאל לקבוצה מהליגה השנייה), והיו גם פציעות רבות (פלאמר, קנודסן…). השילוב של כל הגורמים הללו הביא לכך שהקבוצה הגיעה לחלון פיב”א כשהיא תחת לחץ כבד.

עם שני ניצחונות רצופים בליגה הספרדית ושלושה ברצף ביורוקאפ – האם יש תחושה שמנרסה מתחילה לשחק בהתאם לפוטנציאל שלה?

כן, משום שהדברים השתנו לאחר חלון פיב”א. לקבוצה היו כמה ימי אימונים, והשחקנים ניצלו זאת כדי לחזור חזקים יותר. עם זאת, אלפונסו פלאמר הועבר לבוסנה, והשחקן שהיה אמור להחליפו, ברין טיירי מאיגוקאה, מעולם לא הגיע. בנוסף, דני פרז נפצע מול המבורג והוגו בניטס מול צדביטה. הקבוצה נותרה ללא רכזים וספגה הפסד ביתי כבד מול ברצלונה.

אך פייר אוריולה כבר הצטרף – הוא הגיע מקבוצה במקסיקו עמה זכה באליפות (זו הקדנציה השלישית שלו במועדון) – ולפני שבועיים הצטרפו גם אלי ברוקס (מטרייר) ופרן באסאס (מאנדורה). בשני משחקי הליגה האחרונים, כמו גם מול צדביטה ושלאסק ורוצלאב, הקבוצה הייתה תחרותית מאוד ושיחקה בדיוק כפי שהמאמן רוצה. יש לציין גם שרוב היריבות הללו אינן חזקות כמו אלו שפגשו בתחילת העונה, ולכן קל יותר לנצח.

מה דעתך על דייגו אוקאמפו וסגנון המשחק שלו?

הסגנון של דייגו אוקאמפו קיצוני אפילו יותר מזה של פדרו מרטינס. יש הרבה מאוד פוזשנים, זריקות שנלקחות – אם אפשר – בתוך שמונה השניות הראשונות של שעון הזריקות, אינטנסיביות הגנתית גבוהה, ריצה בלתי פוסקת ושחיקה פיזית משמעותית הן של היריבה והן של קבוצתו שלו. לכן החילופים שלו תכופים והוא זקוק לכך שכל הסגל יהיה מוכן.

הבעיה המרכזית בתחילת העונה הייתה הריבאונד. הסנטרים שהוחתמו – גולדן, אקובונדו־איהוגו ואיזאו־בולאבי – חלשים בתחום הזה. ההחתמה של אוריולה, שכבר הפך לשחקן חמישייה, עזרה מאוד, וכך גם התרומה של אלכס רייס, שלמרות שהוא משחק כסמוך פורוורד, הוא הריבאונדר המוביל של הקבוצה. כשהריבאונד ההגנתי מובטח, הקבוצה יכולה לרוץ יותר. הוא לא ישנה את הסגנון שלו, כי מעבר לכך – זה מה שאוהדי מנרסה אוהבים.

מיהם השחקנים החשובים ביותר של המועדון, במיוחד בתקופת השיפור של החודש האחרון?

השחקן הטוב ביותר של העונה עד כה הוא אלכס רייס, שהיה היציב ביותר לאורך כל התקופה. גם הוגו בניטס שיחק היטב עד שנפצע. אקובונדו־איהוגו (המכונה קאו) מאוד מרשים מעל הטבעת, אך מתקשה מאוד בהגנה מול סנטרים גדולים ובהשגת ריבאונדים. כרגע הוא הסנטר השלישי ברוטציה. גם אולינדה הוא שחקן עם קלאסה, אך סבל מפציעות, ועד כה האכזבה הגדולה היא גרנט גולדן – אוהדי מנרסה אינם מרוצים ממנו במיוחד.

בשבועות האחרונים, ההשפעה של פייר אוריולה בצבע הייתה בולטת מאוד, ולמרות ששיחקו רק שבועיים, גם התרומה של אלי ברוקס ופרן באסאס משמעותית. ברוקס שיחק מצוין בוורוצלאב; בבורגוס שיחק עם חום, ובסראגוסה בלט במיוחד בהגנה. באסאס רשם שני משחקים רצופים של 10 נקודות ו-10 אסיסטים. הוא אמין מאוד ובעל ניסיון רב. בימים האחרונים גם אגוסטין אובאל התקדם – גארד/פורוורד מוכשר מאוד ממחלקת הנוער של ברצלונה. הוא מאורוגוואי וכבר שיחק בארבע קבוצות ליגה ספרדית, כשעם השתיים האחרונות ירד ליגה. באקסי העניקו לו חוזה 2+2, וכעת הוא ניצב בפני הזדמנות גדולה. הוא מציג יכולת טובה מאוד במשחקים האחרונים.

ספר לנו מה רטין אובאסוהן תורם לקבוצה?

אובאסוהן הוא מנהיג בקבוצה, גם אם אינו אחד משלושת הקפטנים – התפקידים הללו שייכים לדני פרס, רייס ושטיינברגס. כבר בעונה שעברה הוא הראה מחויבות כששיחק משחקים רבים פצוע, עם דורבן בכף הרגל ושבר באף. הוא לא השתתף ביורובאסקט משום שאמר שהוא סובל מעייפות פיזית, אך חזר בכושר טוב.

למרות שברוב המשחקים שיחק כשוטינג גארד, בעקבות הצרכים והפציעות הוא שיחק גם כרכז. בתחילת העונה היו לו בעיות מהקו, עם כמה משחקים שבהם החטיא זריקות עונשין רבות. חלון פיב”א עזר לו, והוא חזר מהנבחרת עם יד מדויקת יותר. הוא קובע את הטון ההגנתי, אם כי הדבר מוביל לעיתים לצבירת עבירות, במיוחד בליגת ה-ACB.

מחוץ לפרקט, הוא אחד השחקנים האהובים ביותר. תמיד ידידותי, תמיד קשוב – במיוחד לילדים – ותמיד מחייך. הוא חידש חוזה עם קבוצה לראשונה בקריירה שלו ומרגיש בבית לחלוטין; רואים שהוא מאושר במנרסה.