שון דאוסון הוא אחד השמות המרעננים בסגל של נבחרת ישראל לקראת צמד המשחקים מול גרמניה במסגרת מוקדמות אליפות העולם. הסווינגמן (בן 28, 1.98 מטרים) חוזר לנבחרת אחרי כמה שנים בחוץ, כאשר מי שנותן לו את ההזדמנות הוא המאמן גיא גודס. רגע לפני המפגש הראשון עם גרמניה היום (שישי, 14:30) באולם הדרייב אין, דאוסון מדבר על הכל בראיון מיוחד לאתר “ספורטס רבי”: הקאמבק לנבחרת, הזכייה בגביע המדינה עם בני הרצליה תוך שהוא מספק יכולת אדירה, אביו ג’ו דאוסון, המודל לחיקוי, הזכייה באליפות ההיסטורית עם מכבי ראשון לציון בתור שחקן מוביל, הקשיים שעבר בשנים האחרונות בספרד, הדברים הגדולים שהוא עדיין מכוון אליהם בקריירה, המצב של הכדורסל הישראלי כיום, החוק הרוסי, משהו מעניין שלא יודעים עליו ועוד הרבה דברים מרתקים.
“זה מרגיש טוב”, אומר דאוסון בפתיחת הראיון על החזרה שלו למדים הלאומיים בתור שחקן מנוסה, “אני תמיד אוהב להיות בנבחרת ולייצג את המדינה. עבר הרבה זמן, כיף לחזור”.
דאוסון אומנם לא היה חלק מהנבחרת בשנים האחרונות, אך אין לו ספק בכך שעם היכולות שיש לו הוא מסוגל לתרום על הפרקט באופן מיידי. “תמיד הרגשתי שיש לי הרבה מה לתרום לנבחרת. חוץ מזה, אני גם בכושר טוב כרגע, ואני רוצה לתרום כמה שיותר מזה ולעזור להביא יותר ניצחונות”.
בשבוע שעבר הגיע דאוסון לאחד ההישגים הגדולים ביותר שלו בקריירה כשזכה עם הרצליה בגביע המדינה. דאוסון, שנראה נהדר לאורך הטורניר, לא אכזב גם במשחק הגמר מול הפועל תל אביב בהיכל מנורה מבטחים כשהוא הביא כוח אש התקפי מהספסל עם 16 נקודות, כולל כמה סלים גדולים בדקות המכריעות. כל זה מגיע אחרי שדאוסון עבר פתיחת עונה קשה, כולל ייבוש מסיבות מקצועיות על ידי המאמן אורן אהרוני בניצחון הביתי על עירוני נס ציונה. בעקבות כך, עד כמה דאוסון גאה בזכייה בגביע? “מאוד-מאוד, אפילו לא רק על תחילת העונה הקשה אלא גם כל השנים האחרונות עם כל הפציעות והכל, אז כיף פתאום להגיע למעמד כזה, לזכות ולעשות עוד פעם משהו היסטורי כמו אז עם האליפות עם ראשון. עכשיו לזכות בגביע זה כיף”.
דבר שגרר ביקורות רבות אחרי הגמר היה החגיגות של העסקנים, שכמו תמיד בישראל בעצם לקחו חלק בהנפת הגביע ולא באמת השאירו את הבמה לשחקנים שעבדו קשה והגיעו להישג בזכות. “האמת שאני לא בעד זה”, מבקר דאוסון מנקודת מבט של שחקן בכיר שזכה בתארים. “זה נראה לי מוזר גם באליפות וגם בגביע זה היה לי קצת מוזר שאנשים שאין להם כל כך חלק וקשר לזכייה הזאת נמצאים שם. אין לי יותר מדי מה להגיד על זה, אני פשוט לא אוהב את הרעיון”.
הדמות הצבעונית ביותר, תרתי משמע, בהרצליה ובכלל בכדורסל הישראלי היא זאת של זופר אבדיה, שמונה הקיץ למנהל המקצועי של הקבוצה. דאוסון נהנה מכל רגע עם אבדיה האב שמצליח ובגדול עד כה. “כיף, הוא בנאדם שהיה שחקן אז הוא מבין אותנו השחקנים ואפשר לדבר איתו, הוא רואה את הדברים אחרת מאשר המאמנים וההנהלה, ויש לו ניסיון”.
מי שנבחר למצטיין משחק הגמר היה הסנטר צ’ינאנו אונואקו, שנראה כמו המועמד המוביל לתואר שחקן העונה ובמשחק הגדול ביותר שלכדורסל הישראלי יש להציע בשלב הזה של העונה סיפק עוד הופעה מפלצתית שכללה בין היתר דאבל-דאבל של 30 נקודות ו-17 ריבאונדים בדרך ל-50 במדד. לדאוסון יש רק דברים טובים להגיד על הכוכב. “צ’יף שחקן אדיר, הוא מוכשר ובליגה שלנו בכלל בלתי ניתן לעצירה עם הדומיננטיות שלו והפיזיות שלו, שחקן אינטליגנטי מאוד עם יכולת מסירה, שומר טוב”.
שחקן נוסף שעושה חיל בהרצליה הוא הקפטן והגארד יאיר קרביץ, שגם מתחיל לקצור את הפירות בנבחרת עם זימון לסגל האימונים. דאוסון נהנה לראות את ההתקדמות של חברו לקבוצה. “שמח לראות את זה בשבילו. כשחקן צעיר החלום זה להגיע לנבחרת ישראל, ואני שמח בשבילו שהוא מצליח לעשות אחלה עונה ושהוא עוזר לנו לנצח משחקים בהרצליה. ככה הוא גם מקבל את הקרדיט להשתלב לאט-לאט בנבחרת”.
כאמור, פתיחת העונה של דאוסון תחת אהרוני הייתה לא פשוטה, וכעת השחקן מסביר על שיתוף הפעולה עם מי ששועט אל עבר תואר מאמן העונה. “זה סבבה. לקח לנו קצת זמן עד שהצלחנו להבין אחד את השני, לא הסתדרנו בהתחלה, אבל כל זה מאחורינו, אנחנו עכשיו במקום הרבה יותר טוב, מסתדרים, יש תקשורת הרבה יותר טובה, ורואים את זה גם על המגרש, אני משחק יותר טוב, אני מדבר איתו הרבה והולך הרבה יותר טוב”.
הרצליה ספגה השבוע מכה קשה, כשנודע שהרכז המוביל קווינטון הוקר ייעדר בין 8-10 שבועות בעקבות קרע חלקי ברצועות בכף הרגל. איך לדעתו של דאוסון הפציעה של הוקר תשפיע על המשך העונה? “זאת פציעה קשה לנו, הוא הרכז הפותח והמוביל שלנו, הוא תרם לנו מאוד בתקופה הטובה הזאת ובכל העונה הזאת. השאלה תהיה איך אנחנו מתמודדים עם זה, אם אנחנו נחתים עוד שחקן שיוכל למלא את המקום ולתרום את מה שהוא תרם ובין אם אנחנו, שאר השחקנים, צריכים לפצות על זה ולתרום כל אחד אקסטרה. לא יודע, נראה. מבחן הזמן”.
ליגת העל היא מאוד שוויונית העונה, והרצליה שהייתה עד לא מזמן במקום הראשון בטבלה מדורגת כעת במקום השלישי עם מאזן 6:10. דאוסון מאמין שאפשר לזכות בדאבל היסטורי, בטח כשהרצליה כבר גברה העונה על קבוצות כמו מכבי תל אביב והפועל ירושלים. “כשחקנים אנחנו רוצים להתחרות ולהגיע הכי רחוק שאפשר, לשם מכוונים, כל הקבוצות בליגה עכשיו מרוכזות בזה. הראינו כבר את האיכויות שיש לנו בקבוצה ושאנחנו מסוגלים לנצח כל קבוצה בליגה, אז זו בהחלט המטרה, אבל עד אז יש עוד זמן. צריך לעבור הרבה משחקים, להבטיח את ההישארות בפלייאוף ולהישאר כמה שיותר גבוה. בעיקרון להתרכז במשחק הבא בכל פעם”.
אביו של שון דאוסון הוא שחקן העבר ג’ו דאוסון, מה שבעצם גרם לו להתאהב בכדורסל ומהווה עבורו יתרון עד עצם היום הזה. “ככה התחלתי לשחק כדורסל, דרך אבא שלי, בגלל שהוא היה שחקן הייתי הולך איתו לאימונים כל הזמן ותמיד היה לי סל בבית. תמיד הייתי סביב הכדורסל. זה יתרון מאוד גדול כי הוא מאוד מנוסה, הוא גם היה סקורר ואני גם כזה. אנחנו אומנם לא היינו באותו תפקיד אבל הוא עוזר לי מאוד, ויותר מזה, הוא עוזר לי מנטאלית להתמודד עם דברים שאני עובר, בין זה הפציעות ובין אם תקופות שלא הולך טוב, שלא מסתדר עם מאמן או לא מקבל דקות ודברים כאלה. הוא מדריך אותי וזה עוזר לתת לי עצות”.
מעבר לאביו, לדאוסון היה מודל לחיקוי כשגדל. “הערצתי מאוד את אלן אייברסון, הוא היה השחקן האהוב עליי”.
כידוע, הישג הזכייה של דאוסון הוא הזכייה באליפות ההיסטורית עם מכבי ראשון לציון בעונת 2015/16, כאשר הוא היה שחקן מוביל ואף סיפק 21 נקודות בגמר הפיינל פור מול הפועל ירושלים. “זה היה אדיר והיה לזה ערך מוסף בשבילי בגלל שמה שעשה את זה לכל כך מיוחד זה ששם גדלתי. הגעתי לשם בגיל 15, ומהנערים, לנוער ולבוגרים הצלחתי משנה לשנה להשתפר, להעלות את הרמה ולהתקדם עד שבסוף הצלחתי להביא תואר היסטורי שלא זכו בו אף פעם בראשון. זה היה חלום בשבילי, ממש מדהים”.
לאחרונה עזב את ראשל”צ היו”ר יצחק פרי, שאותו דאוסון מכיר היטב מתקופתם המשותפת במועדון שבו גדל. “הוא אוהב את המשחק מאוד, יש לו הרבה תשוקה. אני בטוח שהמצב הנוכחי עם מה שקורה איתם לא היה פשוט, בטח היו הרבה חילוקי דעות בין כולם, לא יודע מה הולך שם בדיוק, אבל אני יודע שהמועדון תמיד היה חשוב לו”.
אחרי שבנוסף לראשון לציון שיחק דאוסון בקדנציה ראשונה בהרצליה, הוא ביצע קפיצת מדרגה כשחתם בחובנטוד בדאלונה הספרדית לקראת עונת 2018/19. דאוסון התחיל טוב, אך לאחר מכן סבל מפציעות קשות בקבוצה ששיחקה ביורוקאפ. למרות הפציעות, המועדון האריך לו את החוזה בשתי הזדמנויות שונות, אך כשחזר בעונה שעברה הוא לא הצליח לשחזר את יכולותיו המוכרות על הפרקט. דאוסון מסכם את השנים המורכבות בספרד: “חוויה, בין אם זו תחילת המסע הזה שם שהלך לי מעולה, בין אם זה הפציעות שעברתי הרבה נפשית, פיזית ומנטאלית איתן, וגם השנה האחרונה שהייתה לא פשוטה מבחינה מנטאלית כשלא קיבלתי הרבה הזדמנויות. זו הייתה חוויית למידה מאוד משמעותית בחיים שלי”.
לטענתו של דאוסון, הפציעות שהיו לא מגבילות אותו על הפרקט כיום. “הפציעות לא מונעות ממני שום דבר, אין זכר להן מאז שחזרתי לשחק, לא הייתה שום בעיה עם אף אחת מהפציעות שלי מאז”, מספר דאוסון, ומציין את המפתחות שסייעו להתגבר על הקשיים: “האהבה למשחק, עבדתי קשה, לא ויתרתי, המשכתי להאמין בעצמי שאני אחזור ואני אחזור מוכן פיזית. שמח לראות גם שבראש כל הביטחון נשאר אותו דבר ועדיין לא משחק עם פחד בגלל הפציעות, זה מאחוריי לגמרי. זה היה ונגמר”.
בקיץ האחרון דאוסון החליט לחזור לקדנציה שנייה בהרצליה. “החלטתי לבוא להרצליה אחרי שכבר בקיץ אני הייתי נגד מעבר חזרה לארץ, רציתי להישאר באירופה. אחרי רוב הקיץ, כשראיתי שזה לא יוצא לפועל מכל מיני סיבות, הבנתי שאולי מעבר לארץ זה מה שאני צריך, והרצליה הייתה שם”.
דאוסון, שבעבר לא היה רחוק מלשחק ברמות הגבוהות ביותר ואף השתתף בליגת הקיץ עם וושינגטון וויזארדס והתאמן עם ניו אורלינס פליקנס מהאן.בי איי עד ששוחרר, עדיין רואה את עצמו כמי שמסוגל להגיע לפחות ליורוליג, כשזה לא מזיק גם לפנטז על הליגה הטובה בעולם. “יורוליג? חד משמעית אני מאמין שאני יכול להגיע לשם. אן.בי.איי זה תמיד חלום שאני ארצה לעשות, כמובן שככל שעובר הזמן הסיכויים יותר נמוכים, אבל זה משהו שבתוך תוכי אני תמיד אאמין שאני אוכל לגרום לזה לקרות איכשהו. אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד. מבחינת יכולת אני כן חושב שאני מסוגל, אבל זה לא מספיק. אי אפשר לדעת, אני מאמין בעצמי על הכל”.
דאוסון נשאל האם הוא שואף לשחק במועדון גדול בישראל. “כן, זו לגמרי אופציה שמעניינת אותי מאוד, כביכול הדגש שלי הוא שאני מאוד רוצה לחזור לאירופה, אבל גם זה משהו שיהיה בעתיד. בינתיים אני בהרצליה, יש לנו אחלה עונה והפוקוס על זה”.
אם נשים בצד לרגע את החלומות הגדולים, דאוסון מגיע כעת לנבחרת של גודס שמחזיקה במאזן מושלם של 0:2 במוקדמות אליפות העולם. מה התפקיד שהמאמן מייעד לו? “לא הייתה סוג של שיחה כזאת על להגיד לי מה התפקיד שלי, מה המעמד שלי בקבוצה או מה הוא מצפה ממני. אנחנו כרגע מתאמנים כולם ולא מתרכזים רק בי, יש לנו קבוצה של שחקנים שצריך לגבש, להכניס ולהרגיל אותם למערכת. רוצים לנצח את המשחקים האלה, במיוחד המשחק בבית, ועובדים על זה עכשיו. אני אתרום מה שאני יכול לתרום עם מה שאני אקבל”.
דאוסון כבר שיחק ביורובאסקט ב-2015 וב-2017, והוא בהחלט מעוניין לשחק ביורובאסקט 2022 שייערך בקיץ הקרוב, לצד התקווה שהנבחרת תוכל לעשות היסטוריה ולהעפיל לאליפות העולם. עד כמה הוא רוצה לעשות את הדברים האלה? “מאוד רוצה, זו חוויה מאוד גדולה ומאוד משמעותית. יהיה כיף במיוחד אם זו אליפות העולם שזה יהיה אדיר לעשות, זו תהיה חוויה אחרת באליפות אירופה לבוא כשחקן יותר מנוסה ומוכח ולקבל אולי יותר הזדמנויות לתרום”.
דאוסון חווה את דעתו המעניינת על המצב של הכדורסל הישראלי כיום. “יש הרבה כישרון, רואים עם הגילאים הצעירים והנבחרות הצעירות שמצליחות בשנים האחרונות, אבל קשה יותר לראות את ההתקדמות של השחקן הישראלי בליגה כי אין כבר חוק רוסי אז פחות ישראלים מקבלים דקות והזדמנויות. אתה רואה יותר ישראלים שמשחקים בליגה הלאומית, בליגת העל פחות רואים שמות חדשים שפורצים להם ומצליחים לקבל דקות משמעותיות ולבנות את עצמם. יש גם הרבה מתאזרחים, שזה גם גורע מהדקות שמקבלים ישראלים צעירים שגדלו פה”.
בהמשך ישיר לכך, האם החוק הרוסי עזר בפיתוח הקריירה של דאוסון עצמו? “ברור שזה עזר לי באיזשהו מקום, אבל האמת שהעונה שהתחלתי לשחק בה הייתה עונה שלא היה חוק רוסי, ככה שזה השפיע אולי יותר בהמשך וזה נתן לי אוטומטית יותר דקות כשהיו חייבים שני ישראלים, אבל אם לא היה חוק רוסי אני לא חושב שזה היה משנה יותר מדי, במקרה שלי לפחות”.
דאוסון התבקש לגלות משהו מעניין שלא יודעים עליו, והוא ממש לא אכזב. “אומנם אני לא דייג כי אין איפה לדוג כל כך בארץ, אבל אני אוהב לדוג”.
לסיום, מה החלום הכי גדול של דאוסון? “כרגע דאבל עם הרצליה”.
0 תגובות