עולם הכדורסל הישראלי מתקשה לקבל את בשורת המוות של דניאל ששון ז”ל, שכידוע הלך לעולמו בגיל 28 בלבד לאחר ניסיונות שיקום בעקבות תאונת הדרכים הקטלנית שעבר לפני פחות משנה. כעת, כדי לקבל יותר מידע על מי היה ששון בחייו, שוחחנו עם מאמן נבחרת הנשים של ישראל, שרון דרוקר, שצירף את השחקן להפועל חולון בתחילת עונת 2019/20.

“האמת שהייתי בהלם לא סתם, אני חושב שכל עולם הספורט ראה את דניאל בכתבה בבית לוינשטיין שהוא מתקדם, מתחיל ללכת קדימה, עובדים איתו והוא מגיב יותר טוב, אז כל הכיוון שהיה לי בראש זה שדניאל יוצא מזה, אולי לא במאה אחוז אבל בצורה הכי טובה שאפשר”, סיפר דרוקר לאתר “ספורטס רבי” לאחר קבלת הבשורה על מותו של שחקנו לשעבר. “פתאום באה הבשורה הזאת שמעיפה אותך אחורה”.

דרוקר גולל את סיפור הגעתו של ששון להיכל טוטו. “אנחנו חיפשנו עוד ביג מן ישראלי, אני זוכר שרועי דבורה הציע את השם, ביררתי עליו קצת ומכל המקומות אמרו את אותם דברים, בחור שעובד ורוצה להתקדם, אכפת לו מהקבוצה, רוצה לעזור, ובאמת זו הייתה ההתרשמות ממנו, תמיד מתאמן חזק, תמיד אכפתי, כל בקשה וכל משהו שאתה צריך ממנו כמאמן הוא יעשה כשחקן, וראיתי שבעוד הרבה קבוצות אהבו אותו. פשוט אין מילים, בשנים האחרונות פוקדות אותנו כמה טרגדיות בענף הכדורסל וזו אחת מהן”.

דרוקר נזכר בימים שבהם עבד עם ששון. “אני זוכר שתמיד היה לו חיוך, כשאתה מגיע לאימון יש כאלה שהם עם ראש למטה, כן שיחקו או לא שיחקו. דניאל תמיד היה מחייך, תמיד עושה מייד ותמיד מוכן לאימון, נאבק על מקום. זה הדבר שאני הכי זוכר ממנו. עובד קשה, רוצה, אכפתי ומוכן תמיד”.

דרוקר עקב בדאגה אחרי מצבו של ששון מאז התאונה. “איתו אי אפשר היה להיות בקשר מעבר למה ששאלתי אנשים שהיו אצלו ובאו לבקר. ראיתי את הכתבות, התעדכנתי עם הטקס שעשו בגן נר וכל הדברים האלה. כמו שאמרתי בתחילת דבריי, חשבתי שבאיזשהו מקום הוא ייצא מזה, אבל לצערי זה לא קרה”.

דרוקר, שאימן בעבר את הפועל גלבוע/גליל, קבוצתו האחרונה של ששון, סיים את דבריו: “אני אימנתי בגן נר, הסבירו לי איפה הייתה התאונה הזאת וזה באמת מקום מאוד-מאוד בעייתי. אם לא הספיק לקחת את החיים של דניאל, אולי שם יעשו יותר תאורה ומצלמות. הבנתי שאת הנהג הפוגע לא תפסו לצערי ולמעשה היום מסתבר שזה רוצח”.