הפועל ירושלים מתכוננת במרץ לקראת טורניר ה”פיינל 8″ של ליגת האלופות של פיב”א, שנמצא ממש מעבר לפינה. כעת, ערכנו ראיון מיוחד עם סנטר הקבוצה עידן זלמנסון (הפודקאסט המלא מצורף להאזנה), ובו דיבר כדורסלן נבחרת ישראל על ההתרגשות לקראת העונה הקרובה, הקריירה המרשימה שלו עד עכשיו, החיבור לניקולה יוקיץ’, על כך שגדל ושיחק במכבי תל אביב ועוד הרבה נושאים מרתקים.

איך אתה מרגיש עם הכניסה לעונה החדשה?
“זה תמיד מרגש, אני חושב שיש לנו חבורה נהדרת של אנשים. לדעתי העונה שעברה שלנו הייתה מצוינת ואנחנו מסתכלים קדימה במטרה לעשות עוד צעד קדימה. אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית עכשיו כאשר אנחנו מתכוננים לטורניר הפיינל אייט של ליגת האלופות, זאת משימה גדולה בשבילנו, אז אנחנו מנסים לעשות את הכי טוב שלנו ומנסים ללמוד מכל אימון ומכל משחק, ופשוט ננסה להגיע הכי מוכנים שאנחנו יכולים”.

מה אתה חושב על חלק מהשחקנים החדשים, טאריק פיליפ, לוקה מיטרוביץ’, מלקולם היל, אדם אריאל, עדי כהן סבן? זו חבורה איכותית של שחקנים. “אני חושב שכל אחד ואחד מהם הוא תוספת משמעותית לקבוצה שלנו, כל אחד מביא את הניצוץ שלו ואת היכולות שלו וזה נהדר בשבילנו. הם באמת לומדים את השיטה בכל אימון ואני בטוח שהם ילמדו את כל מה שהם צריכים בהקדם האפשרי והם יביאו ערך מוסף”.

יש לכם קפטן חדש, ג’ייקובן בראון. איך זה מרגיש שג’ייקובן הוא הקפטן של הפועל ירושלים?
“אני חושב שזאת בחירה נהדרת כי מבחינתי ג’ייקובן הוא מנהיג אמיתי. אני חושב שאנחנו באמת תלויים בו וכולנו נמצאים מאחוריו ונתמוך בו, נעשה את מה שצריך כדי שהוא ירגיש בנוח התפקיד הזה, וכפי שאמרתי ג’ייקובן הוא הקפטן שלנו והוא מי שצריך להיות שם”.

האם קיבלת הצעה להיות הקפטן? זה משהו שעלה?
“לא, אף אחד לא דיבר איתי על זה. אני בטוח שהמאמנים וההנהלה עשו את הדבר הכי טוב לקבוצה, ואני מרגיש טוב עם זה, אני באמת נמצא מאחורי ג’יי בי ומה שהוא יצטרך ממני מבחינה אישית אני אעשה במטרה לתמוך בו ולגרום לו להרגיש הקפטן הכי טוב שהוא יכול להיות”.

איך אתה מרגיש עם טורניר הפיינל 8 בליגת האלופות? כמובן שבעונה שעברה הטורניר נעצר אחרי המפגש עם פרישטרי, כל הסגלים שונים, גם בורגוס נגדה אתם תשחקו, איך אתה מרגיש עם עצם קיום הטורניר? עד כמה זה חשוב?
“אני חושב שזה חשוב כי עבדנו קשה בכל העונה שעברה ואנחנו רוצים לזכות בתואר. על אף שאלו קבוצות שונות, עדיין נשארו כאן 5 שחקנים מהעונה שעברה ואנחנו רוצים להוציא משהו מזה. חוץ מזה, עקבתי קצת אחרי בורגוס ואני חושב שיש להם קבוצה מצוינת וזה יהיה משחק סופר קשה, אבל אנחנו נבוא הכי מוכנים שאנחנו יכולים וננסה למצוא את הפיתרונות הכי טובים שאנחנו יכולים. זה משחק אחד אז הכל יכול לקרות לטוב ולרע, אנחנו פשוט צריכים להגיע מפוקסים במשך 40 דקות, ננסה להגיע לפיינל פור ומשם נמשיך קדימה”.

אתה מרגיש שאתם צריכים לזכות בתואר הזה בשביל האוהדים בעקבות העובדה שלא זכיתם באליפות ישראל בעונה שעברה על אף שהעונה נגמרה בצורה משוגעת? אתה מרגיש איזושהי אחריות בכך שאתם רוצים להביא את הגביע הזה חזרה לאוהדים?
“קודם כל, אפילו אם היינו זוכים באליפות היינו מרגישים מחויבות לשחק הכי חזק שאנחנו יכולים עבור האוהדים שלנו כדי שנוכל לחלוק איתם עוד רגעי אושר, ובתור שחקן של הפועל ירושלים אני יכול להגיד שאנחנו נילחם עבור כל תואר שיגיע, בין אם זה ליגת האלופות, ליגת העל, גביע ווינר או גביע המדינה, אנחנו פשוט נבוא במאת האחוזים במטרה לזכות בתואר. זאת הפועל ירושלים, אכפת לנו מתארים ומניצחונות, אנחנו אוהבים את עצמינו ואוהבים את האוהדים שלנו, ואנחנו נעשה כל מה שנוכל”.

נחזור לילדות שלך, מתי התחלת לשחק כדורסל ומתי ידעת שאתה רוצה להיות שחקן כדורסל?
“האמת היא שהתחלתי בכדוריד וניסיתי מספר ענפי ספורט לפני הכדורסל, אבא שלי היה כדורסלן של הפועל תל אביב ואימא שלי שיחקה בקבוצה של בית ספר, אז הם אהבו כדורסל והיה להם קשר לזה, ואחי הגדול התחיל לשחק לפניי. אני זוכר את האימון הראשון שלי, וישר נסחפתי באהבת המשחק וידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. בהתחלה שלחו אותי לכדורסל כדי שאאבד משקל כי הייתי ילד די כבד, אם אני אוכל למצוא תמונות אתה תוכל לראות שאני נראה כמו יוקיץ’ בימים ההם, אז זה היה די מצחיק. לקחתי את המשחק מאוד ברצינות ופספסתי בילדות הרבה דברים שאני לא אוכל להחזיר בגלל הכדורסל, אבל זה פשוט הדבר שאני אוהב לעשות וגם ברגע שאפרוש אני חושב שארצה להמשיך להיות מעורב בכדורסל כי זה נמצא בתוכי, אני מרגיש מבורך שאני עושה את מה שאני אוהב וגם מקבל על זה שכר, זה הדבר הכי טוב שיכול להיות”.

על החיבור שלו לסגנון המשחק של כוכב דנבר נאגטס, ניקולה יוקיץ’: “השחקן שאני הכי אוהב לצפות בו זה ניקולה יוקיץ’, אני לומד ממנו הרבה, אני חושב שהוא תלמיד של המשחק והוא אומנם לא מאוד אתלט או מהיר במיוחד אבל הוא השחקן הכי חכם באן.בי.איי ונמשיך לראות את הנוכחות שלו, הוא באמת קיבל מתנה ואני נהנה לצפות בו אז אני מקווה בשבילם שהם ימשיכו משם קדימה. אף פעם לא יצא לי לפגוש אותו, אבל אני מקווה שיום אחד נשחק נגד סרביה והוא יהיה שם. אני אוהב אותו ואת המשחק שלו מאוד, לדעתי הוא צנוע ממה שראיתי ממנו”.

האם כנער היו שחקנים שבהם אהבת לצפות? האם היו שחקנים שניסית לחקות את המשחק שלהם באן.בי.איי, באירופה או בישראל?
“כשגדלתי באמת הרגשתי שאני חייב להיות גארד, אז צפיתי הרבה בלברון שהיה השחקן הכי טוב וגם בקובי בראיינט, אבל אני חושב שעם הזמן התחלתי להעריך יותר יכולת. בחורים כמו לוקה דונצ’יץ’ וניקולה יוקיץ’ וכל השחקנים שאתה רואה שהם לא הכי אתלטים או הכי מהירים אבל יש להם יכולת גבוהה והם עבדו על זה בכל יום ויום. אני מעריך את הבחורים האלה שאין להם מתנות פיזיות, אבל הם מצאו את הדרך להיות שחקנים שהם מהטובים ביותר בעולם”.

איך זה היה בשבילך לגדול במחלקת הנוער של מכבי תל אביב? איך היה הניסיון הזה עבורך?
“מכבי עזרה לי הרבה. כשגדלתי במכבי לא פספסתי שום דבר, קיבלתי את כל האימונים שהייתי צריך להיות בהם וקיבלתי צוות מאמנים, תזונאים ומאמני כושר. אני חושב שזה היה מהלך מאוד חכם שלי ללכת לשם בתור ילד, ההזדמנות הראשונה שלי לשחק בקבוצת בוגרים הייתה שם אז אני תמיד אזכור את זה. נפרדנו בבוא העת, אני הלכתי לדרך שלי והם פנו לדרך שלהם, אני שמח במקום שאני נמצא בו היום ואני חושב שהפועל ירושלים היא הקבוצה המתאימה ביותר עבורי”.

הייתי במשחק הבכורה שלך בבוגרים נגד מכבי חיפה. איך זה היה בתור שחקן כל כך צעיר לדרוך על הפרקט? אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, אמרתי ‘הנה עידן זלמנסון, בחור חדש, אחד משחקני הנוער’. איך זה לדרוך בפעם הראשונה על הפרקט עבור קבוצה שהייתה כוח מוביל ביורוליג?
“כילד אתה באמת מנסה ליהנות מהרגע, אבל עכשיו אני יכול לומר שאני מסתכל אחורה על זה ואני בשוק. המאמן בלאט אימן אותי ועכשיו אני משחק עם הבן שלו אז זה סוג של סגירת מעגל. אהבתי אותו מאוד והוא עזר לי הרבה, הוא לא ויתר עליי, בכל אימון הוא באמת ניסה לגרום לי להשתפר. שיחקתי עם פאפאלוקאס, הסל הראשון שלי היה ממסירה שלו אז כשאני חושב אחורה זה פשוט משוגע. כשהייתי במכבי שיחקתי עם הרבה שחקנים גדולים כמו ג’ורדן פארמר, סופוקליס שחורציאניטיס, פאפאלוקאס, דווין סמית’, כל הבחורים האלה שהיום אני באמת יודע להעריך את היכולות שלהם, הידע שלהם ומה שהם נתנו לי בקריירה. אחרי המשחק הראשון שלי הרשתות החברתיות שלי היו בטירוף ואני באמת נהניתי מזה, לקחתי הרבה מזה וזה הניסיון הכי טוב שאי פעם היה לי”.

כשאתה מסתכל לאחור עכשיו זה בוודאי מפרספקטיבה אחרת מאשר זו של שחקן צעיר, האם אתה נמצא בקשר עם מישהו מהשחקנים שאיתם שיחקת בימים ההם?
“לפעמים אני מדבר קצת עם שון ג’יימס, אני שומר על קשר עם שחקנים ששיחקתי איתם בשלב מאוחר יותר של הקריירה כמו דריל מונרו שממנו למדתי הרבה והוא השפיע על הקריירה שלי המון. במכבי הייתי מאוד צעיר והרבה מאוד שחקנים פרשו אז אני לא באמת נמצא בקשר איתם, וכמו שהזכרתי את הזכות לשחק עם פפאלוקאס אני זוכר שכשהייתי צעיר חיכיתי לכל ערב שהיה בו יורוליג, וראיתי את פפאלוקאס בצסק”א מפרק את המפעל ולאחר כמה שנים אני שיחקתי איתו, וזה פשוט משוגע”.

איך זה היה בשבילך לשחק בבני הרצליה, שהיא אומנם לא מכבי תל אביב אך באמת התחלת לראות את עצמך גדל ומתפתח שם כשחקן?
“אחרי העונות עם מכבי הבנתי שאני חייב לעשות צעד קדימה ולשחק, אז ניחשתי שהרצליה זה המקום הטוב ביותר עבורי. הם כן נתנו לי לשחק, הרגשתי שאני משתפר ולמדתי הרבה דברים מהשחקנים שהיו שם כמו אבי בן שימול, שיחקתי איתו עד עכשיו במשך 5 שנים וזה הרבה, אני חושב שהוא היה האיש שהשפיע עליי הכי הרבה בקריירה ולמדתי ממנו המון, בשבילי הוא באמת כמו בדרגה של אל ואני מעריץ אותו. אני חושב שזה היה צעד טוב, ומשם הלכתי לראשון לציון, אהבתי מאוד את הארגון, את האוהדים וההנהלה, זה באמת מקום שנכנס לי ללב. אחרי 3 שנים שנינו הרגשנו שיש צורך ברענון ומשם הלכתי לעונה באילת שלא הייתה קלה מאחורי הקלעים אבל על הפרקט זה היה מדהים, אם אתה שואל על אנשים שאני עדיין בקשר איתם אז השארנו את קבוצת הוואטסאפ שלנו מאילת, אנחנו מדברים שם בכל שבוע ואני יודע איך כל אחד מרגיש כשאנחנו מדברים, אני יודע שלאלייז’ה בראיינט יש ילד חדש ואני יודע מה קורה עם טוקוטו ושאר הישראלים, אז זאת הייתה בחירה טובה שלי. המעבר שלי לירושלים נעשה כי הרגשתי שאני באמת מוכן לחוות ולהיות בקבוצה גדולה, אז כמובן שנשארתי כאן”.

איך לדעתך עוז בלייזר יהיה במכבי תל אביב העונה?
“אני מקווה בשבילו שהוא יקבל דקות משמעותיות והזדמנויות רבות, אני יודע שהוא יכול לעשות דברים טובים כי אני מכיר אותו, אני מכיר את האישיות שלו ויודע שהוא בחור נהדר שעובד קשה והוא ייקח בשתי ידיים כל הזדמנות שתגיע אליו. אני רק מקווה בשבילו שהוא יזכה להזדמנות שלו ושהוא ינצל אותה, אני אמשיך לעקוב אחריו ואני מאחל לו שיצליח שם, והוא חבר טוב שלי אז אני מאחל לו המון מזל”.

איך הייתה התחושה לזכות באליפות עם ראשון לציון כאן בירושלים? אף אחד לא חשב שתזכו בתואר באותה שנה, דריל מונרו היה מדהים ואריק שיבק החליף את שרון דרוקר על הקווים. מה היה סוד ההצלחה שלכם?
“אני חושב שזה היה החיבור. אם תסתכל על זה, אז שתי העונות הטובות ביותר שלי מחוץ לירושלים היו במכבי ראשון עם 3 זרים ברוב העונה, ועם הפועל אילת שבה היו 3 זרים במשך רוב העונה. מה שאני אומר זה שזה לא הולך לפי כמות השחקנים, אלא שזה הולך לפי האיכות והחיבור עם השחקנים, והיו לנו 8 שחקני רוטציה בכל קבוצה אבל זה היה מספיק. היו לנו זרים נהדרים בראשון כמו כריס רייט, מארק ליונס, היה לנו גם את שון דוסון, אבי בן שימול וטוני יאנגר, אותי ואת גולן גוט, אז היה לנו סגל חזק. זאת הייתה הפתעה שאף אחד לא ציפה לה, כולם ציפו שמכבי או ירושלים יזכו במיוחד לאחר החצי הראשון של העונה כשירושלים הובילו בבערך 12 נקודות הפרש, אבל הראינו אופי, היינו חברים מאוד טובים ועבורנו זו לא הייתה הפתעה, אולי בשביל אנשים מבחוץ זו הייתה הפתעה”.

רפי מנקו, איתי שגב ותומר גינת נמצאים בצרפת, מה יש לך להגיד עליהם והאם זה דבר שמעניין אותך?
“אני ראיתי את מה שקרה בכדורסל הישראלי בשנים האחרונות. השחקנים לפעמים מרגישים אנדרייטד ושהם לא מוערכים מספיק, אז הם רצו לשנות אווירה ואני חושב שזה מהלך מצוין עבור שלושתם, לפחות עם רפי מנקו אני מדבר בכל יום והוא אומר לי שהוא נהנה מאוד ושמתייחסים אליו מאוד יפה, הוא מרגיש חלק חשוב מהקבוצה והוא מנהיג את הקבוצה אז זה מהלך נהדר. אני חושב שנראה יותר שחקנים מישראל עושים את המעבר הזה בשנים הקרובות, ואני גם חושב שזה יכול לעשות טוב לליגה הישראלית, כי לפעמים אני מרגיש שכאן בישראל אנחנו לא מוערכים מספיק ושאם זה הצעד שאנחנו צריכים לעשות כדי לקבל הערכה, לצאת לאירופה לכמה שנים- אז שווה לאנשים לעשות את זה. אני שמח כאן בירושלים אבל לא הייתי שמח בכל מקום שבו הייתי. אני רק אומר שאני מדבר עם שחקנים ואני יודע שנראה מזה עוד בשנה הקרובה ובשנים הקרובות, ושוב, כמו שאמרתי, אני מקווה שכולנו נבנה ביחד את השוק של הכדורסלן הישראלי באירופה, ונוכל להוציא מזה דברים נהדרים, גם בשביל הכדורסל הישראלי וגם בשבילנו”.

נבחרת ישראל. עודד קטש נשאר המאמן והוא גם מאמן אותך כאן, הנבחרת עוברת הרבה שינויים ואנשים שמחים, רואים התפתחות גדולה ואתה חלק גדול מזה עכשיו. איך זה גורם לך להרגיש?
“יש לנו חבורה טובה של אנשים, יש לנו שחקנים צעירים שמתפתחים ויהיו חשובים מאוד בעוד שנתיים-שלוש. אני באמת מאמין שאנחנו נמצאים בסיטואציה טובה עכשיו, יש לנו נבחרת צעירה שתרוץ עוד הרבה שנים קדימה ואנחנו צריכים לנצל את היתרון הזה. אנחנו מבינים את השיטה, עודד הוא המאמן כבר כמה שנים וכולם מבינים מה צריך לעשות וכולם יודעים את התפקיד שלהם, אנחנו פשוט צריכים להמשיך לנצח את המשחקים שנותרו לנו ולסיים במקום הכי גבוה שאפשר במוקדמות היורובאסקט, ואני באמת סומך על הנבחרת. אני חושב שנהיה ממש טובים בעוד שנתיים-שלוש וכולם יהיו מוכנים, נגיע לשיא בזמן הכי טוב”.

כמה עודד קריטי בשביל ירושלים ובשביל הנבחרת?
“בנבחרת השיטה לדעתי מתאימה לסייז שלנו, לאינטליגנציה שלנו ולשחקנים הבודדים. בירושלים אני אוהד של השיטה, אנחנו מחלקים בינינו הרבה את הכדור ואנחנו משחקים כדורסל מהיר ושמח, והכי חשוב זה שכולם יודעים מה הם צריכים לעשות ומה התפקיד שלהם בתוך הקבוצה. אני חושב שהוא מאמן מדהים עם הרבה ידע, למדי ממנו המון בשנתיים האחרונות ואני רק רוצה ללמוד עוד ולהשתפר”.

אמארה סטודמאייר כמעט חזר בעונה שעברה לירושלים, היה לך סעיף יציאה במקרה שהוא היה מגיע. האם היית עוזב את הקבוצה במקרה שהוא היה חוזר?
“אני לא באמת יודע, אם זה היה בנוסף לשחקנים שכבר היו כאן אז יכול להיות. אני לא יודע כי אני צריך את הדקות שלי ואני צריך לשחק כדי להרגיש טוב ובנוח. אני משחק כדורסל אחד כשאני מרגיש בנוח וכדורסל אחר כשאני לא מרגיש בנוח וזה משפיע עליי. אני באמת לא חשבתי על זה הרבה כי כשחתמתי ידעתי שאני אהיה חלק חשוב מהקבוצה, אז פשוט ניסיתי להתרכז בזה. אם הוא היה חותם פה אני לא חושב שהייתי עוזב את הקבוצה אלא הייתי נשאר ונלחם על הדקות שלי בגלל שאני כבר כאן, אבל אני לא פוחד מתחרות ואני מאמין בעצמי וביכולות שלי ואני לא ארוץ בשביל שום דבר”.

איך אתה מרגיש עם זה שאדם אריאל עכשיו נמצא בקבוצה שלך אחרי שהוא קלע את הזריקה המשוגעת הזאת?
“אני עדיין שונא אותו ואני לא אוהב את האיש הזה… סתם, לא באמת! הוא עשה את מה שהוא היה צריך, אני מכבד אותו, הוא ווינר שקלע זריקות גדולות בקריירה שלו. אני שמח שהוא נמצא בצד שלי עכשיו, אני מכי אותו מהנבחרות ואנחנו חברים טובים, החיבור שלנו על הפרקט טוב מאוד עכשיו ואני באמת נהנה לשחק איתו. אני חושב שהוא תוספת משמעותית לקבוצה והוא יעזור לנו מאוד”.

עד כמה תמיר בלאט משמעותי עבורך?
“זה האיש שלי. אחרי ששיחקתי 5 שנים עם אבי בן שימול אמרתי לעצמי ‘איפה אני אוכל למצוא עוד רכז כזה… אני לא אוכל’, ואז הגעתי לכאן ולי ולתמיר יש כימיה טובה ואני באמת אוהב את האיש הזה, אנחנו מדברים בכל יום מחוץ לאימונים ועכשיו הוא חולק איתי חדר, אז נהיה אפילו יותר זמן ביחד והוא באמת חבר טוב שלי, על הפרקט אני אפילו לא צריך לדבר איתו וזה מדהים, היכולות שלו אדירות והוא חכם, הוא למד את זה מאבא שלו אז ציפיתי לזה אבל אני אוהב את הבחור הזה”.

יש לך ג’אמפ שוט נהדר מחצי מרחק, מתי אתה תשלב את השלשה במשחק שלך יותר?
“השנה אני אזרוק כשאהיה פנוי, באמת עבדתי גם על זה בקיץ, אני מרגיש בנוח עם זה ואני זורק אותם באימונים. אני יודע מה הלחם והחמאה שלי, שאני צריך להיות בצבע, שיש לי זריקה טובה מחצי מרחק והמשכיות במשחקים, אבל אם אני אהיה פנוי וארגיש בנוח אני אקח את השלשות”.

עד כמה אתה רוצה לראות שוב את האוהדים ביציעים?
“אני לא יכול להגיד אפילו כמה. לצערי אנחנו מתרגלים לשחק ללא אוהדים וזה דבר לא טוב. אבל אנחנו משחקים כדורסל ואנו צריכים להיות אסירי תודה בגלל זה, אני רק מחכה לזה שהארנה תהיה מלאה עם האוהדים שלנו כי זה הדבר הכי טוב שיכול להיות. עכשיו אנחנו לומדים להעריך את זה יותר אחרי שהקורונה הגיעה. אני רק מחכה לרוץ אליהם, לצעוק איתם ולחגוג איתם רגעים גדולים, כי הם השחקן השישי שלנו, זאת לא קלישאה, ככה זה והם הכי חשובים עבורנו”.

אתה אי פעם רואה את עצמך חוזר למכבי תל אביב?
“אני לא יודע כי הכדורסל זה עולם קטן מאוד, אני לעולם לא אגיד שלא אשחק עבור קבוצה זו או אחרת כי כפי שאמרתי בישראל אנחנו רק 13 קבוצות, אני תמיד רוצה לשחק ברמות הכי גבוהות וכרגע אני בירושלים ואין לי שום אינטרס לעזוב, אני מרגיש בבית, אוהב את ההנהלה, האוהדים ואת צוות המאמנים אז כרגע אני רוצה להישאר פה ולהמשיך. אני לעולם לא אגיד שאני לא אשחק עבור קבוצה מסוימת או שלא אשחק מחוץ לישראל, אני תמיד פתוח לאפשרויות ולא מסתכל יותר מדי קדימה, כרגע אני מסתכל רק על העונה הקרובה במטרה לזכות בכמה שיותר תארים עם ירושלים, לעזור לקבוצה כמה שיותר ופשוט לעשות עונה טובה”.

איך יהיה דני אבדיה באן.בי.איי?
“הוא יהיה מדהים. יש לו את זה, ראיתי את ההתפתחות שלו בשנה האחרונה וכמעט לא האמנתי למראה עיניי, הוא הפך להיות השחקן הכי טוב בליגה והוא מראה בכל יום שהוא משתפר. זה מאוד חשוב שהוא יגיע לסיטואציה הנכונה ולקבוצה הנכונה כי זה יעזור לו המון. אבל בכל מצב אני בטוח שהוא ימצא את הדרך שלו כי הוא בחור שעובד קשה שמקדיש זמן לזה ואין דרך אחרת. הוא יהיה אדיר, אני בטוח”.

על אחיו הקטן, הכדורסלן תומר זלמנסון:
“אני בטוח שתהיה לו עונה ממש טובה, זאת תהיה השנה שלו. הוא משחק כרגע במכבי רמת גן ויש להם קבוצה נהדרת, יהיה לו תפקיד מרכזי שם ואני יודע כמה קשה הוא עבד בקיץ, אז אני מאוד מתרגש בשבילו, אני פשוט רוצה שהוא יישאר בריא ובשנה הבאה אנחנו נראה אותו כאן בליגת העל, כך אני מאמין”.

לסיום, מהם החלומות שלך?
“להמשיך ליהנות מכדורסל, להישאר בריא, להשתפר כמה שאני יכול ולמצות את הפוטנציאל שלי. אני רוצה לשחק ברמה הכי גבוהה שאני יכול ופשוט רוצה להמשיך ליהנות מזה, כי עד עכשיו שיחקתי מגיל 16 עד גיל 25 והיו לי 9 שנים נהדרות, ואני מקווה ש-9 העונות הקרובות יהיו טובות יותר”.